ישראל יהודה אדלר
.jpg) | |
| לידה |
1870 פלך גרודנו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1948 (בגיל 78 בערך) תל-אביב, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
  | |
ישראל יהודה (יש"י) אדלר (2 באפריל 1870, א' בניסן ה'תר"ל – 22 בדצמבר 1948, כ' בכסלו תש"ט) היה מורה עברי ונדבן. היה פעיל מאוד בחיי הציבור בארץ. מראשוני המורים העבריים, נמנה עם מייסדי גימנסיה הרצליה ועם מייסדי שכונת אחוזת בית ורמת גן.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל יהודה אדלר נולד בשנת 1870 בעיירה יאנובה הסמוך לפינסק שברוסיה הלבנה (אז באימפריה הרוסית) לשלמה אדלר ולחנה לבית סגלוביץ. היה מסור לרעיון הציוני ונדד כמלמד מעיר לעיר. הוא גם היה בין הראשונים אשר הכניסו את לימוד השפה העברית לחדר המתוקן וייסד את חברת "חובבי שפת עבר".
בשנת 1904 עלה לארץ ישראל יחד עם יחיאל יחיאלי, אשתו ובנותיו נותרו מאחור בהומל (ובהמשך בפינסק) ורק ב-1907 עלתה המשפחה ארצה.
ראשית פעולתו בארץ ישראל הייתה ארגון הלימודים במושבה רחובות. באותה תקופה לימדו ביידיש ואדלר הכניס לימוד עברי יחד עם משה סמילנסקי, אהרון דוד גורדון ואחרים. בין היתר הנהיג הצגת מחזות תנ"כיים בבית הספר וארגן ספרייה במקום.
ב-1905 שימש מורה ב בית הספר לנערות של יחיאלי ביפו ופתח את הוצאת הספרים "קהלת" להדפסת ספרי לימוד בעברית[1] וירחון, "החינוך".
בשנת 1909 היה אדלר מבין 66 חברי אגודת אחוזת בית להקמת פרבר עברי צפונית ליפו, לימים תל אביב. בהגרלת המגרשים זכה במגרש האחרון באחוזת בית, ברחוב אחד העם 26, והקים בו את ביתו. נבחר פעמיים לוועד המתיישבים, במסגרת זו פעל להעברת המוסדות הציבוריים מיפו לתל אביב. ביתו, שבו הייתה ספרייה גדולה, היה בית-ועד לסופרים ומשוררים. את ספרייתו הגדולה תרם לעיריית תל אביב. בשנת 1920 נבחר לוועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.[2]
ב-1917 (מלחמת העולם הראשונה) נאלצה המשפחה לעזוב את תל אביב במסגרת גירוש תל אביב. ישראל יהודה והבת הגדולה נדדו לגליל בעוד ששאר המשפחה עברה לשכונת עין גנים שבפתח תקווה שם חיו בצריף ששכרו.
אדלר היה פעיל גם בארגון קרן היסוד, שפעל להקמת יישובים בארץ ישראל. הוא מכר את ביתו ותרם את הכסף, 10,000 לירות א"י, לקרן היסוד, כדי להקים, בשנת 1944, את עשרת הבתים הראשונים לפועלים אשר עבדו בכפר ג'דה (שלימים נקרא על שמו, רמת ישי) בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל,[3] ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב.[4] לאות תודה על תרומתו הגדולה, קראו לכפר על שמו – רמת ישי (יש"י = ישראל יהודה).
אדלר היה איש צנוע ושומר מסורת. נישא בתרנ"א (1891) לברכה בת אסתר וישעיה מרדכי אייזנברג (החסיד מפינסק, ממשפחת הצדיק מאפטא) ולזוג נולדו ארבע בנות. בתו אלישבע הייתה אשתו של ד"ר הירש ליב גורדון, רופא, חוקר רב-תחומי במדעי הרוח ועיתונאי עברי ויידי בארצות הברית.
אדלר נפטר ב-1948 בגיל 78 בתל אביב, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בעיר.[5]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מזמורים לילדים, יפו.
- לעונה בירקות בצפון הערבה, 1980.
- ספריה קטנה לילדים: מדרגה ראשונה, יפו תרע"ו.
- ספר ראשון: ספר מקרא לשנת הלמוד הראשונה, ניו יורק תרפ"ז.
- ספרנו: ספר קריאה לשנת הלימוד השניה, תל אביב 1926.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון ארנסט, ישי אדלר: חייו ופעלו; ערוך בידי ועד היובל, ירושלים: ר’ מס, ת"ש.
- ספר היובל של ר’ ישי אדלר: א. דברי הערכה וזכרונות ב. דברי ספרות ומדע, תל אביב: ועד היובל וועד רמת ישי, תש"ז. (בספר רשימת רבות על ישראל יהודה אדלר על חלקו בייסוד תל אביב.)
- 'אדלר, ישראל יהודה (יש"י)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 22–23. (הספר בקטלוג ULI)
- נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.
- יעקב שרת ונחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך א', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 34-49
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של ישראל יהודה אדלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "ישי (ישראל יהודה) אדלר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1040
- אדלר ברכה וישראל-יהודה (יש"י), אחד-העם 26, באתר משפחות מייסדי תל אביב
ד"ר מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל-אביב?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- מייסדי תל אביב, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- יש"י אדלר - ליובל השבעים, דבר, 19 באפריל 1940
- ישי אדלר ז"ל, מעריב, 22 בדצמבר 1948
- ישי אדלר, על המשמר, 23 בדצמבר 1948
- ישי אדלר ז"ל, הצופה, 23 בדצמבר 1948
- ר' ישי אדלר למנוחת עולמים, הצופה, 24 בדצמבר 1948
- הרב מרדכי אוסטרובסקי, זכרון להולכים: ה"ר ישי אדלר ז"ל (שלושים לפטירתו), הצופה, טור 1, 27 בינואר 1949
- ישראל יהודה אדלר, דף שער בספרייה הלאומית
- ישראל יהודה אדלר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למורים ולכל העוסקים בהפצת התרבות העברית בא"י, דואר היום, 17 בדצמבר 1920
- ^ הבחירות לועד העיר ביפו, דואר היום, 31 באוקטובר 1920
- ^ ג'דה - רמת ישי, דבר, 8 בספטמבר 1943.
- ^ אבן פינה לבתים ברמת ישי, דבר, 26 בינואר 1944.
- ^ ישראל יהודה אדלר באתר GRAVEZ
| בקרת זהויות |
|
|---|