שרה דבורצקי
שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.
 | |
| שרה דבורצקי | |
| לידה |
4 באוגוסט 1915  |
|---|---|
| פטירה |
12 בדצמבר 1972 (בגיל 57) |
| שם לידה |
Sarah Schneerson |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| בן או בת זוג |
אריה דבורצקי |
| צאצאים |
גדעון דבורצקי |
| פרסים והוקרה |
פרס טשרניחובסקי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדבורצקי נולדה בשם שרה שניאורסון באוקראינה, בת לאהרן מנחם מנדל וחיה שניאורסון[1] (איש חינוך ופעיל חברתי, בן למשפחה שמיוחסת לרבי שניאור זלמן מלאדי) ולחנה טְבֶרסקי. בשנת 1924 עלתה יחד עם אחיה ואמה לארץ ישראל. הם התגוררו בתל אביב עד שנת 1929, אז עלה אביה ארצה והמשפחה עברה לגור בירושלים. אביה היה פעיל בסוכנות היהודית ושימש כגזבר האוניברסיטה העברית. שרה דבורצקי למדה בגימנסיה רחביה. כבר אז הצטיינה בשפות והתעניינה בספרות יפה - ידעה לקרוא ולכתוב בצורה שוטפת בעברית, יידיש, רוסית, ופולנית מבית, והצטיינה בלימודי אנגלית וצרפתית בבית הספר.[2] כבר אז היתה בקיאה בשירה וספרות יפה בשפה הרוסית. היא למדה באוניברסיטה העברית חוג ראשי פילוסופיה וחוג משני לשונות קלאסיות, וקיבלה תואר שני בשנת 1938. בזמן מלחמת העולם השנייה עבדה במשרדי ממשלת המנדט. בשנת 1940 נישאה לאריה דבורצקי, לימים פרופסור למתמטיקה, נשיא מכון ויצמן למדע ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
שרה דבורצקי עסקה בתרגום מלטינית לעברית של חשובי ההיסטוריונים הקלאסיים.
משפחתה
עריכהדבורצקי הייתה אם לבת ובן. בנה, גדעון דבורצקי, לחם במלחמת יום הכיפורים וקיבל את עיטור העוז עבור פינוי תחת אש של נפגעי החווה הסינית. מספר ימים לאחר קרב זה נהרג בפאיד.
אחיה, מרדכי שניאורסון, היה איש משרד החוץ, שגריר במקסיקו, בברזיל וביפן וציר בצרפת.
ספרים שתרגמה
עריכה- קורנליוס טאקיטוס, דברי הימים (אנ'); תרגמה מרומית: שרה דבורצקי; הוסיף הערות: עקיבא גלבוע, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ה. (הדפסה שנייה: מוסד ביאליק והוצאת כרמל, תש"ע-2010.)
- קורנליוס טאקיטוס, ספרי השנים (אנ'); תרגמה מרומית: שרה דבורצקי; הקדים מבוא: חיים וירשובסקי והוסיף הערות: עקיבא גלבוע, ירושלים: מוסד ביאליק תשכ"ב. (הדפסה שנייה: מוסד ביאליק והוצאת כרמל, תש"ע-2010.)
- גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, קאטילינא, יוגורתא, קטעים מדברי הימים; תרגמה מרומית: שרה דבורצקי; הקדים מבוא: חיים וירשובסקי; והוסיף הערות: ישראל שצמן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ח.
- טיטוס ליוויוס, תולדות רומא: ספרים א, ב, כא, כב, ל; תרגמה מרומית: שרה דבורצקי; הקדים מבוא: דוד אשרי והוסיף הערות: ישראל שצמן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ב.
- אמיאנוס מארקלינוס, דברי הימים: ספרים יד–יט; תרגמה מרומית: שרה דבורצקי; הקדים מבוא: ארנאלדו מומיליאנו; הוסיף הערות וביאורים: דוד רוקח. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ד.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "שרה דבורצקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4784
- פרס לשרה דבורצקי על תרגום "ספרי השנים" לטאקיטוס, דבר, 28 בינואר 1966
- שרה דבורצקי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אודותיה ראו ב"הצאצאים": עמוד 388 קטע 1211. אודות אביה ראו עמוד 264, קטע 620. אודות אמה ראו: עמוד 296 קטע 632 |דוד תדהר (עורך), "אהרן מנחם מנדל שניארסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4035.
- ^ שולמית לסקוב, לפנים, פרקי זכרונות מארת ישראל שלפני מלחמת העולם השניה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 124-128