שרה דבורצקי

מתרגמת ישראלית

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 191512 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

שרה דבורצקי
שרה דבורצקי
שרה דבורצקי
לידה 4 באוגוסט 1915 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1972 (בגיל 57) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Sarah Schneerson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אריה דבורצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גדעון דבורצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

דבורצקי נולדה בשם שרה שניאורסון באוקראינה, בת לאהרן מנחם מנדל וחיה שניאורסון[1] (איש חינוך ופעיל חברתי, בן למשפחה שמיוחסת לרבי שניאור זלמן מלאדי) ולחנה טְבֶרסקי. בשנת 1924 עלתה יחד עם אחיה ואמה לארץ ישראל. הם התגוררו בתל אביב עד שנת 1929, אז עלה אביה ארצה והמשפחה עברה לגור בירושלים. אביה היה פעיל בסוכנות היהודית ושימש כגזבר האוניברסיטה העברית. שרה דבורצקי למדה בגימנסיה רחביה. כבר אז הצטיינה בשפות והתעניינה בספרות יפה - ידעה לקרוא ולכתוב בצורה שוטפת בעברית, יידיש, רוסית, ופולנית מבית, והצטיינה בלימודי אנגלית וצרפתית בבית הספר.[2] כבר אז היתה בקיאה בשירה וספרות יפה בשפה הרוסית. היא למדה באוניברסיטה העברית חוג ראשי פילוסופיה וחוג משני לשונות קלאסיות, וקיבלה תואר שני בשנת 1938. בזמן מלחמת העולם השנייה עבדה במשרדי ממשלת המנדט. בשנת 1940 נישאה לאריה דבורצקי, לימים פרופסור למתמטיקה, נשיא מכון ויצמן למדע ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

שרה דבורצקי עסקה בתרגום מלטינית לעברית של חשובי ההיסטוריונים הקלאסיים.

משפחתה

עריכה

דבורצקי הייתה אם לבת ובן. בנה, גדעון דבורצקי, לחם במלחמת יום הכיפורים וקיבל את עיטור העוז עבור פינוי תחת אש של נפגעי החווה הסינית. מספר ימים לאחר קרב זה נהרג בפאיד.

אחיה, מרדכי שניאורסון, היה איש משרד החוץ, שגריר במקסיקו, בברזיל וביפן וציר בצרפת.

ספרים שתרגמה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אודותיה ראו ב"הצאצאים": עמוד 388 קטע 1211. אודות אביה ראו עמוד 264, קטע 620. אודות אמה ראו: עמוד 296 קטע 632 |דוד תדהר (עורך), "אהרן מנחם מנדל שניארסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4035.
  2. ^ שולמית לסקוב, לפנים, פרקי זכרונות מארת ישראל שלפני מלחמת העולם השניה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 124-128