ריצת 110 מטר משוכות
ריצת 110 מטר משוכות היא תחרות ריצה הנערכת במסגרת מקצועות האתלטיקה במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם באתלטיקה. המתחרים בריצה זו רצים לאורך מסלול שאורכו 110 מטרים, שלאורכו 10 משוכות שגובהן 1.067 מ'. המשוכה הראשונה ממוקמת 13.72 מ' מקו הזינוק, ויתר המשוכות מרוחקות זו מזו מרחק שווה של 9.14 מ'. המשוכה האחרונה מרוחקת 14.02 מ' מקו הסיום. על הרצים לדלג מעל המשוכות במהלך הריצה. המשוכות צמודות זו לזו, אך בכל מסלול משוכה נפרדת, כך שאם יפיל אותה הרץ, הדבר לא יפגע ברצים שמצדיו. אין בנפילה של משוכה כדי להביא לפסילת הרץ, ולמעשה ניתן לסיים את המירוץ גם לאחר הפלת כל עשר המשוכות. עם זאת, הפלה כזו מאטה את הריצה, ומהיר יותר לדלג מעל המשוכה.
בריצת 110 מטר משוכות מתחרים גברים בלבד ואילו נשים מתחרות בריצת 100 מטר משוכות.
היסטוריה
עריכההתחרויות הראשונות נערכו באנגליה בסביבות 1830, לאורך מסלול באורך 100 יארד (91.44 מ'). ב-1864 שונה אורך המסלול ל-120 יארד (109.7 מ'), ונקבע כי לאורכו יהיו 10 משוכות בגובה 3 וחצי רגל (1.067 מ'), תקן הנשמר גם כיום. ב-1888 נקבע המסלול בהתאם לשיטה המטרית, והוא עוגל ל-110 מ'. ב-1895 הוחלפו המשוכות הכבדות שהיו נהוגות עד אז במשוכות קלות יותר, בצורת האות T. באותה העת, ועד 1935, רץ שהפיל 3 משוכות היה נפסל, ושיאים היו מוכרים רק אם הרץ לא הפיל אף משוכה. באותה שנה גם הוחלפו המשוכות לצורתן המוכרת כיום.
ריצת 110 מטר משוכות במשחקים האולימפיים
עריכהתחרויות ריצת 110 מטר משוכות נערכות מאז חידוש המשחקים האולימפיים בעת החדשה באולימפיאדת אתונה (1896). האלוף האולימפי הראשון היה תומאס קרטיס מארצות הברית. לי קלהון (רומא 1960 וטוקיו 1964) ורוג'ר קינגדום (לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988) זכו כל אחד פעמיים ברציפות בריצה זו באולימפיאדה.
עומאר מקלאוד ( ג'מייקה), הוא האלוף האולימפי (ריו דה ז'ניירו 2016).
ריצת 110 מטר משוכות באליפויות העולם
עריכהבאליפויות העולם באתלטיקה נערכות הריצות מאז היווסדן של האליפויות ב-1983. אלוף העולם הראשון היה גרג פוסטר מארצות הברית שזכה 3 פעמים ברציפות בריצה זו. אלן ג'ונסון מארצות הברית זכה באליפות העולם 4 פעמים וקולין ג'קסון מבריטניה זכה פעמיים בתואר.
סרגיי שובנקוב ( רוסיה), הוא אלוף העולם (בייג'ינג 2015).
שיא עולם
עריכהשיא העולם שייך לארייס מריט ( ארצות הברית) ועומד על 12.80 שניות, נקבע ב-7 בספטמבר 2012 בבריסל.
שיא ישראל
עריכהשיא ישראל שייך למיכאל אילין ועומד על 13.87 שניות, נקבע ב-10 ביוני 2007.
עשרת הרצים המהירים בכל הזמנים
עריכהדירוג | תוצאה | אתלט | לאום | תאריך | מיקום |
---|---|---|---|---|---|
1 | 12.80 שניות | ארייס מריט | ארצות הברית | 7 בספטמבר 2012 | בריסל |
2 | 12.81 שניות | גרנט הולוואי | ארצות הברית | 26 ביוני 2021 | יוג'ין |
3 | 12.84 שניות | דבון אלן | ארצות הברית | 12 ביוני 2022 | ניו יורק |
4 | 12.87 שניות | דיירון רובלס | קובה | 12 ביוני 2008 | אוסטרבה |
5 | 12.88 שניות | ליו שיאנג | סין | 11 ביולי 2006 | לוזאן |
6 | 12.89 שניות | דייוויד אוליבר | ארצות הברית | 16 ביולי 2010 | סן-דני |
7 | 12.90 שניות | דומיניק ארנולד | ארצות הברית | 11 ביולי 2006 | לוזאן |
עומאר מקלאוד | ג'מייקה | 24 ביוני 2017 | קינגסטון | ||
9 | 12.91 שניות | קולין ג'קסון | בריטניה | 20 באוגוסט 1993 | שטוטגרט |
10 | 12.92 שניות | רוג'ר קינגדום | ארצות הברית | 16 באוגוסט 1989 | ציריך |
אלן ג'ונסון | ארצות הברית | 23 ביוני 1996 | אטלנטה | ||
סרגיי שובנקוב | אתלט נייטרלי מורשה | 2 ביולי 2018 | סקשפהרוואר |
התקדמות שיא העולם
עריכהבמדידה ידנית
עריכהתאריך | אתלט | מדינה | השיא | מהירות הרוח | מקום קביעת השיא |
---|---|---|---|---|---|
25.7.1908 | פורסט סמיתסון | ארצות הברית | 15.0 שניות | לונדון | |
18.8.1920 | ארל תומסון | קנדה | 14.8 שניות | אנטוורפן | |
18.9.1927 | סטן פטרסון | שוודיה | 14.8 שניות | סטוקהולם | |
31.7.1928 | ג'ורג' וייטמן-סמית' | דרום אפריקה | 14.6 שניות | אמסטרדם | |
25.8.1929 | אריק ונסטרום | שוודיה | 14.4 שניות | סטוקהולם | |
5.9.1931 | בנגט סיוסטדט | פינלנד | 14.4 שניות | הלסינקי | |
23.6.1932 | פרסי בירד | ארצות הברית | 14.4 שניות | קיימברידג' | |
17.7.1932 | ג'ק קלר | ארצות הברית | 14.4 שניות | 0.2- | פאלו אלטו |
2.8.1932 | ג'ורג' סיילינג | ארצות הברית | 14.4 שניות | לוס אנג'לס | |
12.8.1933 | ג'ון מוריס | ארצות הברית | 14.4 שניות | בודפשט | |
8.9.1933 | ג'ון מוריס | ארצות הברית | 14.4 שניות | טורינו | |
26.7.1934 | פרסי בירד | ארצות הברית | 14.3 שניות | סטוקהולם | |
6.8.1934 | פרסי בירד | ארצות הברית | 14.2 שניות | אוסלו | |
2.8.1935 | אלווין מורו | ארצות הברית | 14.2 שניות | אוסלו | |
19.6.1936 | פורסט טאונס | ארצות הברית | 14.1 שניות | 2.4 | שיקגו |
6.8.1936 | פורסט טאונס | ארצות הברית | 14.1 שניות | 1.3 | ברלין |
27.8.1936 | פורסט טאונס | ארצות הברית | 13.7 שניות | 0.0 | אוסלו |
29.6.1941 | פרד וולקוט | ארצות הברית | 13.7 שניות | 0.0 | פילדלפיה |
24.6.1950 | ריצ'רד אטלזי | ארצות הברית | 13.6 שניות | 0.9 | קולג' פארק |
10.7.1950 | ריצ'רד אטלזי | ארצות הברית | 13.5 שניות | הלסינקי | |
22.6.1956 | ג'ק דייוויס | ארצות הברית | 13.4 שניות | 0.0 | בייקרספילד |
7.7.1959 | מרטין לאואר | גרמניה המערבית | 13.2 שניות | 1.9 | ציריך |
21.8.1960 | לי קלהון | ארצות הברית | 13.2 שניות | 0.0 | ברן |
16.7.1967 | ארל מק'קאלוץ' | ארצות הברית | 13.2 שניות | 1.8 | מיניאפוליס |
4.7.1969 | וילי דבנפורט | ארצות הברית | 13.2 שניות | 0.9- | ציריך |
7.9.1972 | רוד מילבורן | ארצות הברית | 13.2 שניות | 0.0 | מינכן |
6.7.1973 | רוד מילבורן | ארצות הברית | 13.2 שניות | 1.1 | ציריך |
22.7.1973 | רוד מילבורן | ארצות הברית | 13.2 שניות | 1.5 | סיינה |
23.7.1975 | גי דרו | צרפת | 13.1 שניות | 1.2 | סן מור |
22.8.1985 | גי דרו | צרפת | 13.0 שניות | 1.8 | מערב ברלין |
במדידה אלקטרונית
עריכהתאריך | אתלט | מדינה | השיא | מהירות הרוח | מקום קביעת השיא |
---|---|---|---|---|---|
7.9.1972 | רוד מילבורן | ארצות הברית | 13.24 שניות | 0.0 | מינכן |
21.8.1977 | אלחנדרו קסניאס | קובה | 13.21 שניות | 0.6 | סופיה |
14.4.1979 | רנאלדו נהמיה | ארצות הברית | 13.16 שניות | 1.7 | סן חוזה |
6.5.1979 | רנאלדו נהמיה | ארצות הברית | 13.00 שניות | 0.9 | וסטווד |
19.8.1981 | רנאלדו נהמיה | ארצות הברית | 12.93 שניות | 0.2- | ציריך |
16.8.1989 | רוג'ר קינגדום | ארצות הברית | 12.92 שניות | 0.1- | ציריך |
20.8.1993 | קולין ג'קסון | בריטניה | 12.91 שניות | 0.5 | שטוטגרט |
27.8.2004 | ליו שיאנג | הרפובליקה העממית של סין | 12.91 שניות | 0.3 | אתונה |
11.7.2006 | ליו שיאנג | הרפובליקה העממית של סין | 12.88 שניות | 1.2 | לוזאן |
12.6.2008 | דאירון רובלס | קובה | 12.87 שניות | 0.9 | אוסטרבה |
7.9.2012 | ארייס מריט | ארצות הברית | 12.80 שניות | 0.3 | בריסל |