לוס אנג'לס

לוס אנג'לס (באנגלית: Los Angeles, תרגום מילולי מספרדית: "המלאכים" ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; מוכרת גם בראשי התיבות L.A., "אל-איי") היא העיר הגדולה ביותר במדינת קליפורניה שבארצות הברית. על פי מספר תושביה היא העיר הגדולה ביותר במערב ארצות הברית והשנייה בגודלה בארצות הברית כולה (אחרי ניו יורק). העיר ממוקמת על חופה המערבי של ארצות הברית, במחוז לוס אנג'לס שבדרום קליפורניה. אוכלוסייתה, המגוונת מבחינה אתנית, מונה נכון לשנת 2020 3,898,747 איש, ובשטחה המטרופוליני מתגוררים כ-18.7 מיליון איש.

לוס אנג'לס
Los Angeles

סמל לוס אנג'לס סמל לוס אנג'לס דגל לוס אנג'לס דגל לוס אנג'לס
מראות העיר לוס אנג'לס
מדינה
מדינה
מחוז
ראש העיר	קארן בס (המפלגה הדמוקרטית)
רשות מחוקקת	מועצת עיריית לוס אנג'לס
תאריך ייסוד	4 בספטמבר 1781
על שם	Queen of Heaven
שטח	1,290.6 קמ"ר
גובה	71 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	3,898,747 (1 באפריל 2020)
‑ במטרופולין	18,679,763 (2019)
‑ צפיפות	3,209.82 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	33°56′00″N 118°24′00″W
אזור זמן	UTC -8
www.lacity.org
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת ארצות הברית מוגדלת)   וושינגטון ניו יורק שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה לוס אנג'לס (למפת ארצות הברית רגילה)   וושינגטון ניו יורק שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה לוס אנג'לס (למפת קליפורניה רגילה)   סקרמנטו סן פרנסיסקו סן דייגו סן חוזה פרזנו בייקרספילד אורגון נבדה א ר י ז ו נ ה מקסיקו האוקיינוס השקט לוס אנג'לס (למפת קליפורניה מוגדלת)   סקרמנטו סן פרנסיסקו סן דייגו סן חוזה פרזנו בייקרספילד אורגון נבדה א ר י ז ו נ ה מקסיקו האוקיינוס השקט לוס אנג'לס מיקומה של לוס אנג'לס במחוז לוס אנג'לס (ימין) ומיקום מחוז לוס אנג'לס במדינת קליפורניה (שמאל) tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

לוס אנג'לס היא מרכז בין-לאומי לעסקים, מסחר, בידור, תרבות, תקשורת, אופנה, מדע, טכנולוגיה וחינוך. העיר היא ביתם של מוסדות מרכזיים בתחומים מגוונים, והיא אחד ממרכזי הכלכלה החשובים ביותר בארצות הברית. העיר דורגה השלישית בעושרה, אחרי ניו יורק וטוקיו, והחמישית בכוחה והשפעתה בעולם. העיר מכונה "בירת הבידור של העולם", היות שהוליווד נמצאת בתחומה – היא הובילה את העולם ליצירת סרטי הקולנוע, הפקת הטלוויזיה, משחקי הווידאו והמוזיקה המוקלטת. חשיבות עסקי הבידור בעיר הפך אותה לביתם של סלבריטאים רבים. העיר אירחה את האולימפיאדות בשנים 1932 ו-1984, ותארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2028 – מה שהופך אותה לעיר השלישית שמארחת שלוש פעמים את המשחקים האולימפיים. אירחה בעבר מספר משחקים נוספים, כגון גמר מונדיאל 1994. בנוסף, העיר היא ביתם של מוסדות חינוך מפורסמים כמו אוניברסיטת דרום קליפורניה ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

החל מאוקטובר 2019 יותר מ-300 בתי עסק קיבלו אישור למכירת קנאביס, הכי הרבה בכל ארצות הברית.

לוס אנג'לס הוקמה ב-4 בספטמבר 1781, בידי המושל הספרדי פליפה דה נווה. היא הפכה לחלק ממקסיקו ב-1821 לאחר מלחמת העצמאות של מקסיקו. ב-1848, לאחר מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, לוס אנג'לס, עם שאר מדינת קליפורניה נרכשו על ידי ארצות הברית במסגרת הסכם גואדלופה אידלגו. לוס אנג'לס הוכרזה כעיר ב-4 באפריל 1850, חמישה חודשים לפני שהוכרזה קליפורניה כמדינה בארצות הברית. לוס אנג'לס נהנית מאקלים ים-תיכוני, עם 35 ימי גשם בשנה בממוצע.

מבנה העיר

לוס אנג'לס הוא גם שמו של המחוז הכולל את שטחה של העיר, אף על פי שאין זהות בין שטחה של העיר לשטחו של המחוז (ראו מפה משמאל).

העיר לוס אנג'לס של היום מורכבת מאוסף של כ-80 עיירות וקהילות במחוז, שנסתפחו תחת רשות מוניציפלית משותפת. העובדה שחלק מעיירות הסביבה סירבו להסתפח אדמיניסטרטיבית לעיר (כמו בוורלי הילס ומערב הוליווד), בעוד עיירות מרוחקות יותר כן נסתפחו, יצרה מצב בו מובלעות מסוימות בתחומה הן רשויות עצמאיות. זאת, בתוספת עירוב המושגים בין מחוז לוס אנג'לס, לעיר לוס אנג'לס, ולמטרופולין לוס אנג'לס (הכולל חלקים ממחוזות סמוכים). לרוב, מחולקת העיר בחלוקה המנהלתית הבאה: דאונטאון לוס אנג'לס, מזרח וצפון מזרח לוס אנג'לס, דרום לוס אנג'לס, אזור הנמל, הוליווד המורחבת, ווילשייר, מערב לוס אנג'לס ועמקי סאן פרננדו וקרסנטה.

היסטוריה

בית עיריית לוס אנג'לס, כפי שצולם בשנת 1931, שלוש שנים לאחר בנייתו

אזור החוף בו ממוקמת העיר לוס אנג'לס יושב לפני אלפי שנים על ידי השבטים האינדיאנים טונגבה וצ'ומאש. המגע האירופאי הראשון עם האזור היה בשנת 1542, כאשר משלחת מטעם מלכות המשנה של ספרד החדשה בראשותו של חואן רודריגס קברייו נשלחה לחקור את האזור. קברייו היה מגלה ארצות פורטוגזי שהכריז על דרום קליפורניה כחלק מהאימפריה הספרדית. על אף ההכרזה, הוא המשיך במסעותיו במעלה החוף ולא הקים התיישבות במקום. הקשר האירופאי הבא עם האזור היה כ-227 שנים מאוחר יותר, ב-2 באוגוסט 1769, כאשר החוקרים גספר דה פורטולה ופרננדו די ריוורה אי מונקדה הגיעו בראש משלחת לאזור כדי למצוא אתר מתאים להקמתה של התיישבות, מזכיר המשלחת היה המיסיונר הפרנציסקני חואן קרספי שנתן לעיר את שמה.

ב-1771, הנזיר הפרנציסקני חוניפרו סרה הקים את מיסיון סאן גבריאל במה שנקרא כיום עמק סן גבריאל, מזרחית ללוס אנג'לס. ב-1777, המליץ המושל החדש של קליפורניה, פליפה דה נווה למלך ספרד החדשה להקים קבילדו באתר בו ביקר חואן קרספי 8 שנים קודם לכן. העיירה הוקמה ב-4 בספטמבר 1781 על ידי קבוצה של כ-44 מתיישבים. על פי המסורת, הקבוצה לוותה על ידי 4 חיילים ספרדים, 2 כמרים והמושל דה נווה. העיר נקראה תחילה El Pueblo de Nuestra Señora Reina de los Ángeles de la Porciuncula – "העיר של גבירתנו, מלכת המלאכים, על חלקת האדמה הקטנה" (כאשר ב"גבירתנו" הכוונה היא למרים, אם ישו). העיר נותרה עיירת חווה קטנה, ועד שנת 1820 אוכלוסייתה מנתה כ-650 תושבים. הקבילדו, מוסדות ובתי העיר הישנים ממוקמים ברובע ההיסטורי של העיר.

ספרד החדשה הכריזה על עצמאותה מספרד ב-1821, והעיירה עברה לבעלות המדינה החדשה – מקסיקו. במהלך תקופת השלטון המקסיקני, הפך המושל פיו פיקו את לוס אנג'לס לבירת מחוז אלטה קליפורניה. בשנת 1846 נפתחה מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, במהלכה נכבש שטחה של מדינת קליפורניה על ידי כוחות צבא ארצות הברית. המלחמה הסתיימה בשנת 1848.

סלילתה של מסילת הברזל הדרום-פאסיפית ב-1876 וגילוי נפט בסביבות העיר בשנת 1890 עוררו את צמיחתה של לוס אנג'לס, והפכו אותה ליצרנית הנפט החשובה ביותר בארצות הברית, כשהיא מייצאת כרבע מצריכת הנפט העולמית.

עם כניסת המאה ה-20, אוכלוסיית העיר גדלה עד למעל ל-102,000 תושבים. העיר הפכה לצומת דרכים חשוב בשל הנגישות של מסילות הברזל והנמל של העיר, והיא התחילה בתנופת צמיחה במהלכה קמו מפעלי תעשייה רבים ואוכלוסיית העיר צמחה במהירות. צמיחת האוכלוסייה הובילה להידלדלות באספקת המים של העיר. השלמת בנייתו של מוביל המים לעיר בשנת 1913 הבטיח את המשך צמיחתה. בשנות העשרים תעשיות הקולנוע והתעופה הגיעו לעיר, מה שהבטיח את המשך צמיחתה של העיר אפילו בתקופת השפל הגדול. ב-1932, כשאוכלוסייתה נושקת למיליון תושבים העיר אירחה את אולימפיאדת 1932.

בשנת 1942 נפוצו שמועות על תקיפה אווירית צפויה, שלא התרחשה כלל. אירוע זה מכונה "קרב לוס אנג'לס".

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה העיר בשגשוגה האדיר ותהליך הפרוור הוביל להתרחבותה של העיר עד לעמק סן פרננדו. ב-1969, הייתה העיר לאחד מאתרי יצירתו של האינטרנט, כשהשדר הראשון של ARPANET נשלח מאוניברסיטת קליפורניה לעיר מנלו פארק הסמוכה.

באוגוסט 1965 אירעו בעיר מהומות ווטס מפגינים שמחו על הבדלי המעמדות בין שחורים ולבנים בעיר, במהומות נהרגו 34 בני אדם ולמעלה מ-1,000 נפצעו. ב-1984, אירחה העיר את משחקי האולימפיאדה פעם נוספת. אף על פי שהיא הוחרמה על ידי 14 המדינות הקומוניסטיות, האולימפיאדה של שנת 1984 הייתה האולימפיאדה הרווחית ביותר בהיסטוריה. בסוף שנות ה-80 העיר נפגעה, בדומה לערים גדולות אחרות בארצות הברית, מהתפשטות סם הקוקאין שהובילה לעלייה בפשיעה, מלחמת כנופיות ושחיתות משטרתית. ב-1992 פרצו בעיר מהומות חסרות תקדים על רקע גזעי. ב-1994, רעידת אדמה בעוצמה 6.4 בסולם ריכטר זעזעה את העיר וזרעה הרס בהון עתק של כ-12.5 מיליארד דולרים וכ-72 הרוגים.

ב-2002, רוב הבוחרים בעיר הצביעו נגד ההצעה להפריד את עמק סן פרננדו ושכונת הוליווד מהעיר לוס אנג'לס. במהלך אותו עשור, שיעורי הפשיעה בעיר צנחו, דבר שהפך את לוס אנג'לס בשנת 2012 לעיר הכי בטוחה בארצות הברית מבין הערים המאוכלסות ביותר (2 מיליון תושבים ומעלה). בשנים הבאות, בעיית יוקר המחיה בלוס אנג'לס ובמיוחד מחירי דיור גבוהים, הובילו לתהליך ג'נטריפיקציה והתפתחות עירונית משמעותית באזורים "נשכחים" של העיר. תהליך זה הוביל לשינוי ניכר בחזות שכונות רבות במרכז ואף בדרום לוס אנג'לס. ביניהן; הוליווד, קוריאה טאון, סילבר לייק, אקו פארק, קרנשו, בולדווין הילס, פארק מסה הייטס ועוד.

גאוגרפיה

מראות לוס אנג'לס, לכיוון מזרח

צורתה של העיר לוס אנג'לס יוצאת מגדר הרגיל, ועל פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית שטחה הכולל הוא כ-1,302 קמ"ר, מתוכם כ-1,214 קמ"ר הם של אדמה וכ-88 קמ"ר הם של מים. אורכה המרבי של העיר הוא כ-71 קילומטרים ורוחבה המרבי הוא כ-47 קילומטרים. היקפה הכולל של העיר הוא כ-550 קילומטר. שטחה הוא התשיעי בגודלו בארצות-הברית.

בנוסף להיותה עיר מישורית, חלקים מן העיר הם הרריים. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא כ-1,550 מטרים, הנמצאת בקצהו הצפון מזרחי של עמק סאן פרננדו. רכס ההרים סנטה מוניקה חוצה את העיר לוס אנג'לס, מה שהופך אותה לעיר היחידה בארצות הברית אשר עובר בה רכס הרים. רכס ההרים משתרע ממערב למזרח, ומבדיל בין החלק העירוני של העיר לבין החלק היותר פרוורי של העיר, עמק סן פרננדו (שגם הוא חלק מהעיר). רכס ההרים גורם לכך שיש רק שלושה כבישים מרכזיים שמקשרים בין שני חלקי העיר: ה-5 בצד המזרחי, ה-101 שעובר ליד העיר התחתית, וה-405 בצד המערבי של העיר.

נהר לוס אנג'לס, נהר אכזב הזורם בשטחי העיר הפך עם השנים לערוץ הניקוז שלה. תוואי הנהר יושר ודפנותיו כוסו בבטון על מנת שישמש כמונע הצפות.

גאולוגיה

לוס אנג'לס, כשאר קליפורניה, נתונה לרעידות אדמה תכופות על שום היותה שוכנת בקרבת טבעת האש. חוסר היציבות הגאולוגית באזור הוביל להעתקים רבים, שהעיקרי מביניהם הוא העתק סן אנדראס, אשר גורמים לכ-10,000 רעידות אדמה בשנה בממוצע באזור. על אף המספר, עוצמת רובן של רעידות האדמה היא חלשה ועל כן אינן מורגשות בעיר. חלקים מן העיר אף חשופים לצונאמים שעשויים להגיע מן האוקיינוס השקט.

בשל כך בלוס אנג'לס יש פחות בניינים גבוהים בשל הסיכון הגבוה לרעידות אדמה.

אקלים

לוס אנג'לס ידועה באקלים הנוח השורר בה. היא נהנית מאקלים סובטרופי-ים תיכוני. בשל גודלה של העיר וסביבתה המגוונת הטמפרטורות יכולות להשתנות באופן ניכר בין אזורים שונים, עד כ-C°‏ 20 הפרש בין מרכז העיר לבין חוף הים. בחורף, הטמפרטורות הן בסביבות ה-C°‏ 12. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת היא כ-C°‏ 24, אולם לא נדירים גם ימים בהם הטמפרטורה עוברת את ה-C°‏ 30. טמפרטורות הקיצון שנמדדו בעיר הן C°‏ 45 (בספטמבר 2010) ו-C°‏ 4− (בדצמבר 1944). האקלים עיצב במידה רבה את מראה העיר, והיא נהנית מימי שמש מרובים, ורק כ-35 ימי גשם בשנה. במדינת קליפורניה שוררת התופעה המטאורולוגית "עגמומיות יוני" או "אפרוריות מאי", המעניקים לימיו האחרונים של האביב ולימיו הראשונים של הקיץ שמיים מעוננים ומעורפלים, וערבים בהירים ושמשיים.

במהלך עונת סופות החורף העיר מוכה בגשמים חזקים וסופות רעמים. מרכז העיר והאזורים ההרריים הם גשומים במידת מה יותר מאשר אזור החוף. ירידת שלגים בעיר היא מחזה נדיר ביותר, על אף שהאזורים ההרריים שבגבולות העיר מושלגים כמעט בכל חורף. ירידת השלגים הגדולה ביותר בעיר הייתה בשנת 1932, עת כיסה את העיר מרבד שלג בגובה 5 סנטימטרים בעוד שהשלג האחרון התרחש בפברואר 2019 (השלג הראשון מאז 1962).

אקלים בלוס אנג'לס
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	19.9	21.1	22.2	25.4	27.4	31.6	35	35.6	33.2	29.1	23.7	20.4	27.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	4.2	4.9	5.7	7.1	9.5	11.8	13.8	14.2	12.9	9.6	5.4	3.5	8.6
משקעים ממוצעים (מ"מ)	97.3	111.8	91.4	22.4	8.1	1.8	0.3	3.8	6.1	15.7	32.8	60.5	452
מקור: NOAA

זיהום האוויר

מבט של לוס אנג'לס מכוסה ערפיח

בעקבות צורתה המיוחדת של העיר, נסיעה מרובה במכוניות, ופליטות מנמל לוס אנג'לס-לונג ביץ', העיר לוס אנג'לס סובלת מזיהום אוויר כבד בצורה של ערפיח. אגן לוס אנג'לס ועמק סאן פרננדו פגיעים להיפוך טמפרטורות, אשר נובע מפליטות האגזוזים של מכוניות, מטוסים, רכבות, ספינות ומהפליטות התעשייתיות ברחבי העיר. שלא כמו בערים אחרות המסתמכות על הגשם בניקויו של זיהום האוויר, בלוס אנג'לס ישנם רק כ-35 ימי גשם בשנה, ולכן זיהום האוויר מצטבר יום אחר יום. בעיות באיכות האוויר בלוס אנג'לס ובערים אחרות ברחבי ארצות הברית הובילו להוצאתו לפועל של חוק האוויר הנקי, אשר הגדיר תקני זיהום אוויר מחמירים. הערפיח צפוי להיעלם בשנים הקרובות עקב מספר צעדים שנקטה מדינת קליפורניה, ביניהן: הגברת התפוצה של מכוניות חשמליות או היברידיות ושכלולים בתחבורה הציבורית.

על אף שיפורים אלו באיכות האוויר ובתקני זיהום האוויר, הדוחות השנתיים של איגוד הריאות האמריקני ב-2006 וב-2007 הציב את לוס אנג'לס בראש רשימת הערים המזוהמות, אך ב-2008, היא ירדה למקום השני. בנוסף לזאת, מי התהום בעיר נמצאים בסכנה מתגברת מפני התרכובת הכימית MTBE הנשפכת מתחנות דלק ומחומצה על-כלורית המופקת מדלק טילים. הזיהום בעיר הוא עדיין בעיה משמעותית, אך ננקטים צעדים משמעותיים על מנת לשפר את מצב האוויר והמים. ב-2010 השיגה העיר את אחת ממטרותיה העיקריות, כש-20 אחוז מצריכת האנרגיה שלה הופקה מאנרגיה מתחדשת.

פלורה

אזור העיר עשיר בצמחייה מקומית, עקב הגיוון הטבעי בבתי הגידול בחלקיה השונים של העיר, וביניהן חופים, ביצות והרים. האזור הבוטני הנפוץ ביותר בעיר הוא סבך מרווה חופי, המכסה את צלעות הגבעות בחורשות טבעיות. הצמחים המקומיים הנפוצים הם: פרג קליפורני, פרג מטילייה, גרגיר חג המולד, אלוני החוף ושיפון בר ענק. רבים ממינים אנדמיים אלו – חמניית לוס אנג'לס לדוגמה – הפכו לכה נדירים עד שהוגדרו כמינים בסכנת הכחדה. על אף שהם אינם טבעיים באזור העיר, העץ הרשמי של העיר הוא עץ אלמוג החוף, והפרח הרשמי שלה הוא ציפור גן עדן. ניתן לראות בסביבות העיר את הוושינגטוניה החסונה, הוושינגטוניה פיליפרה והפיניקס הקנרי, על אף שהאחרון אינו עץ טבעי לאזור דרום קליפורניה.

כלכלה

דאונטאון לוס אנג'לס, המרכז המסחרי של העיר

כלכלת לוס אנג'לס מורכבת בעיקר ממסחר בין-לאומי, מתעשיית הבידור (סרטי קולנוע, טלוויזיה, מוזיקה ומשחקי וידאו), מתעשיות החלל והתעופה, ומהטכנולוגיה, הנפט, האופנה והתיירות. בנוסף, לוס אנג'לס היא מרכז התעשייה והייצור הגדול ביותר במערב ארצות הברית. הנמלים הסמוכים של לוס אנג'לס ולונג ביץ', יוצרים את נמל הסחר החמישי בחשיבותו בעולם, ולנמל עיקרי ביותר בסחר בארצות האוקיינוס השקט. תעשיות משמעותיות נוספות בעיר הן תעשיית התקשורת, פיננסים, משפטים, בריאות ותחבורה. לאזור לוס אנג'לס רבתי תוצר גולמי מעל 1.0 טריליון דולר בשנה (נכון לשנת 2018), מה שהופך אותה לאזור הכלכלי השלישי בגודלו בעולם, לאחר טוקיו וניו יורק. לוס אנג'לס דורגה כעיר עולם מדרגת אלפא.

עד לאמצע שנות ה-90, הייתה לוס אנג'לס ביתם של מוסדות בנקאיים ופיננסיים רבים ומשמעותיים במערב ארצות הברית. אך איחודם של רבים ממוסדות אלו עם מוסדות גדולים יותר גרמו להעתקתם לערים אחרות, כמו סן פרנסיסקו, סיאטל ושארלוט.

העיר היא ביתן של 7 חברות מדירוג 500 החברות הראשונות והם: קונצרן התעופה, החלל והביטחון נורת'רופ גראמן, חברת האנרגיה אוקסידנטל פטרולום, ספק הבריאות הלת' נט, פירמת המהנדסים AECOM, יצרן הפלדה ריליאנס פלדה ואלומיניום, קבוצת הנדל"ן ריצ'רד אליס, והקבלן טוטור פריני.

האזור המטרופוליטני והפרוורי של העיר מאכלס את החברות הפרטיות שהעתיקו את משרדיהן מחוץ לעיר על מנת להתחמק מן המיסים הגבוהים שגובים בה, אך עדיין ליהנות מהקרבה אליה. לעומת המיסים הגבוהים שנגבים בתחומי העיר, בערי המגורים הסובבות אותה המס הוא נמוך וסמלי. אוניברסיטת דרום קליפורניה היא המעסיק הגדול ביותר מן המגזר הפרטי בעיר, והיא תורמת כ-4 מיליארד דולר לכלכלתה.

נכון לשנת 2010 ממוצע ההכנסה למשק בית בעיר עומד על כ־49,497 דולר, וכ-22% מתושבי העיר חיים מתחת לקו העוני.

תחבורה

ערך מורחב – נמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס

למרות הצפיפות הגדולה של העיר, ממוצע נסיעה של אזרח למקום עבודתו נכון לשנת 2016 עומד על כ־29.2 דק', בדומה לסן פרנסיסקו וקצר יותר מאשר בערים כמו ניו יורק, אוקלנד, פילדלפיה ושיקגו.

בעיר רכבת קלה, רכבת תחתית, מטרו אוטובוסים בעלות גבוהה מאוד, על פי סקר שנערך בשנת 2016 עולה שכ־9.2% מתושבי העיר נוסעים למקום עבודתם בתחבורה הציבורית. הרכבת התחתית בעיר היא התשיעית הכי עמוסה בארצות הברית.

בעיר גם נמל לוס אנג'לס שאורכו 69 ק"מ. נמל זה ביחד עם נמל לונג ביץ' החמישי העמוס ביותר בעולם והראשון בארצות הברית. בשנת 2014 שירת הנמל כ־590,000 נוסעים. בעיר עוד מספר נמלים קטנים אינם תעשייתיים.

תרבות

הוליווד, רובע בעיר הידוע כמרכז תעשיית הקולנוע של ארצות הברית

פעמים רבות מכונה העיר בירת הבידור של העולם. לוס אנג'לס היא ביתו של הוליווד, שנודע בעולם כמקום בו נולדו לראשונה סרטי הקולנוע. כעדות לעליונותה של העיר בתחום זה, מדי שנה נערך בה טקס פרסי האוסקר, שהוא טקס חלוקת פרסי הקולנוע הוותיק, המפורסם והמשמעותי ביותר בעולם. יתרה מזו, בכל שנה נערכים בעיר כ-54 פסטיבלי סרטים בין-לאומיים. בנוסף, בעיר נמצא בית הספר ללימודי הקולנוע הוותיק והטוב ביותר מסוגו בארצות הברית, שהוא שלוחה של אוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.

שלט הוליווד בשדרה, השוכן על גבעות הרובע, משמש כסמל לתעשיית הסרטים האמריקאית

אמנויות הבמה משחקות תפקיד משמעותי בזהותה התרבותית של העיר. ישנם מעל ל-1,000 קבוצות מוזיקה, תיאטרון, וריקוד המופיעות ברחבי העיר. מרכז המוזיקה של לוס אנג'לס הוא אחד משלושת מרכזי אומנויות הבמה הגדולים ביותר בארצות הברית. אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני, שהוא הדובדבן שבמרכז המוזיקה, הוא ביתה של התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס. מוזיאון פול גטי מכיל מגוון של אומנות מערבית, מימי הביניים ועד ימינו.

היותה של לוס אנג'לס העיר השנייה בגודלה בארצות הברית, אחרי ניו יורק, והיותן של שתי ערים אלו מרוחקות כל כך האחת מהשנייה, גרם להשוואות אין-סופיות בין שתי הערים; שתיהן מייצגות נאמנה היבטים רחבים של התרבות ואורח החיים האמריקאי, ועם זאת שתיהן שונות לחלוטין באופיין האחת מהשנייה.

מטה העיתון הלוס אנג'לס טיימס

במשחקי המחשב הידועים מסדרת "Grand Theft Auto", בהם Grand Theft Auto: San Andreas ו-Grand Theft Auto V, מבוססת העיר "לוס סנטוס" שבמשחק על לוס אנג'לס. ב-GTA: San Andreas, נמצאת לוס אנג'לס לצד שתי ערים נוספות במשחק, ועלילתו מבוססת על מהומות לוס אנג'לס משנת 1992.

תקשורת

אמצעי התקשורת בלוס אנג'לס משרתים אוכלוסייה רחבה של מיליוני אנשים. לוס אנג'לס טיימס הוא העיתון המרכזי בסביבות העיר, ואילו לה אופיניון הוא העיתון דובר הספרדית המרכזי בסביבותיה. בנוסף לעיתונים אלו, ישנם עיתונים קטנים – שבועונים וירחונים – היוצאים לאור בעיר וישנם אף המתמקדים באזוריה השונים ובנושאים ספציפיים כמו עסקים ומוזיקה. ישנם גם עיתונים קטנים היוצאים לאור בשפות השונות של תושבי העיר: עברית, ארמנית, קוריאנית, פרסית, רוסית, סינית ויפנית. רוב הערים הנמצאות בפרווריה של לוס אנג'לס גם הן מוציאות לאור עיתון משלהם הנוגע לתחומי העיר.

לעיר ערוצי חדשות מרכזיים, שלוש תחנות של רשת הטלוויזיה הציבורית של ארצות הברית וערוצים דוברי ספרדית. בנוסף, פועלות באזור כמה תחנות שידור עצמאיות.

ספורט

הסטייפלס סנטר, היכל ספורט רב־שימושי בדאונטאון לוס אנג'לס, המשמש קבוצות רבות בעיר: לוס אנג'לס לייקרס ולוס אנג'לס קליפרס בכדורסל, לוס אנג'לס קינגס בהוקי קרח, ולוס אנג'לס ספארקס בכדורסל נשים

הסטייפלס סנטר ממבט על

לוס אנג'לס היא ביתן של קבוצות ספורט חשובות וגדולות רבות ובהן: לוס אנג'לס דודג'רס ולוס אנג'לס איינג'לס – קבוצות בייסבול מליגת ה-MLB, לוס אנג'לס קינגס – קבוצת הוקי קרח מליגת ה-NHL, לוס אנג'לס לייקרס ולוס אנג'לס קליפרס – קבוצות כדורסל מליגת ה-NBA, לוס אנג'לס ראמס ולוס אנג'לס צ'רג'רס – קבוצות פוטבול מליגת ה-NFL, לוס אנג'לס ספארקס – קבוצת כדורסל נשים מליגת ה-WNBA, ולוס אנג'לס גלאקסי ומועדון הכדורגל לוס אנג'לס – קבוצות כדורגל מליגת ה-MLS.

לוס אנג'לס אירחה פעמיים את משחקי האולימפיאדה, בפעם הראשונה ב-1932 ובפעם השנייה ב-1984. טרם משחקי האולימפיאדה ב-1932, שמו של הרחוב העשירי בעיר שונה לשדרות האולימפיאדה. בנוסף, העיר אירחה את משחקי הסופרבול הראשון והחמישי, וכמה משחקים ממונדיאל 1994, וביניהם גם את גמר הטורניר.

בעיר מספר אצטדיוני ספורט, החשובים שבהם הם אצטדיון דודג'ר, לוס אנג'לס ממוריאל קוליסיאום, וסטייפלס סנטר. אצטדיונים אלו הם קומפלקסים המשמשים בנוסף לתחרויות ספורט גם לקונצרטים ולטקסים כמו טקס פרסי גראמי. מרכז סטייפלס הוא אצטדיון הבית של הקליפרס, הלייקרס, הספרקס, והקינגס.

הלוס אנג'לס איינג'לס מאנהיים והאנהיים דאקס גם הם משויכים לעיר על אף מיקומם בעיר אנהיים.

דמוגרפיה

גזע ומוצא אתני

"גזע" (race)	1940	1970	1990	2010	2020
היספני-לטיני	7.1%	17.1%	39.9%	48.5%	46.9%
לבנים (לא היספנים)	86.3%	61.1%	37.3%	28.7%	28.9%
שחורים	4.2%	17.9%	14.0%	9.6%	8.3%
אסייתים	2.3%	3.6%	9.8%	11.3%	11.7%

דת

הבניין האייקוני המפורסם "Theme Building" לצד מגדל הפיקוח, נמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס

הארכיבישוף הקתולי של לוס אנג'לס הוא מנהיג הארכי-דיוקסיה הגדולה ביותר בארצות הברית. ב-2002, הושלמה בנייתה של קתדרלת גבירתנו של המלאכים בצפון-מרכז העיר. בנוסף, ישנן קהילות וכנסיות קתוליות רבות ברחבי העיר. מקדש לוס אנג'לס הוא המקדש המורמוני השני בגודלו בעולם. בעת בנייתו ב-1956, הוא היה המקדש הגדול ביותר בעולם – מדשאותיו כוללות מרכז מבקרים, ספרייה ואת משרדי המיסיון המורמוני בעיר.

בשל גיוון האוכלוסייה בעיר, לתושביה דתות רבות ומגוונות גם כן. הדתות המרכזיות בעיר הן: נצרות קתולית, יהדות, נצרות פרוטסטנטית, מורמונים, אסלאם, בודהיזם, הינדואיזם, זורואסטריות, סיקיזם, הדת הבהאית, נצרות אורתודוקסית, סופיות ואחרות. מהגרים מרחבי אסיה לדוגמה, יצרו קהילות בודהיסטיות חזקות ברחבי העיר, והפכו אותה למרכז הבודהיסטי המגוון ביותר בעולם.

הקהילה היהודית

באזור העיר לוס אנג'לס נמצא ריכוז היהודים השני בגודלו בארצות הברית – כ-621,000 יהודים, אשר מחציתם מתגוררים בעמק סן פרננדו. מעל ל-200 בתי כנסת מהזרמים השונים (רפורמית, קונסרבטיבית, אורתודוקסית ורקונסטרוקטיבית) ממוקמים ברחבי העיר, אשר רובם נמצאים בעמק סן פרננדו ובמערב העיר. לב הקהילה היהודית הוא סביב שדרות פרפקס ופיקו. בעיר יוצא עיתון בעברית, הנקרא שלום ל.א. בית הכנסת הראשון שהוקם באזור, קהילת בני ברית, הוקם על ידי הקהילה היהודית ב-1862 ונקרא היום בית כנסת שדרות ווילשיר. בנוסף, ישנו בעיר מרכז קבלה מפורסם.

בעיר ישנה קהילה יהודית גדולה של יוצאי איראן ובשל כך זכתה העיר בפי הקהילה היהודית פרסית בכינוי "טהרנג'לס".

ערים תאומות

ללוס אנג'לס 25 ערים תאומות:

• אילת, ישראל (מ־1959)
• נגויה, יפן (מ־1959)
• סלבדור, ברזיל (מ־1962)
• בורדו, צרפת (מ־1964)
• ברלין, גרמניה (מ־1967)
• לוסקה, זמביה (מ־1968)
• מקסיקו סיטי, מקסיקו (מ־1969)
• אוקלנד, ניו זילנד (מ־1971)
• בוסאן, קוריאה הדרומית (מ־1971)
• מומבאי, הודו (מ־1972)
• טהראן, איראן (מ־1972)
• טאיפיי, הרפובליקה הסינית (מ־1979)
• גואנגג'ואו, הרפובליקה העממית של סין (מ־1981)
• אתונה, יוון (מ־1984)
• סנקט פטרבורג, רוסיה (מ־1984)
• ונקובר, קנדה (מ־1986)
• גיזה, מצרים (מ־1989)
• ג'קרטה, אינדונזיה (מ־1990)
• קובנה, ליטא (מ־1991)
• מקאטי, הפיליפינים (מ־1992)
• ספליט, קרואטיה (מ־1993)
• סן סלוודור, אל סלוודור (מ־2005)
• ביירות, לבנון (מ־2006)
• איסקיה, איטליה (מ־2006)
• ירוואן, ארמניה (מ־2007)

ראו גם

• בוורלי הילס
• הוליווד
• צפון-מערב לוס אנג'לס

לקריאה נוספת

• Leonard Pitt and Dale Pitt . Los Angeles A to Z: An Encyclopedia of the City and County. University of California Press, 1997.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של לוס אנג'לס

• לוס אנג'לס, ברשת החברתית פייסבוק
• לוס אנג'לס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• לוס אנג'לס (קליפורניה), דף שער בספרייה הלאומית
• לוס אנג'לס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מאיר בלייך, לוס אנג'לס LIVE: סיור בעיר המלאכים, באתר nrg‏, 3 במאי 2012
• סיגלית בר, ‏לוס אנג'לס - בילויים לכל המשפחה, באתר GoTravel
• דבי לוזיה, לא רק הוליווד: משהו מסקרן קורה בסצנת האמנות בלוס אנג'לס, באתר ynet, 20 בפברואר 2019

הערות שוליים

תמונת פנורמה של לוס אנג'לס (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

הערים הגדולות של ארצות הברית אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2021
	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה
ניו יורק לוס אנג'לס
	1	ניו יורק	ניו יורק	8,467,513	11	אוסטין	טקסס	964,177	שיקגו יוסטון
	2	לוס אנג'לס	קליפורניה	3,849,297	12	ג'קסונוויל	פלורידה	954,614
	3	שיקגו	אילינוי	2,696,555	13	פורט וורת'	טקסס	935,508
	4	יוסטון	טקסס	2,288,250	14	קולומבוס	אוהיו	906,528
	5	פיניקס	אריזונה	1,624,569	15	אינדיאנפוליס	אינדיאנה	882,039
	6	פילדלפיה	פנסילבניה	1,576,251	16	שארלוט	קרוליינה הצפונית	879,709
	7	סן אנטוניו	טקסס	1,451,853	17	סן פרנסיסקו	קליפורניה	815,201
	8	סן דייגו	קליפורניה	1,381,611	18	סיאטל	וושינגטון	733,919
	9	דאלאס	טקסס	1,288,457	19	דנוור	קולורדו	711,463
	10	סן חוזה	קליפורניה	983,489	20	אוקלהומה סיטי	אוקלהומה	687,725