קול התור

ספר העוסק בשלבי הגאולה על פי הקבלה

קול התור הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.

קול התור
מידע כללי
מאת הלל ריבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לטענת צאצאי הרב הלל ריבלין משקלוב, הוא זה שחיבר את הספר על-פי תורת רבו, הגאון מווילנה. הספר פורסם לראשונה על ידי שלמה זלמן ריבלין בשנת תש"ז, [1][2] אף שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של הרב יוסף ריבלין (נפטר ב-1896), נכדו של הרב הלל ומבוני השכונות החדשות בירושלים.

מסרים עיקריים של הספר

עריכה

מסר מרכזי בספר[3] הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, ועניינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוהית ניסית נסתרת. לעומת זאת, משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, ועניינו הוא הגאולה עצמה, שתבוא על ידי מעשים עם ניסים גלויים. בתלמודתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א' ועוד) נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שייהרג במלחמת גוג ומגוג, ובספרי הקבלה מפורש שייהרג ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב). הגר"א מוסר לתלמידיו בספר קול התור (חלק א' החל מאות ו') שבעה עקרונות בנוגע לאתחלתא דגאולה, בהם הכלל של "עוד יוסף חי", כלומר שגזירת מותו של משיח בן יוסף התבטלה (על ידי אורך הגלות, סבל ייסוריו, המעשים שנעשים על ארץ ישראל, חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו). המשמעות של נצחיותו של 'משיח בן יוסף' היא קיום עקבות המשיח לפני הגאולה, והצלחת קיבוץ גלויות.

הדפסת הספר

עריכה

למרות העדויות המוקדמות בכתבי ר' יושעה ריבלין על שיטה זאת, עצם קיומו של הספר הגיע לתודעה הציבורית רק בימי בנו, ר' שלמה זלמן ריבלין, שהחל בהדפסת קבצים מהספר, ופרסם ספרים נוספים על ההיסטוריה של עליית תלמידי הגר"א לפי שיטתו, דוגמת ספר "מוסד היסוד", פזמוניו של אביו, "חזון ציון"- שהוא ספר דרשות של בנו של ר' הלל, ר' משה ריבלין (שכיוניו היה "ר' משה מגיד" או "המגיד דורש ציון") שעוסקים בענייני הגאולה, ועוד.

ר' זלמן ריבלין לא הספיק לסיים את הדפסת הספר, ובחייו הוציא לאור רק מהדורה מקוצרת וחלקית, שלא זכתה לתפוצה רבה. לאחר מלחמת ששת הימים צירף הרב מנחם מנדל כשר את הספר כפי שהדפיסו ר' זלמן לספרו התקופה הגדולה. לפי עדותו של ר' זלמן עצמו, אין הספר העתקה מדויקת של ספר שחיבר ר' הלל, אלא סיכום של מסורות שעברו בעל-פה במשפחת ריבלין ובין צאצאי תלמידי הגר"א, כפי שניתן לראות בכתבי אביו ר' יושעה, ובדרשותיו של ר' משה מגיד. באותה שנה (תשכ"ט) הודפס הספר על ידי הרב חיים פרידלנדר והוועד להפצת "קול התור". בשנת תשנ"ד יצאה לאור מהדורה נוספת בתוספת כמה הרחבות על ידי פרופ' יוסף ריבלין, נכדו של ר' זלמן ריבלין.

הפולמוס על הספר

עריכה

לאחר הדפסת הספר בשנית התעורר פולמוס בגינו. חלקים מהציבור החרדי טענו שהמסורות של 'קול התור' אינן אמינות ושהספר לא נכתב בידי הרב הלל משקלוב. הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, המתנגד נמרצות לשיטת 'קול התור', טוען כי גם אם הספר מקורי הרי שהוכנסו בו מסורות לא מדויקות בידי צאצאי הרב הלל. עוד הוא טוען שהמהדיר של הספר (ר' זלמן ריבלין), שהיה ציוני נלהב, הציג את הגר"א כ'לאומי'.[4] במהדורת תשנ"ד הובאו מספר הקדמות מרבני ירושלים התומכות באותנטיות החיבור ומחזקות את טענת הרב חיים פרידלנדר וחבריו כי "סוף דבר, כל מי שהאמת נר לרגליו, לא ימצא בספר הזה דבר שיספק עליו אמיתתו והיותו כולו מתורתו של רבינו הגר"א". ראש ישיבת מרכז הרב הציונית דתית הרב צבי יהודה קוק החשיב מאוד את הספר כאותנטי[דרוש מקור].

גם לדעת הרב יצחק שלמה זילברמן הספר הוא אותנטי ועל פיו הקמת מדינת ישראל בשנת ה'תש"ח היא אתחלתא דגאולה בבחינת "קמעא קמעא". שיטתו התבארה בספר אחרית כראשית (ירושלים תשס"ג) של תלמידו הרב אריה שפירא וכן בספר מגדיל ישועות מלכו (ירושלים תשע"ח). הרב ישראל אליהו וינטרוב יצא חוצץ נגד שיטה זו בחיבורו התקופה בסערת אליהו, שבו כתב באריכות ש"קול התור" מזויף, ואף קיבל הסכמה מהרב אלעזר מנחם מן שך. בכתב העת קדושת ציון הופיעה סדרת מאמרים ארוכה מאת הרב חיים והב, שבה תמך באותנטיות של הספר. הרב יוסף אביב"י הוכיח כי הספר חובר על ידי ריבלין לאחר שנת תרצ"ט.

מחקרים על הספר

עריכה

מחקרים אודות הספר שנעשו בידי ד"ר רפאל שוח"ט והרב אברהם קוסמן מובילים למסקנה, שספר קול התור מכיל יסודות אותנטיים המופיעים בספרי הקבלה של הגר"א ומרחיב אותם. כאמור, נראה כי כתב-היד המקורי של הספר לא הגיע לידי המהדיר רש"ז ריבלין, אלא רק עיבודים או תקצירים, והוא ערך אותם. מסגנון הספר ולשונו ניכר שמדובר בעורך מאוחר המשתמש במילים מודרניות, וכן נראה שלפני המהדיר (או עורך שקדם לו) עמד טקסט קדום, שלא תמיד הבין המהדיר את משמעותו הנכונה. הדבר ניכר בטקסטים המסומנים בסימני שאלה, בניסוחים לא מוצלחים וכדומה. לכן נכון להשוות את האמור בספר באופן ביקורתי לשאר ספרי הגר"א.

על פי תאוריה של החוקר אלי אשד, נכתב הספר בידי הרב המקובל יצחק צבי ריבלין, "דרשן הגאולה", שייתכן שנעזר בכתיבה בידי הרב אליהו לנדא נכד הגר"א. את הדמיון ברעיונות לפזמוניו של יושעה ריבלין מסביר אשד בכך ש"קול התור" התבסס על הפזמונים ולא להפך.[5]

ד"ר יצחק הרשקוביץ הגיע למסקנה[6] שהספר נכתב בשלהי המאה התשע עשרה או בתחילת המאה העשרים, והוא משקף עמדות סוציאליסטיות שרווחו באותה עת. לדעתו, הספר מנסה להציע השקפת עולם שמתאימה את הערכים הקבליים שבתורת הגאון מווילנא ותלמידיו למציאות של המשבר הכלכלי, החברתי והאידאולוגי בירושלים, בפרט אחרי שנת ת"ר, שבה התעוררה עלילת דמשק והישוב סבל ממחסור וקשיים. מציאות זו הובילה מנהיגים רוחניים של היישוב ליצור מערכת קבלית של גאולה רוויית ייסורים ומשברים, בניגוד למודל הליניארי, נטול הסיבוכים, של הגאולה, שיצא מבית מדרשו של הגאון מווילנה.

ד"ר אריה מורגנשטרן העלה מספר טענות נגד מסורת משפחת ריבלין המיוצגת ב'קול התור', שלפיה הנהיג הרב הלל עצמו את עליית תלמידי הגר"א בשנת 1809. לפי מסמכים מקוריים קבע מורגנשטרן שהרב הלל עצמו עלה ארצה בקיץ של שנת 1832, ולא מילא תפקיד בכיר בהנהגת העולים. בנוסף, לא ברורה העובדה האם הוא היה תלמיד הגר"א, או שרק אביו היה תלמיד הגר"א. עם זאת, לדבריו הספר לא זויף על ידי שלמה זלמן ריבלין, שלדבריו לא היה לו ידע קבלי שדרוש לחיבור ספר כזה, וכן היה אדם תמים ולא נוכל וזייפן.[7]

פרופ' עמנואל אטקס סבור שהמחבר הוא שלמה זלמן ריבלין. לדעת אטקס האתוס שלפיו הספר נכתב על ידי תלמידי הגאון מווילנה התאים לרבנים ציונים דתיים כדי להוכיח את טענתם שהציונות הדתית קדמה לציונות.[8]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הלל בן בנימין ריבלין, מבוא מאת ד"ר יוסף ריבלין, קול התור- תמצית מתוך ז' פרקי גאולה שקיבל ר' הלל משקלוב מרבו הגר"א, מפיצי קול התור, תשנ"ד 1994
  2. ^ קול התור : בעקבות משיחא / תמצית מתוך ז' פרקי גאולה של... ר' הלל שקלובר..., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  3. ^ הספר פותח במילים יעודנו יעודו של רבנו הגאון נהורא דמשיח בן יוסף לדור אחרון. ראו כאן קול התור א וכן בהמשך הספר
  4. ^ משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות, ירושלים, ה'תשס"ב, חלק ד', סימן שכ"ח,
  5. ^ המסתורין של "קול התור " | המולטי יקום של אלי אשד
  6. ^ יצחק הרשקוביץ, הערות היסטוריות ותאולוגיות על קול התור, כנס הקבלה הליטאית ושלוחותיה, אוניברסיטת בר-אילן, 19.6.2012.
  7. ^ יעקב מאיר, "האם הגר"א היה ציוני", שביעי, כ"ד בחשוון תש"ף.
  8. ^ עמנואל אטקס, ״הציונות המשיחית של הגאון מווילנה״, עמוד 198; הנ"ל, "האם הגאון מווילנא היה ציוני? - הרצאה במסגרת יד יצחק בן צבי
  9. ^ תמצית המאמר בבלוג של אביב"י.