פורוע' פרוח'זאד

משוררת איראנית

פורוע' פרוח'זאדפרסית: فروغ فرخزاد; 5 בינואר 1935 - 13 בפברואר 1967) הייתה במאית ומשוררת איראנית. היא נחשבת למוכרת ביותר מבין המשוררות המודרניות בשפה הפרסית ולאחת היוצרות החשובות ביותר באיראן המודרנית.

פורוע' פרוח'זאד
فروغ فرخزاد
לידה 5 בינואר 1935
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1967 (בגיל 32)
Tafresh, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן (קיסרות הקיסרים של איראן)
מקום קבורה Zahir-od-dowleh cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פרוויז שאפור (19511954) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

פרוח'זאד נולדה בטהראן בשנת 1935 למשפחה מהמעמד הבינוני. היא למדה בבית הספר עד כיתה ט', ולאחר מכן עברה לבית ספר מקצועי לבנות שם למדה אומנות ותפירה. בגיל 16 היא נישאה לקרוב משפחתה, הסאטיריקן פרויז שאפור, ועברה איתו לאהוואז. משפחתה התנגדה לנישואין בעיקר בגלל גילו המבוגר של שאפור. כעבור שנה ילדה פרוח'זאד את בנה היחיד, קאמיאר שאפור, ושנתיים לאחר מכן פרוח'זאד ופרויז התגרשו. פרויז זכה במשמורת על בנם ונאסר עליה לקיים קשר עם הילד.

לאחר הגירושין שבה פרוח'זאד לטהראן וב-1955 פרסמה את ספר שיריה הראשון - "שבויה", בעקבותיו קיבלה תשומת לב שלילית רבה וביקורות רבות ושירתה נהפכה למוקד של חילוקי דעות ואי הסכמה בחברה. באותה השנה סבלה פרוח'זאד מהתמוטטות עצבים ואושפזה במוסד פסיכיאטרי. ב-1956 פרסמה פרוח'זאד את ספר שיריה השני, "הקיר".[1]

ב-1958 התגוררה כמה חודשים באירופה, כשחזרה לאיראן החלה לעבוד גם כקולנוענית והכירה את הקולנוען והיוצר אבראהים גולסתאן. גולסתאן עודד את פרוח'זאד להביע את עצמה ולחיות בעצמאיות וגם ניהל עמה מערכת יחסים שנמשכה עד מותה. מערכת היחסים ביניהם ספגה ביקורת שלילית עקב היחסים הגלויים מחוץ לנישואין, פער הגילים בין בני הזוג, והעובדה שגולסתאן נשוי לאחרת.

ב-1958 פרסמה פרוח'זאד את ספר שיריה השלישי, "המרד". ב-1962 נסעה לתבריז, שם הייתה מושבת מצורעים, כדי ליצור את סרטה "הבית השחור" המדבר על חולי הצרעת באיראן. במהלך 12 ימי הצילום נקשרה פרוח'זאד לחוסיין מנסורי, בנם של שני מצורעים מהמושבה, ובסוף הצילומים אמצה אותו ולקחה אותו עמה לחיות בבית אמה. ב-1964 פרסמה פרוח'זאד את ספרה "לידה אחרת", אותו הקדישה לגולסתאן.

בפברואר 1967 נהרגה פרוח'זאד בגיל 32 בתאונת דרכים. כדי להימנע מלפגוע באוטובוס הסעות של ילדים מבית הספר היא הסיטה את הג'יפ בו נסעה והתנגשה בחומת אבן. פרוח'זאד מתה מפצעיה עוד לפני שהגיעה לבית החולים. בשנת 1974, 7 שנים לאחר מותה, פורסם ספר שירתה "בואו נאמין בראשית העונה הקרה".

נושאים ביצירתה

עריכה

כמה מהנושאים הבולטים בשירתה של פרוח'זאד הוא הרגשות שלה כלפי נישואין קונבנציונליים, מעמדן של הנשים באיראן, ומעמדה האישי כאישה וכאמא שלא יכולה לחיות חיים קונבנציונליים. חלק מהשירים בהם נושאים אלה באים לידי ביטוי הם "שבויה", "להקת החתונה", "קריאה לנשק", ו"לאחותי".

שירתה של פרוח'זאד מהפכנית בכך שהיא הופכת את הסדר הפטריארכלי שהיה מקובל באירן בתקופתה. היא נותנת ביטוי לקול נשי אקטיבי.

שירתה של פרוח'זאד נחשבת איקונקלאסטית ופמיניסטית. היא מציגה רגשות ומחשבות מנקודת מבט של אישה איראנית בחברה המסורתית. היא נגעה גם בנושאים כמו זיכרונות ילדות, אימת המוות, סמטאות ושוקי עיר הולדתה ומגוריה במרבית הזמן טהראן והביעה ביקורות פוליטיות. תחילה פרוח'זאד נשמעה לכללי הכתיבה האיראנית המסורתית (חרוז, משקל וכדומה), אך עם הזמן כשכתיבתה הבשילה היא קיבלה אופי שונה לגמרי. אפשר למצוא בתוך מקבצי השירה עצמם חוסר התאמה סגנונית בשפה או במבנה השירים (שירים המחולקים לבתים לצד פואמות ארוכות ורצופות) ואפילו בתוך השירים עצמם אין אורך נשימה, אורכי שורות ואורכי בתים קבועים.

תגובות לשירתה ולאורח חייה

עריכה

שירתה של פרוח'זאד והאופן שבו בחרה לנהל את חייה עוררו תגובות חזקות הן מצד תומכיה והן מצד מבקריה. בעיני תומכיה, פרוח'זאד נתפסת כסמל המאבק בדיכוי הנשים בחברה המסורתית, וכגיבורה ולוחמת אמיצה למען העצמאות והחופש. היא נחשבת למשוררת פורצת דרך ולסמל תרבותי ופמיניסטי באיראן הן בשל אורח חיה ומערכת היחסים הגלויה שלה עם גולסתאן והן בשל העיסוק הגלוי בשיריה בנושאים הקשורים לנשיות ומיניות.

מנגד, בעיני מבקריה, פרוח'זאד מסמלת הפקרות מינית, אובדן ערכי המסורת וכאוס. ביקורת זו עולה בעקבות הנושאים בהן היא עוסקת בשיריה ובגלל מערכות היחסים שניהלה כגרושה, בין היתר עם גולסתאן. בעקבות ביקורת זו, שירתה נאסרה לפרסום על ידי הרפובליקה המוסלמית באירן.[2]

שירתה של פרוח'זאד הייתה מוכרת מאוד בזמנה, אך גם היום. היא נחשבת לאחת המשוררות האיראניות החשובות של המאה ה-20, ומשפיעה על איראנים ברחבי העולם עד היום.[3]

בעיני חלק מחוקרי שירתה של פרוח'זאד, נראה שיש קשר בין פרוח'זאד לבין רביקוביץ'. אמנם אין תיעוד שהשתיים נפגשו, אך שתיהן ניהלו מערכות יחסים עם הבמאי איברהים גולסתאן. פרוח'זאד וגולסתאן ניהלו מערכת יחסים מפגישתם ב-1958 ועד מותה. רביקוביץ' ניהלה עמו מערכת יחסים קצרה אך משמעותית (לדבריה) כשלוש שנים לאחר מותה של פרוח'זאד, כאשר גולסתאן הגיע לארץ[4].

נראה שיש זיקה מסוימת גם בין שיריהן של פרוח'זאד ורביקוביץ' . בספרה "לידה אחרת" שפורסם בשנת 1964 כתבה פרוח'זאד שיר בשם "בובה ממוכנת". רביקוביץ' פרסמה שיר נוסף בשם זה בשנת 1959 בספרה הראשון "אהבת תפוח הזהב". שני השירים מתארים את הנפש הנשית הכלואה בגוף ממנו מצופה התנהגות מסוימת, בעולם עם חוקים ברורים הנשלט בעיקר על ידי גברים, אך כל אחת מהמשוררות משדרת את התחושה הזו מעולמה שלה.[5]

רשימת יצירותיה

עריכה

ספרים

עריכה
  • שבויה (1955)
  • הקיר (1956)
  • המרד (1958)
  • לידה אחרת (1964)
  • בואו נאמין בראשית העונה הקרה (1974)

סרטים

עריכה
  • הבית שחור (1962)

לקריאה נוספת

עריכה
  • ג'סמין דרזניק, Forough Goes West: The Legacy of Forough Farrokhzad In Iranian Diasporic Art and LIterature, חורף 2010, Journal of Middle East Women's Studies, Vol 16, No.1, עמ' 103–116, הוצאת אוניברסיטת דיוק
  • Michael Craig Hillmann, An Autobiographical Voice: Forough Farrokhzad, in Women's Autobiographies in Contemporary Iran, בעריכה של אפסאנה נג'מאבאדי ( Harvard University Press, 1990). ISBN 0-932885-05-5.

כתביה שתורגמו לעברית

עריכה
  • פורוע' פרוח'זאד, לידה אחרת, תרגום: סיון בלסלב, קשב, 2012[6]
  • פורוע' פרוח'זאד, הבה נאמין בראשית העונה הקרה, תרגום: סיון בלסלב, קשב, 2014

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פורוע' פרוח'זאד בוויקישיתוף

תרגומים של שיריה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Persian Language & Literature: Forough Farrokhzad, www.iranchamber.com
  2. ^ פורוע' פרוח'זאד, תרגום: סיון בלסלב, לידה אחרת, קשב, 2012
  3. ^ Poetry as Life Cycles - Guernica, www.guernicamag.com (באנגלית)
  4. ^ הי, אתה שכה ירוק הנ?, את ידי?, כזיכרון בוער, שים בידי, ידי אוהבת, באתר הארץ, 7 במרץ 2007
  5. ^ "פוסט אורח של הסופרת והמשוררת גילית חומסקי על ספר השירה "לידה אחרת" מאת פורוע פרח`זאד". קורא בספרים. 2013-07-09. נבדק ב-2017-11-19.
  6. ^   קציעה עלון, חייה הסוערים של המשוררת האיראנית פרוע' פרוחזאד, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2013