עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה ריבונית להכרעותיה בתחומים שונים, הגם שאין ולא תיתכן מדינה שאינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הכלכלי, ובקושי קיימות מדינות שניתן לומר עליהן שהן תלויות בעצמן בלבד לצורכי הגנה על גבולותיהן. ריבונות פירושה קיום חופשי של מערכות להכרעות פנימיות בתחומים כמו מדיניות מטבע, מיסוי, שכר, סביבה, שמירה על הסדר הציבורי וקיום שלטון החוק. מכאן שעצמאות היא תמיד יחסית.

עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבין-לאומית בעצמאותה. מדען המדינה והסוציולוג מכס וובר, הגדיר מדינה כארגון בעל מונופול על האלימות, כלומר, במקרה של מדינה דמוקרטית או רפובליקנית, מדינה היא ארגון שרק בידיו הסמכות, הרשות והכלים למנוע מאזרחים מימוש חירויות.

רוב המדינות מציינות את היום בו הושגה עצמאותן במובן השליטה על מדיניות החוץ והביטחון.

מדינות רבות נוהגת לציין את ייסוד עצמאותן באמצעות הכרזה. בין מדינות אלו ניתן למנות את ישראל ואת ארצות הברית.

צריך להבדיל בין המושג "עצמאות" לבין המושג "אוטונומיה". באוטונומיה (בניגוד לעצמאות) יש ריבונות חלקית של ישות מסוימת, עם שליטה כללית של ישות רחבה יותר.

במהלך ההיסטוריה היו ארבעה גלים גדולים של יצירת מדינות עצמאיות:

• 1770–1830: היווסדות ארצות הברית וסיום הקולוניאליזם הספרדי באמריקה הדרומית.
• בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה: בעקבות התפרקותן של האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
• 1945–1979: נפילתו של האימפריאליזם המודרני באפריקה, באוקיינוס השקט ובמזרח התיכון.
• בתקופת היתפוררותו של הגוש המזרחי שהובילה לגל של פיצולי מדינות והכרזות עצמאות ברחבי הגוש המזרחים.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.