פוסאן
פּוּסַאן (בהנגול: 부산; בהנג'ה: 釜山廣域市; נקראת גם בוסאן,[2] מכיוון ששמה מתחיל בעיצור הנגולי שהגייתו היא בין /p/ ל-/b/) היא העיר השנייה בגודלה בקוריאה הדרומית ועיר הנמל החשובה שלה. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-3.349 מיליון תושבים ולה מעמד של עיר מטרופוליטנית[3]. בעיר יש 22 מוסדות חינוכיים להשכלה גבוהה, 15 אוניברסיטאות ושבע מכללות. יש בה עשרה מוזיאונים.
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של פוסאן | |||
| מדינה |
 קוריאה הדרומית | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | פוסאן | ||
| ראש העיר | הור נאם סיק | ||
| רשות מחוקקת |
Busan municipal council  | ||
| נפות בעיר | 16 | ||
| בירת העיר |
Yeonje District | ||
| שטח | 768.4 קמ"ר | ||
| גובה | 25 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 3,349,016[1] (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 4,358 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 35°09′03″N 129°03′24″E / 35.150833°N 129.056667°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
| http://www.busan.go.kr | |||
  | |||
היסטוריה
עריכהבשטחה של העיר, שנקראה באותן שנים גאוצ'ילסן גוּק, התקיימה במאות ה-2 וה-3 לספירה ממלכת ג'ינהאן. לאחר מכן ממלכת שילה סיפחה את האזור וקראה לו מחדש בשם גאוצ'ילסן גוּן. משמעות המילה גאוצ'ילסן בשפה המקומית היא "הר קשה". שם זה כנראה ניתן לאזור בגלל הונגניאונגסאן שהיום נמצא ממש במרכזה של העיר.
עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שבאזור פוסאן התקיים משטר צ'יף מורכב בימים בהם קמו שלוש הממלכות של קוריאה (300-400 לספירה).
ב-757 שם חדש ניתן לאזור, נונגנאה. בשם זה יש שימוש עד היום.
כבר מתחילת המאה ה-15 הממשל הקוריאני השתמש בעיר כעיר הנמל העיקרית למסחר עם יפן ואיפשרו לתושבים יפנים להתיישב בעיר כדי להעמיק את קשרי המסחר. ההתיישבות היפנית שנקראה באותם ימים ווגואן המשיכה להתקיים עד לפלישתה של יפן לקוריאה ב-1592. אחרי המלחמה היחסים הדיפלומטיים עם השוגון היפני שוקמו והעיר נבנתה מחדש. ההתיישבות היפנית בעיר המשיכה להתקיים עד 1876. בשנה זו נחשפה קוריאה לדיפלומטיה בינלאומית ופוסאן הפכה לנמל הבינלאומי הראשון של קוריאה.
במלחמת קוריאה ב-1950, העיר וסביבתה הקרובה היו השטחים היחידים במדינה שלא נכבשו בידי קוריאה הצפונית. גם הבירה סיאול נפלה בידיהם, והשלטון נסוג לפוסאן, וביקש עזרה מארצות הברית. זו נענתה לקריאה ויצאה בראש קואליציה של 15 מדינות עם צבא גדול שהתמקם בעיר וממנה יצא לשחרר את קוריאה הדרומית.
בשנת 1973 נבנה מגדל פוסאן שנראה כמו מגדל טלוויזיה אך לא מנוצל למטרות קליטת שידורים ומהווה אטרקציה בלבד.
גאוגרפיה
עריכההעיר ממוקמת בקצה הקיצוני ביותר לכיוון דרום מזרח של חצי האי הקוריאני על שפת מצר קוריאה, עובדה זו השפיעה משמעותית על התפתחותה. היא מוקפת הרים ושני נהרות, נקדונג וסויונג. היא גובלת עם אולסן מצפון-מזרח, מחוז דרום קיאנגסאנג מצפון-מערב ומרוחקת כ-330 ק"מ דרום-מזרחית לבירה סיאול.
האקלים האופייני לעיר הוא אקלים סובטרופי גשום מה שאומר שטפרטורות נמוכות או גבוהות במיוחד הן נדירות באזורה של העיר. בגלל קרבתה לים סוף האביב ותחילת הקיץ קרירים יותר מאי עד יולי ואילו בחודשים אוגוסט עד ספטמבר מזג האוויר הוא לרוב חם ולח. באוקטובר ונובמבר מזג האוויר הוא ממוזג. החורף בעיר הוא קר ויבש והרוחות חזקות יחסית לעונות האחרות אך הן מתונות ביחס לאזורים אחרים בקוריאה. בעיר יורד מעט שלג יחסית לשאר קוריאה, גם כן בגלל מיקומה הגאוגרפי. פוסאן סובלת לעיתים מסופות טרופיות בעונה הגשומה.
כלכלה
עריכהנמל הים בפוסאן הוא החמישי העמוס ביותר בעולם.[4] כמו כן היא מדורגת במקום החמישי בעולם בנפח הסחורה ומדד היעילות על פי ההתאחדות האמריקאית לסמכויות נמלי הים. התחבורה, ההובלה והמסחר הם התחומים הפעילים ביותר בעיר. מאז 1978 נפתחו בעיר 3 נמלי מכולות. הנמל בפוסאן גדול כל כך שהוא יכול לטפל בעד 13.2 מיליון מכולות בשנה.
העיר הוגדרה אזור סחר חופשי כדי לחזק את כוחה המסחרי ולהחזיר את מעמדה כנמל מרכזי למסחר בינלאומי.
בעיר מרכזים מסחריים רבים הממוקמים ברובם בנקודות מרכזיות בעיר ובקרבתן של האוניברסיטאות. שני רובעי המסחר הגדולים והמשמעותיים ביותר נקראים, סאומיון (הידוע כמרכז קניות ובידור) וגואבוק דונג. בפוסאן פועלים 4 מרכזי קניות גדולים. ההנהלות של הבנקים הקוריאנים והבנלאומיים בקוריאה מרוכזות כולן ברובע סאומיון. בסמוך לרובע נמצא השוק המסורתי הגדול ביותר בעיר הקרוי בוז'און.
גואבוק דונג הוא רובע העסקים הישן. היום הוא מפורסם, בין היתר, במסעדות ייחודיות המתבססות על מתכונים ביתיים המועברים מדור לדור. בקרבתו, האזור ג'ונגאנג-דונג מפורסם בשוק הדגים ג'אגאלצ'י הסמוך לנמל. באזור נמצאים משרדי עורכי דין בינלאומיים רבים, משרד ההגירה הישן, ומסוף מעבורות בינלאומי המשרת בעיקר מעבורות שנוסעול ליפן וחזרה.
ביער ממקום חנות של רשת שינסגה שהוא בין החנויות הגדולות בעולם עם שטח של כ-293 אלף מ"ר.
תחבורה
עריכהאוטובוסים
עריכהלפוסאן יש קווי אוטובוס בינעירוניים פעילים רבים המקשרים בינה לבין ערים אחרות. שני המסופים העיקריים הם נפודונג הנמצא בסמוך למסוף הצפוני שק קו הרכבת התחתית מס' 1 וסאובו הנמצא בסמוך לתחנת סאסאנג של קו מס' 2. בעיר פועלים קווים הנוסעים ב-134 מסלולים עירוניים שונים.
תחבורה ימית
עריכהמסוף המעבורות היבשתי מפעיל מעבורות ליעדים רבים על האי לאי צ'אוצ'דו ולעיר צ'ג'ו סיטי הנמצאת על האי צ'גו.[5]
מעבורות היוצאות ממזח מספר 1 בנמל הבינלאומי מקשרות את העיר עם הנמלים איזוהארה והיטאקאצו על האי צושימה. הן גם מקשרות את העיר עם הערים שימונוסקי, פוקואוקה ואוסקה שביפן.[6] בסך הכל 5 מסלולים ימיים מקשרים את הנמל עם יעדים ביפן.
רכבות
עריכהבפוסאן עוברות כמה מסילות רכבת חשובות. התחנה הסופית של מסילת גיאונגבו, החשובה ביותר, נמצאת בפוסאן והיא מקשרת אותה עם הערים הגדולות ביותר: סיאול, טג'אן וטגו. כל סוגי הרכבות הפועלות במדינה עוברות במסילת גיאונגבו ורכבת אקספרס מהירה במיוחד מגיעה לסיאול תוך 150 דקות.
למערכת הרכבת התחתי הפועלת בפוסאן יש 3 קווים. הקווים מכונים בפשטות 1, 2, ו-3. את המערכת מפעיל תאגיד התחבורה של פוסאן. בניית קו הרכבת הקלה פוסאן-ג'ימאה מתוכננת להסתיים ב-2010.
תעופה
עריכהנמל התעופה הבין-לאומי פוסאן גימהה ממוקם בקצה המערבי של העיר. הוא הוקם בשנת 1976.
ספורט
עריכהתחרויות בינלאומיות
עריכהפוסאן אירחה את המשחקים האסיאתיים ב-2002. היא גם השתתפה באירוח מונדיאל 2002. בתאריך 14 בנובמבר 2005 הכריזה העיר על התמודדותה לאירוח האולימפיאדה ה-32 (אולימפיאדת 2020).[7]
מועדוני ספורט
עריכההבייסבול נחשב לספורט פופולרי בעיר. מאז שנת 1982 בפוסאן משחקת קבוצת הבייסבול המקצוענית "לוטה ג'יאנטס" (קוריאנית: 롯데 자이언츠). קבוצה זו משחקת בליגת הבייסבול הקוריאנית. בארבע השנים הראשונות אצטדיון גואדוק היה אצטדיונם הביתי. בשנת 1986 עברה הקבוצה לאצטדיון סאז'יק שנחנך כחלק ממתחם ספורט גדול שהוקם לכבוד המשחקים האסיאתיים ב-1986 שאירחה העיר סיאול.
בעיר משחקת קבוצת כדורגל מקצוענית בשם "פוסאן איי'פארק" (קוריאנית: 부산 아이파크). הקבוצה משחקת בליגת הכדורגל העליונה במדינה, ה"קיי-ליג". בעבר נודעה הקבוצה בשם "דיוו רויאלס". בשנות ה-90 נחשבה הקבוצה לאחת החזקות בליגה. בעיר משחקת קבוצת כדורגל נוספת, "בוסן קיוטונג" (קוריאנית: 부산 교통공사), קבוצת הכדורגל של תאגיד התחבורה של פוסאן. קבוצה זו משתייכת לליגה הלאומית בקוריאה, ליגה-חצי מקצוענית והליגה השנייה בחשיבותה במדינה.
בעיר יש גם קבוצת כדורסל ושמה "קיי-טי-אף מג'יק וינגס". הקבוצה משחקת במתחם הספורט סאז'יק.
ערים תאומות
עריכהלעיר פוסאן יש 23 ערים תאומות:
גאושיונג, טאיוואן
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שימונוסקי, ימאגוצ'י, יפן
ברצלונה, קטלוניה, ספרד
ריו דה ז'ניירו, ברזיל- פוקואוקה, פוקואוקה, יפן
ולדיווסטוק, פרימוריה, רוסיה
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
סורבאיה, מזרח ג'אווה, אינדונזיה
ויקטוריה, אוסטרליה
הו צ'י מין סיטי, וייטנאם
טיחואנה, באחה קליפורניה, מקסיקו
אוקלנד, ניו זילנד
ולפראיסו, צ'ילה
מונטריאול, קוויבק, קנדה
קייפ המערבית, דרום אפריקה
איסטנבול, טורקיה
דובאי, איחוד האמירויות הערביות- פנזה, פנזה, רוסיה
- שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
מנילה, הפיליפינים- חופי ורסיטי, אוסטרליה
- סנקט פטרבורג, רוסיה
נמלים תאומים
עריכהלעיר פוסאן יש 6 נמלים תאומים:
סאות'המפטון, הממלכה המאוחדת- סיאטל, ארצות הברית
- אוסקה, יפן
רוטרדם, הולנד- ניו יורק, ארצות הברית (בשיתוף עם נמל ניו ג'רזי)
- שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פוסאן (בקוריאנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ https://www.citypopulation.de/en/southkorea/admin/
- ^ בגלל שינוי מערכת הרומניזציה לקוריאנית על ידי ממשלת דרום-קוריאה מ-Revised Romanization ל-McCune-Reischauer
- ^ עיר מטרופוליטנית - בהנגול: 광역시 - "'גְווַאנְגְיוֹקְסִי" - עיר מיוחדת בעלת סמכויות זהות למחוז, ישנן 6 ערים כאלו במדינה, האחרות הן אינצ'ון, דאיגו, טג'אן, קוואנגג'ו ואולסן.
- ^ The Seattle Times: Opinion: The Korean wave
- ^ Busan Port Coastal Passenger Terminal
- ^ International Ferry Terminal
- ^ People's Daily Online (2005-11-14). "Pusan to declare bid to host 2020 Olympic Games" (mdy). נבדק ב-8 בדצמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה)
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 סיאול  פוסאן | |||||||||
| 1 | סיאול | סיאול | 9,586,195 | 11 | צ'נגוון | דרום קיאנגסאנג | 1,029,389 |  אינצ'ון  טגו | |
| 2 | פוסאן | פוסאן | 3,349,016 | 12 | סונגנאם | קיונגי | 922,025 | ||
| 3 | אינצ'ון | אינצ'ון | 2,945,454 | 13 | הוואסאונג | קיונגי | 880,859 | ||
| 4 | טגו | טגו | 2,410,700 | 14 | צ'ונגיו | צפון צ'הונגצ'האנג | 855,326 | ||
| 5 | טג'אן | טג'אן | 1,488,435 | 15 | בוצ'ון | קיונגי | 833,148 | ||
| 6 | קוואנגג'ו | קוואנגג'ו | 1,477,573 | 16 | אנסאן | קיונגי | 717,345 | ||
| 7 | סוואן | קיונגי | 1,210,150 | 17 | נמיאנגג'ו | קיונגי | 696,033 | ||
| 8 | אולסן | אולסן | 1,135,423 | 18 | צ'ונאן | דרום צ'הונגצ'האנג | 682,199 | ||
| 9 | יונגין | קיונגי | 1,066,975 | 19 | ג'ונג'ו | צפון צ'אלה | 666,517 | ||
| 10 | קויאנג | קיונגי | 1,045,497 | 20 | גימאה | דרום קיאנגסאנג | 552,427 | ||