נס ציונה
נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון לרחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומתגוררים בה כ-50,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883[6][7] כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה, והוכרזה כעיר בשנת 1992.
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| "עיר עם לב של מושבה" | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | שמואל בוקסר | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 39 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1883 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 47,286 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 47 | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.06 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 3,020 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 73 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 15,660 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 96 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה)   נס ציונה  מפת __ נס ציונה מצפון: __ ראשון לציון ממזרח: __ באר יעקב, __ מועצה אזורית גזר מדרום: __ רחובות ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
8 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 27 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4408 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 58 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| פרופיל נס ציונה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
| www.nzc.org.il | |||||||||||||||||||||||||
בתחום השיפוט של העיר שוכנים המכון למחקר ביולוגי בישראל ופארק המדע קריית ויצמן.
מקור השם
עריכה"נס ציונה" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ירמיהו:
„שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.”
השם התנוסס על דגל ה"כחול לבן", שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרין, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים "נס ציונה"[8].העיר נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בערבית: "עמק השושנים").
היסטוריה
עריכההעת העתיקה
עריכהבשנת 2007 נמצאו על גבעה מדרום לנס ציונה (נ"צ 17954-64/64602-12), חרסים אחדים מתקופת הברונזה המאוחרת, ככל הנראה ממצא מקבר שהיה בסמוך[9]. בהמשך התקיימו מספר חפירות הצלה של רשות העתיקות, בהן התגלו ממצאים שונים ונחשפו שרידי בנייה מן התקופה הביזנטית וכן מערכות השקיה מהתקופות האסלאמית הקדומה והעות'מאנית המאוחרת ומימי המנדט הבריטי[10]. במספר חפירות שהתקיימו בצפון-מזרח העיר, סמוך לצרפנד אל-ח'ארב, נתגלו מפלסי חיים משלהי התקופה הביזנטית; שני שלבי יישוב ובהם מבנים ומתקנים מהתקופה האסלאמית הקדומה; שרידי מבנים מהתקופה הצלבנית; בית קברות מוסלמי שבו קבורת ילדים בקנקנים, ששימש כנראה עד שנות ה-40 של המאה ה-20, ותעלות מים מהתקופה העות'מאנית. כמו-כן התגלו בסמוך שרידי ישוב ומתקנים מן התקופות הפרסית-הלניסטית ועד התקופה העות'מאנית[11][12]. חלק מהממצאים מוצגים ב"משכן הפיס לאמנויות" במזרח העיר.
בתקופת העות'מאנית
עריכה
ב-17 בפברואר 1875 דיווח ביטאון הטמפלרים הגרמנים על קבוצה של 35 רוסים ממוצא גרמני מבסרביה שהתיישבו בוואדי אל-חנן, מדרום-מערב לרמלה. בראש קבוצה זו עמד גוסטב רסלר[13]. בשנת 1878[דרוש מקור] רכש רסלר כ-2,000 דונם מערביי הסביבה בוואדי חנין, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום, ובהמשך נטע שם פרדס. בתוך זמן קצר מתו מקדחת וממחלות 12 נפשות מאנשי קבוצה זו, רובם ילדים, בהם שניים מבניו של רסלר, שמתו ממלריה. ובסופו של דבר חזרו המתיישבים לבסרביה, ורסלר התיישב באודסה, לשם הגיע כנציגם של יקבי הטמפלרים בארץ ישראל[14]. בחודש ניסן תרמ"ב–1882 ביקר זלמן דוד ליבונטין בוואדי אל-חנין בתור שליח אגודות "חובבי ציון", במטרה לרכוש אדמה להקמת מושבה יהודית. באחוזתו של רסלר הוא מצא משק נטוש, באר חרבה ובית ובו לחות וטחב משום שעמד בסמוך לביצה[15]. רסלר, שהגיע לאודסה בשנת 1882, פגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאוד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל רסלר את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של רסלר בארץ ישראל.
בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח, והאזור היה רחוק מאוד מירושלים. אבל לרר לא נואש, במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים)[16]. הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתיישבים החדשים. בשנת תרמ"ז–1887, הפיץ ביפו "קול קורא" ליהודים להצטרף לנחלתו, שקרא לה עתה "נחלת ראובן"[17][18]. האישה הראשונה שהצטרפה לנחלתו של לרר, שלא הייתה מבני משפחתו, הייתה גולדה מילוסלבסקי, שרכשה מלרר 60 דונם והביאה עימה את בתו של בעלה המנוח ואת חתנה, שלמה יפה[19]. משה סמילנסקי מתאר בספרו כי "בראשונה מצא הקול הד בלב אדם שלא יכול היה להצטרף למניין: אישה אחת, אשר רוח הקודש בתוספת של הרפתקנות גרו בשכנות בלבה, גולדה מילוסלבסקי". מילוסלבסקי תרמה רבות למושבה על ידי נטיעת כרמים, עבודה בפרדסים וכתיבת מכתבים לבנימין זאב הרצל ואחד העם בבקשה שיעזרו למושבה בקשייה. בשנת תרמ"ח הגיע היישוב למניין הראשון.
בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי, בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקרבן האלימות הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.
בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרין, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה" (על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "שאו נס ציונה, העיזו, אל תעמדו")[20].
הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף משכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.
בשנת 1893 הגיע למושבה חיים טפר וקנה באזור חלקת אדמה בגודל של חמישה דונם. בהמשך הוא היה מראשוני קבלני הבנייה במושבה המתפתחת.
ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כתב ביומנו: "עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין[21]. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."
כורמי המושבה הצטרפו לעמיתיהם מראשון לציון, רחובות, פתח תקווה וגדרה בהקמת אגודה בשם "אגודת הכורמים המאוחדת ראשון לציון", שהיתה חלק מרכזי מאגודת הכורמים. מטרות האגודה החיו לעבד יחדיו במרתפי ראשון לציון את יבול הענבים של חמש המושבות, ולשתף פעולה במכירת המשקאות שהופקו בהן.
בשנת 1905 רכשה חברת "גאולה" מידי ערביי המקום שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת[22]. ראשי היישוב החליטו שלא להקים בתי מגורים על הגבעה אלא לנצלה לצרכים ציבוריים. שטח ממרגלות הגבעה ועד רחוב תל אביב יועד להקמת מבנה ציבור. המבנה הוקם ב-1907 וכלל שני חדרים ואולם גדול, נקרא "בית ראשונים" ושימש כבית ועד המושבה, בית ספר, בית כנסת ואולם כינוסים ואירועים. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".
בשלהי מלחמת העולם הראשונה, בשבת 13 באוקטובר 1917, פשטו כוחות צבא ומשטרה טורקיים על המושבה ועצרו 7 גברים, בהם ראש ועד המושבה זאב כהנוב. הם הועברו במסע ארוך לכלא בדמשק, ושם נפטרו 4 מהם. במושבה הצעירה כינו אותם "גולי דמשק".
ב-14 בנובמבר 1917 התקיים ממערב למושבה קרב עיון קרא, בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי, ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית בסיוע קצינים גרמנים. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), ויושמו בו טקטיקות חדשניות שכללו ניצול של גבעות הכורכר כשטחים שולטים. בקרב נפלו 50 קצינים וחיילים מניו זילנד ו-162 מהצבא העות'מאני. לאחר הקרבות נשארו חלק מהכוחות הניו זילנדים לתקופת מנוחה במושבה.
אחרי התקופה העות'מאנית
עריכהבזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות, אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם פועלים חקלאיים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. בצמוד למושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין, ובינו ובין נס ציונה שרר שקט יחסי, שהופר לעיתים במעשי אלימות[23]. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. במרכז הכפר הערבי הוקם בשנות ה-20' מסגד גדול[24].
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע. בתחילת שנות השלושים אירעו סכסוכים ואף התנגשויות בין הפועלים לבין האיכרים במושבה, על רקע הדרישה לעבודה עברית[25]. בשנת 1933 הונחה אבן פינה ל"שכונת הפועלים" שהוקמה בצד המזרחי של היישוב. בשנת 1934 אירחה המושבה את מרוץ המרתון הראשון בארץ ישראל, שיצא מתל אביב וגם הסתיים בה, ובו ניצח ולטר פרנקל[26].
במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים, לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948. לאחר המלחמה נבנו במקום בקתות הכפר הערבי שכונות חדשות. בין היתר הוקמו בנייני קומות וטורי חנויות, שמהם התפתח המרכז המסחרי של נס-ציונה[27].
בעת הכרזת המדינה היו בנס ציונה כ-2,000 תושבים. שנה לאחר מכן התגוררו במקום כ-6,000 איש, שהתיישבו בבתי הערבים, בשכונת צריפים של עמידר ובשכונות בלוקונים וצריפונים[28]. בספטמבר 1949 הוקמה בנס ציונה מועצה מקומית[29].
במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. בצד הדרומי של היישוב הוקמה ב-1950 מעברה, כמשכן זמני לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק. בחורף של 1953 הוצפה המעברה, ומרבית האוהלים והפחונים שהיו בה ניזוקו.
בחודש מאי 1992 הוכרזה נס ציונה כעיר בישראל[30].
המאה ה-21
עריכהבסוף המאה העשרים ובמהלך שני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת, הוקמו בעיר מספר שכונות חדשות ואוכלוסייתה הוכפלה. הבנייה התרכזה בשטחי הפרדסים לשעבר ממערב לעיר, למרגלות הגן הלאומי הגובל במועצה אזורית גן רווה ובצד המזרחי, בקרקעות שהיו שייכות בעבר למועצה האזורית גזר.
באפריל 2019 אישרה העירייה תוכנית מתאר עירונית, על פיה יוקמו 29,000 יחידות דיור חדשות, 89 אלף מ"ר שטחי מסחר ו-145 דונם מבני ציבור עתידיים בעיר. כמו כן תוכנן להיבנות מסוף תחבורה ציבורית בצפון העיר וחידוש אזור התעשייה, בד בבד עם שימור אתרי הטבע הנמצאים ברחבי העיר וסביבה[31]. עם זאת, תוכנית המתאר התעכבה בשל תוכנית המטרו ותמ"א 70, והמחלוקת בין הרשות, המבקשת לשמר את צביונה של העיר, לבין רשויות התכנון שמבקשות לצופף ולבנות לגובה[32].
בשנים 2020–2023 קודמו ברחבי העיר 8 מתחמי פינוי בינוי, שצפויים להוסיף לה כ-2,500 יחידות דיור[33]. בפברואר 2024 החליטה הממשלה להכריז על מתחמים מועדפים לדיור בנס ציונה, שיכללו יחד כ-9,000 יחידות דיור[34]. ביולי 2024 פורסם, כי רשות מקרקעי ישראל מקדמת "הסכם גג" עם עיריית נס ציונה, שיכלול בניה של 5,767 דירות חדשות ועוד 2,982 יח"ד אקו' בשבעה מתחמים[35]. לאחר מימוש כל התוכניות צפויה אוכלוסיית העיר להגיע לכ-125,000 נפשות.
אוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בנס ציונה 47,286 תושבים (מקום 47 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 92.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 15,658 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[36]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
אזורי תעשייה עתירת ידע
עריכה- בדרום העיר נמצא פארק המדע "קריית ויצמן", פארק המדע השלישי בישראל, ובו שוכנות חברות רבות בהן אל-אופ, HP Indigo ואחרות. בשנת 2018 החל תהליך הרחבת פארק התעשייה כלפי צפון ומערב. בפארק קיים ריכוז של חברות מתחום הביוטק והפודטק.
- המכון למחקר ביולוגי בישראל - גוף ממשלתי העוסק במחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה, הכימיה ותחומים סמוכים.
תרבות, פנאי ודת
עריכה
מרכזי בילוי, תרבות, פנאי ודת
עריכה- היכל התרבות ע"ש ג'ק פוזלנס - מרכז תרבות במרכז העיר ובו ספרייה עירונית, מרכז חוגים ואודיטוריום.
- בית ראשונים - הבית הקהילתי הראשון בנס ציונה ששימש בעבר כבית הספר של המושבה, וכיום הוא מוזיאון וארכיון לתולדות העיר.
- אצטדיון עירוני נס ציונה - אצטדיון כדורגל הנמצא במערב נס ציונה, ליד שכונת "טירת שלום". מכונה גם "אצטדיון הפרדס".
- בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל בני ובנות נס ציונה.
- "בית הפנאי" - מרכז הרצאות וחוגים בתחומי דעת והעשרה, בו ממוקם גם מרכז הצעירים העירוני ״הכוורת״[37].
- הספרייה העירונית - הספרייה נכללת בהיכל התרבות של העיר, ומשרתת את כל נס ציונה.
- "נס גלים" - בריכת השחיה העירונית הממוקמת בשכונת "מאליבו"
- רדיו קול נס ציונה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת בתדר 106fm. בסיסה הוא בתיכון בן-גוריון והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מתנדבים מהקהילה העירונית.
- קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. בקונסרבטוריון פועלים מספר תזמורות והרכבים מוזיקליים, והוא שוכן בקריית החינוך.
- בי"ס למחול במסגרתו פועלות 13 להקות מחול במגוון סגנונות וגילאים, וכולל גם את "בית הלהקות".
- בית הכנסת הגדול - ב-1926 נחנך בית הכנסת המרכזי של המושבה ב"גבעת האהבה" שהוגדרה כמרכז מבני הציבור. את המבנה יזם ותכנן הבנאי ותושב נס ציונה חיים טפר. בקומה התחתונה של המבנה הוקם אולם לאירועי תרבות, התכנסויות והתעמלות וכיום הוא משמש את מפקדת המשמר האזרחי. הבניין עבר שיפוץ וחידוש יסודי בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים בשנת 2019.
- מסלול הדגל - מסלול הליכה משולט העובר ב-10 אתרי מורשת מההיסטוריה המוקדמת של נס ציונה.
אירועים קהילתיים קבועים
עריכה- ינואר - טיול משפחות בגבעות הכורכר בטירת שלום
- פברואר - צעדת נס-ציונה ע"ש אברהם אלעזר; מרוץ נס-ציונה ע"ש תא"ל יורם (צ'וצ'ו) גלבוע
- יום העצמאות - מסע אופניים "סובו נס ציונה והקיפוה" לכל המשפחה
- יולי-אוגוסט - ערבי תרבות ב"נחלת ראובן", אירועים לכל המשפחה בגינות הציבוריות, אירועי קיץ במתחם הנוער ורייב משפחות באצטדיון.
- אוקטובר - עפיפוניאדה בגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה.
ספורט
עריכהלנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה בענף, א.כ. נס ציונה, שהשתייכה בעבר למועדון ארבע הגדולות של הליגה. לאגודת א.כ. נס ציונה מחלקת נוער ענפה הכוללת קבוצות נוער רבות, קבוצת נערות ובית ספר לכדוריד. מגרשה הביתי הוא היכל הספורט ע"ש צימרמן.
סקציה נס ציונה היא קבוצת הכדורגל העירונית אשר שיחקה מספר עונות בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1955 כאיחוד של ארבע קבוצות – הפועל נס ציונה, מכבי נס ציונה, בית"ר נס ציונה ו"כוכב הדרום"[38]. בשנת 2024 נכנסה הקבוצה לתהליך פירוק וירדה לליגה ב'.
בקיץ 2024 נרשמה בההתאחדות לכדורגל בישראל קבוצת כדורגל חדשה בשם "עירוני נס ציונה" שנרשמה לליגה ג'[39].
קבוצת כדורגל נוספת בעיר היא הפועל טירת שלום (אנ') שמשחקת בליגה ג'. היא ממוקמת בשכונת טירת שלום שהייתה במקור מאוכלסת על ידי יוצאי תימן. בעבר הייתה קיימת גם קבוצת מכבי בן צבי ששיחקה שנים רבות בליגות הנמוכות והתפרקה בשנת 2004. אצטדיון הכדורגל של העיר, אצטדיון עירוני נס ציונה (המכונה גם "אצטדיון הפרדס"), נמצא ליד טירת שלום.
קבוצת הכדורסל של העיר היא עירוני נס ציונה אשר משחקת בליגת העל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אולם הספורט לב המושבה המכיל כ-1,200 מקומות ישיבה.
בעיר פועלת קבוצת כדורעף נשים, מ.כ. נס ציונה, המשחקת בליגה הלאומית נשים דרום[40].
קבוצת ההוקי של העיר היא נס ציונה דרגונז, המשחקת בליגת העל והיא מצליחה מאוד. קבוצת הנוער שלה זכתה באליפות המדינה בעונת 2016/2017.
בעיר פועל בי"ס לשחמט במסגרת "קריית התרבות", שהוציא מבין שורותיו שחקנים מצטיינים בליגות הנוער והילדים.
ענף הטניס שולחן מפותח מאוד, ובעיר מתקיימת מאז שנת 2004 ברציפות אליפות ארצית שנתית הנקראת על-שמו של מאיר הרמן, שהיה ראש המועצה המקומית.
בעיר פועלת קבוצת טריאתלון לילדים, אותה מפעילה מאז 2009 קבוצת Team Gez[41].
בית הספר להתעמלות אומנותית הוקם בשנת 1994 ומאז מנוהל על ידי סבטלנה ז'וגרב, מאמנת בכירה בענף ההתעמלות האומנותית[42].
חינוך
עריכהבתי ספר
עריכהעד שנת 1961 היו בנס ציונה רק בתי ספר יסודיים. תלמידים שביקשו להמשיך את לימודיהם בבית ספר תיכון נסעו לרחובות או לראשון לציון הסמוכות. לקראת שנת הלימודים תשכ"ב הוקם בעיר בית ספר תיכון שנקרא לימים קריית החינוך בן-גוריון בסיוע משרד החינוך[43]. בשנת 2024 הוחלט לסגור את בי"ס "שדות" עקב מיעוט נרשמים, ולהעביר את תלמידיו לבי"ס "ניצנים"[44].
בעיר 22 בתי ספר:
- יסודי ממלכתי - "בינתחומי הדר", "אשכול", "סביונים", "בן צבי", "ראשונים", "שקד", "ניצנים", "ארגמן", "לב המושבה", "אירוס", "שדות".
- יסודי ממלכתי דתי - "חב"ד בנות", "חב"ד בנים" ו"רעות".
- על יסודי - ארבע קריות חינוך שש שנתיות: "אליעזר בן-יהודה", "דוד בן-גוריון", "גולדה מאיר" ו"פארק המדע ע"ש יצחק נבון".
- קריית חינוך שתים עשרה שנתית אנתרופוסופית: "שיבולים ע"ש חיים הרצוג".
- בית חינוך דמוקרטי שמונה שנתי (טרום חובה-ו'): "טבע הדברים" (אינו נתמך על ידי העירייה).
- חינוך מיוחד - "דקלים" במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה - מב"ן שב"ס ו"התומר" הפועל באופן עצמאי.
תנועות נוער
עריכה- הנוער העובד והלומד
- מכבי צעיר
- בני עקיבא
- הצופים העבריים - בעיר פועלים שני שבטים נפרדים
- כנפיים של קרמבו
- איגי - ארגון נוער גאה
- תנועת הנוער העירונית "מועדונצ'יק"
- ארגון הנוער "סיטין" המזוהה עם חב"ד
גנים ופארקים
עריכהבנס ציונה יש כ-70 גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם:
- גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, שטחו כ-800 דונם, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. השטח מיועד כבר משנת 1981 להיות גן לאומי, והוא מהווה מוקד לפעילות נופש ופנאי ומושך אלפי מטיילים בעונת הפריחה. סקר טבע עירוני שביצעה החברה להגנת הטבע בשנת 2016 מצא, כי בשטח הגן הלאומי קיימים מאות מינים של צמחים ובעלי חיים, בהם מינים נדירים רבים ובהם אירוס הארגמן. בשנת 2023 החליטה קרן שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל לכלול את השטח בתכנית רכישת הקרקעות של הקרן באמצעות עיריית נס ציונה.
- גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה. הגבעה מיועדת להכרזה כשמורת טבע[45].
- גבעת התור - אתר טבע עירוני המוגדר כשצ"פ, שמהווה חלק משרשרת גבעות הכורכר המשתרעת מראשון לציון ועד גדרה. בחורף פורחים בגבעה מינים נדירים רבים.
מסלול רכיבת אופניים אתגרי בחורשת המושבה המשתרעת של שטח של כ-90 דונם במזרח העיר - שטח פארק האופניים הוא כשני דונמים והוא כולל 300 מטרים של אלמנטים לרכיבה במסלול טבעתי. עם סלילתו, כביש 423 חתך את הגישה הרגלית לפארק האופניים והגישה כיום אפשרית רק במכוניות או אופניים.
- גבעת האהבה - גבעה בה שוכנים "בית ראשונים", בית הכנסת הגדול ומבנה המועצה הדתית, ואשר בה הוצב בעבר פעמון האזעקה שפעל בעת התקפות על היישוב.
- גן הגיבורים - הגן נמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי", ובו אנדרטה לזכר נופלי העיר. הגן, שנועד להנציח את חללי מלחמות ישראל תושבי נס ציונה, הוקם בשנת 1962 בתכנונם של אדריכלי הנוף צבי מילר ומשה בלום. ליד הגן נמצאים בית הכנסת "גאולת ישראל" שבעברו היה מסגד, בנין התחנה המרכזית הישנה של נס ציונה ובית ספר. במקום נערך מדי שנה הטקס המסורתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
- גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצאים הספורטק ופינת חי.
- גן נווה - גן גדול במזרח העיר, הנמצא בסמוך ל"אולם הכדורסל בית הפועל", שהיה מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה.
- גן ארגמן - גן בלב שכונת ארגמן, המאופיין במתקנים מיוחדים ובמראה אליפטי. בגן יש הרבה צמחים וקיימת בו בריכה אקולוגית.
- גן גרנד קוויל - הגן הרביעי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצא בית ספר בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת.
- גן השבעים ושלושה - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר", המנציח את הנופלים באסון המסוקים.
- גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה".
- גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף" ומנציח את אסון מגדלי התאומים משנת 2001.
- גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה.
- גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצאים פעמון ושרידי מסגד.
- גן המחול - גן בשכונת "גבעת התור" המשמש לאירועים ציבוריים.
מרכזי קניות
עריכה- קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק.
- ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", ממוקם באזור התעשייה ב' ומכיל כארבעים בתי עסק וכעשרים בתי מלאכה, מחסנים ומוסכים.
- עמי בוטיק סנטר ארגמן - מרכז הקניות השלישי בגודלו בעיר אשר ממוקם בשכונת ארגמן. הוא כולל כעשרה בתי עסק.
- "המרכזייה" - מרכז קניות הממוקם בשכונת סביוני נצר סרני. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה, פיצרייה, המבורגריה, מאפיית בוטיק, מרפאות קופות חולים ובית מרקחת.
- הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר, חנויות ומשרדים.
- מרכז מסחרי "הדרי סמל" - מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל מספר בתי עסק, בהם: מסעדות, בתי קפה ומכון כושר, וכן מספר משרדים.
- וואלי סנטר - ממוקם בטירת שלום וכולל צרכניה ומספר בתי עסק.
- מליבו סנטר - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת מליבו וכולל בית קפה, מסעדה, ירקניה ומספר בתי עסק.
- מרכז מסחרי שכונת העמק - מרכז מסחרי בשכונת העמק המכיל מרכול.
תחבורה
עריכה
בעיר עובר כביש 412, המשמש גם כציר התחבורה המרכזי שלה. ממזרח קיים כביש 423, "עוקף נס ציונה", מצפון כביש 431 שאליו ניתן לעלות דרך מחלף ראשונים, וממערב כביש 42.
תחבורה ציבורית
עריכהלאורך נס ציונה עובר רחוב ויצמן, המשמש ציר תחבורה ציבורית ראשי, ובו עוברים מאות אוטובוסים מדי יום, ולהם מספר תחנות בעיר. בעיר מתוכנן לעבור בעתיד הקו הכחול, מערכת אוטובוסים מהירה בעלת נתיבי העדפה ייעודיים לאורך רחוב ויצמן, במסגרתו ייסגר חלק מהרחוב לתנועת כלי רכב פרטיים.
בקרבת העיר שלוש תחנות רכבת: מצפון, תחנת ראשון לציון "הראשונים" הממוקמת שני קילומטר צפונית למרכז העיר; ממזרח, תחנת באר יעקב הממוקמת 3.5 קילומטר מזרחית למרכז העיר; ותחנת הרכבת ברחובות הממוקמת 2.5 קילומטר דרומית למרכז העיר.
בתוך העיר פועלים, מאז ספטמבר 2023, חמישה קווי אוטובוס: 2, 4, 5, 6 ו-7. מרבית הקווים עובדים בתדירות של 20 דקות[46].
מבנה העיר
עריכההרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.
שכונות
עריכה- סביוני נצר - שכונה במזרח העיר, מאופיינת בבניה רוויה לגובה. בשכונה פארק שעשועים ושרותי גנים לילדים. השכונה גובלת בקיבוץ נצר סרני, ועל שמו נקראת השכונה.
- גבעת נוף - שכונה במזרח העיר, גובלת עם שכונות "סביוני נצר סרני" ולב המושבה. בשכונה וילות לצד בתים רוויי קומות. בשכונה נמצאים בית הספר סביונים וגן מגדלי התאומים. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-30.
- הדרי סמל - שכונה במערב העיר. הבנייה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4–7 קומות. בשכונה מרכז מסחרי "הדרי סמל", ששמו נקרא על שם השכונה. השכונה שוכנת בקרבת התיכונים "דוד בן-גוריון" ו"גולדה מאיר" ובתי הספר היסודיים "שקד" ו"בן צבי".
- לב המושבה - שכונה במזרח העיר. הוקמה במחצית שנות ה-90. בשכונה ממוקם "קאנטרי קלאב נס ציונה", מרכז נופש וספורט בעיר. מרבית הבניה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד ארבע קומות עם הרבה שטח ירוק ושטחים לפנאי וספורט (גני שעשועים, מגרשי ספורט וכדומה). בשכונה נמצא בי"ס מקיף "אליעזר בן יהודה", בית ספר יסודי "לב המושבה" ובית ספר שש שנתי על שם אליעזר בן-יהודה.
- שמורת מליבו - שכונה במערב העיר, ומאופיינת בבנייה נמוכה. במרכז השכונה נמצאים מרכז מסחרי ובית כנסת. בשכונה נמצאים בית חולים גריאטרי ושבט צופים.
- גבעת הצבר - שכונה בצפון מזרח העיר, בסמוך למבנה המשטרה הישן.
- יד אליעזר - שכונה בקצה הצפון מזרחי[47] של העיר שהוקמה באמצע שנות ה-50 עבור תושבי מעברת נס ציונה ועולים חדשים[48]. השכונה גובלת עם גבעת האירוסים וגבעת הצבר.
- שכונת העמק - שכונה בדרום נס ציונה המוקפת בשטחים חקלאיים וטבעיים.
- גבעת התור - שכונה בצפון העיר, ומסביבה גבעת האירוסים, מכונה גם "טוסקנה". בשכונה נמצא "גן המחול" ומעליו גבעת התור עליה הוקמה תצפית לזכר גדוד הפרשים הניו זילנדים שלחמו בקרב עיון קרא, מערבית לנס ציונה, במלחמת העולם הראשונה.
- נווה ניר - שכונה במרכז העיר, גובלת עם שכונת הדרי סמל ונווה כרמית. השכונה נמצאת בקרבת הקניותר והיכל התרבות של העיר. ייחודה של השכונה בפעילות הקהילתית העניפה שמתרחשת בה, ובבריכת השחיה הפרטית השייכת לכלל דיירי השכונה.
- גני איריס - שכונה במערב העיר הגובלת עם גבעת האירוסים, בשכונה נמצאת קריות החינוך בן-גוריון וגולדה מאיר.
- רמת בן צבי - שכונה במרכז העיר שסמוכה לקניותר ולקריית התרבות ובו נמצא בית הספר בן צבי, שמה הוא רמה כי השכונה נמצאת על שיפוע של עלייה[דרוש מקור].
- רמת סמל - שכונה באזור צפון-מערב העיר המאופיינת בווילות. גובלת בשכונת רמת בן צבי ובכביש 412. במרכז השכונה עומד מגדל מים הנראה מרחוק.
- סביוני הפארק - שכונה באזור הצפוני של העיר, סמוכה לספורטק.
- פסגת סלע - שכונה קטנה במערב העיר, שהוקמה בשנת 2000 ובה 38 יחידות דיור.
- ארגמן - שכונה חדשה הממוקמת במערב העיר בין שמורת מליבו (בדרום), פסגת סלע (דרום מזרח) גני איריס (בצפון), הדרי סמל (במזרח) וגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה (במערב). בשכונה בעיקר בתים בני 4–8 קומות אך גם בתים פרטיים בצדה המזרחי. השכונה בנויה כאליפסה שבמרכזה הוקמו פארק ומרכז מסחרי. בנוסף יש בשכונה מספר גני ילדים, ובית ספר המשרת את תושבי שמורת מליבו וארגמן כאחד.
- שכונת הדגל - שכונה הממוקמת בדרום מזרח העיר וגובלת בשכונת סביוני נצר.
- נאות יוסי שבו - שכונה חדשה שבנייתה התחילה בשנת 2023, הממוקמת במזרח העיר בסמוך למבנה המשטרה הבריטית, ממזרח לרחוב ויצמן ומצפון לרחוב מרגולין. השכונה נקראת נאות יוסי שבו[49], לאחר שבספטמבר 2022 החליטה מועצת העיר לקרוא לה על שם ראש העיר המנוח.
שכונותיה של נס ציונה כוללות יישובים לשעבר שצורפו לעיר:
- טירת שלום - יישוב שהוקם בשנת 1931 כמושב עובדים של יוצאי תימן[50] על אדמות הקרן הקיימת והוקם מכספי קרן היסוד. בשנת 1951 הפך המושב לשכונה חקלאית בתחומה של נס ציונה ואחר כך לשכונה בעיר. השם שניתן למושב הוא על שמו של גדול משורריה היהודים של תימן, שלום שבזי.
- כפר אהרון - מושבה לשעבר, היום שכונה בדרום נס ציונה.
- גבעת מיכאל - על שם מיכאל הלפרין, לשעבר אתר התיישבות ארעי מצפון מערב לנס ציונה. המקום שימש כמרכז להכשרת גרעיני התיישבות וקיבוצים רבים, לפני עלייתם להתיישבות ביישובי הקבע, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. לאחר קום המדינה, שימשה גבעת מיכאל כאתר לסמינרים של תנועות נוער. כיום שוכנים על הגבעה בתי הספר העל יסודיים גולדה מאיר ודוד בן-גוריון, ובפסגתה אנדרטה לחיילים הניו זילנדים שנפלו בקרב עיון קרא במלחמת העולם הראשונה שנערך בסמוך, ובריכת מים מעוטרת בציוריו של רמי מאירי.
רחובות ראשיים
עריכה- ויצמן (כביש 412) - כביש אזורי העובר דרך ראשון לציון, נס ציונה, רחובות וכך הלאה. ברחוב זה נמצאים: התחנה המרכזית, גן המייסדים וגן הגיבורים.
- כביש 423 - כביש אזורי הנמצא במזרח העיר, מחובר לכביש 431 ונפגש עם דרך הנפת הדגל. בעתיד הוא צפוי להתחבר לדרך מנחם בגין שברחובות.
- דרך הנפת הדגל - כביש הנמתח בין "ישפרו סנטר" עד שמתלכד עם כביש 423 מצפון לפארק המדע. בעתיד הוא צפוי להמשיך עד צומת בית עובד, ולשמש ככביש רוחב מרכזי של נס ציונה.
- עמק השושנים - מתחיל מרחוב ויצמן עד לשמורת מליבו בה הוא נפגש עם הדרך המובילה לשכונת העמק וכביש 4303. שם הרחוב מנציח את השם הערבי של אזור נס ציונה, ואדי חנין.
- הבנים - ברחוב זה ממוקמים בנין העירייה ובית יד לבנים.
- מרגולין - ממוקם בצפון העיר וגובל בכביש 4313 שמגיע עד לבאר יעקב, ליד הרחוב נמצא גן השבעים ושלוש, גובל עם גבעת האירוסים. מחלף נס ציונה מתחבר לרחוב זה.
- דרך יצחק רבין - כביש העובר בין צומת ויצמן/בן-גוריון עד לבית עובד, שם הוא מתחבר לכביש 4303. בעתיד, עם הארכת דרך הנפת הדגל, ינותק הכביש מהחיבור לצומת בית עובד.
סמל העיר
עריכה
ערך מורחב – סמל העיר נס ציונה
סמלה המקורי של העיר עוצב בראשית שנות ה-50 על ידי הנהלת המועצה המקומית בראשותו של אליהו מירון:
- הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרין, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
- שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים.
- פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם היווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר.
- הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" - הביטוי שטבע ראש העירייה ניסן קרופסקי בעת הפיכת המועצה המקומית לעיר בשנת 1992, הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.
בשנת 2014 הציגה העירייה סמליל אשר משמר בפינתו הימנית-העליונה את סמל העיר המקורי. הסמליל נועד להדגיש ערכים עליהם מושתתת העיר נס ציונה: קהילה ומשפחה, שמירה על איכות סביבה והיותה מרכז לקידום טכנולוגיה וחדשנות (בדגש על היי-טק). הסמליל עוצב על ידי חני עבודי, על בסיס סמל חגיגות 130 שנה להיווסדותה של העיר ולהדגיש את עברה ועתידה של העיר.
בשנת 2020 החליטה מועצת העיר לחזור לסמל המקורי מלפני 2014.
-
-
סמליל העיר החל מ־2014-2020
ראשי נס ציונה
עריכה| מס' | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| ראשי הוועד | ||||
| 1 | ראובן לרר | 1883 | 1889 | ראש הוועד הראשון ומייסד העיר |
| 2 | אהרן אייזנברג | 1889 | 1891 | |
| 3 | שמואל הוכברג | 1891 | 1898 | |
| 4 | דוד לנדאו | 1898 | 1906 | |
| 5 | שמואל סלוביס | 1906 | 1912 | |
| 6 | זאב כהנוב | 1912 | 1916 | |
| 7 | מאיר קומורוב | 1920 | 1922 | |
| 8 | בנימין ילובסקי | 1922 | 1924 | |
| 9 | ירמיהו בוקסר | 1924 | 1934 | סבו של שמואל בוקסר, ראש עיריית נס ציונה ה-3 |
| 10 | הרצל הוכברג | 1934 | 1936 | |
| 11 | בר כוכבא כהנוב | 1936 | 1937 | |
| 12 | הרצל הוכברג | 1937 | 1940 | כהונה שנייה |
| 13 | ירמיהו בוקסר | 1940 | 1947 | כהונה שנייה; ראש הוועד האחרון |
| ראשי המועצה המקומית | ||||
| 1 | יוסף סמל | 1949 | 1950 | ראש המועצה הראשון |
| 2 | אליהו מירון | 1950 | 1966 | |
| 3 | משה לוי | 1966 | 1968 | |
| 4 | ישראל שמיד | 1968 | 1978 | |
| 5 | מאיר הרמן | 1978 | 1983 | |
| 6 | ניסן קרופסקי | 1983 | 1993 | ראש המועצה האחרון; ראש העירייה הראשון |
| ראשי העיר | ||||
| 1 | ניסן קרופסקי | 1992 | 1993 | ראש העיר הראשון |
| 2 | יוסי שבו | 1993 | 2018 | |
| 3 | שמואל בוקסר | 2018 | מכהן | נכדו של ירמיהו בוקסר |
ערים תאומות
עריכהלנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:
לקריאה נוספת
עריכה- אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), הוצאת מלוא, 2003 (קישור לספר, באתר כותר)
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך א, פרק נ: ראובן לרר מיסד נס־ציונה, מזכרונות משה סמילנסקי, תרמ"ד (1884) ואילך; פרק נא: חוג גואלי־קרקע בנס־ציונה, מזכרונות שמואל כהן, תרמ"ז–תר"ן (1887–1890); עמ' 572–579
- תמי הפטל, לא על הנס לבדו (2019)
- גרשון גרא, אדמה ללא תנאי, הוצאת בית ראשונים 1989
- אבנר כהנוב, שאו נס ציונה (1998)
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל נס ציונה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- בית ראשונים נס ציונה, באתר המועצה לשימור אתרים
- מעמק השושנים ל"צד של החדשים", מעריב, 10 בפברואר 1987
- נס־ציונה, עיר עם לב של מושבה (1883–2003), באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- סיפורו של מקום תולדות המושבה
הילו גלזר, איך הפכה העיר האפרורית שבה גדלתי למקום הכי מבוקש בישראל, באתר הארץ, 18 ביולי 2019- ודי-חנין, הפועל הצעיר, 3 במאי 1908
נס ציונה בשנת 1913, סרטון באתר יוטיוב- מיכאל יעקובסון, שאו נס ציונה בית הכנסת: חידוש חלקי, אך מרהיב, למבנה ההיסטורי, באתר Xnet, 19 בספטמבר 2019
- מידע על נס ציונה בקטלוג הספרייה הלאומית
נס ציונה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אריה חשביה, נס ציונה: עיר עם לב של מושבה (תרמ"ג, 1883 - תשס"ג, 2003), הוצאת עיריית נס ציונה, 2003
- ^ יש המחשיבים את שנת 1882 כשנת ההקמה, מפני שב-18 ביוני 1882 קיבל ראובן לרר, המייסד, קושאן (שטר קניין) על האדמה שרכש בארץ ישראל אשר תהפוך בסופו של דבר לנס ציונה. עם זאת, רק ב-1883 נבנה בנחלה זו בניין המגורים הראשון, ומשכך נחשבת שנת 1883 לשנת ייסוד היישוב.
- ^ http://www.herzl.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=468 (הקישור אינו פעיל)
- ^ דור גולן, "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 126 לשנת 2014, באתר www.hadashot-esi.org.il, 05.06.2014
- ^ ליאור ראוכברגר, חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 132 לשנת 2020, באתר www.hadashot-esi.org.il, 13.07.20
- ^ דור גולן, חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 128 לשנת 2016, באתר www.hadashot-esi.org.il, 31.7.2016
- ^ ראו: כלי החרס מהחפירה בצרפנד אל-ח'ארב, נס ציונה
- ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 15.
- ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 15–16.
- ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 16.
- ^ נס ציונה בת שבעים וחמש, נפתלי לביא, הארץ, 29 בפברואר 1958
- ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 20.
- ^ מפות ארץ ישראל 1894 עד 1900 ובהן מצוין שם היישוב 'נחלת ראובן', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 21.
- ^ מנחם תלמי ואפרים תלמי, כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, עמוד 478
- ^ מפות מן התקופה בהן היישוב היהודי מצוין בשם "ואדי חנין", באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ ודי-חנין, הפועל הצעיר, 5 בינואר 1908
- ^ האם 'חרבות ברזל' הינה הדרך הנכונה? תוהה ד"ר יעקב ניר, יליד נס ציונה הזוכר היטב את ערביי המושבה שברחו ב-48 לעזה, באתר nessziona.net
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב במסגד שהפך לבית כנסת בנס ציונה, באתר חלון אחורי, 2023-10-30
- ^ יואב רגב, פועלים במושבה, נס ציונה: ועדת ספר הפועלים, 2007, עמ' 70
- ^ מה בנמל ש - - דבר 2 פברואר 1934 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1978, עמ' 5189
- ^ נס ציונה על סף משבר חמור, מעריב, 8 באוגוסט 1949
- ^ מועצה מקומית בנס ציונה, דבר, 7 בספטמבר 1949
- ^ שאו נס ציונה - מתוך טקס ההכרזה על נס ציונה כעיר, נבדק ב-2023-10-27
- ^ בילי פרנקל, קרוב ל-30 אלף דירות חדשות: הופקדה תוכנית מתאר לנס ציונה, באתר ynet, 3 באפריל 2019
- ^ איך תראה ההתחדשות העירונית ברשויות המקומיות אחרי עידן התמ"א 38?, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2023
- ^ מתחמי התחדשות עירונית נס ציונה, באתר עיריית נס ציונה, 2022
- ^ מזכירות הממשלה, הכרזה על מתחמים מועדפים לדיור (גדרה, נס ציונה ולוד), באתר משרד ראש הממשלה, 1.10.24
- ^ מלכודת דבש ושמה "הסכם גג". האופוזיציה דורשת לכנס ישיבה שלא מן המניין בנושא, למרות שעיריית נס ציונה טרם חתמה על ההסכם, באתר nessziona.net
- ^ פרופיל נס ציונה באתר הלמ"ס
- ^ מיכאל יעקובסון, ביד רחבה: הצצה ל"בית הפנאי" בנס ציונה, שמתפרש על 1,300 מ"ר, באתר Xnet, 7 ביולי 2005
- ^ נס גדול, באתר ישראל היום, 6 ביוני 2019
- ^ יונתן גינזבורג, נעים להכיר: 27 קבוצות חדשות יצטרפו לליגה ג', באתר ONE, 16 באוגוסט 2024
- ^ איגוד הכדורעף בישראל | עונת 24–2023 | ליגה לאומית נשים דרום, באתר www.iva.org.il
- ^ גאווה לנס ציונה – מעל 450 ילדות וילדים התארחו בעיר במסגרת טריאתלון הארצי לילדים ונוער שהתקיים בשבת האחרונה, באתר פורטל נס ציונה, 5.9.23
- ^ התעמלות אמנותית | חוגים בנס ציונה, באתר www.rktnz.org.il
- ^ אבן פינה לבית ספר תיכון בנס ציונה, דבר, 12 בדצמבר 1961
- ^ תגובות קשות בקרב חלק מההורים על איחוד בתי הספר "שדות" ו"ניצנים" - כבר השנה., באתר nessziona.net
- ^ מעתה אמרו - שמורת טבע "גבעת האירוסים". כך החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, באתר nessziona.net
- ^ איתן רום, קווי אוטובוס חדשים בנס ציונה: 5 קווים חדשים ושינויים בקו אחד המיתולוגי, באתר נס ציונה נט, 30 באוגוסט 2023
- ^ מפת האזור (גליון Rehovot 1:20,000) בהוצאת מחלקת המדידות, 1955 (באנגלית) עם סימון השכונה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ א. שלמון, יוחש השיכון לתושבי מעברת נס־ציונה, דבר, 26 באפריל 1959
- ^ עיריית נס ציונה, באתר www.facebook.com
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 483. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980, עמ' 211