משה ספדיה
משה סַפְדִּיֶה (Moshe Safdie; מבוטא "סַפְדִּי"; נולד ב-14 ביולי 1938) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי בעל שם עולמי. שמו קשור בתכנון מספר פרויקטים ציבוריים רחבי-היקף ובולטים בקנדה, ישראל ובמדינות נוספות.
 | |
| ספדיה ב-2016 | |
| לידה |
14 ביולי 1938 (בן 86) חיפה, ארץ ישראל |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות | מ-1967 |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | מוזיאון יד ושם, מרינה ביי סנדס |
| פרסים והוקרה |
 פרס וולף |
| צאצאים |
Oren Safdie  |
|
www | |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
ספדיה נולד בחיפה למשפחה ממוצא יהודי-חלבי, ובגיל צעיר עברה משפחתו למונטריאול שבקנדה. הוא למד אדריכלות באוניברסיטת מקגיל במונטריאול ואת התמחותו עשה תוך עבודה אצל האדריכל הנודע לואי קאהן בפילדלפיה. בפרסומו הגדול הראשון זכה כאשר פרויקט "הביטאט 67'" (Habitat '67), אותו תכנן כעבודת המאסטר שלו, נבחר להיבנות במסגרת התערוכה העולמית "אקספו 67'" במונטריאול.
לאחר מלחמת ששת הימים משפחתו של ספדיה הייתה מהראשונות להתיישב ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. הוא תכנן את הקומפלקס של ישיבת פורת יוסף ואת המרחב בין רחבת הכותל המערבי והרובע היהודי, הציע עיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי והשתתף בתחרות על עיצוב רחוב היהודים ברובע היהודי[1]. בשנת 1974 החליטה ועדת שרים למנות ועדה של אדריכלים לדון בתוכניתו לעיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי[2], אולם בסופו של דבר התוכנית נגנזה, בין השאר בגלל התנגדות של חוגים דתיים[3].
בשנת 1976 החל ספדיה ללמד אדריכלות באוניברסיטת הרווארד שבמסצ'וסטס, אשר בקרבתה הקים את משרדו הראשי. הוא מחזיק במשרדים בבוסטון, בטורונטו ובירושלים. ביולי 1978 התמנה לראש מחלקת בינוי ערים בהרווארד[4].
בשנות ה-70 נבחר ספדיה להיות חלק מן הצוות המתכנן של מתחם ממילא בירושלים, בפרויקט שיקום רחב היקף של שכונת הגבול המוזנחת, שלאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים מצאה עצמה בלב העיר ומקשרת בין העיר העתיקה לירושלים המערבית. תוכניתו של ספדיה הייתה שנויה במחלוקת, היות ששיקמה מעט מאוד מן המבנים המקוריים וכללה בעיקר את הריסת השכונה תוך פינוי תושביה, והקמת פרויקט נדל"ן יוקרתי על חורבותיה. ביצוע התוכנית התעכב והתארך שנים רבות מסיבות שאינן קשורות לספדיה, ורק בשנת 2011 הושלם.
בשנות ה-90 נבחר ספדיה לתכן את החלק האווירי של פרויקט נתב"ג 2000, שהושלם בשנת 2004. כמו כן תכנן את מבנה המוזיאון החדש ביד ושם, שנחנך בשנת 2005 והשתתף בתכנון העיר מודיעין. שמו של ספדיה נכרך גם בתוכנית ספדיה השנויה במחלוקת; תוכנית מתאר עירונית להרחבת העיר ירושלים מערבה. לתוכנית קמו מתנגדים רבים, בעיקר מצד גורמי שמירת הנוף והטבע, המתנגדים לכירסום בשטחים הפתוחים והירוקים שבמערב העיר. לבסוף בוטלה תוכניתו של ספדיה.
עבודותיו האחרות של ספדיה פזורות ברחבי העולם, רבות מהן בקנדה, בארצות הברית וסינגפור וכוללות מבני ציבור, פרויקטים למגורים ומיזמי תיירות.
בשנת 2015, הוא זכה במדליית זהב על מפעל חיים מהמכון האמריקאי לאדריכלות[5]. ב-2017 הוענק לו דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-2019 זכה בפרס וולף[6].
פרויקטים בולטים אשר תכנן
עריכה
- הביטאט 67' - מונטריאול
- היברו יוניון קולג' - ירושלים
- מרכז שמשון-בית שמואל - ירושלים
- שכונת הנחלים בעיר מודיעין
- שכונת מגורים - מדרשת שדה בוקר
- נתב"ג 2000 - (טרמינל 3)
- טרמינל 1 בשדה התעופה פירסון בטורונטו, קנדה.
- מוזיאון יד ושם החדש - ירושלים
- מלון מצודת דוד - ירושלים
- מתחם ממילא - ירושלים
- כיכר צה"ל - ירושלים
- תוכנית ספדיה להרחבת העיר ירושלים מערבה
- קברם של לאה ויצחק רבין
- מרכז יצחק רבין לחקר ישראל
- הספרייה המרכזית של ונקובר
- הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל - ירושלים
- הגלריה הלאומית של קנדה - אוטווה
- מוזיאון האמנות "קריסטל ברידג'ס" - ארקנסו[7]
- שדה התעופה צ'אנגי בסינגפור
- מרינה ביי סנדס, סינגפור[8]
- שכונת מגורים - קיבוץ אדמית
- שכונת מגורים - קיבוץ שובל
- ישיבת פורת יוסף ברובע היהודי
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של משה ספדיה ושות' (באנגלית)
משה ספדיה, ברשת החברתית אינסטגרם- צבי אלחייני, לילד ביד ושם(הקישור אינו פעיל), באתר הוצאת בבל
- אריה לרנר, יוצרו של "האביטאט", דבר, 18 באוקטובר 1971
- אביבה לורי, כעס של ארכיטקט, באתר הארץ, 11 בינואר 2007
- מיכאל יעקובסון, סקירת פרויקט המגורים של משה ספדיה בשדה בוקר, באתר 'חלון אחורי', אוגוסט 2010
- נועם דביר, האדריכל משה ספדי מסביר איך תרם לאיכות החיים של הישראלים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2010
- שירלי ששון-עזר, סינגפור היא מופת תכנוני. ישראל היא ההיפך, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2011
- מאיה הורודניצ'אנו, האדריכל משה ספדיה דורש לסגור בית-ספר חרדי סמוך לדירתו, באתר nrg, 22 במאי 2011
- נועם דביר, האדריכל הישראלי הבולט בעולם עוזב את ישראל, באתר הארץ, 13 בינואר 2012
- יעל חסיד, איי לאב יו טרמינל: כך ייראה נמל התעופה המטריף של סינגפור, באתר וואלה, 10 בדצמבר 2014
- מדליית הזהב לארכיטקטורה למשה ספדיה, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2014
- קרן צוריאל הררי, "הקנאים הורסים את ירושלים. ואין תכנון שיציל אותה", באתר כלכליסט, 26 בנובמבר 2015
- יואב שורק, אדריכל העל ספדי קורא לירושלמים: "צאו להפגין", באתר nrg, 27 בנובמבר 2015
- צופית הרלינג, "יש רק ירושלים אחת, וכרגע אנחנו לא שומרים עליה", באתר "פורבס ישראל", 8 בפברואר 2016
- נעמה ריבה, "סלחי לי", אמר האדריכל משה ספדיה לכתבת "הארץ", "אבל זה שטויות מה שאת אומרת", באתר הארץ, 20 ביוני 2016
- מיכאל יעקובסון, האדריכל משה ספדיה גר מול הנוף הכי יפה בעולם, ומבכה את עתידו, באתר Xnet, 18 ביולי 2016
- יעקב בר-און, גם אחרי שזכה בפרס הנובל של האדריכלות, משה ספדיה רוצה עוד, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2019
- משה ספדיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יורם קניוק, משה ספדי בונה בירושלים, דבר, 17 בספטמבר 1971 יורם קניוק, משה ספד- המשך , דבר, 17 בספטמבר 1971
- ^ הצעת ספדי נתקבלה כבסיס לתכנון רחבת הכותל, דבר, 3 בספטמבר 1974
- ^ טוביה מנדלסון, ורהפטיג מסתייג מתכנית ספדי לבינוי אזור הכותל, דבר, 9 ביולי 1973
טוביה מנדלסון, מתנגדים לתכנית ספדי לעיצוב רחבת הכותל, דבר, 15 בספטמבר 1974 - ^ האדריכל - ראש מח' בינוי ערים בהרווארד, מעריב, 25 ביולי 1978
- ^ אודית לורן בלקין, כבוד למגזר, באתר מאקו, 27 במאי 2015
- ^ מיכאל יעקובסון, האדריכל המצליח משה ספדיה גורף גם את פרס וולף לאדריכלות, באתר Xnet, 16 בינואר 2019
- ^ נחנך המוזיאון בארקנסו שתיכנן משה ספדיה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
- ^ מיכל מרגלית, שלדון אדלסון פותח את מתחם מרינה ביי סאנדס בסינגפור, באתר גלובס, 27 באפריל 2010