מרווין גיי
מרווין גיי (באנגלית: Marvin Gaye; נולד בשם מרווין פנץ גיי ג'וניור (.Marvin Pentz Gay Jr); 2 באפריל 1939 – 1 באפריל 1984) היה מוזיקאי, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי אמריקאי. גיי היה אחד המוזיקאים הבולטים במוזיקה הפופולרית בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. השפעתו על מוזיקת המוטאון הקנתה לו את הכינוי "נסיך מוזיקת הנשמה".[1]
.png) | |
| מרווין גיי ב-1973 | |
| לידה |
2 באפריל 1939 וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
|---|---|
| נרצח |
1 באפריל 1984 (בגיל 44) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Marvin Pentz Gay, Jr. |
| שם במה |
Marvin Gaye |
| מוקד פעילות | וושינגטון הבירה |
| תקופת הפעילות | 1959–1984 (כ־25 שנים) |
| מקום לימודים |
בית הספר ע"ש ויליאם סייפאקס, תיכון ספינגרן, חטיבת הביניים רנדל, הקמפוס החינוכי קרדוזו |
| עיסוק | זמר |
| סוגה |
נשמה פאנק (Funk) רית'ם אנד בלוז |
| סוג קול | סלפית, טנור |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
מוטאון רקורדס קולומביה רקורדס |
| בן או בת זוג |
אנה גורדי גיי (1963–1977) |
| צאצאים |
נונה גיי, Marvin Gaye III |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.marvingaye.net | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מגזין "רולינג סטון" דירג את גיי במקום ה-18 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.
ביוגרפיה
עריכהגיי נולד וגדל בוושינגטון. יש לו שתי אחיות ואח. לאחר שנשר מהתיכון הצטרף גיי לחיל האוויר האמריקני. הוא שוחרר מהצבא לאחר שסירב למלא פקודה.
גיי התחיל את הקריירה שלו בכמה להקות דו-וופ, בהם להקת "The Marquees" עם בו דידלי. הוא חתם ב"מוטאון רקורדס" ב-1960 והפך לאחד הזמרים המצליחים של החברה. כמה משיריו בשנות ה-60 הפכו ללהיטים, בהם "Stubborn Kind of Fellow", "How Sweet It Is (To Be Loved By You)", ו-"I Heard It Through the Grapevine" וכן הדואטים עם טאמי טרל (Tammi Terrell) "Ain't No Mountain High Enough" ו-"You're All I Need to Get By". לקראת סוף שנות ה-60 החליט לפנות ליצירה עצמאית יותר.
בדומה לסטיבי וונדר נאבק גיי בשיטה שבה נקטה חברת התקליטים שלו, מוטאון, לפיה יש הפרדה בין כותבי השירים, המפיקים והמבצעים. שיטה זו הנפיקה להיטים רבים, אך כמה יוצרים, בהם גיי, חשו מדוכאים. גיי ניצח במאבק זה, שבשיאו הצליח לשכנע את מוטאון להוציא את התקליט "What's Going On", אשר בלט בהיותו אלבום קונספט עם מסרים חברתיים ואקולוגיים ולא רק אוסף של שירי להיטים. תקליט זה זכה למוצלח ביותר של גיי ולאחד מהאלבומים החשובים ביותר בסגנון מוזיקת הנשמה. בספטמבר 2020 דירג מגזין ה"רולינג סטון" את האלבום במקום הראשון ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים".[2]
לאחר "What's Going On" גיי המשיך לקריירה מוזיקלית מצליחה והוציא בין היתר את התקליטים "Let's Get it On", ו-"I Want You" והסינגלים "Got to Give it Up", ו-"Sexual Healing". ב-1983 יצא לסיבוב הופעות, ובסיומו החליט שהוא רוצה להתבודד ועבר לגור בבית הוריו. הוא ניסה כמה פעמים להתאבד לאחר ויכוחים עם אביו.
בתוכנית של ערוץ E! על חייו של גיי, סיפר ריצ'רד הקטן שבשנים האחרונות לחייו, לגיי הייתה תחושה מוקדמת שירצחו אותו.
גיי נרצח בירייה על ידי אביו בלוס אנג'לס, קליפורניה ב-1 באפריל 1984, לאחר שהתערב בוויכוח בין הוריו, יום אחד לפני שמלאו לו 45 שנים.
חיים אישיים
עריכהגיי היה נשוי פעמיים. נישואיו הראשונים היו לאנה גורדי, אחותו של המפיק המוזיקלי ברי גורדי. היא היוותה השראה לשירים, "Stubborn Kind of Fellow" ו-"You Are a Wonderful One". הזוג אימץ בן (שנולד ב-1965). לזוג היו בעיות מלכתחילה, אך נישואיהם הסתיימו כאשר גיי החל לחזר אחר ג'ניס האנטר. ממערכת יחסים זו נולדו לזוג שני ילדים, נונה (נולדה ב-1974) ופרנקי (נולד ב-1975). זמן קצר לאחר חתונתם, באוקטובר 1977 בלואיזיאנה, הם נפרדו בגלל מתיחות ששררה ביניהם. לבסוף הם התגרשו בפברואר 1981.
הנצחה
עריכהב-1987 נכנס גיי להיכל התהילה של הרוק אנד רול, וב-1990, הוא קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
לזכרו של מרווין גיי נכתבו שירים רבים, בהם שירה של אלונה קמחי, "איש השוקולד", שהולחן ובוצע על ידי יזהר אשדות, ו-"Marvin Gaye" שבוצע על ידי מייגן טריינור וצ'ארלי פות'.
דיסקוגרפיה
עריכה- אלבומי אולפן
- The Soulful Moods of Marvin Gaye (1961)
- That Stubborn Kinda Fellow (1963)
- When I'm Alone I Cry (1964)
- Hello Broadway (1964)
- How Sweet It Is to Be Loved by You (1965)
- A Tribute to the Great Nat "King" Cole (1965)
- Moods of Marvin Gaye (1966)
- I Heard It Through the Grapevine (1968)
- M.P.G. (1969)
- That's the Way Love Is (1970)
- What's Going On (1971)
- Trouble Man (1972)
- Let's Get It On (1973)
- I Want You (1976)
- Here, My Dear (1978)
- In Our Lifetime (1981)
- Midnight Love (1982)
- שיתופי פעולה
- Together (עם מארי ולס) (1964)
- Take Two (עם קים וטסון) (1966)
- United (עם טאמי טרל) (1967)
- You're All I Need (עם טאמי טרל) (1968)
- Easy (עם טאמי טרל) (1969)
- Diana & Marvin (עם דיאנה רוס) (1973)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מרווין גיי
מרווין גיי, ברשת החברתית פייסבוק
מרווין גיי, סרטונים בערוץ היוטיוב
מרווין גיי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מרווין גיי, באתר AllMovie (באנגלית)
מרווין גיי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
מרווין גיי, באתר ספוטיפיי
מרווין גיי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
מרווין גיי, באתר Last.fm (באנגלית)
מרווין גיי, באתר AllMusic (באנגלית)
מרווין גיי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מרווין גיי, באתר דיזר
מרווין גיי, באתר Discogs (באנגלית)
מרווין גיי, באתר Songkick (באנגלית)- מרווין גיי, באתר Genius
- מרווין גיי, באתר SecondHandSongs
- מרווין גיי, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- מרווין גיי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
מרווין גיי, באתר בילבורד (באנגלית)
מרווין גיי, באתר טיידל (באנגלית)- מרווין גיי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מרווין גיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- What's Going On: האם זה האלבום הכי טוב בכל הזמנים?, בפורום הגריד, 9 באוקטובר 2020
כאן 88 - הסכתים, מרווין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 במאי 2021
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Edmonds, Ben., What's going on? : Marvin Gaye and the last days of the Motown sound, Edinburgh: Canongate, 2002, ©2001, ISBN 1-84195-314-8
- ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, 2020-09-22 (באנגלית)