מרובע (שירה)

מרובע (בפרסית: رباعی; תעתיק מדויק: רבאעי) הוא צורה שירית בת ארבע שורות, שמקורה, כנראה, בפרס הקדומה.

רֻבּיעה של עומר ח'יאם על רצפת הכניסה בחנות הקרמיקה "פרי האדמה" בשוק מחנה יהודה, ירושלים

מקור הצורה

מקורו של המרובע אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא מבוסס על שירה פרסית (ואולי גם טורקית) עממית. השימוש הידוע ביותר בצורה בתקופה הקדומה הוא של המשורר והפילוסוף הפרסי עומר ח'יאם (1048–1123). יצירתו "רבאעיאת" ('המרובעים') תורגמה פעמים רבות לאנגלית (לראשונה בידי אדוארד פיצג'רלד) וכן לשפות רבות אחרות, והפופולריות העצומה לה זכתה עוררה שימוש במרובעים בשפות אירופיות שונות, וכן בשירה הערבית הקלאסית. דוגמה ידועה אחרת היא "מרובעים", יצירתו של יעקב ישראל דה האן, שבה מסופר סיפור בואו של דה האן לארץ בשירים נפרדים לכאורה, שהקשר ביניהם מתחוור לאיטו רק לאורך זמן.

מבנה ומשמעות

מרובע הוא טקסט שירי בן ארבע שורות. משקל קבוע אינו חיוני למרובע, אך השורות בדרך כלל דומות באורכן.

בשירה הפרסית המקורית השורות מתחרזות א א ב א או (גרסה פחות נפוצה) א א א א.

המרובע הוא בדרך כלל שיר מתומצת ומכתמי, הממצה בארבע שורות תובנה פילוסופית (על אהבה, שירה, החיים וכו') או אמירה שנונה והומוריסטית. השורה האחרונה במרובע, הנחרזת עם שתי הראשונות, משמשת בדרך כלל כמוסר השכל או כשורת מחץ (פואנטה) מפתיעה, המשנה את התמונה שנוצרה בשורות הקודמות. לדוגמה, להלן אחד המרובעים של ח'יאם, בתרגומו של פיצג'רלד:

Myself when young did eagerly frequent

Doctor and Saint, and heard great Argument

About it and about: but evermore

Came out by the same Door as in I went.

לעיתים נעשה שימוש בצורת המרובע ביצירות ארוכות יותר, המחולקות למרובעים, כאשר השורה הבלתי-נחרזת בכל בית הופכת לבסיס החריזה בבית הבא (דהיינו, סכמת החריזה היא א א ב א/ ב ב ג ב/ ג ג ד ג וכן הלאה). צורה זו נקראת 'שרשרת מרובעים' ושירו של רוברט פרוסט Stopping by Woods on a Snowy Evening הוא דוגמה קלאסית לשימוש בה. ביצירות מסוימות המהלך מתבצע באופן מעגלי, כאשר הבית האחרון חוזר לחרוז של הבית הראשון (דהיינו נחרז ת ת א ת).

מרובעים בעברית

דוגמה בולטת למשורר עברי שעשה שימוש בצורה זו היא שמואל הנגיד (בעיקר בקובץ "בן משלי"). מבין המשוררים בני זמננו בולט יהודה עמיחי (שהעיד על עצמו כי ינק אותה משמואל הנגיד). עמיחי, שעסק בשירתו בפירוק והרכבה של פתגמים וניסוחים מקובלים, נמשך למבנה המתומצת של המרובע ולאופיו הפילוסופי אך שנון, התעמק בצורה זו ויצר גרסאות שונות שלה בחלק מספריו.

ראו גם

• עומר ח'יאם
• בוא אלי פרפר נחמד

קישורים חיצוניים

• רויאל נץ, ‏שנים-עשר מרובעים, הו! 4, ספטמבר 2006, עמ' 207–209
• תירגם והעיר: דן דאור, ‏במקום שנולדים עננים לבנים - תשעה מרובעים סיניים, הו! 4, ספטמבר 2006, עמ' 213–217
• מרובע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)