טובה רוזן
טובה רוזן (בעבר: רוזן-מוקד או מוקד; נולדה: 1943) היא פרופסור אמריטה ישראלית המתמחה בשירת ספרד, ששימשה כפרופסור מן המניין וכראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכפרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.[1][2] רוזן היא גם מתרגמת.[3]
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1943 (בת 80) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי |
ספרות עברית, שירה ספרדית, שירת ימי הביניים, פיוט, ספרות ימי הביניים, Jewish poetry |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| בן או בת זוג |
גבריאל מוקד |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולדה ב-19 בדצמבר 1943 בירושלים ושירתה בצה"ל כמורה חיילת.[4] למדה תואר ראשון בספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב וכתבה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת אוקספורד על שירת האזור העברית בימי הביניים אצל מנחם שטרן, ולאחר מותו אצל ישראל לוין. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בשירי האזור של יהודה הלוי.[5] שימשה כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לקידום נשים.[4] שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת ברקלי. לימדה באוניברסיטת חיפה.[5] שימשה כעמית מחקר באוניברסיטת פנסילבניה, וכפרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[4] רוזן כתבה מספר רשימות בנושאי ספרות בעיתונים שונים במהלך השנים.[6][7][8][9]
בשנת 2012 יצא לאור ספר "אות לטובה", מחקרים המוגשים לפרופ' טובה רוזן.[10]
חיים אישיים
עריכהנישאה לגבריאל מוקד בשנות ה-70, לאחר מכן השניים התגרשו. לשניים שני ילדים - אורן ויונתן.[11]
מחקריה
עריכהתחום מחקרה של רוזן הוא שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, ובפרט שירת החול שבה. מחקריה עוסקים הן בהיבטים תבניתים וצורניים של שירת ספרד, הן בתכנים המייחדים שירה זו, והיא עוסקת גם בניתוח ספרותי שלה. רבים מחוקריה הראשונים של שירת ספרד התמקדו בהיבטים פילולוגיים ובאיסוף השירים, ועל כן יש ייחודיות במחקריה, החוקרים את השירים גם מן ההיבט הספרותי והביקורתי.
בספרה "ציד הצבייה" עסקה בחקר היבטים מגדריים בשירת ספרד. ספר זה של רוזן הוא דוגמה לקריאה ביקורתית ומודרנית, שמבקרת את השירה, ו"מחלצת" ממנה פרטים בנוגע לחיים שהתרחשו בסביבה שבה נכתבה השירה. כלומר, היא משתמשת בשירים מתקופת תור הזהב על מנת ללמד על הקהילה שבתוכה הם נכתבו - הקהילה היהודית שחיה בספרד במימי הביניים. היא בוחנת את המגדר כפי שהוא משתקף בספרות, שהייתה נחלתם של גברים בלבד, כקוראים וככותבים. המשוררים בתקופה זו ראו בנשים גופניות וטומאה ולכן יצרו בשיריהם נשים אהובות, בלתי מושגות ומושלמות לצד נשים דמוניות בלבד. היא רואה בשירה כ"מכשיר חברתי" שכלל אסטרטגיות שמטרתן הייתה להרחיק את הנשים, להשתיק אותן, להחפיץ אותן ו"לאלף" אותן להיות הדמות הנשית הנכונה. רוזן חתרה בספר זה להבין את המשמעויות המגדריות הנסתרות שעולות מהיצירות שנכתבו באותה התקופה - מעמד האישה, הומוסקסואליות, מיניות, גבריות ונשיות וכדומה.[12]
פרסומים
עריכהספריה
עריכה- עדי צמח, טובה רוזן, יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד, ירושלים: כתר, 1983
- טובה רוזן, שירת החול העברית בימי־הביניים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997, מושג
- טובה רוזן, אורָן מוקד, ציד הצבייה: קריאה מיגדרית בספרות העברית מימי הביניים, תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2006, מסת"ב 9789657241196, 9657241197
- טובה רוזן, לאזור שיר: על שירת־האזור העברית בימי־הביניים, אוניברסיטת חיפה, 1985, מסת"ב 978-965-222-040-0
- Tova Rosen, Hebrew Poety in Spain, Oxford University Press, ISBN 978-0-19-984073-1. (באנגלית)
- Tova Rosen, Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature, University of Pennsylvania Press, 2013-04-23, ISBN 978-0-8122-0359-2. (באנגלית)[2][13]
עריכה
עריכה- שמואל הנגיד, טובה רוזן (ע), שמואל הנגיד: שירים, אוניברסיטת תל אביב, 2008, שירת תור הזהב, מסת"ב 9789657241295
- ראובן צור, טובה רוזן-מוקד, ספר ישראל לוין: קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה, אוניברסיטת תל אביב, 1994
- טובה רוזן, ישראל לוין, שירי הקודש של משה אבן עזרא, אוניברסיטת תל־אביב, כרך א: 2012, כרך ב: 2014
- אבנר הולצמן, טובה רוזן, מחקרים בספרות העברית בימי הביניים ובתקופת הרנסנס: מוגשים לפרופ׳ יונה דוד, אוניברסיטת תל אביב, 2002.
תרגום
עריכה- האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים, מאת ואלאס סטיבנס, תרגום, הערות ואחרית דבר: טובה רוזן, הוצאת אפיק, 2021[14][15]
- ראובן ברקוביץ, תרגום: טובה רוזן-מוקד, ארנבים, הקיבוץ המאוחד, 1984
- ג'יימס בוזוול, תרגום: טובה רוזן-מוקד, חיי סמיואל ג'ונסון: נוסח מקוצר, כרמל, 1992
לקריאה נוספת
עריכה- טובה רוזן: רשימת פרסומים, בתוך: עלי יסיף (ע), חביבה ישי (ע), אוריה כפיר (ע), אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6 עמ' 10–15. ושם בשער הספר, עמ' 7–9.
קישורים חיצוניים
עריכה
טובה רוזן, דף שער בספרייה הלאומית- טובה רוזן באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- טובה רוזן, המחלקה לספרות עברית, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- טובה רוזן, באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- טובה רוזן באתר הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין
הערות שוליים
עריכה- ^ פרופ' טובה רוזן, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לספרות עברית
- ^ 1 2 Unveiling Eve Reading Gender in Medieval Hebrew Literature, University of Pennsylvania Press (באנגלית אמריקאית)
- ^ חלק מתרגומיה
- ^ 1 2 3 טובה רוזן, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ 1 2 עלי יסיף (ע), חביבה ישי (ע), אוריה כפיר (ע), אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6 בשער הספר, עמ' 7–9.
- ^ ד"ר טובה רוזן, לבו במזרח, חדשות, 17 ביוני 1988
- ^
טובה רוזן, פטרסון — האיש והעיר, הסרט והשיר, באתר הארץ, 8 במאי 2017
- ^ טובה רוזן, כל דמיון ביני וביני הוא מקרי בהחלט, באתר הארץ, 30 באפריל 2017
- ^ טובה רוזן, הטרובדור המאוהב, באתר הארץ, 15 באפריל 2008
- ^ עלי יסיף, חביבה ישי, אוריה כפיר, אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6
- ^ בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
- ^ טובה רוזן, ציד הצבייה: קריאה מיגדרית בספרות העברית מימי הביניים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006
- ^ רון ברקאי, "שימי יד לפה בזויה ומאוסה. כדמן באשפה רמוסה", באתר הארץ, 28 באוקטובר 2003
- ^ טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על "האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים", בעמוד הפייסבוק של אפיק ספרות ישראלית, 24 בנובמבר 2021
- ^ רות אלמוג, השיר חייב להתנגד לאינטליגנציה, באתר הארץ, 24 בינואר 2022
