מחנה עבודה

מחנה עבודה (בגרמנית: Arbeitslager) הוא השם שנתנו הנאצים למתקן כליאה המיועד לניצול בכפייה של כוח עבודה למטרות שונות, ואף לרצח המוני באמצעות עבודה. מחנות עבודה שימשו את גרמניה הנאצית ובעלות בריתה במהלך מלחמת העולם השנייה בתקופת השואה וכחלק מן הפתרון הסופי. מחנות העבודה שהקימו הנאצים ובני בריתם שימשו לייצור של כלי נשק, תפירת מדים ונעליים, חטיבת עצים, כריית מחצבים, סלילת כבישים ועוד.

מחנה העבודה בבוכנוואלד

מחנה עבודה שליבן בגרמניה

במחנות נכלאו יהודים, צוענים, אזרחי מדינות רבות ממתנגדי המשטר הנאצי, הומוסקסואלים ושבויי מלחמה. מבין כל אלה זכו היהודים ליחס הנוקשה ביותר. היהודים היוו את רובו הגדול של ציבור האסירים במחנות, אשר נבנו בכל רחבי אירופה, כלואי המחנה הובאו למחנות העבודה כאחד השלבים לפני חיסולם, והועבדו שם בעבודות פרך קשות מבוקר עד ערב, בתנאים של רעב, מחלות, דחיסות וזוהמה.

במסגרת רדיפות היהודים החלו עבודות הכפייה כבר ב-1939. לצורך זה הוצא צו, אשר יושם עד מהרה על גברים יהודים מגיל 12 עד 60 שנה. בשנים 1940–1941 הוקמו בחלק המערבי של פולין מחנות עבודה סגורים ליהודים. במחנות שהוקמו בגבול הסובייטי הועסקו היהודים בעבודות ביצורים כהכנה לפלישה הגרמנית המתוכננת לברית המועצות. בד בבד הוקמו מחנות עבודה מחוז ושרה ואזור פוזן. המניעים להחלטה על בניית מחנות עבודה ליהודים היו רבים ושונים. עבודת הכפייה היהודית הייתה חלק משלל המלחמה. היהודים היו אמורים להיות מנוצלים בצורה מקסימלית עד למיצוי יכולתם.

האסירים היו בדרך כלל גברים יהודים בגילים שבין 15 ל-45. עד תחילת 1942 הם גויסו בעיקר באמצעות מועצות היהודים (היודנראט), אך גם בפשיטות של המשטרה. מקיץ 1942 עברו האסירים סלקציה במהלך פינוי הגטאות, והם היו היחידים ששרדו את אקציות הרצח האלה. נשים יהודיות היו מיעוט במחנות. הן עבדו לרוב בייצור או בתיקון מדים והוחזקו בנפרד מהגברים. נשים מעטות בלבד עבדו כטבחיות וכובסות. לילדים או תינוקות לא היה למעשה כל סיכוי לשרוד במחנות עבודת הכפייה. כאשר הבחינו בהם, בדרך כלל רצחו אותם. רק במקרים בודדים, יוצאים מן הכלל, סבלה הנהלת המחנה את נוכחותם של ילדים, כפי שהיה עד מרץ 1944 בסקרז'יסקו-קאמיינה. במחנות הגדולים חיו בני אומות רבות: יהודים, פולנים, אוקראינים וצוענים ורבים אחרים. אלה היו כפופים למשטר פחות נוקשה מהיהודים, ולעיתים שוחררו.

חלק ממחנות הריכוז ומחנות ההשמדה שימשו גם כמחנות עבודה. מחנה ההשמדה אושוויץ, לדוגמה, הוקם במקור כמחנה עבודה לשבויים והוסב למחנה השמדה מאוחר יותר. בשער כניסתו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת" והוא כלל שלושה אגפים, כאשר אושוויץ III שימש כמחנה עבודה.

מחנות העבודה לא היו רק נחלתם של מחנות הריכוז וההשמדה, אלא גם של חברות פרטיות אשר שיתפו פעולה עם הנאצים. פיקוד החימוש קבע את עניין העברת עובדי הכפייה היהודים אל החברות, ובהתאם לכך גם למחנות שהיו בניהול האס אס. חברות גדולות לא מעטות ניהלו עסקים עם הגנרלגוברנמן. לדוגמה שטייר-דיימלר-פוש (Steyr-Dimler-Puch) או סימנס (Siemens) במחוז קרקוב. באופן אירוני, אחד ממחנות העבודה המוכרים ביותר הוא מחנה ברינליץ שהוקם על ידי אוסקר שינדלר ושימש אך ורק להגנה על היהודים שהציל.

למעשה מחנות העבודה היו ניצול ציני של האסירים שנתפסו על ידי הנאצים כ"אוכלוסיות אותם יש להכחיד", רובם הגדול של האסירים יועדו להשמדה מאוחר יותר במחנות המוות. הגרמנים ניצלו את כוח הידיים העובדות, בעת מלחמה, וגם חסכו באמצעי ההרג בשל אחוז התמותה הגבוה במחנות העבודה.

תנאי המעצר במחנות אלו היו בלתי נסבלים. העצירים עברו התעללויות והתגוררו בתנאים מחפירים. התמותה במחנות העבודה גדלה במהלך המלחמה כתוצאה מהתעללויות, תנאי עבודה פרימיטיביים, מאמצים גופניים קשים ביותר, תזונה בלתי מספקת וצפיפות יתרה בצריפי העצירים. כל אלה דרדרו קשות את מצבם הבריאותי.

הרעב, חוסר ההיגיינה המוחלט (במחנות לא היו מקלחות או מים זורמים), העבודה הקשה והארוכה, חוסר בשינה מספקת, מניעת תרופות, פגיעה מתמדת בחוסן המנטלי שהובילה בסופו של דבר ליצירתם של פראי אדם, כל אלו יצרו מציאות מפלצתית, של שלדי אדם (מוזלמן), קפואים וחולים, שבורים מנטלית שמועסקים בעבודות פיזיות קשות.

עם ראשית "הפתרון הסופי" עלתה גם האפשרות של "השמדה באמצעות עבודה". רעיון זה עלה שוב ושוב בתכיפות גבוהה. ואכן, מפקד האס אס בלבוב, קצמן, הוציא הוראה שכל היהודים שאינם עובדים כהלכה והחולים במחנות יוצאו להורג. עיקרון זה בא לידי ביטוי בצורה שונה גם ב"פרוטוקול" של ועידת ואנזה, אולם כבר בקיץ 1942 נעשו ניסיונות לשפר את מצב האספקה הגרוע במחנות על מנת לשמר, לפחות לטווח קצר, את כוח העבודה של האסירים.

המחנות נפתחו בעקבות הגעת כוחות הצבא של בעלות הברית. אז גם התגלתה הזוועה ששררה בהם.

ראו גם

• מחנות משנה (השואה)

קישורים חיצוניים

• מחנות הריכוז והעבודה בתערוכה "פרקים בתולדות השואה" באתר יד ושם
• דיטר פוהל, מחנות עבודות הכפייה ליהודים בגנרלגוברנמן, באתר יד ושם
• שמואל ספקטור, מחנות עבודה ליהודים באוקראינה הכבושה בידי הנאצים, באתר יד ושם
• אתר האנציקלופדיה (האנציקלופדיה של המחנות והגטאות בהוצאת מוזיאון השואה האמריקני).
• הרצאתה של בלה גוטרמן "מחנות עבודה ומחנות ריכוז - חיים מיום ליום", בערוץ היוטיוב של יד ושם