יצחק נסים

הרב יצחק נסים
לידה	12 בדצמבר 1895; כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו; בגדאד
פטירה	9 באוגוסט 1981 (בגיל 85); ט' באב ה'תשמ"א
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	עיראק, ישראל
תקופת הפעילות	? – 9 באוגוסט 1981
תפקידים נוספים	הרבנות הראשית לישראל
רבותיו	הרב צדקה חוצין [השני], הרב שמעון אגסי
תלמידיו	הרב עזרא בצרי, הרב מרדכי אליהו, הרב משה טופיק, הרב יעקב משה הלל
חיבוריו	שו"ת יין הטוב, לדור ולדורות, לכלל ולפרט
צאצאים	מאיר בניהו; משה נסים ;
	הראשון לציון ה-37
	1955–1972; (כ־17 שנים)
שותף לרבנות	יצחק אייזיק הלוי הרצוג, איסר יהודה אונטרמן (הרבנים האשכנזיים)
	→ בן-ציון מאיר חי עוזיאל עובדיה יוסף ←

הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.

הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון

ביוגרפיה

נולד לרחמים (יליד איראן) ועמאם בבגדאד, עיראק, ביום הראשון של חג החנוכה, ולכן נקרא "נסים". שם פרטי זה הפך לימים לשם משפחתו. למד תורה מפי הרב שמעון אגסי ומפי הרב צדקה חוצין ועוד.

עלה לארץ ישראל בשנת 1925 עם אשתו ויקטוריה, במסע שארך מספר חודשים על גבי חמורים. לאחר עלייתו לירושלים התיידד עם הרב חזקיה שבתי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי ועוד. במקביל ללימודו עסק במסחר. בשנת 1951 התמודד לכנסת השנייה כמספר שתיים ברשימת אמוני ישראל של הרב אליהו כי טוב, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

בשנת 1953 התבקש על ידי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב הראשי הספרדי, להמשיך את דרכו ולכהן אחריו כראשון לציון. בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר להיות הרב הספרדי הראשי כשקיבל 42 קולות, בהתמודדות מול הרב יעקב משה טולידאנו רבה של תל אביב שזכה ב-27 קולות^[1]. מעמד ההכתרה התקיים בו' בניסן תשט"ו. הרב נסים נחשב על ידי החוגים החרדיים כרב ליברלי והם פעלו להחליפו^[2]^[3].

בז' במרחשוון ה'תשל"ג (1972) הוחלפו הרב נסים והרב איסר יהודה אונטרמן על ידי הרבנים עובדיה יוסף ושלמה גורן והיו לרבנים הראשיים הראשונים שהוחלפו בחייהם.

בשנת 1976 הוענק לרב נסים תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן^[4].

הרב נסים נפטר בתשעה באב ה'תשמ"א (1981). רעייתו ויקטוריה נפטרה בשנת ה'תשמ"ט (1988).

פועלו

בתפקידו כרב ראשי לישראל שאף הרב נסים להידברות גם עם הציבור החילוני וערך סיורים בקיבוצים.

ביתו שימש מקום מפגש לאישי ציבור, פוליטיקאים ומלומדים, בהם פרופסור גרשם שלום מהאוניברסיטה העברית ושופט בית המשפט העליון חיים כהן.

בזמן הפולמוס הגדול בנושא חוק "מיהו יהודי", פעל הרב כדי שהגדרת הלאום היהודי תיקבע לפי ההלכה ולא על בסיס הצהרת האדם שהוא יהודי. כחלק מהמאבק שלח הרב נסים מכתבים לרבני ישראל בעולם כדי שיביעו עמדתם בסוגיה זו.

בנובמבר 1957 החרים הרב נסים את טקס הזיכרון שנערך ביום הזיכרון החמישי לנשיא חיים ויצמן, מכיוון שהטקס לא נערך בהתאם למסורת ישראל^[5].

הרב נסים סירב לצאת ולפגוש את האפיפיור פאולוס השישי בעת ביקורו בישראל בשנת 1964. המדינה התכוננה לקבל פניו בטקס ממלכתי, אשר במסגרתו היה צריך הראשון לציון ליטול חלק בקבלת פניו של האפיפיור במגידו. הרב נסים סירב, באמרו שאם עליו לצאת לקבל את פני האפיפיור, אזי על האפיפיור, כראש הדת הקתולית, להשיב ביקור לראש הדת היהודית, אחרת ייווצר הרושם שמעמד הדת היהודית נחות. במאמר ראשי בעיתון "הארץ" נכתב שכשם שביקורו של האפיפיור בארץ היה מאורע היסטורי לנוצרים, כך העובדה שהרב הראשי לא קיבל את פניו היה בו משום מעשה היסטורי ומתן תוקף לעצמאות מדינת ישראל.

בשנת 1960, ביוזמת הרב נסים, הועלו עצמותיו של הרב חיד"א לארץ ישראל והוא נקבר בהר המנוחות.

הרב נסים הקים בית מדרש להכשרת רבנים, מבוגריו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (אשר הקים בעצמו מאוחר יותר בית מדרש במתכונת דומה) והרב משה טופיק.

הנצחתו

ביתו של הרב ברחוב דוד ילין בירושלים, שומר והפך לבית חברה קדישא

לאחר פטירתו הוקם על שמו מכון "יד הרב נסים" - מכון אקדמי תורני המשלב מכון מחקר אקדמי יחד עם בית מדרש.

על שמו רחובות בערים בני ברק, ירושלים, חיפה, חולון, רעננה ועוד, וכן בתי ספר יסודיים בערים רמלה ועפולה.

נבחר לדמות המופת של החינוך הממלכתי דתי בשנת ה'תש"ף^[6].

משפחתו

לרב נסים היו חמישה אחים בהם שלמה ציון שנרצח באופן אכזרי בבגדאד על ידי השלטונות העות'מאנים בתחילת 1917 עם עוד 18 חלפני כספים יהודים שנעצרו באשמת שווא. יצחק נסים כתב קינה לזכר הנרצחים אותה נהגו לקרוא עוד הרבה שנים בבתי כנסת של עולי בבל בעיראק ובישראל. את הסיפור המלא ניתן לקרוא בערך יהדות בגדאד.

אחים נוספים הם הרב יחזקאל עזרא רחמים, והרב אברהם חיים רחמים, ראש ישיבה ומקובל, שהגיה את ספרי 'בן איש חי' של רבי יוסף חיים והיה תלמידו.

בין ילדיו: פרופ' מאיר בניהו, חבר הכנסת והשר משה נסים והמפקחת על גני הילדים בירושלים וכותבת ספרי ההדרכה רות נסים.

מתלמידיו

הרב מרדכי אליהו הראשון לציון והרב הראשי לישראל
הרב עזרא בצרי - לשעבר דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים
הרב משה טופיק - לשעבר דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים
הרב יעקב משה הלל - מקובל וראש ישיבת 'אהבת שלום'
הרב אליהו לוי ז"ל, נכד רבי יחזקאל עזרא הלוי, ראש הכולל ביד הרב נסים לשעבר, ומחבר שו"ת נחלת אליהו ועוד

מספריו

שו"ת יין הטוב, חלק א-ב, (באתר HebrewBooks, מהדורת ירושלים ה'תשל"ט). מהדורה שלישית, ירושלים ה'תשס"ו.
לדור ולדורות - מאמרים, נאומים ומכתבי חיזוק. שלושה כרכים. יצא לאור אחרי פטירתו בעריכת הרב שמואל כ"ץ.
לכלל ולפרט - הלכות קצובות - תשובות קצרות בהלכה שהשיב בעת היותו הרב הראשי. יצא לאור אחרי פטירתו בעריכת הרב שמואל כ"ץ, שלושה כרכים.
בספר ישיבות בגדאד, נספחים ומקורות, נספח ל, נדפסו עשרות מכתבי תורה ושעה מאיתו.
בספר נחלת אבות, אוסף כתבים מגנזי משפחת ששון, נדפס אוסף גדול ממכתביו אל משפחת ששון.