יהושע אריאלי

יהושע אריאלי (26 ביולי 1916 - 3 באוגוסט 2002) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"ג 1993.

יהושע אריאלי

לידה	26 ביולי 1916 קרלובי וארי, צ'כיה
פטירה	3 באוגוסט 2002 (בגיל 86) ירושלים
שם לידה	Karel Löbl
ענף מדעי	היסטוריה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת הרווארד
מוסדות	אוניברסיטת חיפה האוניברסיטה העברית בירושלים
תלמידי דוקטורט	אלעזר וינריב
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1993)
תרומות עיקריות
חקר ההיסטוריה של ארצות הברית

חייו

אריאלי (במקור: קרל לבל, Karl Löbel) נולד בשנת 1916 בקרלסבאד שבבוהמיה, כיום בתחומי צ'כיה (העיר קרלובי וארי). הוא גדל בבית סוציאליסטי וציוני. היה בן זקונים ולו שלוש אחיות הגדולות ממנו. אימו הייתה אחראית בויצו שבבוהמיה ואביו היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הציונית.

יהושע אריאלי עלה לארץ ישראל בשנת 1931, נקלט בחברת הנוער בכפר הנוער בן שמן, שם למד חקלאות. בשנת 1933 עבר להתגורר בקיבוץ חפציבה. החל מ-1937 למד מוזיקה, פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית, אך התנדבותו לצבא הבריטי קטעה את חוק לימודיו. הוא התנדב לארגון ההגנה וב-1940 הצטרף, ביחד עם יוסף אלמוגי ויצחק בן-אהרן, לחיל החפרים ליחידת הסמלים והקצינים הראשונה שהסוכנות היהודית גייסה עבור הצבא הבריטי. לאחר שהייה בת שנה בצפון אפריקה, נשלחו בשנת 1941 במסגרת מבצע לאסטר על מנת להקים כוח פלישה ליוון, כדי לקיים שם חזית שנייה. אריאלי נפל בשבי הנאצים בקלמטה והוחזק שם במחנה שבויים בקורינתוס, הועבר כשבוי לסלוניקי ועבר מספר מחנות שבויים באוסטריה ובגרמניה הגדול ביניהם מחנה השבויים לאמסדורף 8B. את עיתותיו העביר בהלחנת יצירות מוזיקליות ובקריאה בתנ"ך. בסך הכול היה ארבע שנים שבוי מלחמה בריטי אצל הנאצים (את זהותו היהודית הסתיר).

בתום מלחמת העולם השנייה ולאחר שחרורו מהשבי, אריאלי נתמנה למפקד פלוגה בהגנה. משלהי 1946 עד ראשית 1947 היה אריאלי שומרו האישי של דוד בן-גוריון. במלחמת העצמאות שימש מפקדו הראשון של הגדנ"ע בירושלים והקים מחנות אימונים ובסיסי גדנ"ע ברחבי הארץ. הוא לחם במסגרת הגדנ"ע במלחמת העצמאות והיה מייסדה של "פלוגת יהונתן" שלחמה בחזית ירושלים במלחמת העצמאות.

ב-1951 סיים את לימודי המוסמך באוניברסיטה העברית וטס לאוניברסיטת הרווארד שבבוסטון בארצות הברית שם למד עד שנת 1953. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בהיסטוריה ב-1955 מהאוניברסיטה העברית. אריאלי שב ארצה ומאז ואילך נמנה עם סגל ההוראה של החוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטה העברית ועד מהרה נהיה לאחד מבכירי מוריו. בשנת 1963 נתמנה לפרופסור חבר ובשנת 1972 מונה לפרופסור מן המניין. ב-1967 ייסד באוניברסיטה העברית את החוג הראשון בישראל ללימודים אמריקניים.

בתחילת שנות השישים הקים ביחד עם נתן רוטנשטרייך ופנחס לבון את תנועת "מן היסוד" ולאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי התנועה לשלום וביטחון. אריאלי נמנה עם המייסדים של אוניברסיטת חיפה וכיהן כרקטור הראשון שלה. בשנות השבעים עמד בצוותא עם פרופסור שמואל אטינגר בראש ועדה אשר קבעה את אופי הוראת ההיסטוריה בבתי הספר. כן שימש כיושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.

כהיסטוריון, עסק אריאלי במגוון רחב של נושאים. עיקר מחקריו היו על העת החדשה, ובמיוחד בלטו מחקריו על ההיסטוריה של הדמוקרטיה האמריקנית. הוא נחשב לאחד ההיסטוריונים החשובים בתחום זה מחוץ לארצות הברית. כמו כן עסק גם בפילוסופיה של ההיסטוריה, בתולדותיו של מקצוע ההיסטוריה ובשאלות היסטוריות כלליות, החורגות מתקופה או אזור מסוימים, כגון שאלת חשיבותה של האישיות ההיסטורית.

קיבל את פרס ישראל לחקר ההיסטוריה לשנת תשנ"ג (1993).

בנו, ד"ר עמוס אריאלי, הוא מרצה במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן.

אודות ספריו

אינדיבידואליזם ולאומיות באידאולוגיה האמריקנית

זהו ספרו הראשון של אריאלי, שהתפרסם בשנת 1964, בו הוא מבצע מחקר החושף את ייחודה של המסורת המדינית בארצות הברית בתקופת המהפכה האמריקנית וראשית ימי הרפובליקה האמריקנית ומנתח אותם. זהו אחד המחקרים הבודדים אשר נכתבו על ידי היסטוריון לא אמריקאי אשר נודעה לו השפעה על ההיסטוריוגרפיה של המחשבה המדינית בארצות הברית. הספר הניח את אבן היסוד להיסטוריוגרפיה מדינית חדשה. אריאלי גילה לאמריקנים את חשיבות עולמם האידיאי של אבותיהם המייסדים. הוא ביקש לעמוד על אופייה האוניברסלי של הלאומיות האמריקנית ועל מקומו המיוחד של האינדיבידואליזם בה, תוך חיפוש השורשים האינטלקטואלים והדתיים במחשבה הפוליטית האנגלית, ובתודעה הפוריטנית והפרוטסטנטית. נשיא איגוד ההיסטוריונים האמריקנים ציין בנאומו משנת 1974 כי מחקרו של אריאלי הוא המעמיק והמקורי ביותר במחקרים על האידיאלוגיה האמריקנית.

הקנוניה

אריאלי כתב את הספר בשנת 1965 על מנת לבחון את ההאשמה המחודשת של דוד בן-גוריון וחגי אשד לגבי פרשת לבון, ספר שחלקים ממנו צונזרו מטעמי ביטחון.

המחשבה המדינית בארצות הברית (1969-1967)

שני כרכי אנתולוגיה שערך יהושע אריאלי הם אסופת מאמרים המהווים מסד וטפחות ללימודים אמריקניים.

היסטוריה ופוליטיקה

ספרו של אריאלי, אשר יצא לאור בשנת 1992 הוא אסופת מאמרים פרי עטו, הבודקים את יחסי הגומלין בין ההיסטוריה הפונה אל העיון והעבר לבין הפוליטיקה אשר פניה מועדות אל העשיה, כשחץ הזמן פונה לעבר ההווה והעתיד. אריאלי בוחן את הנושאים הללו באירופה, ארצות הברית וישראל. בדיאלקטיקה זו נחשפות הפוליטיקה וההיסטוריה כשתי פנים של אותה מציאות פעלתנית, בספר מכונסים יחדיו מסות, מאמרים, ראיונות והרצאות.

בשער הראשון בספר: "היסטוריה בין הוויה לתודעה", עוסק אריאלי בחשיבותה של ההיסטוריה ובמידת חשיבותה של המחשבה ההיסטורית, החידוש שבהיסטוריה של המאות ה-18 וה-19, מעמדה של ההיסטוריה בין מדעי הרוח, מקומה של האישיות בהיסטוריה ואחריותו של ההיסטוריון כלפי החברה בה הוא פועל.

בשער השני דן אריאלי באושיותיה הדתיים והרוחניים של ההיסטוריה בת זמננו ומתמקד בהשלכותיה של המסורת הפרוטסנטית על עיצובו של העולם המודרני במערב.

שערו השלישי של הספר מוקדש לייחודה של אמריקה בתוקף היותה "עולם חדש" וכולל דיונים במשמעות ה"ספר" (frontier) בהיסטוריוגרפיה האמריקנית, כן הוא דן במשמעותה של ארצות הברית במאה העשרים. בשערו הרביעי של הספר עוסק אריאלי בפוליטיקה במדינת ישראל. הוא מנתח בעיות יסוד המהותיות לקיומה של המדינה, שיקבעו את תדמיתה בעתיד ומתרה מפני ניסיון של הפוליטיקה הישראלית וראשיה להתעלם מן התוצאות העלולות לנבוע כתוצאה מהכרעותיה.

ספר יובל לכבודו

• Religion, Ideology and Nationalism: In Europe and America : Essays Presented in Honor of Yehoshua Arieli, editorial Board, H.Ben Israel et al. Jerusalem : Historical Society of Israel and Zalman Shazar Center for Jewish History, 1986.

ספרים שכתב

• Individualism and Nationalism in American Ideology/ Yehoshua Arieli. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1964

• הקנוניה/ יהושע אריאלי. תל אביב: קדימה, תשכ"ו.
• מימד העתיד בחוויה האמריקאית/ יהושע אריאלי. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"ו.
• היסטוריה ופוליטיקה/ יהושע אריאלי. תל אביב: עם עובד, תשנ"ב 1992.
• היסטוריה ומטא-היסטוריה/ יהושע אריאלי; ערך והוסיף מבוא, הערות וביבליוגרפיה דוד אוחנה. ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ג.

ספרים שערך

• המחשבה המדינית בארצות הברית: מקורות ותעודות/ ערך והוסיף מבואות והערות, בלווית תמונות יהושע אריאלי: המקורות תורגמו מאנגלית בידי שמואל מוהליבר, חיים בראוור ודוד הכהן. ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ז 1967-תשכ"ט 1969.
• גדנ"ע ירושלים בתש"ח/ עורך ראשי: יהושע אריאלי; ועדת מערכת: מרדכי רוטנברג, אלי זהר ואליעזר שמואלי; תחקיר וכתיבה: אהוד אמיר. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003.

לקריאה נוספת

• דוד אוחנה, "ההיסטוריון הוא שומר האמת ושומר כבוד האדם - דיאלוג עם יהושע אריאלי", זמנים 56 (קיץ 1996), 64-77. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• "יהושע אריאלי: תעודת האדם וגורל ההיסטוריה, זמנים 83 (קיץ 2003), עמ' 3–4. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• מיכאל הד, "תהליכי חילון בעת החדשה: פנים רבות לתופעה אחת או תווית אחת לתופעות שונות ?", זמנים 83 (קיץ 2003), 5-12. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• מיכאל הד, אביהו זכאי פרופסור יהושע אריאלי ז"ל (2002-1916), היסטוריה 11, אדר א', תשס"ג, עמודים 7–8.
• דוד אוחנה, "יהושע אריאלי ואחריותו של ההיסטוריון", חרון האינטלקטואלים (2005), 109-128.
• חדוה בן-ישראל, "תרומתו של יהושע אריאלי לחקר הלאומיות", בתוך: בשם האומה: מסות ומאמרים על לאומיות וציונות, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004, עמ' 413–426.
• מרים ירדני, על "יהושע אריאלי, היסטוריה ומטה-היסטוריה", היסטוריה 16, תמוז תשס"ה, עמ' 127–131.
• על פועלו של אריאלי בגדנ"ע ירושלים בתש"ח - "גדנ"ע ירושלים בתש"ח", מאת אהוד אמיר, עורך - יהושע אריאלי, בהוצאת משרד הביטחון

קישורים חיצוניים

• אביהו זכאי, על יהושע אריאלי בכתב העת זמנים(הקישור אינו פעיל)
• יהושע אריאלי, ‏הפרדוקסליות של הוודאות, מחשבות 64, דצמבר 1992, עמ' 20–27
• שיחה עם יהושע אריאלי, ‏אמריקה המוזרה, מחשבות 30, יוני 1970, עמ' 12–17
• דוד אוחנה, יעקב טלמון, יהושע אריאלי והמשיחיות המדינית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2016
• דוד אוחנה, אמריקה כאנטיתיזה לחוויה הישראלית, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2016
• יהושע אריאלי (1916-2002), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון יהושע אריאלי, בספרייה הלאומית
• יהושע אריאלי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה