טי-בון ווקר
אהרון תיבו "טי-בון" ווקר (באנגלית: Aaron Thibeaux "T-Bone" Walker; 28 במאי 1910 - 16 במרץ 1975) היה מוזיקאי אמריקאי, מחלוצי הבלוז. ניגן במגוון כלי נגינה בהם גיטרה חשמלית, בנג'ו, מנדולינה, כינור ופסנתר. חיבר עשרות שירים, שהידוע בהם הוא "Stormy Monday". המגזין רולינג סטון דירג אותו במקום 67 ברשימת מאה הגיטריסטים הגדולים ביותר בכל הזמנים[1].
 | |
| לידה |
28 במאי 1910 לינדן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1975 (בגיל 64) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Aaron Thibeaux Walker |
| מקום קבורה |
בית הקברות אינגלווד פארק |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1928 |
| סוגה |
בלוז, ג'אז |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה, עוגב, פסנתר, מנדולינה, מערכת תופים |
| חברת תקליטים |
אטלנטיק רקורדס, צ'ארלי רקורדס, קולומביה רקורדס, קפיטול רקורדס, בראונשווייג רקורדס, Duke |
| צאצאים |
ברניטה ווקר |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של הרוק אנד רול (1987) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תולדות חייו
עריכהווקר נולד בטקסס להורים ממוצא מעורב אפרו-אמריקני וצ'ירוקי, שהיו שניהם מוזיקאים. גם אביו החורג היה מוזיקאי והוא שלימד אותו לנגן במגוון כלי נגינה. ווקר גדל בקהילת אוק קליף (Oak Cliff) שליד דאלאס ובגל 10 כבר לא הלך יותר לבית הספר. ידיד המשפחה, המוזיקאי בליינד למון ג'פרסון, לקח את ווקר הצעיר תחת חסותו ובהיותו בן 15 הופיע ווקר כנגן מקצועי. בין היתר זכה לנגן, כפרס בתחרות כישרונות, עם להקתו של קאב קאלוויי במסע הופעות שלה ביוסטון[2].
הקלטתו הראשונה נערכה בחברת קולומביה רקורדס ב-1929 תחת השם אוק קליף טי-בון (Oak Cliff T-Bone). הכינוי טי-בון הוא שיבוש שמו האמצעי (תיבו). ב-1933 הופיע באוקלהומה עם חלוץ הגיטרה החשמלית צ'ארלי כריסטיאן[3]. טי-בון עבר ללוס אנג'לס והופיע שם במועדונים הן כמוביל הרכב קטן והן כנגן בתזמורות ביג בנד. בשנת 1935 נשא לאשה את ויידה לי ולשניים נולדו שלושה ילדים.
בשנת 1942 הקליט את האלבום Mean Old World Blues בחברת קפיטול רקורדס. הצליל והסגנון בתקליט, שהתפתחו בעת בה היה ווקר נגן בתזמורות ביג בנד, זכו לכינויים Jump Blues ו"בלוז החוף המזרחי" והתאפיינו בקצב מהיר ונגינה וירטואוזית מהירה שהקדימו את הרית'ם אנד בלוז. בהקלטה זו המציא ווקר את סולו הגיטרה כפי שהוא מוכר מאז ברוק[1]. ב-1947 הקליט את שירו הידוע ביותר, Stormy Monday. שירים מצליחים נוספים היו Bobby Sox Blues מ-1946 ו-West Side Baby מ-1948.
ב-1960 הוציאה חברת אטלנטיק רקורדס סדרת הקלטות שבוצעו בין השנים 1955-1959 תחת הכותרת T-Bone Blues. בצד שיתופי פעולה קצרי-מועד עם מוזיקאים כוילי דיקסון וממפיס סלים, הופיע ווקר מראשית שנות השישים ואילך באירופה, בעיקר בפריז והקליט עבור חברת התקליטים הצרפתית Black and Blue[2]. בשנת 1971 זכה ווקר בפרס גראמי להקלטה השובה ביותר בקטגוריית פולק מסורתי עבור תקליטו 'Good Feelin שראה אור בחברת פולידור רקורדס. ב-1973 הקליט בפולידור את התקליט Fly Walker Airlines.
בראשית שנת 1974 סבל ווקר משבץ מוחי ובמרץ 1975 נפטר כתוצאה מדלקת ריאות שהייתה סיבוך של אותו אירוע מוחי.
השפעתו
עריכהבי בי קינג ציין את ווקר כמשפיע מרכזי על נגינתו וציין שכששמע אותו לראשונה חשב "שישו שב והוא מנגן בגיטרה"[1]. כן ציינו אותו כמקור השפעה נגנים כג'ימי הנדריקס, צ'אק ברי, באדי גאי, אריק קלפטון, סקוטי מור (הגיטריסט המוביל של אלביס פרסלי) ואחרים[3].
השיר Stormy Monday זכה לעשרות הקלטות בהן של בי בי קינג, ג'ימי הנדריקס, פרנק סינטרה, האחים אולמן, ג'ון מאייל, אריק קלפטון, רוד סטיוארט, קני בורל, סטיבי ריי וון, ואן מוריסון, הג'קסונים, אטה ג'יימס, סנטנה, ג'יימס בראון, ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס, ג'תרו טאל, גרי מור, להקת קרים, רוברטה פלאק, מנפרד מן ואחרים[4]. ב-1991 הוכנסה ההקלטה המקורית של השיר להיכל התהילה של פרס גראמי וב-2007 נבחרה למרשם ההקלטות בעלות חשיבות תרבותית והיסטורית של ספריית הקונגרס.
הוקרה
עריכהב-1980 נבחר כמבצע להיכל התהילה של הבלוז וב-1987 נבחר להיכל התהילה של הרוק אנד רול[5].
קישורים חיצוניים
עריכה
טי-בון ווקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טי-בון ווקר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
טי-בון ווקר, באתר ספוטיפיי
טי-בון ווקר, באתר AllMusic (באנגלית)
טי-בון ווקר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טי-בון ווקר, באתר דיזר
טי-בון ווקר, באתר Discogs (באנגלית)
טי-בון ווקר, באתר Songkick (באנגלית)- טי-בון ווקר, באתר Genius
- טי-בון ווקר, באתר SecondHandSongs
- טי-בון ווקר באתר All About Jazz
- Johnny Harper, T-Bone Walker: Blues Guitar Godfather
- טי-בון ווקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- טי-בון ווקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
