הצלב האדום
הצלב האדום (בשמו המלא תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי ; אנגלית: International Red Cross and Red Crescent Movement) הוא ארגון בינלאומי העוסק בסיוע הומניטרי, ומונה מעל ל-16 מיליון מתנדבים[1]. בראשיתו, עסק הארגון בהענקת סיוע רפואי לפצועי מלחמה והגנה על צוותים רפואיים באזור מלחמה. כיום מאגד הצלב האדום ארגונים עצמאיים ברחבי העולם השותפים למטרותיו ומעניקים סיוע חירום רפואי.
 | |
 | |
| תחום | הצלת חיים |
|---|---|
| מדינה |
שווייץ  |
| מטה הארגון |
ז'נבה, שווייץ |
| מקום פעילות | כל העולם |
| מייסדים | ז'אן אנרי דינן, גוסטב מוינייר |
| נשיא | מיריאנה ספולאריק איגר |
| עובדים |
300,000 |
| תקופת הפעילות |
17 בפברואר 1863 – הווה (161 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| קואורדינטות | 46°13′39″N 6°08′13″E / 46.2275°N 6.1369444444444°E |
 | |
  | |
ארגוני הצלב האדום כוללים את הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבודם של קורבנות סכסוך מזוין; את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי; ואת הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.
המשרדים הראשיים של הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ. המשרדים הראשיים בישראל שוכנים בשכונת בית חנינא בירושלים.
היסטוריה
עריכה
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום הוקם על ידי ז'אן אנרי דינן לאחר שיצא ב-1859 לצפון איטליה וזועזע מהמראות של קרב סולפרינו שהתנהל בין הצרפתים והאיטלקים לבין האוסטרים. הוא ראה אלפי פצועים ואנשים גוססים מופקרים ללא עזרה, ופרסם ב-1862 ספר בשם "זכר סולפרינו", בו הציע להקים אגודות של מתנדבים לסיוע לנפגעים, וניסח אמנה בין-לאומית להגנה על פצועים, שבויי מלחמה, רופאים ואחיות. ארבעה מבני עירו הצטרפו ליוזמתו והקימו ב-1863 את הוועד הראשון של הצלב האדום. ב-1864 התכנסה בז'נבה ועידה בהשתתפות 12 מדינות שקיבלו את "אמנת ז'נבה הראשונה", שנתנה חסינות לצוותים רפואיים ולכל אזרח המושיט יד לצוות רפואי, טיפול רפואי וסימון אחיד של צוותי הצלה רפואיים[2].
עם השנים הוקמו במדינות שונות ארגונים לאומיים של הצלב האדום והסהר האדום. למרות שהתנועה היא בין-לאומית, כל ארגון לאומי של הצלב האדום או הסהר האדום הוא עצמאי[3]. בשנת 1919, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, הוקמה הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום שנועדה לתאם בין הארגונים הלאומיים ולגייס סיוע בין-לאומי למקרי אסון.
סמלי הארגון
עריכה
הסמל שנבחר לארגון הוא צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.
במלחמת רוסיה-טורקיה, בין 1876–1878, סימנה האימפריה העות'מאנית את צוותי העזרה הראשונה שלה בסהר אדום, כדי להימנע משימוש בסמל נוצרי, וכיוון שסמלה הלאומי של האימפריה העות'מאנית (כמו גם של טורקיה המודרנית) הוא סהר לבן על רקע אדום. ב-1878 הוכר הסמל עקרונית על ידי ועד הצלב האדום, ובמהרה אומץ בארצות מוסלמיות אחרות. ב-1929 תוקן תקנון הארגון הבין-לאומי, כך שיוכרו רשמית שני סמלים נוספים: הסהר האדום, ו"האריה והשמש האדומים". הסמל האחרון שימש את איראן, שביקשה להימנע מסמל מוסלמי מובהק בתקופת שלטון השאה. לאחר המהפכה האסלאמית שהתחוללה באיראן ב-1979 והדחת השאה, החליפה איראן את סמל האריה והשמש בסמל הסהר האדום, אם כי הוועד הבין-לאומי לא ביטל את הכרתו בסמל הישן.
השימוש היחיד של דגל הצלב האדום מחוץ לארגון הוא בתור דגל הקוד הרוסי (אנ') "Х" (או בשמו Ха) המסמל: "סיום תרגיל".
הצלב האדום וישראל
עריכהלאנשי הצלב האדום בישראל יש מעמד דיפלומטי ומשרדיו הראשיים יושבים בתל אביב. חלק מפעילותיו של הצלב האדום בישראל היא ביקור בבתי סוהר בהם נמצאים אסירים ביטחוניים תושבי השטחים[4].
לאחר מתקפת הפתע על ישראל, עלו טענות מצד משפחות של חטופים על כך שהארגון אינו מבקר את החטופים ודואג לטיפול רפואי ותרופות עבורם[5][6]. ארבע נשים ששוחררו משבי החמאס ועוד משפחות של חטופים הגישו באמצעות ארגון שורת הדין תביעה לפיה הארגון לא עשה כל שביכולתו לסייע והיה מוטה נגד ישראל[7][8]. על פי הצלב האדום, הארגון צריך לקבל את הסכמת שני הצדדים כדי לפעול בשטח שבו הוא נמצא, והוא אינו קובע החלטות או יכול ליצור את התנאים שיאפשרו גישה לחטופים[9][10].
מאז מתקפת הפתע, נאסר באופן גורף על הצלב האדום לבקר אסירים פלסטינים הנמצאים בישראל.[11] בעקבות עתירה שהוגשה בפברואר, הודיעה המדינה ביוני כי תקים מנגנון חלופי לצלב האדום שיבצע ביקורים במקומו.[12]
מגן דוד אדום והצלב האדום
עריכה
ב-1950 ביקש ארגון "מגן דוד אדום" להתקבל לתנועת הצלב האדום והסהר האדום העולמית, אולם נדרש ממנו להחליף את סמלו לאחד משלושת הסמלים המוכרים. דרישת ישראל להכיר בסמל מגן דוד אדום כסמל רביעי נדחתה, בין היתר בשל לחץ ארצות ערב. "מגן דוד אדום" הצטרף לוועד הבין-לאומי כמשקיף, אך לא כחבר מלא. יש מדינות נוספות שביקשו להכיר בסמלים באופן שונה מהמקובל. למשל ב-1936 התנגד הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום להצעה האפגנית לאימוץ מסגד אדום על רקע לבן כסימון הבחנה. כך גם להצעות שעלו בהמשך מזימבבואה, בורמה ומדינות נוספות.
ב-2002 חתם מגן דוד אדום על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקאי, וב-2012 עם הצלב האדום הצרפתי[13].
בשנת 2005, בלחץ ישראל וארצות הברית, ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט הוועד הבין-לאומי לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא ריבוע אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. הסמל החדש מכונה "הקריסטל האדום" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום")[14]. לפי הנחיות הארגון שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לארגון מקומי לשלב סמל מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שהודיע על כך מראש לארגון בז'נבה. לפיכך, סמל מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום בשימוש רשמי. כמו כן, התירו ההנחיות להשתמש בצלב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות חבר המדינות, שבהן אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת. לצורך סימון צוותי הצלה נייטרליים בעת מלחמה מותר השימוש רק בצלב האדום, בסהר האדום או בקריסטל האדום בלא כל תוספת[15].
זמן קצר לפני צירוף מגן דוד אדום לוועד הבין-לאומי נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין ארגון "הסהר האדום הפלסטיני" הפועל ביהודה ושומרון וברצועת עזה, הסכם שהקל על תהליך ההצטרפות. ההסכם מאפשר לסהר האדום הפלסטיני להיעזר בשירותי מגן דוד אדום, שציודו הרפואי טוב יותר, ומסדיר טוב יותר את סוגיית המעבר של אמבולנסים פלסטיניים בתקופות של מתח ביטחוני. באופן חריג התקבל הסהר האדום הפלסטיני כחבר בוועד הבין-לאומי, אף על פי שהוא אינו כפוף לשום מדינה מוכרת, אלא רק לרשות הפלסטינית.
מוזיאון הצלב האדום
עריכה | |
 | |
| חזית המוזיאון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון |
| על שם | הצלב האדום |
| כתובת | Avenue de la Paix 17 |
| מיקום | ז'נבה |
| מדינה | שווייץ |
| מייסדים |
ז'אן אנרי דינן, גיום אנרי דופור, Gustave Moynier, Théodore Maunoir, Louis Appia |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1988 – 17 בפברואר 1863 |
| תאריך פתיחה רשמי |
17 בפברואר 1863 |
| אתר מוזיאון הצלב האדום | |
|
(למפת ז'נבה רגילה) | |
| קנטון ז'נבה | |
| | |
מוזיאון הצלב האדום הוקם בשנת 1988 וממוקם בז'נבה, שווייץ. המוזיאון מציג תערוכות העוסקות בתחום ההיסטוריה של הפעילות ההומניטרית של הצלב האדום, משמעות הפעילות ההומינטרית, עדויות של אוכלוסיות שנפגעו, ויצירות אומנות שנוצרו על ידי אוכלוסיות אסירים ושבויים שנתמכו על ידי הצלב האדום[16].
ראו גם
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הצלב האדום (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של הצלב האדום (באנגלית)
הצלב האדום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הצלב האדום, ברשת החברתית אינסטגרם
עופר אדרת, הכתם השחור של הצלב האדום בהולנד, באתר הארץ, 11 במרץ 2018- ״מסע צלב״ - סיפורו של ז'אן-אנרי דינאן וארגון הצלב האדום בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
- הצלב האדום, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הצלב האדום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
צלב האדם וסהר האדום, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Our volunteers, אתר הצלב האדום
- ^ מתוך אנציקלופדיה אביב, כרך 14, 1978, עמ' 3164.
- ^ Shai M. Dromi, For good and country: nationalism and the diffusion of humanitarianism in the late nineteenth century, The Sociological Review Monographs 64, 2016-03-01, עמ' 79–97 doi: 10.1002/2059-7932.12003
- ^ פקודת הנציבות, נציבות בתי הסוהר, ביקורי הצלב האדום הבינלאומי בבתי הסוהר, 08.12.2020 תאריך עדכון אחרון
- ^ חדשות הבוקר, "אלמה לא קיבלה תרופות שמחזיקות אותה בחיים, היא לא יציבה" , באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
אילנה קוריאל ואדיר ינקו, אלמה עדיין במצב קשה אחרי השבי, בתה: "הצלב האדום סירב לקחת לה תרופות", באתר ynet, 27 בנובמבר 2023 - ^ אדיר ינקו, רועי רובינשטיין, איתמר אייכנר, "אלו התרופות של בני": קרובי חטופים בכו בפגישה קשה עם נשיאת הצלב האדום, באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
- ^ נטע סרוסי, נשים שחזרו משבי חמאס תובעות את הצלב האדום. מה הסיכוי שלהן?, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, רז בן עמי שוחררה מהשבי, ותובעת את הצלב האדום: "לא אכפת לו מחטופים", באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
- ^ Frequently asked questions on ICRC and the hostages held in Gaza, אתר הצלב האדום, 20 בדצמבר 2023
- ^ "ארגון ניטרלי הפועל בהסכמת שני הצדדים": למה הצלב האדום לא מסייע בהעברת ציוד רפואי לחטופים?, באתר חדשות 13, 28 בנובמבר 2023
- ^ ירון אברהם, הדרישה החצופה של נציגי הצלב האדום - והסירוב בישראל, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ חן מענית, המדינה לבג"ץ: נקים מנגנון שיחליף את הצלב האדום בביקור אסירים פלסטינים, באתר הארץ, 19 ביוני 2024
- ^ הסכם שיתוף פעולה נחתם בין מד"א לבין הצלב האדום הצרפתי, באתר ynet, 30 באוגוסט 2004
- ^ מד"א
- ^ פרנסואה בניון, לקראת פתרון כולל לסוגיית הסמל
- ^ אתר מוזיאון הצלב האדום