הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1884

הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1884 היו הבחירות ה-25 לנשיאות ארצות הברית, ונערכו ביום שלישי, 4 בנובמבר 1884. זאת הייתה הפעם הראשונה מאז 1856 בה המועמד הדמוקרטי נבחר לנשיאות. מסע הבחירות כלל השמצות והכפשות אישיות.

‹ 1880 1888 ›
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1884
4 בנובמבר 1884
בסך הכול היו 401 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים היו דרושים 201 קולות אלקטורלים כדי לנצח
שיעור ההצבעה	77.5%
מועמד	גרובר קליבלנד	ג'יימס בליין
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית	המפלגה הרפובליקנית
מדינת מוצא	ניו יורק
סגן	תומאס הנדריקס	ג'ון לוגן
אלקטורים	219	182
מדינות	20	18
מספר הקולות	4,914,482	4,856,905
אחוזים	48.9%	48.3%
חלוקת האלקטורים לפי מדינה.
הזוכה: גרובר קליבלנד

מושל ניו יורק גרובר קליבלנד ניצח בקושי את הסנאטור הרפובליקני לשעבר, ג'יימס בליין ממיין וסיים את רצף ההפסדים הארוך ביותר לאחת מהמפלגות המרכזיות בהיסטוריה הפוליטית האמריקנית: שישה הפסדים רצופים במערכות בחירות.

ניו יורק הכריעה את הבחירות, כשהעניקה לקליבלנד את 36 האלקטורים שלה בהפרש של 1,047 קולות מתוך 1,171,312 קולות.

מועמדים

מועמדים רפובליקניים

• ג'יימס בליין, סנאטור לשעבר ממיין
• צ'סטר ארתור, נשיא ארצות הברית מניו יורק
• ג'ורג' אדמונדס, סנאטור מוורמונט
• ג'ון לוגן, סנאטור מאילינוי

כרזת בחירות רפובליקנית

הרפובליקנים כינסו את הוועידה הלאומית שלהם בשיקגו, בין 3 ביוני עד 6 ביוני, כשהסנאטור ויושב ראש בית הנבחרים לשעבר, ג'יימס בליין, הנשיא צ'סטר ארתור והסנאטור ג'ורג' אדמונדס מובילים במירוץ למועמדות. ארתור עדיין היה אהוד בתוך המפלגה, אולם לא ניסה להילחם על המועמדות בצורה רצינית בגלל מצב בריאותו החמור (הוא מת לבסוף בנובמבר 1886). בליין הוביל בסיבוב הראשון, כשארתור במקום השני ובליין במקום השלישי. הסדר לא השתנה בסיבובים הבאים, ובליין התחיל לצבור קולות, עד שזכה לרוב בסיבוב הרביעי ונבחר להיות המועמד. אחרי שבחרו בבליין, הוועידה בחרה בג'ון לוגן בתור מועמד לתפקיד סגן הנשיא.

הגנרל המהולל ממלחמת האזרחים, ויליאם שרמן, הוזכר בתור מועמד פוטנציאלי, אך הוציא את עצמו מהמירוץ בנאום שנודע לימים כ"הצהרת שרמן": "לא אקבל את מועמדות המפלגה ואם אבחר - לא אשרת בתפקיד". גם רוברט טוד לינקולן, מזכיר המלחמה ובנו של אברהם לינקולן, נחשב למועמד מוביל, אולם הוא סירב להתמודד.

מועמדים דמוקרטיים

כרזת בחירות דמוקרטית

כשהדמוקרטים התכנסו בשיקגו בין 8 ביולי עד 11 ביולי 1884, גרובר קליבלנד, מייצג הרפורמיסטים הצפוניים ותומכי הכסף היציב (בניגוד לתומכי האינפלציה), היה המועמד המוביל. אף על פי שנציגי הטמאני הול התנגדו לו, הם היו מיעוט בקרב המשלחת מניו יורק. הטמאני הול ניסו לשבור את התמיכה בקליבלנד, אך נאום מצד סנאטורים שאמרו שיש לתמוך בקליבלנד בגלל אויביו, הכריע את הכף.

בסיבוב הראשון, קליבלנד הוביל עם 392 קולות, אך עדיין לא הצליח להגיע למספר הקולות המינימלי למניעת סיבוב נוסף. מאחוריו היו תומאס בייארד מדלאוור עם 170 קולות, אלן ת'רמן מאוהיו עם 88, סמואל רנדל מפנסילבניה עם 78 קולות, וג'וזף מקדונלד מאינדיאנה עם 56. רנדל פרש והעביר את תמיכתו לקליבלנד. הדרומיים העבירו את תמיכתם לקליבלנד גם כן, ותמיכה זאת הספיקה כדי לתת לקליבלנד 683 קולות, לעומת 81.5 לבייארד ו45.5 לתומאס הנדריקס מאינדיאנה. הנדריקס נבחר פה אחד לתפקיד סגן הנשיא, לאחר ששאר המועמדים לתפקיד פרשו.

מועמד לנשיאות	סיבוב ראשון	סיבוב שני
גרובר קליבלנד	392	683
תומאס בייארד	170	81.5
תומאס הנדריקס	1	45.5
אלן ת'רמן	88	4
סמואל רנדל	78	4
ג'וזף מקדונלד	56	2
אחרים	35	0

מועמד לסגנות הנשיאות	סיבוב ראשון
תומאס הנדריקס	816
נעדרו	4

המפלגה האנטי-מונופוליסטית

הוועידה הלאומית של המפלגה האנטי-מונופוליסטית התרחשה בשיקגו, כדי להתנגד לתאגידים החדשים שנוצרו. 200 צירים מ-16 מדינות הגיעו, כש-61 מהן באו ממישיגן ומאילינוי.

בנג'מין באטלר נבחר להיות המועמד. באטלר רצה לזכות לתמיכה מצד הדמוקרטים והרפובליקנים, ולנסות לגרום להם לתמוך ביותר כסף מנייר, אולם רק מפלגת השטרות בחרה בו.

המפלגה לא בחרה סגן לבאטלר, וקיוותה שוועידות אחרות יבחרו במועמד.

מפלגת השטרות

בפעם השלישית, מפלגת השטרות כינסה ועידה לאומית. צירים מ-28 מדינות וממחוז קולומביה הגיעו. הוועידה בחרה בבאטלר כמועמד לנשיאות, על פני ג'סי הארפר, יו"ר המפלגה. אבשלום ווסט נבחר לסגנו, והמפלגה האנטי-מונופוליסטית תמכה בו.

באטלר קיווה לאחד כוחות עם מפלגות המיעוט בכל מדינה ולאחד תומכים. אולם הפעילים במפלגות הגדולות סירבו לחצות את השורות.

מפלגת הזכויות השוות

קבוצה קטנה של נשים, שלא היו מרוצות מהתנגדות המפלגות הגדולות למתן זכות בחירה לנשים, החליטו על הקמת מפלגה משל עצמן.

מפלגת הזכויות השוות כינסה את הוועידה שלה בסן פרנסיסקו, קליפורניה ב-20 בספטמבר. בלווה לוקווד, עורכת דין בוושינגטון, די.סי, החליטה להיות מועמדת מטעם המפלגה. דוברת הוועידה, מריאטה סטו, נבחרה לסגניתה.

לוקווד הסכימה להיות המועמדת למרות שבאותו הזמן נשים לא יכלו להצביע. היא טענה שאפשר עדיין להצביע לה. היא הייתה האישה הראשונה שניסתה להתמודד באופן פעיל לנשיאות. למפלגה לא היה מימון, ולוקווד נאלצה להרצות כדי לשלם על מסע הבחירות שלה. היא זכתה ל-4,194 קולות.

מפלגת האיסור האמריקנית

מפלגת האיסור האמריקנית התכנסה בבניין ימק"א בשיקגו. 150 צירים הגיעו, כולל משקיפים רבים. המפלגה התנגדה לתנועת הבונים החופשיים, תמכה בחקיקת חוק יובש, התנגדה לפוליגמיה ותמכה בבחירות ישירות לנשיאות. ג'ונתן בלנצ'רד היה דמות בולטת בתוכה, והפיץ במדינות הצפוניות את בשורתה.

שמה של המפלגה שונה מ"המפלגה האמריקנית" ל"מפלגת האיסור האמריקנית". המפלגה הייתה ידועה בתור המפלגה האנטי-מייסונית בבחירות הקודמות. רוב הצירים תמכו בג'ון סנט. ג'ון, מושל קנזס לשעבר, אולם חששו שדבר זה יפגע בו בתוך מפלגת האיסור. מנהיגי המפלגה תמכו בסמואל פומרוי, סנאטור לשעבר מקנזס, והם הסכימו לפרוש מהמירוץ אם ג'ון סנט. ג'ון יהפוך למועמד של מפלגת האיסור. יחד עם פומרוי נבחר ג'ון קונאנט מקונטיקט.

ג'ון סנט. ג'ון אכן נבחר בתור מועמד מפלגת האיסור, ופומרוי וקונאנט פרשו מהמירוץ ותמכו בו.

מפלגת האיסור

תומכי מפלגת האיסור התכנסו בפיטסבורג, פנסילבניה. 505 צירים מ-31 מדינות בחרו בג'ון סנט. ג'ון לנשיאות ובויליאם דניאל לסגנות הנשיאות. המצע של המפלגה התרכז באיסור על שתיית משקאות חריפים.

בחירות כלליות

מסע הבחירות

כרזה המשמיצה את קליבלנד

מסע הבחירות התמקד באופי האישי של כל מועמד. ג'יימס בליין לא הצליח להיבחר להיות מועמד בשתי מערכות הבחירות הקודמות, בגלל מכתבים שנחשפו וקבעו, לכאורה, שבליין הסכים לפעול לטובת חברות מסחריות גדולות במהלך פעילותו בקונגרס. אחד מהמכתבים הסתיים בשורה "שרוף את המכתב", והדמוקרטים התחילו לצעוק "שרוף את המכתב!". בעסקה אחת, קיבל בליין סכום של 110,150 דולרים- סכום השווה כיום למיליון וחצי דולרים, על פעילותו למען הקצאת שטחים לחברות הרכבת. הדמוקרטים ומתנגדי בליין בתוך המפלגה הרפובליקנית אמרו שבליין לא אמין. קליבלנד, לעומת זאת, היה ידוע בתור "גרובר הישר" בגלל היושרה האישית שלו: בתוך שלוש שנים הוא הפך לראש עיריית באפלו, מושל ניו יורק, וצמצם את כמות השוחד של הטמאני הול.

רבים טענו שלא היה עוד מועמד מאז ג'ורג' וושינגטון שהיה ישר כל כך. אולם ביולי הרפובליקנים מצאו כתם מעברו של קליבלנד: הם האשימו אותו בכך שהיה לו ילד בלתי חוקי מתקופתו כעורך דין בבאפלו. קליבלנד הנחה מיד את תומכיו לספר רק את האמת. הוא טען ששילם דמי מזונות ב-1874 לאישה שטענה שגידלה את ילדו, אוסקר פולסום קליבלנד. האישה עצמה קיימה יחסים עם כמה גברים, כולל אוסקר פולסום, ידידו של קליבלנד. קליבלנד היה הרווק היחיד מבין האישים שיכלו להיות האב, ולכן לקח אחריות על כך. לפני הבחירות, התקשורת הרפובליקנית פרסמה תצהיר מצד האישה שטענה שעד קליבלנד חייה היו טהורים, ושכל ניסיון של קליבלנד להתחמק מהאבהות הוא שקר.

מסע הבחירות של קליבלנד החליט לדבוק בכנות: הודו שקליבלנד קיים מערכת יחסים עם האישה וממנה נולד הילד. הם טענו שאין הוכחות לכך שקליבלנד היה האב, ושלקח אחריות על המעשה. לבסוף, הם הראו שהאם לא נלקחה לבית משוגעים, אלא נעלמה. תומכי בליין גינו את קליבלנד, ויצרו את הסיסמה "אמא, איפה אבא?" (לאחר הבחירות, הדמוקרטים הגיבו ב"בבית הלבן, חה חה חה!"). אך מסע הבחירות של קליבלנד הצליח בזכות בקרת הנזקים, והמירוץ נשאר צמוד עד ליום הבחירות. למעשה, כמה רפובליקנים שלא תמכו בבליין החליטו לתמוך בקליבלנד, ונודעו בכינוי "Mugwumps". הם תמכו בקליבלנד בשל יושרתו לעומת השחיתות של בליין.

בשבוע האחרון למסע הבחירות, מסע הבחירות של בליין הוכתם. בפגישה רפובליקנית שבליין נכח בה, קבוצה של מטיפים אמריקניים מניו יורק גינו את ה"Mugwumps". הדובר של המטיפים אמר שה"Mugwumps" מוכנים לעזוב את הרפובליקנים ולתמוך במפלגה שמזוהה עם "רום, רומאיות ומרד". בליין והעיתונאים לא שמו לב לכך שהאמרה כוונה נגד הקתולים, אבל הדמוקרטים כן שמו לב, ודאגו שהסיפור יופץ. אמרה זאת פגעה בבליין בניו יורק בקרב הקהילה הקתולית והאירית, כך שבליין הפסיד שם בהפרש זעום.

בנוסף לכך, נטען שמועמדותו של ג'ון סנט. ג'ון עזרה לניצחונו של קליבלנד בניו יורק. כיוון שתומכי חוק היובש היו רפובליקניים ברובם, הרפובליקנים ניסו לשכנע את ג'ון לפרוש. לאחר שלא הצליחו, הם השמיצו אותו. לכן הוא התאמץ מאוד והצליח לקחת קולות מהמפלגה הרפובליקנית במקומות שתמכו בחוק היובש והעדיפו אותו על פני בליין.

תוצאות

המועמד לנשיאות	מפלגה	מדינה	כמות האלקטורים	השותף	מדינת השותף	כמות האלקטורים של השותף
גרובר קליבלנד	דמוקרטית	ניו יורק	219	תומאס הנדריקס	אינדיאנה	219
ג'יימס בליין	רפובליקנית	מיין	182	ג'ון לוגן	אילינוי	182
ג'ון סנט. ג'ון	האיסור	קנזס	0	ויליאם דניאל	מרילנד	0
בנג'מין באטלר	גרינבק/אנטי מונופול	מסצ'וסטס	0	אבשלום ווסט	מיסיסיפי	0
בלווה לוקווד	מפלגת הזכויות השוות	וושינגטון די.סי	0	מריאטה סטו	קליפורניה	0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1884 בוויקישיתוף

• הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1884, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)