דמומית קטנת-פרי

מין של צמח

דְּמוּמִית קְטַנַּת-פְּרִי (שם מדעי: Adonis microcarpa) הוא עשב חד-שנתי, אדום-כותרת, ממשפחת הנוריתיים, המצוי בחבל הצומח הים תיכוני ובבתות הספר בארץ ישראל, ובמיוחד באזורים הבאים: מדבר יהודה, בקעת הירדן, עמק יזרעאל, השפלה וההרים. הוא נבדל מצמחים אחרים שפרחיהם אדומים, כגון נורית אסיה וכלנית מצויה, בכך שפרחיו קטנים יותר.

קריאת טבלת מיוןדמומית קטנת-פרי
צילום של הפרח והעלים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: נוריתאים
משפחה: נוריתיים
סוג: דמומית
מין: דמומית קטנת-פרי
שם מדעי
Adonis microcarpa
קנדול, 1817
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

מאפיינים

עריכה

גובה הצמח 20-12 ס"מ. עליו גזורים פעמיים או יותר ומסודרים באופן מסורג לאורך הגבעול. הפריחה בחודשים פברואר, מרץ ואפריל. הפרחים בעלי 5-8 עלי כותרת, אדומים בדרך כלל, אולם נצפו פרטים בודדים שפרחיהם צהובים. ייחודו של המין הוא בפרי: הפרודות, חלקי הפרי, כמעט חלקות ואין בהן חריצי אורך ולא חגורת שיניים. בראשן ישנה שן עדינה ובינה לגב הפרודה ישנו מפרץ עמוק וצר מאד[1].

הדמומית הובחנה בין הצמחים הכלולים ב"חברת החורש", כגון בהרי יהודה על פני קרקע המצויה בסביבה של אבן גיר[2] וכן בגבעות קירטון שבבקעת באר שבע[3]. בית הגידול האופייני לה הוא בתה, שדות בור ומעזבות (צידי דרכים, חלקות נטושות וגלי אשפה).

האגדה מספרת כי הפרח צמח מטיפות דמו של נער יפה תואר, אדוניס, אשר נטרף על ידי חיה רעה, מכאן שמו המדעי של הסוג[4].

הדמומית נפוצה בכל אגן הים התיכון. במערב אזור התפוצה, ובמיוחד בספרד, נפוץ זן שפרחיו צהובים, והזן אדום הפרחים נדיר. היא משמשת כצמח נוי בגינון, והופצה למקומות נוספים בעולם. באוסטרליה ובאמריקה הצפונית היא הפכה למין פולש הנפוץ כעשב שוטה בשטחי מרעה וגידול מספוא.

מחקרים מצאו כי הפרי של מיני דמומית שונים מכיל חומרים רעילים, שגרמו למותם של סוסים, חזירים וצאן[5].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דמומית קטנת-פרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מגדיר חדש לצמחי ישראל עמ' 130
  2. ^ מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת עם עובד, 1980 עמ' 213
  3. ^ שם, עמ' 229
  4. ^ אבי שמידע - דוד דרום מדריך פרחי הבר בישראל הצמחייה הים-תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, 1986 עמ' 6
  5. ^ מאמר מ-2004 ב-Veterinary Pathology