בארי (עיר)
בארי (באיטלקית: Bari) היא עיר בדרום־מזרח איטליה על שפת הים האדריאטי, במחוז פוליה, ובירת נפת בארי. העיר מהווה את המרכז הכלכלי השני בחשיבותו בדרום איטליה, וידועה במיוחד בזכות נמל הים והאוניברסיטה שלה, וכמו כן בשל היותה עירו של ניקולאס הקדוש, הדמות שמהווה את המקור לסנטה קלאוס.
| |||
 | |||
| מבט על העיר | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 פוליה | ||
| ראש העיר | אנטוניו דקארו | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית בארי  | ||
| שפה רשמית |
איטלקית | ||
| תאריך ייסוד | 181 לפנה"ס (כ"בריום") | ||
| שטח | 117.39 קמ"ר | ||
| גובה | 5.0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 316,015 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,261,954 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 2,800 נפש לקמ"ר (2018) | ||
| קואורדינטות | 41°08′00″N 16°52′00″E / 41.1333333333333°N 16.8666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| comune.bari.it | |||
  | |||
.svg)
ב-2023 עמדה אוכלוסיית העיר על 316,015 תושבים, ושטחה השתרע על 116 קילומטר רבוע.
העיר מתחלקת לשני חלקים עיקריים, שנקבעו על ידי ויטוריו אמנואלה: העיר העתיקה, המאופיינת ברחובות עתיקים ובפסלים, והעיר שהתפתחה לאחר 1820, המאופיינת ברחובות ישרים ובכיכרות מטופחות.
העיר הוקמה בשנת 181 לפני הספירה כעיר בשם "בריום" שהייתה חלק מהרפובליקה הרומית. העיר נהרסה במהלך ההיסטוריה פעמים אחדות, אך בכל פעם הוקמה מחדש.
היסטוריה
עריכהעד ימי הביניים
עריכהבארי הייתה עיר ביוון הגדולה (Magna Graecia), אזור ההתיישבות היווני בדרום איטליה מהמאה ה-8 לפנה"ס. ככל הנראה לא הייתה מן החשובות, שכן נמצאו רק מטבעות נחושת שהוטבעו בעיר.
בארי נכבשה על ידי הרפובליקה הרומית בסוף המאה השלישית לפנה"ס, לאחר מלחמת פירוס. העיר הייתה מאז לעמדה אסטרטגית חשובה בהיותה צומת על הדרך הרומית ויה טראיאנה, שממנה הסתעפה דרך לנמל טאראנטו. נמלה של בארי שימש מוצא למסחר הרומי עם ארצות המזרח.
הבישוף הראשון של העיר, גרבאסיוס, נזכר בוועידה הכנסייתית של סרדיקה (אנ') בשנת 343. הבישופות של בארי (ecclesia varina) הייתה כפופה לפטריארך קונסטנטינופול עד המאה ה-10.
ימי הביניים
עריכהלאחר ההרס של המלחמות הגותיות נכתבה לעיר מערכת חוקים מסודרת, מעין חוקה, על ידי השלטון הלומברדי. חוקה זו השפיעה על כתיבת חוקות דומות בערים אחרות בדרום איטליה.
חשיבותה של בארי עלתה באמצע המאה ה-9, כשהפכה לאחד המרכזים של האימפריה המוסלמית בים התיכון כאמירות בארי (אנ'). בהמשך נכללה באמירות סיציליה המוסלמית. ב-885 העיר הפכה למושבו הרשמי של המושל הביזנטי.
בשנים 1009–1011 פרץ מרד נגד השלטון הביזנטי המקומי על ידי האציל מלוס מבארי (אנ') ואחיו החורג דאתוס. המרד דוכא באכזריות ב-1018 על ידי הביזנטים בקרב קאנאי (אנ'), שבו נכנסו הנורמנים לאזור בפעם הראשונה. ב-1025 נקשרה העיר ישירות למושב האפיפיור ברומא תחת שלטונו של הארכיבישוף ביזנטיוס (אנ') וקיבלה מעמד של פרובינציה כנסייתית קתולית.
ב-1071 נכבשה בארי על ידי רובר גיסקאר הנורמני אחרי מצור של שלוש שנים. ב-1087 הוקמה בעיר בזיליקת ניקולאוס הקדוש לכבוד שרידי ניקולאוס הקדוש (אנ'), שהוברחו בחשאי ממקום קבורתו בעיר מירה (Myra) בחבל ליקיה שבאסיה הקטנה. ב-1095 הטיף פטרוס הנזיר בעיר בארי ליציאה למסע הצלב הראשון. באוקטובר 1098 כינס האפיפיור אורבן השני, מי שקידש את הבזיליקה בעיר ב-1089, ועידה כנסייתית (אנ'), כחלק מסדרה של ועידות שדנו בסוגיות הפילוג הגדול בין הכנסייה הקתולית לבין הכנסייה האורתודוקסית.
בשנת 1117 התחוללה בבארי מלחמת אזרחים עם רצח הארכיבישוף ריסו. השלטון על בארי נתפס על ידי גרימולד אלפרניטס (אנ'), יליד לומברדיה שנלחם כנגד הנורמנים. גרימולד הידק את הקשרים עם ביזנטיון וונציה והגדיל את פולחן ניקולאוס הקדוש בעירו.
ב-1156 נבזזה העיר ונחרבה. פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך סיציליה תיקן את מבצר באריס הסמוך לעיר. במשך השנים הבאות נבנתה ונהרסה העיר מספר פעמים.
עד המאה ה-19
עריכהאיזבלה מאראגון, נסיכת נאפולי וכלתו של דוכס מילאנו ג'אן גלאצו ספורצה, הרחיבה את הטירה שבעיר ועברה להתגורר בה בשנים 1499–1524. ב-1557 הפכה העיר לחלק מממלכת נאפולי.
ב-1805 הוכתר נפוליאון בונפרטה למלך איטליה ומינה את גיסו ז'ואקים מירא (באיטלקית: Murat, מוראט) למלך נאפולי, ובכך גם לשליט בארי. ב-1808 בנה מירא מדרום ללב העיר רובע חדש הנקרא עד היום על שמו, "מוראטיאנו". תחת שליטתו של מירא גדל נמלהּ של העיר והפך לחשוב שבנמלי האזור.
המאה ה-19 - היום
עריכה
בדצמבר 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הופצצו העיר ונמלה על ידי חיל האוויר הגרמני. ההפצצה גרמה לטביעת עשרות אוניות, שמאחת מהן דלף גז חרדל, ולשיתוק הנמל עד לפברואר 1944. באפריל 1945 ניזוק הנמל שוב עקב התפוצצות אוניית תחמושת.
דמוגרפיה
עריכהבארי היא עיר בעלת אוכלוסייה מגוונת ביותר. זאת כתוצאה ישירה מהגירות חוקיות ובלתי חוקיות של אנשים שונים לעיר. ההגירות מגיעות לעיר בעיקר מאלבניה, ועל כן מהווים האלבנים את המיעוט הגדול ביותר בעיר. נכון לתחילת המאה ה-21 חיים בעיר מספר קטן של יהודים. בבית העלמין של בארי קיימת חלקה יהודית, ובה קבורים בין השאר, כמה עשרות יהודים שנספו במחנות הפליטים שהיו בסביבות העיר, בדרכם לאניות המעפילים שיצאו מהנמל, בדרכן לארץ ישראל, בתקופת המנדט הבריטי.
חלוקה אתנית של תושבי העיר:
ערים תאומות
עריכה
ספורט
עריכהלעיר בארי יש קבוצת כדורגל איי.אס. בארי, המשחקת בסרייה ב', הקבוצה לא זכתה מעולם בתואר כלשהו והיא מתנדנדת לרוב בין הליגה הראשונה לליגה השנייה, בשנת 2009 העפילה הקבוצה לליגה האיטלקית הראשונה אחרי שמונה שנים של היעדרות אך כעבור שנתיים היא נשרה חזרה לליגה השנייה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בארי (באיטלקית)- אתר אוניברסיטת בארי (באיטלקית)
- בארי, באתר worldfacts (באנגלית)
- בארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בארי (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 רומא  מילאנו | |||||||||
| 1 | רומא | לאציו | 2,761,632 | 11 | ורונה | ונטו | 257,274 |  נאפולי  טורינו | |
| 2 | מילאנו | לומברדיה | 1,371,498 | 12 | ונציה | ונטו | 254,661 | ||
| 3 | נאפולי | קמפניה | 914,758 | 13 | מסינה | סיציליה | 220,094 | ||
| 4 | טורינו | פיימונטה | 848,885 | 14 | פדובה | ונטו | 208,732 | ||
| 5 | פלרמו | סיציליה | 630,828 | 15 | פראטו | טוסקנה | 200,762 | ||
| 6 | ג'נובה | ליגוריה | 560,688 | 16 | טריאסטה | פריולי-ונציה ג'וליה | 200,594 | ||
| 7 | בולוניה | אמיליה-רומאניה | 392,203 | 17 | ברשה | לומברדיה | 196,850 | ||
| 8 | פירנצה | טוסקנה | 367,150 | 18 | פארמה | אמיליה-רומאניה | 196,655 | ||
| 9 | בארי | פוליה | 316,140 | 19 | טאראנטו | פוליה | 189,171 | ||
| 10 | קטניה | סיציליה | 298,324 | 20 | מודנה | אמיליה-רומאניה | 185,644 | ||