אדם וסט

שחקן אמריקאי

אדם וסטאנגלית: Adam West; נולד בשם ויליאם וסט אנדרסון; 19 בספטמבר 19289 ביוני 2017) היה שחקן אמריקאי שנודע בתפקידו כבאטמן בסדרת הטלוויזיה בעלת אותו השם של רשת השידור ABC משנות ה-60 של המאה ה-20. הוא הוסיף לשחק את באטמן בסרט הקולנוע "באטמן" מ-1966. הקריירה האמנותית שלו נפרשת על פני 63 שנים.

אדם וסט
Adam West
וסט בכנס קומיק-קון בפיניקס, אריזונה, שנת 2014
וסט בכנס קומיק-קון בפיניקס, אריזונה, שנת 2014
לידה 19 בספטמבר 1928
ארצות הבריתארצות הברית ואלה ואלה, וושינגטון, ארצות הברית
פטירה 9 ביוני 2017 (בגיל 88)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם במה Adam West עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה William West Anderson עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1954–2017 (כ־63 שנים)
מקום לימודים
  • בית ספר לייקסייד
  • University of Puget Sound
  • קולג' ויטמן
  • Walla Walla High School עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אינקפוט (1980)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • פרס TV Land עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר האינטרנט הרשמי של אדם וסט
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וסט החל לשחק בסרטים בשנות ה-50 של המאה ה-20. הוא שיחק לצידו של צ'אק קונורס בסרט "ג'רונימו" (1962) ולצדם של ההרכב "שלושת המוקיונים" בסרט "פורעי החוק מגיעים" (1965). הוא הופיע גם בסרט המדע בדיוני "רובינזון קרוזו על מאדים" (1964), ואת קריירת הדיבוב שלו בתוכנית הטלוויזיה "קסם של הורים" התחיל ב-2001, ולאחר מכן המשיך לדבב בתוכניות שונות כדוגמת "משפחת סימפסון" (1992, 2002), ו"איש משפחה" (20002017), שם שיחק גרסאות בדיוניות של עצמו בכל השלושה.

ביוגרפיה

עריכה

וסט נולד ב-19 בספטמבר 1928 בעיר ואלה ואלה שבוושינגטון[1]. אביו היה חקלאי ואמו הייתה זמרת אופרה ופסנתרנית, אשר נאלצה לנטוש את חלומותיה ההוליוודים כדי לדאוג למשפחתה[2]. בעקבות אמו, עוד בנעוריו אמר וסט לאביו כי לאחר שיסיים את לימודיו התיכוניים הוא מתכוון לעבור להוליווד. הוא עבר לסיאטל והשתכן שם עם אמו כשהיה בן 15, לאחר גירושי הוריו[3].

וסט למד בבית הספר התיכון של ואלה ואלה במשך שנתיים ולאחר מכן נרשם לבית-הספר הפרטי לייקסייד סקול בסיאטל. הוא סיים תואר ראשון בספרות ובחר בתחום הפסיכולוגיה כתחום התמחות משני במכללת וויטמן[4] שבואלה ואלה, שם היה חבר באחוות זאטה זיטה, אחווה בת של ביתא תטה פי. הוא גם השתתף בצוות הדיבור והדיון של המכללה. הוא התגייס לצבא ארצות הברית, ושימש ככרוז ברשת הטלוויזיה האמריקנית של הצבא. לאחר שחרורו, הוא עבד כחלבן לפני שעבר להוואי, שם המשיך בקריירת טלוויזיה.

ב-9 ביוני 2017 אדם וסט נפטר ממחלת הלוקמיה כשהוא בן 88. הוא הותיר אישה וארבעה ילדים.

קריירה

עריכה

תפקידיו המוקדמים

עריכה

בעודו בהוואי, וסט נבחר לתפקיד של סיידקיק בתוכנית טלוויזיה לילדים בשם "המופע של אל קיני פופו (El Kini Popo Show)" לצד שימפנזה בשם "פיצ'ס". מאוחר יותר, וסט הפך לכוכב של התוכנית[5]. בשנת 1959, וסט עבר עם אשתו ושני ילדים להוליווד, שם הוא אימץ את שם הבמה "אדם וסט" (עד אז הוא הוכר בשם ויליאם וסט אנדרסון)[6].

הוא הופיע בסרט "צעירי פילדלפיה" בכיכובו של פול ניומן[7]. היו לו תפקידים ככוכב אורח במספר סדרות מערבונים. בשלושה מערבונים של האחים וורנר ששודרו ברשת השידור ABC – "רגלי סוכר", "קולט 45" ו"איש חוק" וסט גילם את דוק הולידיי, אקדוחן ורופא שיניים. הוא גילם את דמותו של ביל היקוק הפראי בפרק "במת המערב" של המערבון "לאורך נתיב היבשה" יחיד עם ויליאם בנדיקס ודאג מק'לור.

הוא התארח בתוכניתו של אדמונד או'בראיין "ג'וני מידנייט"[8], ועד מהרה גילם דמות המסייעת לשוטר סטיב נלסון בדרמה הפשע "הבלשים" בכיכובו של רוברט טיילור[9].

ב-10 בינואר 1961 הופיע וסט כסגן צעיר ושאפתן שמתנהג באופן טיפשי ומתעמת עם אקדוחן בשם קליי ג'קסון, הגולם בידי ג'ק מהוני, בפרק "האיש מקנזס" של סדרת הטלוויזיה "לארמי"[10].

וסט הופיע בשתי הופעות אורח בסדרה "פרי מייסון" בשנת 1961 וב-1962. תפקידו הראשון היה כעיתונאי בעיירה קטנה בשם דן סאות'ן בפרק "מקרה העד המביש"[11]. תפקידו האחר היה לגלם זמר עממי בשם פיט נורלנד בפרק "מקרה ספרי הבוגוס"[12].

וסט כיכב בפרק "האויב הבלתי נראה" של הסדרה "בגבולות המסתורין"[13]. הוא היה שחקן משנה בסרט הקולנוע "חייל בגשם" בכיכובם של ג'קי גליסון וסטיב מקווין[14], וגילם את מייג'ור דן מק'רידי בסרט "רובינזון קרוזו על מאדים"[15]. בשנת 1965 הוא השתתף במערבון הקומי "פורעי החוק מגיעים", הסרט האחרון בכיכובם של ההרכב "שלושת המוקיונים" (the Three Stooges)[16]. הוא גילם את דמותו של כריסטופר רולף בפרק "חנית ביניים" בסדרה "הרובאי", אשר שודרה ב-25 באפריל 1961.

שנות ה-60 עד שנות ה-80

עריכה

באטמן

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – באטמן (סדרת טלוויזיה), באטמן (סרט, 1966)

המפיק ויליאם דוזייר ליהק את וסט לתפקיד ברוס ויין והאלטר אגו שלו, באטמן לסדרת הטלוויזיה בעלת אותו השם. דוזייר בחר דווקא בוסט, בין השאר, לאחר שראה אותו מגלם קפטן דמוי האופי של ג'יימס בונד בפרסומת מסחרית של חברת "נסקוויק". הוא היה בתחרות על התפקיד באטמן מול השחקן לייל וואגונר[17].

מופע הקאמפ הפופולרי שודר ברשת השידור ABC מ-1966 עד 1968; סרט באורך מלא, בבימויו של לסלי ה. מרטינסון עלה לאקרנים בשנת 1966[18].

בדמותו של באטמן, הופיע וסט בתשדיר שירות, שבה עודד את ילדי בית הספר לשמוע בקולו של נשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון, שקרא להם לקנות בולי חיסכון אמריקאים, כדי לתמוך במלחמת וייטנאם[19].

בשנת 1970, לוסט הוצע לגלם את דמותו של ג'יימס בונד בסרט "יהלומים לנצח" על ידי המפיק אלברט ברוקולי[20]. וסט סירב להצעתו, ובהמשך ציין באוטוביוגרפיה שלו כי הוא מאמין שדמותו של בונד צריכה תמיד להיות מגולמת בידי שחקן בריטי.

לאחר באטמן

עריכה
 
וסט בטקס פרסי האמי ה-41, 1989

לאחר תפקידו כבאטמן, וסט, יחד עם ברט וורד ואיבון קרייג (שגילמו את דמויותיהם של רובין ובאטגירל בהתאמה) קיבלו טייפקאסטינג לאותן הדמויות. תפקידו הראשון לאחר גילומו של באטמן היה בסרט "הילדה שידעה יותר מדי" (1969). ביצועיו בסרט לא תאמו את הטייפקאסטינג שהוצמד לו לאחר שגילם את באטמן, והסרט נחל אכזבה קשה בתגובות.

במשך זמן מה, התפרנס וסט מהופעות אישיות כבאטמן. בשנת 1974, כאשר וורד וקרייג חזרו על ביצוע דמויותיהם מבאטמן בתשדירי שירות בנוגע לשכר שווה עבור נשים, וסט נמנע מכך. במקומו, השחקן דיק גוטייה גילם את באטמן לצדם של וורד וקרייג[21]. אחת ההופעות הבלתי נשכחות של וסט כבאטמן לאחר שהסדרה באטמן הסתיימה, הייתה כאשר שיתף פעולה עם איגוד ההיאבקות מקצועית של ממפיס, שם השתתף ב"מלחמת מילים" מול ג'רי לולר[22].

וסט הופיע לאחר מכן בסרטים תֵּאַטְרָלִים רבים, כגון "נישואיו של סוכן מניות צעיר" (1971)[23], "קללת ליל הירח" (1972)[24], "המומחה" (1975)[25], "הופר" (בתפקיד עצמו, 1978)[26], "הזונה השמחה הולכת הוליווד" (1980), "לילה אחד חשוך" (1983)[27] והסרט הפורנוגרפי "ליידי צ'טרלי הצעירה 2" (1985). הוא הופיע גם בסרטי טלוויזיה כמו "עיני צ'ארלס סאנד" (1972)[28], "השטן המסכן" (1973)[29], "נוודה סמית'"(1975)[30], "לאהבתה (1980)[31] ו"אני לוקח את הגברים האלה" (1983)[32].

הוא ניסה את ניסיונו כשחקן אורח במספר סדרות טלוויזיה, בהן "מווריק", "אבחון: רצח", "אהבה, סגנון אמריקאי", "בוננזה", "העמק הגדול", "נייט גלרי", "אליאס סמית' וג'ונאס", "מניקס", "חירום!", "אליס" (סדרה המבוססת על אליס לא גרה כאן יותר), "אשת משטרה", "מבצע תחתונית", "הבנות האמריקאיות", "וגה$", "בלש גדול, בלש קטן", "לוורן ושירלי", "מעשי כשפים", "אי הפנטזיה", "ספינת האהבה", "לב אל לב", "זורו" (סדרה המבוססת על הדמות זורו), "מלך השכונה", ו"ג'ורג' לופז". וסט הופיע גם בפרק של הסדרה בוננזה שלכאורה מעולם לא שודר וכן הופיע בכמה הופעות אורח בתפקיד עצמו ב"משפחת פאודי". ב-1986 הוא כיכב בסדרת הקומדיה המשטרתית "התחנה האחרונה"[33].

חזרה לבאטמן

עריכה

לעיתים קרובות, וסט חזר לדבב את באטמן. הפעם הראשונה בסדרה המונפשת הקצרה "ההרפתקאות החדשות של באטמן" מבית Filmation, והפעמים האחרות היו בתוכניות קצרות אחרות כגון "שעת ההרפתקה של טרזן ובאטמן" ו"טרזן והסופר 7". בשנת 1979, וסט שוב לבש את חליפת הבאטמן עבור תוכנית הטלוויזיה "אגדות גיבורי העל". בשנת 1985, חברת DC קומיקס העניקה לוסט כבוד מיוחד ב-"Fifty Who Made DC Great" עבור תפקידו בסדרות הטלוויזיה של באטמן[34].

וסט היה אחד המועמדים לגילום דמותו של תומאס ויין, אביו של ברוס ויין, בסרט באטמן (1989) של טים ברטון. במקור, וסט רצה לגלם שוב את באטמן[35][36]. וסט מעולם לא הופיע באחד מסרטי הקולנוע של זיכיון המדיה של באטמן לאחר שנות ה-60, וכמוהו גם ברט וורד (שגילם את רובין לצד וסט). וסט הופיע בשנת 1992 בפרק בבאטמן: איש העטלף של פוקס, אבל לא כבאטמן (קולו של באטמן דובב כבר בידי קווין קונרוי). במקום זאת, הוא דיבב את סיימון טרנט, דמות גיבור בסדרת טלוויזיה בשם "הרוח האפורה", שכעת מתקשה למצוא עבודה. המפיקים כמעט שקלו שלא לשדר פרק הזה, מאחר שהם הניחו שהפרק משקף את מצבו של וסט במציאות; עם זאת, וסט קיבל בשמחה לשחק דמות זו. וסט חזר יותר מאוחר לדבב את קולו של ראש עיריית גות'אם סיטי גריינג בסדרה האנימציה הבאטמן ברשת השידור Kids' WB[37].

הוא חזר לדבב את באטמן בסדרה "באטמן: זמנים חדשים"[38]. הוא שיתף פעולה עם מארק המיל, שדובב את הג'וקר גם בבאטמן: איש העטלף. וסט גם דובב שנית את דמותו של תומאס ויין באחד מפרקי הסדרה "באטמן: האמיצים והנועזים"[39].

שנות ה-90 שנות ה-2000

עריכה

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 מעמדו של וסט כאייקון פופ הוביל לכך שהופיע בסרטים רבים, ביניהם "יופי מקומי" ובסדרות טלוויזיה רבות, ביניהן קומדיית המצבים "ניוז רדיו", "מרפי בראון", "הרפתקאות פיט ופיט", "המופע של בן סטילר"[40] ו"המופע של דרו קארי"[41]. הוא הרבה להופיע בתור "ד"ר ויין" בסדרה "זורו". בשנת 1991 הוא כיכב בפרק הפיילוט של הסדרה "לוקוול". פרק הפיילוט, שנכתב על ידי קונאן או'בריאן ורוברט סמיגל לאחר סיום הסדרה "לילה מאוחר עם קונאן או'בריאן", שודר ב-NBC בקיץ, אך הסדרה לא נבחרה לעלות לשידור[42]. הסדרה שודרה מאוחר יותר בערוץ "טריו"[43]. ב-1994 שיחק וסט תפקיד לא-קומי כאביו של דמותו של פיטר ולר בסרט "העידן החדש" של מייקל טולקין[44].

הוא גילם את דמותו של גיבור חסר ישע בפרק "מתקפת המוטנט" בסדרת הטלוויזיה "צמרמורת"[45]. בפרק, גיבור התוכנית הוא גיק חובב ספרי קומיקס שגיבור העל המועדף עליו, "הצבי הדוהר" (Galloping Gazelle; הדמות שאותה משחק וסט), מתואר בדעיכתו בערוב ימיו. לקראת הסוף, הנער נדהם לגלות שהצבי הדוהר אמיתי, אף על פי שעליו (על הנער) להציל את המצב בכוחות עצמו[46].

בשנת 1994, וסט, ביחד עם ג'ף רובין, כתב את האוטוביוגרפיה שלו, "בחזרה אל מערת העטלף", שהוצאה לאור על ידי ספרי ברקלי[47]. משנת 2000 ועד מותו דיבב וסט את דמותו של "ראש העיר וסט" בסדרה איש משפחה המונפשת.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אדם וסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Sad Day for Gotham: Adam West, Who Played Batman, Dies at 88, באתר הניו יורק טיימס
  2. ^ Tooley, James E. (director) (2013). Starring Adam West (Documentary) United States: Chromatic Films
  3. ^ BIOGRAPHY, באתר Lifetime
  4. ^ Interview, Whitman Magazine, December 2006
  5. ^ Adam West, TV’s Batman in the ’60s, Dies at 88, באתר TheWrap
  6. ^ Adam West, TV’s ‘Batman,’ dies at 88 after battle with leukemia, family says, באתר פוקס ניוז
  7. ^ Young Philadelphians', באתר הניו יורק טיימס
  8. ^ Johnny Midnight, באתר Thrillingdetective.com
  9. ^ Rowan, Terry. Whodoneit! A Film Guide. Lulu.com. p. 256
  10. ^ Freese, Gene (2013). Jock Mahoney: The Life and Films of a Hollywood Stuntman. McFarland. p. 107
  11. ^ Riggs, Thomas (2005). Contemporary Theatre, Film and Television, Volume 60. Gale Group. p. 312
  12. ^ Hill, Ona L. (1999). Raymond Burr: A Film, Radio and Television Biography. McFarland. p. 245
  13. ^ Muir, John Kenneth (2006),A History and Critical Analysis of Blake's 7, the 1978-1981 British Television Space Adventure (illustrated, reprint ed.). McFarland. p. 153
  14. ^ Maltin, Leonard (2015)Turner Classic Movies Presents Leonard Maltin's Classic Movie Guide: From the Silent Era Through 1965: Third Edition. Penguin. p. 491
  15. ^ Rowan, Terry. Adventures in Outer Space Film Guide Lulu.com. p. 105
  16. ^ Rowan, Terry. Adventures in Outer Space Film Guide Part 3 Lulu.com. p. 31
  17. ^ The Batcave Companion
  18. ^ Interview with Cast of Batman, The Movie
  19. ^ Batman for U.S. Savings Bonds, ca. 1966, בערוץ היוטיוב הרשמי של הארכיון הלאומי של ארצות הברית
  20. ^ Diamonds Are Forever
  21. ^ Batman, ca. 1973, בערוץ היוטיוב הרשמי של הארכיון הלאומי של ארצות הברית
  22. ^ Youtube Video Classic: Batman Adam West vs. Jerry Lawler
  23. ^ Openings and Current Attractions on New York Screens
  24. ^ Revenge of the Creature Features Movie Guide
  25. ^ Batmania II
  26. ^ Character-Based Film Series Part 3
  27. ^ Zombie Movies: The Ultimate Guide
  28. ^ The ABC Movie of the Week: Big Movies for the Small Screen
  29. ^ Movies on TV '88-'89
  30. ^ The American Western A Complete Film Guide
  31. ^ Movies on TV and Video Cassette 1989-1990
  32. ^ The Blockbuster Entertainment Guide to Movies and Videos
  33. ^ Sophomore slumps
  34. ^ Marx, Barry, Cavalieri, Joey and Hill, Thomas (w), Petruccio, Steven (a), Marx, Barry (ed). "Adam West Batman Makes Prime Time" Fifty Who Made DC Great: 34 (1985), DC Comics
  35. ^ אדם וסט, באתר Wayback Machine
  36. ^ Batman - Guia Visual
  37. ^ Encyclopedia of Television Shows, 1925 through 2010, 2d ed
  38. ^ (2006). Finding the Force of the Star Wars Franchise: Fans, Merchandise, & Critics
  39. ^ The many deaths of Bruce Wayne's parents, ranked, באתר לוס אנג'לס טיימס
  40. ^ ביוגרפיה, באתר Hollywood.com
  41. ^ Hotel Drew
  42. ^ Conan O'Brien bio, באתר TVGuide.com
  43. ^ End of the Road
  44. ^ Movie Review : 'New Age' Couple Coping in Culture Bought and Sold, באתר לוס אנג'לס טיימס
  45. ^ 9 Actors Who Terrified Us In The Original Goosebumps
  46. ^ Attack of the Mutant
  47. ^ ג'ף רובין ואדם וסט, Back to the Batcave, באתר גוגל ספרים


הקודם:
רוברט לוארי
שחקנים שגילמו את "באטמן" – אדם וסט
19681966
הבא:
מייקל קיטון