ז'שוב – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:ZCollage lotuof ptakaviews of Rzeszów, Poland.jpg|מרכז|250px]]

|כיתוב=מראה כללי[[פוטומונטז']] של העיר

|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|פודקרפאטיפודקרפצקיה||+}}

|תאריך ייסוד=1354לפני 1262

|מפה={{מפת מיקום|מדינה=פולין|מפה נוספת=פרובינציית פודקרפאטיפודקרפצקיה|שם=ז'שוב|אורך=21.99926|רוחב=50.04094|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|סוג נוסף=בירה}}

'''זֶ'שוּב''' (בפי ה[[יהודים]]: '''ריישא''', '''ריישה''' או '''ריישע'''; ב[[פולנית]]: '''Rzeszów'''; ב[[אוקראינית]]: '''Ряшiв'''; ב[[גרמנית]]: '''Reichshof''') היא עיר במרכז [[גליציה]] המרכזיתהמערבית, כ-150 ק"מ ממזרח ל[[קרקוב]]. כיום זוהי העיר הגדולה ביותר בדרום-מזרח [[פולין]], היא [[עיר בירה|בירת]] פרובינציית [[פודקרפאטיפודקרפצקיה]] ואוכלוסייתה (נכון ל-[[31 בדצמבר]] [[2016]]) מונה 187,422 נפש.

העיר מופיעה בכתובים כבר בשנת [[1262]], בהסכם בין בולסלאב ה-5 לבין הנסיך ה[[סלאבים מזרחיים|רותני]] דניאל, כאשר נקבעה כעיר גבול בין [[פולין קטן]] לבין [[רייסין]]. ב-[[19 בינואר]] [[1354]], ב[[פריבילגיה (כתב זכות)|פריבילגיה]] שניתנה בידי המלך [[קז'ימייז' השלישי, מלך פולין|קז'ימייז' השלישי]] ("הגדול"), נקבע שיוכה של ז'שוב כעיר פרטית ל[[חבל פשמישל]] שב[[ווייוודת רייסין]]. היא הוענקה ליאן פקוסלאב (Pakoslaw), והוענקו לה [[זכויות מגדבורג]]. ב-[[28 במאי]] [[1427]] הוחל על העיר החוק הפולני, והוענקו לה זכויות שונות, ובהן הזכות לגבות [[מכס]] ודמי מעבר על הגשר. בשנת [[1458]] נכבשה העיר על ידי [[האימפריה העות'מאנית|הטורקים]] והוחרבה. בהמשך עברה העיר ידיים רבות, ובהן אלו של חתנו של פקוסלאב, אשר נטל לעצמו את שם המשפחה ז'שובסקי (Rzeszówski; פולנית: מז'שוב). אחד מחתני צאצאיו – מיקולאי ספיטק ליגנזה, שהפריביליגיה שנתן לעיר הקנתה לה זכויות נרחבות מאוד – [[ביצורים|ביצר]] את העיר ודאג להגנתה. הודות לכך התפתחה העיר, והפכה לאחת הערים המרכזיות בחבל פולין קטן. למן [[המאה ה-17]] ועד סוף [[המאה ה-18]] שלטה בעיר [[משפחת לובומירסקי]].

בשנת [[1772]] [[חלוקת פולין|נכבשה העיר]] על ידי [[היסטוריה של אוסטריה#קרל השישי ומריה תרזה (1711-17801711–1780)|האוסטרים]], שקבעו אותה כעיר המחוז (במקום [[ליז'אנסק]]) וב-1782 חילקו את המחוזות חלוקה מחודשת והקימו את [[מחוז ז'שוב]], שז'שוב בירתו, ושאליו סופחו עוד 11 ערים ו-208 יישובים, בין הערים במחוז היו [[לנצוט]], [[ליז'נסק]], [[סנדישובסנדז'ישוב מלופולסקי]], [[פשאבורסק]], [[אולנוב (פולין)|אולנוב]] ו[[טוצ'ין]]. באמצע [[המאה ה-19]] נסללה [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] [[וינה]]–[[לבוב]], וז'שוב נקבעה כאחת מתחנות העיתוק הראשיות שבה. הקרבה למסילת הרכבת הובילה לפריחה כלכלית בעיר.

יהודים התיישבו בעיר בתקופת מיקולאי ליגנזה, ובעלי מלאכה יהודים קיבלו [[פריבילגיה (כתב זכות)|פריבילגיות]] אישיות מידי המלך וייסדו אגודות מקצועיות ([[גילדה|גילדות]]) שניהלו את חיי בעלי המלאכה שהשתייכו אליהן. בנוסף לבעלי המלאכה וסוחרים שעסקו בתוצרתן, היו בעיר סוחרי בהמות שעסקו בייצוא ל[[הונגריה]] דרך נהר ה[[ויסלוק|וויסלוק]]. בתחילת [[המאה ה-16]] חיו בעיר כ-100 יהודים; בסוף אותה מאה כבר היו היהודים כוח כלכלי משמעותי, ולמיסים ששילמו הייתה חשיבות בהכנסות בעל העיר. בשנת [[1617]] הסתיימה בנייתו של [[בית כנסת]] (אשר שרד עד מלחמת העולם השנייה), והיהודים התרכזו רובם ברחובב[[רחוב היהודים (אירופה)|רחוב היהודים]]. יהודי העיר הושפעו מה[[שבתאות]] ומ[[יעקב פרנק]], וכשנכזבו [[התנצרות|התנצרו]] בחלקם.

בסוף המאה ה-17 קיבלה [[פשמישל]] שלטון עצמי, וז'שוב הייתה כפופה אליה. לאחר סכסוך שהיה בין שתי הקהילות, בשל פרשת הדחת הרב [[יחזקיה יהושע פייבל תאומים|יחזקיה יהושע פייבל]] בן הרב [[יונה תאומים-פרנקל]], שהודח מרבנות פשמישל לאחר מאבק פוליטי והתקבל כרב בז'שוב{{הערה|פינחס אברהם מייערס (מהדיר), '''בנין שאול''' מהרב [[שאול הלוי (האג)|שאול הלוי]], רבה של [[האג]], ירושלים תשס"ה, עמ' מט הערה ז.}}, הוצאה ז'שוב מחסותה של פשמישל והוכפפה ל[[ירוסלב]]. בין רבני העיר נמנה הרב [[יעקב ריישר]], שאף נקרא על שמה.

בתחילת [[המאה ה-18]] חלה נסיגה כלכלית בעיר ובכוחה, אולם סלילת מסילת הרכבת דרך העיר הביאה לפריחה כלכלית ולגידול במספר התושבים. ב-1880 גרו בעיר 11,166 תושבים, ובהם 5,820 יהודים. ערב מלחמת העולם הראשונה חיו בעיר 23,688 תושבים מתוכם 8785 יהודים, רובם [[תנועת החסידות|חסידים]]. בתום מלחמת העולם הראשונה חיו בעיר כ-12,000 יהודים, מתוך אוכלוסייה שמנתה אז כ-25,000 תושבים. יהודי העיר התפרנסו כ[[צורף|צורפים]], מ[[חכירה|חכירת]] [[בית מרזח|בתי מרזח]] ו[[מבשלת שיכר|מבשלות שיכר]], כ[[סוחר]]ים וכבעלי מלאכה.

===בתקופת [[השואה]]===

הגרמנים [[המערכה בפולין|כבשו את ז'שוב]] ב-[[10 בספטמבר]] [[1939]], ועוד באותו חודש החלו הגזירות. בתי הכנסת ובתי המדרש הוחרמו, וחלקם נהרסו; הגרמנים החרימו דירות של יהודים עשירים לטובת שיכון חיל הכיבוש. כעבור חודש הוקם [[יודנראט]], שנדרש לשלם לשלטון הגרמני כופר בסכום גבוה.

ב-[[7 ביולי]] [[1942]] נערכה [[סלקציה]] בגטו ז'שוב: מתוך 23,000 היהודים שהיו כלואים בגטו (כולל יהודי [[צ'ודץ]]), נשלחו 2,000 אל [[בור ירי|בורות הירי]] של יער רודנה, שם חוסלו ביריות אל תוך הבורות שהוכנו מראש; כ-14,000 נוספים נשלחו ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[בלז'ץ]]. ב-[[8 באוגוסט]] נעשה משלוח שני לבלזץ, בעיקר של נשים וילדים, ובנובמבר משלוח שלישי.

לאחר המשלוחים הצטמצמה אוכלוסיית הגטו לכ-3,000 נפש, רובם עובדי כפייה ומשפחותיהם. במהלך הזמן נשלחו גם אלו ל[[מחנה הריכוז]] [[שבנייה]], ל[[אושוויץ|אושוויץ-בירקנאו]] או שנרצחו במקום. בודדים הצליחו להימלט ליערות הסובבים והמתינו שם עד לכיבוש העיר על ידי [[הצבא האדום]].

[[נמל התעופה ז'שוב|נמל תעופההתעופה הבינלאומיהבין־לאומי יאסיונקה]], ממוקם כ 10כ־10 ק"מ ממרכז העיר.

{{מיזמים|ויקישיתוף=Rzeszów|שם ויקישיתוף=ז'שוב|ויקישיתוף 2=Category:Synagogues in Rzeszów|שם ויקישיתוף 2=בתי כנסת בז'שוב|ויקימסע=ז'שוב|ימין}}

* [http://www.jewishgen.org/Yizkor/rzeszow/rzeszow.html ספר זיכרון לקהילת ז'שוב], באתר [[Jewish Gen]] {{אנגלית}}

[[קטגוריה:פודקרפאטיפודקרפצקיה: ערים]]