ז'שוב
זֶ'שוּב (בפי היהודים: ריישא, ריישה או ריישע; בפולנית: Rzeszów; באוקראינית: Ряшiв; בגרמנית: Reichshof) היא עיר במרכז גליציה המערבית, כ-150 ק"מ ממזרח לקרקוב. כיום זוהי העיר הגדולה ביותר בדרום-מזרח פולין, היא בירת פרובינציית פודקרפצקיה ואוכלוסייתה (נכון ל-31 בדצמבר 2016) מונה 187,422 נפש.
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של העיר | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 פודקרפצקיה | ||
| ראש העיר | טדאוש פרנץ | ||
| תאריך ייסוד | לפני 1262 | ||
| שטח | 91.54 קמ"ר | ||
| גובה | 212 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 195,871 (31 במרץ 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 740,000 | ||
| ‑ צפיפות | 1891 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2016) | ||
| קואורדינטות | 50°02′27″N 21°59′57″E / 50.04094°N 21.99926°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.erzeszow.pl | |||
היסטוריה
עריכההעיר מופיעה בכתובים כבר בשנת 1262, בהסכם בין בולסלאב ה-5 לבין הנסיך הרותני דניאל, כאשר נקבעה כעיר גבול בין פולין קטן לבין רייסין. ב-19 בינואר 1354, בפריבילגיה שניתנה בידי המלך קז'ימייז' השלישי ("הגדול"), נקבע שיוכה של ז'שוב כעיר פרטית לחבל פשמישל שבווייוודת רייסין. היא הוענקה ליאן פקוסלאב (Pakoslaw), והוענקו לה זכויות מגדבורג. ב-28 במאי 1427 הוחל על העיר החוק הפולני, והוענקו לה זכויות שונות, ובהן הזכות לגבות מכס ודמי מעבר על הגשר. בשנת 1458 נכבשה העיר על ידי הטורקים והוחרבה. בהמשך עברה העיר ידיים רבות, ובהן אלו של חתנו של פקוסלאב, אשר נטל לעצמו את שם המשפחה ז'שובסקי (Rzeszówski; פולנית: מז'שוב). אחד מחתני צאצאיו – מיקולאי ספיטק ליגנזה, שהפריביליגיה שנתן לעיר הקנתה לה זכויות נרחבות מאוד – ביצר את העיר ודאג להגנתה. הודות לכך התפתחה העיר, והפכה לאחת הערים המרכזיות בחבל פולין קטן. למן המאה ה-17 ועד סוף המאה ה-18 שלטה בעיר משפחת לובומירסקי.
במאה ה-17, הודות לפריבילגיות שונות שקיבלו העיר, סוחריה ובעלי המלאכה שבה, הייתה העיר אחד ממרכזי המסחר הגדולים בפולין. בתקופת שלטון משפחת לובומירסקי לא גרו בה בעלי העיר ולא עסקו בניהולה באופן ישיר, אולם ניסו להוציא מהעיר ומרכושם כספים רבים, מה שהביא לירידה בעוצמתה הכלכלית של העיר.
בשנת 1772 נכבשה העיר על ידי האוסטרים, שקבעו אותה כעיר המחוז (במקום ליז'אנסק) וב-1782 חילקו את המחוזות חלוקה מחודשת והקימו את מחוז ז'שוב, שז'שוב בירתו, ושאליו סופחו עוד 11 ערים ו-208 יישובים, בין הערים במחוז היו לנצוט, ליז'נסק, סנדז'ישוב מלופולסקי, פשאבורסק, אולנוב וטוצ'ין. באמצע המאה ה-19 נסללה מסילת הרכבת וינה–לבוב, וז'שוב נקבעה כאחת מתחנות העיתוק הראשיות שבה. הקרבה למסילת הרכבת הובילה לפריחה כלכלית בעיר.
למן תום מלחמת העולם הראשונה הייתה ז'שוב חלק מפולין, למעט בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.
יהדות ז'שוב (ריישא)
עריכה
10.jpg)
יהודים התיישבו בעיר בתקופת מיקולאי ליגנזה, ובעלי מלאכה יהודים קיבלו פריבילגיות אישיות מידי המלך וייסדו אגודות מקצועיות (גילדות) שניהלו את חיי בעלי המלאכה שהשתייכו אליהן. בנוסף לבעלי המלאכה וסוחרים שעסקו בתוצרתן, היו בעיר סוחרי בהמות שעסקו בייצוא להונגריה דרך נהר הוויסלוק. בתחילת המאה ה-16 חיו בעיר כ-100 יהודים; בסוף אותה מאה כבר היו היהודים כוח כלכלי משמעותי, ולמיסים ששילמו הייתה חשיבות בהכנסות בעל העיר. בשנת 1617 הסתיימה בנייתו של בית כנסת (אשר שרד עד מלחמת העולם השנייה), והיהודים התרכזו רובם ברחוב היהודים. יהודי העיר הושפעו מהשבתאות ומיעקב פרנק, וכשנכזבו התנצרו בחלקם.
בתקופת ועד ארבע ארצות
עריכהבסוף המאה ה-17 קיבלה פשמישל שלטון עצמי, וז'שוב הייתה כפופה אליה. לאחר סכסוך שהיה בין שתי הקהילות, בשל פרשת הדחת הרב יחזקיה יהושע פייבל בן הרב יונה תאומים-פרנקל, שהודח מרבנות פשמישל לאחר מאבק פוליטי והתקבל כרב בז'שוב[1], הוצאה ז'שוב מחסותה של פשמישל והוכפפה לירוסלב. בין רבני העיר נמנה הרב יעקב ריישר, שאף נקרא על שמה.
בתקופת השלטון האוסטרי
עריכהבתחילת המאה ה-18 חלה נסיגה כלכלית בעיר ובכוחה, אולם סלילת מסילת הרכבת דרך העיר הביאה לפריחה כלכלית ולגידול במספר התושבים. ב-1880 גרו בעיר 11,166 תושבים, ובהם 5,820 יהודים. ערב מלחמת העולם הראשונה חיו בעיר 23,688 תושבים מתוכם 8785 יהודים, רובם חסידים. בתום מלחמת העולם הראשונה חיו בעיר כ-12,000 יהודים, מתוך אוכלוסייה שמנתה אז כ-25,000 תושבים. יהודי העיר התפרנסו כצורפים, מחכירת בתי מרזח ומבשלות שיכר, כסוחרים וכבעלי מלאכה.
בעידן תנועת ההשכלה היהודית היו גם בין יהודי ז'שוב שנסעו ללמוד לימודים כללים. בין המפורסמים שבהם הרופא והמחזאי וילהלם טורטלטאוב (Wilhelm Turteltaub), ד"ר אוסבלד הניגסמאן (Oswald Honigsman; 1824–1880), ששימש כציר בסיים; הסופרים משה דוד גשווינד (Geshwind), יצחק הולצר (Yitzchak Holtzer) ואבא אפלבוים (Abba Apfelbaum; ממייסדי "המזרחי"), והעיתונאי אפרים הירשהורן (Efraim Hirschorn).
בשנת 1891, לאחר פעילות ציונית מחתרתית למחצה, נוסד סניף "חובבי ציון" המקומי. ב-1896 הצטרפו פעילים ציונים מז'שוב ל"אהבת ציון", ושלחו נציגים לקונגרס הציוני. במהלך השנים שעד מלחמת העולם השנייה התפתחה התנועה הציונית בעיר. בתרפ"ג 1923 התמנה אלחנן (חנה) הלברשטאם לרב הקהילה.
בתקופת השואה
עריכה
.jpg)
הגרמנים כבשו את ז'שוב ב-10 בספטמבר 1939, ועוד באותו חודש החלו הגזירות. בתי הכנסת ובתי המדרש הוחרמו, וחלקם נהרסו; הגרמנים החרימו דירות של יהודים עשירים לטובת שיכון חיל הכיבוש. כעבור חודש הוקם יודנראט, שנדרש לשלם לשלטון הגרמני כופר בסכום גבוה.
אל העיר גורשו יהודים מכפרי הסביבה ומערים במערב פולין. ב-17 בדצמבר 1941 הוקם גטו ז'שוב, שאליו נשלחו יהודים מהערים והכפרים הסובבים את ז'שוב, ובו מתו מאות יהודים במחלות וברעב.
ב-7 ביולי 1942 נערכה סלקציה בגטו ז'שוב: מתוך 23,000 היהודים שהיו כלואים בגטו (כולל יהודי צ'ודץ), נשלחו 2,000 אל בורות הירי של יער רודנה, שם חוסלו ביריות אל תוך הבורות שהוכנו מראש; כ-14,000 נוספים נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. ב-8 באוגוסט נעשה משלוח שני לבלזץ, בעיקר של נשים וילדים, ובנובמבר משלוח שלישי.
לאחר המשלוחים הצטמצמה אוכלוסיית הגטו לכ-3,000 נפש, רובם עובדי כפייה ומשפחותיהם. במהלך הזמן נשלחו גם אלו למחנה הריכוז שבנייה, לאושוויץ-בירקנאו או שנרצחו במקום. בודדים הצליחו להימלט ליערות הסובבים והמתינו שם עד לכיבוש העיר על ידי הצבא האדום.
שני בתי כנסת עתיקים נותרו ברחוב בוזניצ'ה (Boznicza), האחד מהם משמש היום כבית העירייה.
תחבורה
עריכהנמל התעופה הבין־לאומי יאסיונקה, ממוקם כ־10 ק"מ ממרכז העיר.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ז'שוב (בפולנית)- ז'שוב (ריישה), באתר יד ושם
- ז'שוב (Rzeszów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ספר יזכור לקהילת ז'שוב, בספריית העיר ניו יורק
- ספר זיכרון לקהילת ז'שוב, באתר Jewish Gen (באנגלית)
- זשוב-Rzeszow (באנגלית) באתר פרויקט מחקרי השואה
- סמואל פישמן ומרטין דין, ז'שוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 567–569), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ז'שוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רישא (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ורשה  קרקוב | |||||||||
| 1 | ורשה | מזוביה | 1,860,281 | 11 | קטוביץ | שלזיה | 285,711 |  לודז'  ורוצלב | |
| 2 | קרקוב | פולין קטן | 800,653 | 12 | גדיניה | פומרניה | 245,222 | ||
| 3 | לודז' | לודז' | 672,929 | 13 | צ'נסטוחובה | שלזיה | 213,107 | ||
| 4 | ורוצלב | שלזיה תחתית | 670,642 | 14 | ראדום | מזוביה | 201,601 | ||
| 5 | פוזנן | פולין גדול | 546,859 | 15 | טורון | קויאוויה-פומרניה | 198,273 | ||
| 6 | גדנסק | פומרניה | 486,022 | 16 | ז'שוב | פודקרפצקיה | 195,871 | ||
| 7 | שצ'צ'ין | פומרניה המערבית | 396,168 | 17 | סוסנוביץ | שלזיה | 193,660 | ||
| 8 | בידגושץ' | קויאוויה-פומרניה | 337,666 | 18 | קיילצה | שוויינטוקז'יסקיה | 186,894 | ||
| 9 | לובלין | לובלין | 334,681 | 19 | גליביצה | שלזיה | 174,016 | ||
| 10 | ביאליסטוק | פודלסיה | 294,242 | 20 | זאבז'ה | שלזיה | 170,225 | ||