יצא

Hebrew

Etymology

Root
י־צ־א (y-ts-ʾ)

Compare Ge'ez ወፅአ (wäṣ́ʾä), Akkadian 𒉿𒍪𒌑𒌝 (waṣûm) and Ugaritic 𐎊𐎕𐎀 (yṣả).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /jaˈtsa/

• Audio:

  (file)

Verb

יָצָא • (yatsá) (pa'al construction, infinitive לָצֵאת, present יוֹצֵא, future יֵצֵא, imperative צֵא)

1. (intransitive) To go out (of, from), come out (of, from), exit (from), leave, depart, get out (of, from).

   התלמידה יצאה מן הכיתה והלכה לחצר. ― hatalmida yatz'a min hakita v'halkha lakhatzer ― The (female) student left the classroom and went to the courtyard.

2. (intransitive) To come out, come away.

   הוא יצא מן התאונה בשריטות קלות בלבד. ― hu yatza min hat'una bish'ritot kalot bil'vad. ― He came out of the accident with only minor scrapes.

3. (intransitive) To come out, result, be produced.

   גם אני עשיתי את החישוב ויצא לי מספר אחר לגמרי. ― gam ani asiti et hakhishuv v'yatza li mispar akher l'gamre. ― I also did the calculation and I got (literally came out for me) a completely different number.

   שכחתי את העוגה בתנור והיא יצאה קצת שרופה. ― shakhakhti et ha'uga batanur v'hi yatz'a k'tzat s'rufa. ― I forgot the cake in the oven and it came out a bit burnt.

4. (colloquial, intransitive) To come out, turn out to be.

   אולי השגת מה שרצית, אבל אתה יוצא מאוד רע מכל הסיפור הזה. ― ulai hisagta ma sheratzita, aval ata yotze m'od ra mikol hasipur haze. ― Maybe you got what you wanted, but you came out very bad from the whole thing.

5. (transitive and informal intransitive) To be exempt (from), to have satisfied one's obligations (regarding).
6. (יֹצֵא, yotsé) masculine singular present participle and present tense of יָצָא
   • Tanach, Exodus 4:14, with translation of the King James Version:

     הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ

     hiné hú yotsé likratécha

     behold, he cometh forth to meet thee

7. (יֵצֵא, yetsé) third-person masculine singular future (prefix conjugation) of יָצָא

Conjugation

Conjugation of יָצָא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָצֵאת action noun: יְצִיאָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	יָצָאתִי		יָצָאנוּ
	second	יָצָאתָ	יָצָאת	יְצָאתֶם1	יְצָאתֶן1
	third	יָצָא	יָצְאָה	יָצְאוּ
present		יוֹצֵא	יוֹצֵאת	יוֹצְאִים	יוֹצְאוֹת
future	first	אֵצֵא		נֵצֵא
	second	תֵּצֵא	תֵּצְאִי	תֵּצְאוּ	תֵּצֶאנָה2
	third	יֵצֵא	תֵּצֵא	יֵצְאוּ	תֵּצֶאנָה2
imperative		צֵא	צְאִי	צְאוּ	צֶאנָה2
notes		Pronounced יָצָאתֶם and יָצָאתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Antonyms

• נִכְנַס (nikhnás, “enter”)
• בָּא (bā, “come in, enter”)

Derived terms

• יוצא דופן / יוֹצֵא דֹּפֶן (yotsé-dófen)
• יוֹצֵא מִן הַכְּלָל (yotsé mín hak'lál)
• יצא בדימוס (yatsá b'dimos)
• יצא בשאלה (yatsá bish'elá)
• יצא בשן ועין (yatsá b'shen vaayin)
• יצא גבר (yatsá gever)
• יצא זכאי (yatsá zakái)
• יצא לאור (yatsá la'ór)
• יָצָא לוֹ מֵהָאַף (yatzá lo mehaáf)
• יצא לתרבות רעה (yatsá l'tarbút ra'á)
• יצא מדעתו (yatsá mida'tó)
• יצא מהארון (yatsá meiha'arón)
• יצא מן הכלים (yatsá mín hakeilím)
• יצא שכרו בהפסדו (yatsá s'kharó b'hefsedó)
• נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד (nikhnas yayin yatsa' sod)

Verb

יִצֵּא • (yitsé) (pi'el construction)

1. defective spelling of ייצא

Further reading

• H3318 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible