An Affiliate of Yeshiva University: Corporation
An Affiliate of Yeshiva University: Corporation
An Affiliate of Yeshiva University: Corporation
The debate whether חז"לmodeled prayer after the אבותor the קרבנותmay have the following ramifications. רמב"ם
states that תפלת מנחהis until sunset, for the קרבן תמידmay only be brought until then, yet רש"יimplies that מנחהis
until צה"כ. מנחת כהןunderstands that they dispute whether the day begins and ends at עלותand צה"כ, or sunrise and
sunset, respectively. רמ"אwrites that even though the practice is to pray ערביתafter (פלגin accordance with )ר"י,
בדיעבדone may pray מנחהuntil צה"כ. מנחת כהןexplains that although following this מנהגis contradictory ()תרתי דסתרי
and risks missing תפלה בזמנה, since there’s שכר תפלה, no תשלומיםis needed. He notes that according to רמב"ם, one
may pray ערביתat שקיעה, for צה"כis needed only for ק"ש, and since we rule תפלת ערבית רשות, סמיכת גאולה לתפלהis
suspended. For this reason we find תנאיםthat prayed early מעריבeven on מוצא"שbecause מעיקר הדיןthey posited like
רמב"םthat the day begins and ends at sunrise and sunset. Alternatively, תוספותunderstood that for a צורך מצווה, they
relied on ’רבי יהודהs opinion. ’ר"גs rejected opinion, תפלת ערבית חובה, stems from his ruling that one prays ק"ש של
ערביתfrom צה"כtill עלות השחרimplying that that’s when the day ends. Thus, according to him, ערביתis not modeled
after the קרבנות, for the תמידיםwere brought at sunrise and before sunset. Consequently, the אבותwere מתקןthe
תפלות, so ערביתis on the same par with שחרית ומנחהwith regards to סמיכות גאולה לתפלה. Thus, since רמב"םrules that
תפלת ערבית רשות, he suspends סמיכות גאולה לתפלהon שבתnight תפלות, for נדבותaren’t brought then. 1
רב יוחנןstates that ideally a person should pray all day, implying that even if a person is uncertain whether he
prayed he may pray again. שמואלrules that if a person prayed and realized in the middle that he already prayed this
service, he must stop immediately. רשב"אbasing himself on the ירושלמיcontends that רב יוחנןdisagrees with שמואל,
and rules that once a person began praying he should not stop.2 רי"ףargues that since the person’s initial intent was
an obligatory prayer, once he realized that he fulfilled his obligation, he cannot transform the rest of his prayer into
a תפלת נדבה. The reason is that prayer parallels קרבנות. Hence, just as one cannot transform a קרבן חובהto a קרבן נדבה,
or if one were to bring to תמידיןhe’d be in violation of בל תוסיף3, the same is true for prayer. For this reason תשלומין
only works if the תפלת חובהis offered first.4 However, since ערביתis not כנגד התמידין, ’רמב"םs understanding is that
ערביתwas always modeled as a תפלת נדבה. Thus, he rules that if one is uncertain whether he prayed, he should pray
a תפלת נדבה, but he need not stop his ערביתeven if he already prayed. גר"ח הלויproposes that ראב"דposits that תפלת
חובהand תפלת נדבהcombine; thus once תפלת ערביתhas been generally accepted as a תפלת חובה. Otherwise, why
would we pray ערביתon Friday night when no נדבותor offerings are burnt? Indeed רמב"םstates that תפלת ערביתon
Friday night should precede sunset.5
.ח וגר"ח על הרמב"ם:י ורמב"ם תפלה ג: ומנחת כהן מאמר ב.עיין ריש ברכות ריש תפלות השחר וחדושי רבי יהונתן שם1
. ורשב"א שם.ברכות כא2
וכן נענוני לולב וא"כ הכא נמי כיון דאין משנה צורת התפלה לא. דלא שייך בל תוסיף בכמות כגון שאנו תוקעין מעומד ומיושב וכן מאה קולות:אבל עיין תוספות ר"ה טז3
ונראה דנחלקו אי אחר שנתקנה תפלה יש לה שיעור או. סבר דמביא ב עולת ראיה עובר משום בל תוסיף משום שיש לו שיעור קצוב. ברם תוס בחגיגה ז.שייך בל תוסיף
ואפשר דהרי"ף סבר. וכן הראב"ד תמה עליו מדנעילה לא הוי בל תוסיף אע"פ שתפלת חובה היא.כיון דלואי שיתפלל אדם כל היום אין לתפלה שיעור ולא הוי בל תוסיף
כלומר דלדעת הרמב"ן לב.דנעילה בתורת שותפות הוי כדחילק הרמב"ן בין קיץ המזבח למה דהקשה הרז"ה על הרי"ף ממה דאיתא בספרא קרבנכם לאתויי נדבת ציבור
משא"כ כשמתנדבים כמה אנשים. שאין תלוי בחיות היחיד לכן אין מי שיכול להתנדב משום דלא הוי בעלים לגבי זהcorporationב"ד מתנה עליהן דינו כציבור דדמיא ל
. ה"ה תפלת נעילה.אפילו כל ישראל להביא נדבה מה לי נדבת יחיד מה לי נדבת יחידים ועולים לגבי המזבח בתורת נדבת שותפות
. והט"ז ומג"א שפקפקו על זה נראה דדעתם כהראב"ד דאין כל תפלה חפצא אחרת. ומרן הש"ע ריש קח. עיין רי"ף:ברכות כו4
. אבל בשבת ויו"ט אין חוזר מספק. ועיין בילקו"י)קצז( דלפיכך שמסתפק יתנה אם נתחייב תעלה תפלת חובה ואם לאו תעלה לתפלת נדבה.ו:גר"ח על הרמב"ם י5
בדין טעה בתפלה בר"ח
רי"ף .שמו"ע , he must repeat theמוריד הגשם orהמלך המשפט ,המלך הקדוש ,ותן טל ומטר, 6יעלה ויבא If one forgets to recite
even though it’sמעריב duringתפלות should pray twoמנחה duringיעלה ויבא debate whether one who forgotתוספות and
debate whether neglecting mentioning theseראשונים are uncertain whether theseאחרונים .7ראש חודש no longer
מאורע only if the forgottenתפלה is warranted in a mistakenתשלומים is tantamount to not praying, or whetherמאורעות
cites two opinions whether one who mistakenly prayed a weekday prayer atמ"ב will be mentioned. Consequently,
.8יו"ט on the eve of second dayערבית , should pray twoיו"ט the end of the first day of
he may not repeat it since he can mention itשחרית duringיעלה ויבא states that if one didn’t mentionברייתא The
explains because the person hears theרש"י .בציבור concludes that this rule applies onlyגמרא . Theמוסף during
becauseשליח ציבור to mean that this applies only to theגמרא interpretsבה"ג , whileש"ץ from theשחרית repetition of
even an individualבדיעבד supposes thatרמ"ע מפאנו)כה( notes that althoughחכם עובדיה יוסף שליט"א .9טרחא דציבורא of
explicitly disagrees withרשב"א , theמעין המאורע fulfills saying theשחרית duringר"ח after missingמוסף ר"ח who prays
that he forgotמוסף rules therefore that if one realizes afterבן איש חי.10תוספות even though he agrees withרמ"ע מפאנו
may argueגר"ח מבריסק twice. Disciples ofמוסף twice instead ofמנחה he should prayזמן שחרית , if it’s pastיעלה ויבא
isמעין המאורע if he missed theערבית ’s view that one shouldn’t pray twoתוספות accords withרשב"א that the reason
מוסף rule that if one already prayedכנה"ג andמג"א . Thus it’s understandable whyתשלומים in theחסרון that there’s a
because of our uncertainty of havingתפלות נדבה . Thus, since nowadays we don’t offerשחרית he should not repeat
חזרת him11 . This argument assumes that even thoughמוציא beש"צ , perhaps theיעלה ויבא , if one forgotכונה proper
parts ofיוצא notes that one can beתוספות only those who cannot pray, sinceמוציא was primarily instituted to beהש"ץ
as well.12מעין המאורע theיוצא , one may beשומע כעונה throughש"ץ from theתחנונים that are notתפלה the
קדושת המקדש
being a place forביהמ"ק describes that in addition to theישעיה הנביא ,ביהמ"ק built the firstשלמה המלך When
sacrifices, it was also a place of prayer – “For my house is referred to as a place of prayer for all nations”.13 Thus,
ארץ . If he’s inארץ ישראל he must face the direction ofארץ ישראל states that when one prays, if he’s outsideגמרא our
. If he is unaware whereביהמ”ק he must face towards theירושלים , and if he is inירושלים he must face towardsישראל
’s expressions regarding theשלמה המלך he is he should imagine that he is in the holy of holies. The Talmud derives
,ארץ ישראל : “They will pray to you towards their land” “towards this city” “towards this house” referring toביהמ”ק
; thoseביהמ”ק partially represents theארץ ישראל , respectively. The Talmud implies thatביהמ”ק , and theירושלים
is an extension ofארץ ישראל because all ofארץ ישראל but simply faceביהמ”ק need not face theארץ ישראל outside of
when praying.15ארץ ישראל ’s codification of this law implies a biblical obligation to faceרמב"ם .14קדושת המקדש
6אבל יכול לומר ותן טל ומטר בשומע תפלה משום דבקשה היא משא"כ מוריד הגשם המלך הקדוש והמלך המשפט דלאו בקשה היא .לפיכך אין רשאי לענות אמן וקדושה
בשומע תפלה דאינה בקשה .ברכות כט .תד"ה מפני.
7ברכות כו :תד"ה טעה דמלשונו אינו מרויח כלום מספקא לן אי משום דלא הוי תשלומים או משום דעלחה לו תפלת מנחה .ועיין מ"ב קח ס"ק לב דדעת חכמי מגנציה
דתפלה בלי להזכיר מעין המאורע כלא התפלל כלל.
8קח ס"ק לב .דבשני ימים של ר"ח כ"ע מודים דמרויח כשמתפלל שנית ערבית בר"ח אבל בשני ימים של יו"ט דעת הצל"ח דכיון דב קדושות ממ"נ לא הרויח.
9ברכות ל .:ועיין פרי חדש דדווקא משום טרחא דציבורא התירו אבל אין מועיל ליחיד כלל.
10וא"כ אין לומר דטעם הרשב"א דצריך להתפלל תשלומים משום דתפלה בלי מעין המאורע כלא התפלל דא"כ אמאי אין מתפלל ערבית פעמים כשהתפלל מנחה בלי
להזכיר מעין המאורע .ברם אפשר דדעת הרשב"א כחכמי פרובנציה דכאילו לא התפלל ודעת ר"י המובא בתוס לא הרויח כלום קאי אתשלומים וא"כ שיטת הרמ"ע מפאנו
לא נדחית.
11מובא ארץ הצבי ה
12עיין בארץ הצבי ה .וכל זה מטעם שהגר"ח סבר דתפלה בלי הזכרת מעין המאורע הוי תפלה .ברם דעת רב שרירא גאון דשומע כעונה לה מהני לתפלה מטעם אחר.
13ישעיה נו:ז
14שמעתי ממו"ר הגרצ"ש והאריך בזה טובא ע"פ מה דאיתא בכלים .וכן מצינו דריב"ז תיקן שלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש )שם( וע"ע סוכה מג .ורמב"ם פרק ד
בהל .לולב )יג-יח( דמשמע דגזרה דרבה אינה עוקרת נטילת יום א של חג דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ואין גזרה עוקרת פשוטו של מקרא ו ע"י תקנתו של ריב"ז
דניטל לולב במדינה כל שבעה ומקיימין את ושמחתם לפני ה שבעת ימים דכל א"י הוי בתורת לפני ה אז יכלו לגזור דאין לולב ניטל בשבת אטו בני הגבולין) .ובזה
מתיישב למה לא נהגו כהבכורי יעקב ) שהביא מו"ר בעקבי הצאן )טו:יח(( ליטול לולב פעם שנית כשמגיעין לעיר העתיקה דלפמש"כ דרש והתקין ריב"ז דכל המדינה
מיחשב ושמחתם לפני ה .דהא מברכין אלולב כל ז(
וכן משמע מב"י או"ח תרפח) ד"ה לפיכך( דכל א"י בגדר זכר למקדש דכתב שם דהטעם דתקנו מוקפות מזמן יהושע בן נון ולא מזמן אחשורוש משום דעבדינן זכר
למקדש .וז"ל כיון דמצוה זו הוקבעה בזמן חורבנה של א"י ראו חכמים שבאותו הדור לעשות זכר לא"י בנס זה וכדאמרינן בפ"ב דר"ה דאית לן למעבד זכר למקדש עכ"ל
15כן דייק מו"ר הגרצ"ש שליט"א .והעיר דלהרמב"ם קדושת ביהכ"ס נובעת מדיש לו ארון קודש דזו מקור קדושת המקדש .לפיכך נחלקו רש"י בדין ביהכ"ס שאין הארון
במזרח אי עדיף להתפלל לכיון א"י או לפני המזרח.והעיר שפני שבישיבתנו אין הארון פונה למזרח הגר"מ סולוביציק שליט"א העדיף להתפלל במנין נוסח ספרד שהיה
כמה רחובות משם מלהתפלל בביהמ"ד דדעת רבינו יונה דעדיף שלא להכנס למצב כזה .אבל מעשה רב שהגרצ"ש שליט"א פונה למזרח בתפלתו אף שאחורי הארון קודש.