מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עבירה
|
הגייה* |
avera
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ע־ב־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
נטיות |
עֲבֵרַת־; ר׳ עֲבֵרוֹת
|
- לשון חז"ל מעשה או מחדל האסורים לפי הכללים המחייבים בחברה, כגון חוקי המדינה או ההלכה הדתית.
- ”עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ט)
- ”בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה; שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ב)
- ”כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף עד, עמוד א)
- ”כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה – הותרה לו. הותרה לו?! סלקא דעתך? אלא אימא: נעשית לו כהיתר.“ (בבלי, מסכת יומא – דף פו, עמוד ב)
- "אין עבירה ואין עונש עליה, אלא אם כן נקבעו בחוק או על־פיו." (סעיף 1 לחוק העונשין)
- שם פעולה מן הפועל עָבַר המקראי.
|
מדריך טיולים בוויקימסע: פשיעה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עבירות |
השורש עבר א
|
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ע־ב־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַר
|
עוֹבֵר
|
יַעֲבוֹר
|
עֲבוֹר
|
לַעֲבוֹר
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַר
|
נֶעֱבָר
|
יֵעָבֵר
|
הֵעָבֵר
|
לְהֵעָבֵר
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיר
|
מַעֲבִיר מַעְבִיר
|
יַעֲבִיר
|
הַעֲבֵר
|
לְהַעֲבִיר
|
הֻפְעַל
|
הֻעֲבַר או הָעֲבַר
|
מָעֲבָר
|
יֻעֲבַר יָעֲבַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
</noinclude>
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עברה
|
הגייה* |
evra
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ע־ב־ר ג
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
ר׳ עֲבָרוֹת; עֶבְרַת־, ר׳ עֶבְרוֹת־
|
- לשון המקרא כעס, זעם, מה שנעשה מתוך כעס.
- ”אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה.“ (בראשית מט, פסוק ז)
- ”יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים“ (תהלים עח, פסוק מט)
- ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.“ (צפניה א, פסוק טו)
- ”כל שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קטז, עמוד א)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עברה
|
הגייה* |
avara
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ע־ב־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קְטָלָה
|
נטיות |
ר׳ עֲבָרוֹת; עֲבָרַת־, ר׳ עֲבָרוֹת־
|
- לשון המקרא מעבורת, כלי שיט להעברת נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה.
- ”וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בעינו [בְּעֵינָיו] וְשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן.“ (שמואל ב׳ יט, פסוק יט)
- מן עבר. האקדמיה ללשון עברית, מילון למונחי הימאות, 1970.
- רש"י על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - ספינת המעברה שעוברים בה את עבר רוחב הנחל."
- מצודת ציון על שמ"ב יט יט: "העברה - רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים."
- מצודת דוד על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - [...] הספינה להעביר בה את בית המלך."
לערך העוסק בעֻבָּרָה במשמעות הולד עצמו; ראו לשון זכר עֻבָּר.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עוברה
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
ש־ר־ש
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל אשה הנושאת ולד ברחמה.