חרד
מראה
חָרַד
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חרד |
שורש וגזרה | ח־ר־ד |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא פָּחַד, היה עצבני ומלא דאגה.
- ”וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד; וַיֹּאמֶר: מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ? גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה.“ (בראשית כז, פסוק לג)
- ”וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר: מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד...“ (שופטים ז, פסוק ג)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים, וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו.“ (ישעיהו יט, פסוק טז)
- לשון המקרא רָעַד.
- לשון המקרא מיהר, פעל בחיפזון.
- ”וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם, וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר שָׁלֹם בּוֹאֶךָ.“ (שמואל א׳ טז, פסוק ד)
- ”וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמָר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק יג)
גיזרון
[עריכה]- 1. מקביל לארמית: חרד - רָעַד, פָּחַד. בתרגום איוב שנמצא במערות קומראן מופיע הביטוי "חרידי לילא" בהוראת: חלום מפחיד. קרוב לאכדית: ḫarādu - עירני, זהיר, עומד על המשמר.
- 3. גזור ממשמעות 1, השוו שני ההוראות של דאג.