לדלג לתוכן

חותם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חוֹתָם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חותם
הגייה* khotam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ת־ם
דרך תצורה משקל קוֹטָל
נטיות
שעווה וחותם
  1. לשון המקרא כלי, מכשיר או חפץ שחקוקות בו אותיות או צורה ואלה מוטבעים בחומר רך או משאירים העתקם בצבע לזהוי בעל החותם.
    • ” וַיֹּאמֶר: מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ? וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ“ (בראשית לח, פסוק יח)
    • ”וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ וַתִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-הַזְּקֵנִים וְאֶל-הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ הַיּשְׁבִים אֶת-נָבוֹת“ (מלכים א׳ כא, פסוק ח)
    • ”שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
  2. סימן המוטבע בלחץ בשעווה צבעונית על גבי מסמך רשמי, על מנת לאשר את מקוריותו.
    • ”תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ“ (איוב לח, פסוק יד)
    • ”שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
    • מוליך הספר שהוא הנביא אין לו רשות להסיר החותם ולפתוח האגרת (מלבי"ם לישעיהו כט א)
  3. בהשאלה: השפעה, רושם, תוצאה ניכרת.
    • ”...וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ד, משנה ה)
    • חותמו של המורה ניכר בעבודות תלמידיו.

מקור

[עריכה]
  • מן המקרא.
  • מקביל לאבלאית: ḫatamu בהוראת: חותם, טבעת.[1]
  • ערבית חאתם خَتَمَ‎ בהוראת אטם מושאלת מן מצרית קדומה חֶתֶם xɛtɛm בהוראת לאטום.𐤊 יתכן קשר למילה 'כתם' (זהב) החתום כמחצב באדמה .
הירוגליף: ח+ת+מ +ציור של חותם
x
t
mxtm

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חותם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חותמות


השורש חתם

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח-ת-ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָתַם חוֹתֵם

(ב׳ פעוּל: חָתוּם)

יַחְתֹּם חֲתֹם לַחְתֹּם
נִפְעַל נֶחְתַּם נֶחְתָּם יֵחָתֵם הֵחָתֵם לְהֵחָתֵם
הִפְעִיל הֶחְתִּים מַחְתִּים יַחְתִּים הַחְתֵּם לְהַחְתִּים
הֻפְעַל הָחְתַּם מָחְתָּם יָחְתַּם -אין- -אין-
פִּעֵל חִתֵּם מְחַתֵּם יְחַתֵּם חַתֵּם לְחַתֵּם
פֻּעַל חֻתַּם מְחֻתָּם יְחֻתַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל
  1. דמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא. יב , No. 4 (48) (תש"מ / 1979), pp. 113