לדלג לתוכן

גוע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גָּוַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גווע
שורש וגזרה ג־ו־ע, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא מֵת לְאִטּוֹ, עפ"ר מִתּוֹךְ רָעָב.
    • ”וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ יִגְוָע.“ (בראשית ו, פסוק יז)
    • ”וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֹשֶׁה, לֵאמֹר; הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ, כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ.“ (במדבר יז, פסוק כז)
    • ”עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר; נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה.“ (תהלים פח, פסוק טז)
    • ”...כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ, כִּי־בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ; וְיָשִׁיבוּ אֶת־נַפְשָׁם.“ (איכה א, פסוק יט)
    • ”מִמְּרוֹמֵי הַר תָּבוֹר וְגִלְבּוֹעַ/ שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, שְׁבוּעַת אֱמוּנִים/ עַד עוֹלָם פֹּה לִחְיוֹת וְלִגְוֹעַ (שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, מאת יעקב ליכטמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
  2. [מליצה] הִגִּיעַ אֶל מַצָּב שֶׁל דְּעִיכָה.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל, ערבית: جَاعَ (גַ'אעַ)

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: starve‏‏‏‏ (1), fade‏‏‏‏ (2)

ראו גם

[עריכה]


השורש גוע

השורש ג־ו־ע הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ו־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּוַע גּוֹוֵעַ יִגְוַע גְּוַע לִגְוֹעַ
נִפְעַל נִגְוַע נִגְוָע יִגָּוַע הִגָּוַע לְהִגָּוַע
הִפְעִיל הִגְוִיעַ מַגְוִיעַ יַגְוִיעַ הַגְוַע לְהַגְוִיעַ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]