לדלג לתוכן

בזה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף ביזה)
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב בִּזָּה ב.

בִּזָּה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביזה
הגייה* biza
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ז־ז
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות בִּזַּת־
  1. רכוש־האויב שהמנצח לקח לעצמו, לאחר שגבר עליו בקרב.
    • ”עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת-יָדָם.“ (אסתר ט, פסוק י)
    • ”וַיַּכּוּ אֵת כָּל-הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר כִּי-הָיָה פַחַד-יְהוָה עֲלֵיהֶם וַיָּבֹזּוּ אֶת-כָּל-הֶעָרִים כִּי-בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם.“ (דברי הימים ב׳ יד, פסוק יג)
    • כנפי יונה נחפה בכסף זו ביזת מצרים, ואברותיה בירקרק חרץ זו ביזת הים (ספרי על דברים טו טו)

גיזרון

[עריכה]
  • בעברית מקראית-קדומה נפוצה תיבת שלל, בעוד תיבת: בַּז החלה נפוצה רק ברובד עברית מקראית-מאוחרת, הקרובה ללשון חז"ל.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש בזז

השורש ב־ז־ז הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ב־ז־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בַּז בַּז יָבֹז בֹּז לָבֹז
נִפְעַל נָבֹז נָבָז יִבּוֹז הִבּוֹז לְהִבּוֹז
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹזֵז מִתְבּוֹזֵז יִתְבּוֹזֵז הִתְבּוֹזֵז לְהִתְבּוֹזֵז

הערות

[עריכה]
  • המטה לפי גזרת השלמים איננו משתבש, הצורות; הִתְבַּזֵּז, בָּזַז, נִבְזַז ראויות ומותרות אף הן.
  • יש גם הדוגלים בזמן העבר של בניין נפעל על-דרך הצורה "נָבַז".

בָּזָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בזה
שורש וגזרה ב־ז־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נתן יחס מזלזל. חשב או עשה מעשה המבטא ריחוק ושאט נפש.
    • ”כִּי דְבַר-יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת-מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ.“ (במדבר טו, פסוק לא)
    • ”מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת-דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי...“ (שמואל ב׳ יט, פסוק ח)
    • ”כֹּה אָמַר-יְהוָה גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה-נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים...“ (ישעיהו מט, פסוק ז)
    • ”זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה.“ (תהלים נא, פסוק יט)

גיזרון

[עריכה]
  • השורש ב־ז־ה מתחלף עם השורש ב־ו־ז הנפוץ יותר בבניין זה.
  • מצוי במקרא גם בצורה יחידאית: "בוזה" - ”הָיִינוּ בוּזָה (נחמיה ג, פסוק לו).

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]