אכף

אֻכָּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוכף
הגייה*	ukaf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־כ־ף ב, גזרת השלמים (גזור שם)
דרך תצורה	משקל קֻטָּל
נטיות	ר׳ אֻכָּפִים; אֻכַּף־, ר׳ אֻכְּפֵי־

אוכף

1. לשון חז"ל מעין מושב המהודק לגבה של בהמה לשם רכיבה עליה.

   • ”אֵלּוּ טְמֵאִין מִשּׁוּם מֶרְכָּב, [...] אֻכָּף שֶׁל נָאקָה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כג, משנה ב)
   • ”אוכף שעל גבי חמור – לא יטלטלנה בידו, אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו.“ (בבלי, מסכת שבת – דף נג, עמוד א)
   • ”חמור וכליו אני מוכר לך ה"ז מכר את האוכף ואת המרדעת ואת הקילקלי ואת החבק אבל לא מכר שק ודיסקיא וכומני“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עח, עמוד א)
   • "עולם חמישי דומה לחמור שמניחין עליו אוכף, כך לבני אדם מניחין לו אוכפו עליו נותנין לו אשה ומוליד בנים ובנות חוזר והולך לכאן ולכאן ומביא מזון ומפרנס לבניו ומכלכל ונותנין עליו משא והוא מעומס מן בנים ובנות ואימתי כשהוא בן ארבעים שנה" (מדרש תנחומא, פרשת פקודי, סימן ג')
   • ”וַתַּרְכֵּב אֶת־הַנְּעָרוֹת עַל סוּסִים וְאֶת־הַנְּעָרִים הִרְכִּיבָה עַל גְּמַלִּים, אֻכַּף זָהָב לַסּוּס וְכַר זָהָב לַגָּמָל, כֻּלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמְכֻסִּים רִקְמָה“ (שלמה ובלקיס, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”החמור נושא אוכף על גבי בשרו, אשר יגן עליו, תחת זה עור הפרה מגולה תמיד וצריך לה זנבה, להתחכך בו“ (מימי הביניים - סיפורי מעשה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • הרכב את האוכף על הסוס כדי שנוכל לצאת לדרך!

2. (טופוגרפיה) שקע בין שתי פסגות הרים שלצדדיו משתפלים גיאיות.

   • לאחר טיפוס ממושך עצרנו לנוח על האוכף, לפני שהעפלנו לראש ההר.

3. (מתמטיקה) פונקציה בשני משתנים אשר הגרף שלה דומה בצורתו לאוכף (1) (ראו למשל נקודת אוכף).

גיזרון

1. המילה משותפת גם לערבית: إِكَاف (אִכָּאף).
2. תצורת הנוף הנקראת "אוכף" קיבלה את שמה בשל דמיונה החזותי לאוכף־רכיבה.

תרגום

   מושב לרוכב

אנגלית: saddle‏‏‏‏ גרמנית: Sattel‏‏‏‏ הולנדית: zadel‏‏‏‏ יידיש: זאָטל‏‏‏‏ לטינית: ephippium‏‏‏‏ ערבית: إِكَاف‏‏‏‏ (תעתיק: אִכָּאף) سَرْج‏‏‏‏ (תעתיק: סַרְג') צרפתית: selle‏‏‏‏ רוסית: седло‏‏‏‏ שוודית: sadel‏‏‏‏

ראו גם

• בהמה
• כומני
• מרדעת

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוכפים

אָכַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אכף
שורש וגזרה	א־כ־ף א, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

שוטר אוכף את החוק האוסר על נהיגה במהירות מופרזת

1. כפה, לרוב את יישומו של חוק או כלל.

   • ”ועתה כי אכף עלי מחסורי, גליתי את שמי ואת מעשה־צדקתי“ (בית חנן, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אין לך בריה בתבל, שתוכל לעבוד כמו העברי בעת שירצה וההכרח יאכוף עליו...“ (מחלון המרכבה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הנה פיך אכף עליך להראות כי כאשר דברת כן הוא ואז נראה ונשתעה יחדיו“ (גמול ישרים, מאת פרץ סמולנסקין, בפרויקט בן יהודה)
   • המשטרה החליטה לאכוף באופן מוגבר את האיסור על נהיגה מופרזת.
   • מנהל בית־הספר אינו אוכף את הכללים ולכן יש הפרות משמעת תכופות.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ“ (משלי טז, פסוק כו). המשמעות בפסוק זה היא "לחץ", וממנה התפתחה המשמעות המודרנית.

נגזרות

• אכיפה

מילים נרדפות

• אילץ
• הכריח
• כפה

ניגודים

• התיר את הרסן

תרגום

• איטלקית: mettere in vigore‏‏‏‏
• אנגלית: enforce‏‏‏‏
• גרמנית: Durchsetzen‏‏‏‏
• הולנדית: bekrachtigen‏‏‏‏
• ספרדית: hacer valer‏‏‏‏
• ערבית: أََجْبَرَ‏‏‏‏ (תעתיק: אַגְ'בַּרַ)

השורש אכף א

השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים. ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית הכרח וכפייה גזרה הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה ע"פ המקרא נטיות הפעלים א־כ־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל אָכַף אוֹכֵף יֶאֱכֹף אֱכֹף לֶאֱכֹף נִפְעַל נֶאֱכַף נֶאֱכָף יֵאָכֵף הֵאָכֵף לְהֵאָכֵף הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

אִכֵּף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	איכף
שורש וגזרה	א־כ־ף ב, שלמים
בניין	פִּעֵל

1. הרכיב אוכף על גב בהמה, הכין בהמה לרכיבה.

   • איכפתי את סוסי ויצאתי לרכוב באחו.

גיזרון

• נגזר משם־העצם אוכף.

מילים נרדפות

• חבש

תרגום

• אנגלית: saddle‏‏‏‏
• ערבית: أَسْرَجَ‏‏‏‏ (תעתיק: אַסְרַחַ')

אֻכַּף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אוכף
שורש וגזרה	א־כ־ף ב, שלמים
בניין	פִּעֵל

1. הורכב על גבו אוכף, הוכן לרכיבה.

   • הסוס אוכף בטרם רוכבו עלה עליו.

גיזרון

• נגזר משם־העצם אוכף.

מילים נרדפות

• נחבש

תרגום

• אנגלית: saddle‏‏‏‏

אֶכֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אכף
הגייה*	ekhef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־כ־ף א
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ אֲכָפִים; כ׳ אַכְפִּי, אַכְפּוֹ

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. [מליצה] לחץ, דבר מכביד מאוד.

   • ”יְמֵי חָרְפִּי זְכַרְתִּים בְּצוּקָתִי / וְעַל אַכְפִּי אֲמָרֵר בְּצַעֲקָתִי“ (אהבה – כ"ט שירים, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”והיה המלך ההוא צדיק בדרכיו, שופט מישרים ולא יכביד אכפו על עבדיו במסים ובארנונות“ (ממיצר וממרחב – בדיה ומשל, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הנוגש הזה אכפו עלי לא הכביד, כמו על יתר הנערים, וישנה אותי לטוב בעבור אבי“ (האבות והבנים, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
   • "גשה אלי התיצבה, ואכפי עליך אל תעצבה, עת המערכה לקרבה, למה בחדר תשבה" ("מלחמות ה'", סלמון בן ירוחים)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא יִכְבָּד“ (איוב לג, פסוק ז). חוקרים אחדים הסיקו על סמך תרגום השבעים ותקבולת דומה, ”כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי“ (איוב יג, פסוק כא)), שהמילה הייתה אמורה להיות כַּף.אין זה ברור אם סברה זו נכונה, והיא מאבדת מתוקפה בהתחשב בכך שכַּף היא מילה ממין נקבה ואילו בפסוק הנזכר לעיל באיוב נכתב יִכְבַּד (לשון זכר).

פרשנים מפרשים

• אבן עזרא: "ואכפי – יש אומרים כי פירושו דבר קשה וכמוהו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו) ויש אומרים שהם שתי מלות כמו אכזר וחלכאים".
• מצודת דוד: "ואכפי – הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר"ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך".
• מצודת ציון: "ואכפי – מל' [מלשון] כפיה ונגישה כמו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו)".
• רלב"ג: "ואכפי – כמו וכפי והרצון בו כמו ידי ומכתי והוא כנגד מה שאמר איוב כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי (איוב יג, פסוק כא)".
• רש"י: "ואכפי – כפייתי כמו אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו)".

צירופים

• אבן אכף
• הכביד עליו אכפו

מילים נרדפות

• דחק

תרגום

• איטלקית: pressione‏‏‏‏
• אנגלית: pressure‏‏‏‏
• אספרנטו: premo‏‏‏‏
• גרמנית: Druck‏‏‏‏
• לטינית: pressio‏‏‏‏
• ספרדית: presión‏‏‏‏
• פינית: paine‏‏‏‏
• צרפתית: pression‏‏‏‏

ראו גם

• כובד
• מועקה

השורש אכף א

השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים. ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית הכרח וכפייה גזרה הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה ע"פ המקרא נטיות הפעלים א־כ־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל אָכַף אוֹכֵף יֶאֱכֹף אֱכֹף לֶאֱכֹף נִפְעַל נֶאֱכַף נֶאֱכָף יֵאָכֵף הֵאָכֵף לְהֵאָכֵף הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-