יהוד-מונוסון

יהוד-מונוסון

סמליל העיר סמל העיר הרשמי
בית עיריית יהוד-מונוסון על רקע המסגד ביהוד
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אמנון סעד
גובה ממוצע	‎40 מטר
תאריך ייסוד	1948 - יהוד 1953 - נוה מונוסון
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	32,244 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	71
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.02 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	5,617 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	31
תחום שיפוט	5,740 דונם
- דירוג ארצי	184
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   יהוד-מונוסון (למפת גוש דן רגילה)   יהוד-מונוסון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יהוד-מונוסון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יהוד-מונוסון 32°01′59″N 34°53′11″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	50
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4493
- דירוג ארצי	47
לאום ודת   יהודים: 97.6%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.0% גילאי 5 - 9 8.0% גילאי 10 - 14 7.7% גילאי 15 - 19 7.4% גילאי 20 - 29 12.0% גילאי 30 - 44 16.9% גילאי 45 - 59 18.8% גילאי 60 - 64 4.8% גילאי 65 ומעלה 17.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 12 –  יסודיים 7 –  על-יסודיים 6 תלמידים 6,047  –  יסודי 2,879  –  על-יסודי 3,168 מספר כיתות 227 ממוצע תלמידים לכיתה 26.6 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל יהוד-מונוסון נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.yehud-monosson.muni.il

הכרזת שם העירייה על ידי שר הפנים

הנצחה לנרצחי הפיגוע באוקלהומה סיטי בגן אוקלהומה ביהוד

יְהוּד-מוֹנוֹסוֹן (לשעבר: יהוד, נוה מונוסון) היא עיר במזרח בקעת אונו במחוז מרכז. העיר קיבלה את שמה המאוחד במסגרת איחוד רשויות מקומיות של העיר יהוד עם היישוב הקהילתי הסמוך לה נְוֵה מוֹנוֹסוֹן (הידוע גם כנְוֵה אֶפְרָיִם מונוסון) בשנת 2003. במסגרת הסכם האיחוד נקבע, כי נווה מונוסון ימשיך לשמור על האוטונומיה שלו ועל צביונו הקהילתי באמצעות מנהלה מקומית במעמד סטטוטורי של ועד רובע עירוני.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים ביהוד-מונוסון 32,244 תושבים (מקום 71 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,963 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מתוך האוכלוסייה המאוחדת הנ"ל, אוכלוסייתה של העיר יהוד היא כ-22,600 תושבים ואילו אוכלוסייתה של נוה מונוסון היא כ-2,600 תושבים. מתוך הדירוג הכלכלי-חברתי המאוחד הנ"ל, הדירוג הכלכלי-חברתי של יהוד הוא גבוה-בינוני (7 מתוך 10) ואילו הדירוג הכלכלי-חברתי של נוה מונוסון הוא גבוה (9 מתוך 10).

הקמת העירייה

העירייה המאוחדת של יהוד ונוה אפרים הוקמה במהלך שנת 2004, על בסיס השלד המבני של עיריית יהוד הקודמת, תוך ביצוע קיצוצים רבים במצבת עובדי העירייה, סגירת מחלקות מקבילות במועצה המקומית נוה אפרים, ובמקביל כינון מִנְהֶלֶת רובע בנוה מונוסון. העירייה החדשה החלה את דרכה בנקודת מוצא קשה, לאחר שירשה חובות של 200 מיליון ש"ח מעיריית יהוד ושל כ-7 מיליון ש"ח מהמועצה המקומית נוה אפריים. קוצצו עשרות עובדים, מבנה העירייה שונה מן היסוד והעירייה השיגה איזון תפעולי במקביל להנהגת תוכניות פיתוח רחבות היקף (אזור התעשייה – מבני היי-טק, תוכנית "לוגנו" לשיקום, חידוש ופיתוח לב יהוד ההיסטורית, פרויקט תמר בנוה מונוסון, מקב"ת גני יהודה והרחבת קריית הסביונים, פרויקט מגשימים, תוכנית אזור התעשייה והיי-טק משולב עם רשות שדות התעופה בעקבות הפינוי הצפוי של בסיס חיל האוויר בצפון מתחם נתב"ג).

היוזמה להקמת העירייה בשנת 2003, נעוצה במדיניות משרד הפנים להשיג חיסכון בעלויות השירותים המוניציפליים במרחב בקעת אונו. לשם כך, במקום עיריית יהוד והמועצה המקומית נוה מונוסון, הוקמה עיריית-גג משותפת אף ששני היישובים אינם קשורים ביניהם ביום-יום ובתחילת התהליך הכוונה הייתה לאחד את נוה מונוסון עם קריית אונו, סביון, גני יהודה וגני תקוה. הלכה למעשה, עיריית-הגג מתפקדת כעירייתה של העיר יהוד ואילו תושבי נוה מונוסון, אשר נהנים מעצמאות חברתית-קהילתית במסגרת מנהלה מקומית בעלת מעמד סטטוטורי של ועד רובע עירוני, רוכשים ממנה שירותים מוניציפליים (טיפול אדמיניסטרטיבי של החינוך הפורמלי, רווחה, תחזוקת היישוב, מינהל הנדסה וגזברות). דגם מוניציפלי דו-רובדי זה נבנה במסגרת מדיניות משרד הפנים, לאחד רשויות. אימוץ מדיניות זו של שלטון מקומי דו-רובדי, בדומה למועצות האזוריות דהיום המכילות מספר ועדים מקומיים, קיבל ביטוי מוחשי ב הצעת-חוק העיריות, התשס"ו-2005 במסגרתה הוצע להקים "עיריות אזוריות" המכילות ועדים מקומיים או ועדי רובע עירוני, תוך שמירת אופיו העצמאי של כל יישוב ויישוב.

בשנת 2006 הנפיקה העירייה איגרות חוב מוניציפליות בשווי 100 מיליון ש"ח. מהלך זה התבסס על פעולות הייעול המעמיקות שננקטו בשנים 2004–2006 ותוכניות הפיתוח רבות המתבצעות בעיר, אשר יצרו דעה חיובית על העירייה בקהילה העסקית והממשלתית. הדבר התבטא באישורי שרי האוצר והפנים למהלך ההנפקה וכן בהענקת דירוג "+A" לאיגרות החוב של העירייה על ידי חברת המידרוג "מעלות".

בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן פגעה רקטה שנורתה מרצועת עזה בבית בעיר וגרמה לו לנזק כבד.

אתרים

• מדרחוב סעדיה חתוכה – רחובה הראשי של העיר יהוד. נקרא על שמו של ראש המועצה בשנים 1960 עד 1985. במדרחוב זה נמצאות החנויות הוותיקות של העיר. במקור רחוב זה היה רחובו הראשי של הכפר הערבי יהודייה. בצמוד לרחוב ממוקם בניין עיריית יהוד ומסגד הכפר יהודייה. על אף שמרבית בתי הרחוב הוקמו לאחר קום המדינה, קיימים במקום דוגמאות לבנייה הערבית מהמאה ה-19 (בנייה מאבן) ומראשית המאה ה-20 (בניה עם קורות ואלמנטים מבטון). בשנות ה-80 הפך חלקו המרכזי של הרחוב למדרחוב.
• גן העצמאות – הגן הוותיק והגדול של יהוד היה ממוקם בלב העיר, בין מדרחוב סעדיה חתוכה ואצטדיון הכדורגל ההיסטורי. בגן היו מתקני משחק, כרי דשא ומשטחים מוצלים. עד לשנת 1948 שכן במקום בית הקברות הראשי של יהודייה, שבמרכזו ניצב מבנה קבר מרשים (ששרד) ובית ספר (שחרב) בשנת 2015 נסגר גן העצמאות ובמקומו נבנו בנייני מגורים.
• גן אוקלהומה – ברחוב רמז, לזכר נרצחי הפיגוע באוקלהומה סיטי, העיר התאומה ליהוד.
• קבר יהודה בן יעקב (א-נבי יהודה אבן סדנא יעקוב) – ממוקם בצד גן העצמאות. מסורת ערבית מצביעה על מבנה קבר זה, מן התקופה הממלוכית (המאה ה-13), כעל קברו של יהודה בן יעקב. במבנה הקטן בעל הכיפה, קיים מיחרב המופנה לכיוון מכה ומדינה, ובמרכז החדר מצבה גדולה המציינת את מקום קבורת יהודה. חלקים ממבנה הקבר הם קדומים בהרבה וסביר להניח שהובאו למקום מאתרים אחרים (כדוגמת צמד העמודים הניצבים בכניסה למבנה). קבר נוסף המיוחס ליהודה בן יעקב נמצא בעמק החולה. בתוך המבנה נמצא סיפור המקום.
• אנדרטה לזכר חללי צה"ל בני יהוד – ממוקמת בסמוך לקבר יהודה בן יעקב, בלב גן העצמאות.
• המרכז למורשת יהדות טורקיה מיסודה של עמותת ארקאדאש – קהילת יוצאי טורקיה.
• המסגד – שריד מרכזי נוסף לכפר הערבי יהודיה ששכן במקום הוא מסגד בעל מינרט, המשמש כיום כבית הכנסת "שלום שבזי". מבנה המסגד מורכב למעשה משלושה מבנים שהוקמו בתקופות שונות: צריח המסגד הבולט למרחק הבנוי באבן גיר ועליו כתובת הקדשה בערבית, חצר המסגד עם חלל מקורה בחלקו כשבמרכזו ניצב היה עד לפני שנים ספורות עץ תות קדום, ומבנה שהוקם בראשית המאה ה-20 המשמש כיום כבית כנסת. על פי תוכניות העיר עתידים מבני המסגד להיהרס ורק הצריח יעבור תהליך שימור. כיום ניצב המסגד מטרים ספורים מרחוב סעדיה חתוכה לצד בניין העירייה, אך בעבר היה מוקף מכל עבריו במבני מגורים, שאת פתחי המשנה בהם ניתן למצוא בקירות המסגד. במלחמת העצמאות שימש צריח המסגד כעמדת תצפית של האצ"ל.
• אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב – באתר אגף להנצחת 540 חללי החיל ו-91 חללי היישוב יהוד, מרכז הכשרה טכנולוגי בנושאי תקשורת ומחשבים המשתרע על פני שטח של 1,500 מ"ר, מרכז מורשת ואולם כנסים שבו 70 מקומות, וכן רחבת טקסים וגן.
• "הבונקר", אצטדיון הכדורגל המיתולוגי – המגרש היה ממוקם בליבה של יהוד. שיחקה בו קבוצת הפועל יהוד, אשר בשנת 1982 זכתה בגביע המדינה. עם פירוק הקבוצה שימש המגרש לאימון קבוצות נוער. בחודש יוני 2007 נהרס המגרש ובמקומו נבנו ארבעה בנייני מגורים מודרניים.
• "שוק אשכנזי" – מרכז מסחרי שהוקם בשנת 1956 על ידי האדריכל שמעון רודה, משקף את רוח הבניה הסוציאליסטית והמודרנית שאפיינה את הבניה הישראלית באותה העת. מכלול מבנים זה המורכב למעשה מ-4 שורות חנויות זעירות, שוכן במקום בו היה ממוקם השוק המרכזי של העיירה יהודייה עד לשנת 1948. בשנת 2013 נהרס השוק ועל חורבותיו נבנו 4 מגדלי מגורים הניצבים מעל שדרת חנויות.
• בית המשורר נתן יונתן – במקום בו התגורר בשנותיו האחרונות המשורר נתן יונתן, ממוקמת ספרייתו העשירה וחדר עבודתו. בבית מתגוררים אלמנתו ובנם.
• אתר הנצחה לניר פורז ונחשון וקסמן – ממוקם בצומת יהוד מזרח (צומת אלטלף), לא רחוק מצומת הטייסים ממנה נחטף נחשון.
• מרכז הנצחה ליהדות ביאליסטוק, ממוקם בשכונת קריית ביאליסטוק.
• קניון friendly סביונים – קניון המשמש את תושבי יהוד והסביבה. הקניון מונה כ-4 מפלסים כולל החניון המקורה.
• בלה לוגאנו – מתחם מגורים ציורי, בנוי בהשראת החלק האיטלקי של העיר לוגאנו שבשוויץ.
• מרכז קניות BIG
• בית פרד מונוסון – הבית ששימש את משפחת מונסון בין 1960 ל-1967, ב-1974 תרמה המשפחה את הבית ליישוב, כיום הבית משמש את המנהלה המקומית של נוה מונוסון.

טבע עירוני

• נחל יהוד – הנחל הזורם דרומית לעיר, משמש כיום כתעלת ביוב פתוחה, אך בשל העובדה כי הוא אחד מיובליו של נחל איילון, עתיד הנחל להשתקם ולהשתלב כחלק מפארק אריאל שרון.
• נחל אונו – הנחל העובר מערבית לעיר, היווה את אחד מהנחלים המרכזיים בבקעת אונו, כיום הנחל מוזנח ויבש במרבית עונות השנה, ועתיד להיעלם עם הקמתן של שכונות מגורים חדשות במקום.

חינוך

בעיר שתי חטיבות ביניים, "סביונים" ו"פסגות" הנמצאות זו מול זו וחולקות ביניהן את שער הכניסה, חצר משותפת, מגרש כדורגל ואתלטיקה, אולם ספורט וקיוסק לרווחת התלמידים.

בנוסף לכך, בעיר שוכן בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור ומנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.

תעשייה

לעיר אזור תעשייה מפותח, בו הרחוב הראשי ע״ש ראש המועצה הנבחר הראשון אברהם אלטלף. מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית, חברת ההיי-טק הבינלאומית מיקרו פוקוס, חברת החיישנים Vayyar וחברת מגל מערכות בטחון.

ראשי העיר מאז האיחוד

• עוזי מאיר (1998–2003, בתקופתו בוצע איחוד הרשויות)
• יוסי בן דוד (2004–2013)
• יעלה מקליס (2013–2024)
• אמנון סעד (2024–הווה)

ערים תאומות

• אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית

ראו גם

• נחל אונו

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של עיריית יהוד-מונוסון

• פרופיל יהוד-מונוסון נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• יהוד-מונוסון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית