לדלג לתוכן

גמבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמבו
gumbo
גמבו חסילונים
גמבו חסילונים
מאכלים
סוג צלי קדירה, מזון עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבח Cajun cuisine, המטבח האמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים רביכה, בצל הגינה, במיה, פלפל, חסילונים, סרטנים קצרי בטן, עגבנייה, פלפל, במיה, בצל, filé, סלרי, אוסטרידאה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גמבואנגלית: Gumbo) הוא מרק או נזיד, שמקורו במטבח הקריאולי או במטבח הקייג'ון של מדינת לואיזיאנה שבארצות הברית.

המרק מכיל ציר דגים, בשר צדפות או סרטנים, וכן ירקותסלרי, פלפלים ובצל. המרק מכיל חומר מסמיך – לרוב במיה או רו – תערובת של קמח ושומן. לעיתים מוסיפים למרק גם נקניק.

למרק שתי גרסאות שונות – בעוד שגרסה קריאולית נפוצה של הנזיד מכילה גם עגבניות, הגרסה הקאז'ונית אינה מכילה עגבניות, והיא כהה יותר וסמיכה יותר.

הנזיד מתבשל זמן רב (למעלה משלוש שעות על סף רתיחה) ומוגש עם אורז.

מקורו של המאכל במאה ה-18 בלואיזיאנה והוא מכיל מרכיבים האופייניים לאזור, ומשלב מסורות צרפתיות, ספרדיות ואפריקאיות. ייתכן שמדובר בשילוב בין נזיד דגים אפריקאים מסורתי לבין הבויאבז מהמטבח הצרפתי. המרק מתואר לראשונה בשנת 1802 ומופיע בספרי בישול רבים שפורסמו במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הפך המרק לפופולרי בכל רחבי ארצות הברית, ואף הופיע בתפריט סנאט ארצות הברית. הצלחתו של השף והידוען פול פרודהום, אשר פרסם מתכונים של המאכל, הביאה אף היא להתפשטות הפופולריות של המאכל.

בתקופת התענית, בה נוצרים קתוליים נמנעים מאכילת בשר, הוגשו גרסאות של המרק אשר כונו "גמבו ז'הרב" (gumbo z'herbes – "גמבו עם עשבי תיבול"). מרק זה הכיל כמות גבוהה יותר של ירקות עלים כגון לפת, עלי חרדל ותרד. ירקות עלים אלה בושלו למחית וסוננו על מנת להפיק נוזל ירוק אשר שימש כבסיס למרק.

ישנן מספר סברות בדבר מקור שם המרק. יש מלומדים הסבורים כי מדובר במילה בשפת הבאנטו אשר דוברה על ידי עבדים ממערב אפריקה שהובאו ללואיזיאנה, ואשר קראו למרק "קי נגבומבו" על שם המרכיב העיקרי של המרק – הבמיה בשפתם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]