בית הכנסת העתיק בפקיעין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
פקיעין |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°58′39″N 35°20′08″E / 32.977499°N 35.335564°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   בית הכנסת העתיק בפקיעין | |
  | |
בית הכנסת העתיק של פקיעין הוא בית כנסת קדום בכפר פקיעין שבגליל המערבי. על פי מסורת, בית הכנסת הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. מועד הקמת בית הכנסת אינו ידוע אך הוא שופץ בתחילת שנת ה'תרל"ג (1873). את המימון לשיפוץ בית הכנסת נתן יהודי מביירות בשם רפאל הלוי. כתובת המנציחה את תרומתו מצויה במשקוף בית הכנסת.
שרידים קדומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1926 ו-1930 התגלו בבית הכנסת שני לוחות אבן עתיקים אשר הוצבו בבית הכנסת בשימוש משני בעת הקמתו. ככל הנראה לוחות אבן אלו גולפו סמוך לימי בית שני והם חלק משרידי בית הכנסת הקדום. על לוחות האבן ישנם תבליטים. באחד תבליט של מנורת המקדש, למרגלותיה של המנורה שופר ומחתה מצדה האחד ולולב מצדה השני. על לוח האבן השני ישנו תבליט של שער מפואר, לצד השער שני עמודים ומעליהם מעין קונכייה. מקובל להניח שהתבליט מתאר ארון קודש. שני הלוחות שולבו בתוך קיר בית הכנסת.
בבית הכנסת נמצאו גם שרידי ספר תורה עתיק שעל פי ההערכה הגיעו בידי פליטים שנסו מירושלים לאחר חורבן בית שני[1].
בעבר הלא רחוק היה בארון הקודש ספר תורה עתיק בן מאות שנים הכתוב על עור צבי.
בית הכנסת בתקופה החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק בן-צבי חקר בין היתר בספרו שאר ישוב את בית הכנסת העתיק, אדריכל מאיר בן אורי יזם את שיפוץ בית הכנסת ועיצב תוכניות לחזית הדרומית עם המנורה ושלט הזיכרון, הדלת והחלונות בכניסה המופיעים על שטר 100 ש"ח, וחצר בית הכנסת בכללותה, הצעתו משנת 1954 בוצעה בפיקוחו בשנים 56–1955. בן אורי יזם ייחוס השיפוץ לבן צבי מתוך הערכה לפועלו ולהשפעת החוברת משנת 1922 על יוזמתו של בן אורי. הקשר בינו לבית הכנסת בא לידי ביטוי בנוסח לוח ההקדשה בחזית הדרומית, ובכך שחזית הכניסה לבית הכנסת מופיעה על צדו האחורי של שטר 100 ש"ח, בו הופיע דיוקן הנשיא עד שהוחלפו השטרות באוגוסט 2018[2].
במסגרת מאמציו של האדריכל שמחה יום-טוב לשכן מחדש את יהודי פקיעין בכפר קיימו בבית הכנסת כינוס של כ-70 תושבי הכפר. הכינוס התקיים ב-9 באפריל 1963 בחול המועד פסח. בין האורחים היה סלאמן פדול ראש המועצה נהריה גרשון טץ ונכבדים נוספים. האירוע כונה סדר שני של בני קהילת פקיעין. את הסדר ניהל חכם יוסף תומא זקן בני הקהילה בן ה-104[3].
כיום בית הכנסת מתוחזק על ידי מרגלית זינאתי, ממשפחת זינאתי שחיה בפקיעין מזה זמן רב, המתגוררת בסמוך לו (בבית זינאתי). בית הכנסת נפתח לביקורים ותפילות בתיאום מראש. המבנה זקוק לשיפוץ ושימור נרחב, בעיקר מפגעי רטיבות.
עץ התות העתיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחצר בית הכנסת גדל עץ תות עתיק[4]. העץ הובא מלבנון, ומניב פרי משובח בתחילת הקיץ[5].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הכניסה לחצר בית הכנסת -
תפילת מנחה בבית הכנסת (דצמבר 2009) -
מרגלית זינאתי ליד פתח בית הכנסת -
תבליט המנורה -
תבליט השער -
ארון הקודש -
בית הכנסת בצידו האחורי של השטר -
לוח בכניסה לבית הכנסת המשוקם -
חזית בית הכנסת -
עץ התות העתיק בבית הכנסת העתיק בפקיעין -
ארון הקודש בבית הכנסת העתיק בפקיעין -
פנים בית הכנסת העתיק בפקיעין
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 54–55.
- סיור באתרים היהודים של פקיעין - טיולים קצרים בהוצאת מפה - מיפוי והוצאה לאור.
- יאיר בן אורי, איש חכם לב בפקיעין, עת־מול גיליון 245, ניסן תשע"ו - הוצאת יד יצחק בן-צבי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הכנסת העתיק בפקיעין, אתר "פקיעין".
- בית הכנסת באתר "מורשת כהנים"
- אילן גטניו, השומרת האחרונה, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Our tours | Trip to israel - Israel Guide, Israeli Guide (באנגלית)
- ^ אמנון גופר, הגליל: טיול בעקבות נשיא ושטר של מאה שקל, באתר ynet, 21 בדצמבר 2009
- ^ אלעד בן-דרור, האדריכל שמחה יום־טוב, יועץ משרד הפנים לתכנון כפרי המיעוטים והתכנית להנצחת כפרי המוסתערבים בגליל
- ^ משרד החינוך
- ^ אתר כפר פקיעין