אנאביוזה (Anabiosis) – מיוונית, "אל-חיים". מצב של חוסר פעילות קיצוני שמאפשר ליצורים חיים לשרוד בתקופות שבהן תנאי הסביבה קשים. בהיותו באנאביוזה, מוריד היצור את פעולות החיים שלו למינימום, כך שתהליכי גדילה, התפתחות ורבייה נעצרים לחלוטין ולכן היצור נדמה כמת או כדומם. ממשיכה רק 'תחזוקה' של אנזימים חיוניים. שיעור הנשימה בעת אנאביוזה יורד לאחוזים בודדים ואפילו חלקיקי אחוז משיעור הנשימה בעת פעילות רגילה. היציאה ממצב זה היא על פי רוב מהירה. האנאביוזה אופיינית ליחידות הרבייה – נבגים וזרעים – של מרבית הצמחים והיא קיימת ברמת הצמח כולו בצמחים הירודים (אצות, טחבים, ושרכים), החלקים שמקיימים אנאביוזה קרויים גופי קיימא, שכן הם יכולים להתקיים ללא שינוי נראה לעין למשך תקופות ארוכות – חודשים, שנים ואפילו עשרות שנים.
נְפוֹצוּת או תפוצה – תכונת היות דבר-מה נפוץ. בוטנאים בדרך כלל מתייחסים לחמש רמות של נפוצות:
צמח בן-חלוף (Ephemeral) – צמח שחלקיו העל-אדמתיים פעילים וחיים רק בחלק מעונות השנה. בשאר ימות השנה הוא מצוי בתרדמה וחלקיו החיים כלל אינם נראים על פני השטח. באופן זה, לפחות במשך מספר חודשים בשנה, אין הצמח בן החלוף מהווה חלק ממרכיבי נוף הצומח. צמחים חד-שנתיים הם בני חלוף ואברי הקיימא שלהם (כלומר האיברים באמצעותם עוברים הצמחים את עונת התרדמה ומהם הם מתחדשים לאחריה) הם הזרעים. גאופיטים הם צמחים רב-שנתיים ובני-חלוף, שאברי הקיימא שלהם הם אברי האגירה התת-קרקעיים (וגם זרעים). ההעלמות הזמנית מאפשרת לבני החלוף להתחמק מתנאים קשים.
צמח בר-קיימא (Permanent, Persistent) – צמח שיש לו חלקים על-אדמתיים חיים במשך כל השנה והם נראים מעל פני הקרקע. צמחים בני-קיימא הם המרכיב העיקרי של נוף הצומח, שכן הם נראים על פני השטח במשך כל השנה. בני הקיימא מתמודדים עם תנאי הסביבה ובמיוחד עם תנאי מזג האוויר במשך כל השנה, בעוד שבני החלוף נמנעים מכך בעונות הקשות להם.
צמח חד-שנתי (Therophyte) – צמח שכל מחזור חייו: פריחה, ניסיון התרבות ומוות – נפרש על פני שנה אחת. דוגמה: תירס. צמחים חד-שנתיים מתחדשים מזרעים בלבד. מקצב האקלים בארץ ישראל מתאים במיוחד לצמחים חד-שנתיים ולכן הם מהווים יותר מ-50% מהצמחייה (הפלורה) המקומית. רובם עוברים את עונת הקיץ היבשה בצורת זרע שהוא איבר קיימא עמיד מאוד ליובש ולכן יעיל בתנאי האקלים השוררים בארץ.
צמח דו-שנתי או בין-שנתי (Biennial plant) – צמח שאינו חד-שנתי, אך הוא חד-מחזורי, כלומר יש לו רק מחזור רבייה אחד (מחזור פריחה) במהלך חייו, והוא זקוק ליותר משנה אחת כדי להשלים את מחזור החיים. רוב הצמחים מקבוצה זו חיים שנתיים (בוצין, חוטמית). בשנה הראשונה הם מוציאים רק עלים ובשנה השנייה הם פורחים ומתים. יש ביניהם גם כאלה שחיים וגדלים במשך עשרות שנים (אגבה) ואף מאות שנים (במבוק), עד שהם פורחים, מניבים פירות ומתים מיד אחרי כן.
צמח רב-שנתי (Perennial plant) – צמח המתקיים באופן רגיל במשך יותר משנה אחת. חלק מהצמחים הרב-שנתיים חיים שנים ספורות (למשל כלנית), ואחרים חיים שנים רבות מאוד, עד לאלפי שנים. למרבית הצמחים הרב-שנתיים יש יותר ממחזור רבייה אחד והם זקוקים ליותר משנת התפתחות אחת כדי להגיע לגיל הרבייה.
צמח חד-מחזורי (Mono-cycle) – צמח שמקיים במהלך חייו מחזוררבייה אחד בלבד. כל הצמחים החד-שנתיים הם חד-מחזוריים ויש גם צמחים חד-מחזוריים שהם רב-שנתיים, למשל מינים רבים של במבוק ואגבה החיים עשרות שנים עד שהם פורחים, ואז מתים. אצל צמחים חד-מחזוריים תהליך הרבייה הוא שלב קריטי, המחייב שלצמח יהיה סיכוי גבוה ביותר להצלחה, שכן הפרט אינו יכול לחזור שוב על התהליך ואם לא הצליח בפעם היחידה בה הוא יכול להתרבות, נגזרת כליה על מאגר הגנים שלו. לכן מתאפיינים רוב הצמחים החד-מחזוריים, בהשקעה גדולה בתהליך הרבייה, בפרח גדול יחסית לצמח ובמערכת האבקה אמינה מאוד. לצמחים חד-מחזוריים רבים יש מנגנוני תרדמה בזרעים (יוצרים בנק זרעים) המבטיח נביטה רק כאשר מובטחים התנאים הטובים ביותר כדי שהצמח יגיע לשלב של יצירת זרעים שיבטיחו קיומו של את הדור הבא.
צמח רב-מחזורי (Polycyclic) – צמח המקיים מספר מחזורי רבייה במהלך חייו. הצמחים הרב-מחזוריים הם גם רב-שנתיים. חלקם מקיימים מחזורי רבייה מעטים יחסית, אך מאריכי החיים. ביניהם מצויים כאלה שעשויים לקיים מאות ואף אלפי מחזורי רבייה.
.jpg)
