לדלג לתוכן

I'm Only Sleeping

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"I'm Only Sleeping"
שיר בביצוע הביטלס
מתוך האלבום Revolver
יצא לאור 5 באוגוסט 1966
תאריך הקלטה 27-29 באפריל, 5 במאי ו-6 במאי 1966
סוגה מוזיקה פסיכדלית, רוק פסיכדלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3:01
כתיבה ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ורג' מרטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

I'm Only Sleeping (בתרגום לעברית: אני רק ישן) הוא שיר רוק פסיכדלי של להקת הביטלס מאלבומם Revolver שיצא ב-1966. בארצות הברית ובקנדה, השיר היה אחד מהשלושה שקפיטול רקורדס הוציאו מהאלבום והוסיפו ל-Yesterday and Today שיצא חודשיים לפני Revolver. השיר נכתב על ידי ג'ון לנון והקרדיט ניתן ללנון-מקרטני. השיר כולל סולו גיטרה חשמלית הפוך שמנוגן על ידי ג'ורג' האריסון, וזו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בכזו טכניקה. לנון אמר על הסולו "זו הייתה הפעם הראשונה שבה משתמשים בהקלטה של גיטרה הפוך. לפני המי, לפני הנדריקס, לפני כולם".

רקע והשראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיוטה הראשונה של לנון עבור מילות השיר, שנכתבה על גבו של מכתב ב-1966, מציעה שהוא כתב על השמחה שבלהישאר במיטה ושהפרשנות הנפוצה שמילות השיר עוסקות בסמים היא לא נכונה.[1] בזמן שלא היה בסיבובי הופעות, לנון בדרך כלל העביר את זמנו ישן, אוכל, כותב או צופה בטלוויזיה, לעיתים תחת שימוש בסמים, ומקרטני היה נאלץ להעיר אותו בשביל שישתתף בכתיבת השירים.[2] ב-4 במרץ 1966, בכתבה פרי עטה של חברתו של לנון, נכתב "הוא יכול לישון כמעט ללא הגבלת זמן, הוא כנראה האדם העצלן ביותר באנגליה. 'עצלן פיזית', הוא אמר. 'לא אכפת לי לכתוב או לקרוא או לצפות או לדבר, אבל סקס זה הדבר הפיזי היחיד שאני עוד מוכן להתאמץ בשבילו עוד'."[3]

יהונתן גפן הודה בספרו "חומר טוב" כי ברבים מהשירים שנכתבו בתקופת "חבורת לול" הייתה השפעה של הביטלס, תוך שרעיונות ומשפטים מסוימים היו תרגומים מהביטלס[4], לדוגמה: השירים "אני אוהב לישון" של אריק איינשטיין ו"לישון לישון" של אושיק לוי היו בעצם "I'm Only Sleeping"".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "100 Greatest Beatles Songs: 57 – 'I'm Only Sleeping'" האתר הרולינג סטון.
  2. ^ סטיב טרנר (2016), Beatles '66: The Revolutionary Year, עמ' 250-51
  3. ^ סטיב טרנר (2016), Beatles '66: The Revolutionary Year, עמ' 36–135, 250
  4. ^ יהונתן גפן, יגאל שוורץ (ע), חומר טוב, דביר, 2002, עמ' 68


הקודם:
2023: All Too Well: The Short Filmטיילור סוויפט
פרס גראמי לווידאו קליפ הטוב ביותר
2024: "I'm Only Sleeping" – הביטלס
הבא: