לדלג לתוכן

BDS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בקמפיין בין-לאומי הקורא להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו BDS (פירושונים).
Boycott, Divestment and Sanctions
פעילות קידום חרם על ישראל
מייסדים עומר ברגותי, ראמי שעת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 9 ביולי 2005 – הווה (19 שנים)
bdsmovement.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

BDS (ראשי תיבות של: Boycott, Divestment and Sanctions – חרם, מניעת השקעות, ועיצומים; קרי: בי-די-אס) הוא קמפיין בין-לאומי הקורא להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי. קמפיין ה-BDS קורא ל"צורות שונות של חרם על ישראל, עד אשר תעמוד במחויבויות שלה תחת החוק הבין-לאומי".[1] תומכי הקמפיין נוהגים להשוות בין מדיניות ישראל למשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה במאה ה-20.

הקמפיין החל ב-9 ביולי 2005, על ידי כ-170 ארגונים לא-ממשלתיים פרו פלסטיניים. שלוש המטרות המוצהרות של הקמפיין הן[2]:

  1. סוף ל"כיבוש ולקולוניזציה של אדמות ערביות", וכן "הריסה של החומה" (גדר ההפרדה שבנתה ישראל ביהודה ושומרון).
  2. הכרת ישראל ב"זכויות הבסיסיות של אזרחיה הערבים הפלסטיניים, עד כדי שוויון מלא".
  3. "כיבוד, הגנה וקידום ישראליים של זכויות הפליטים הפלסטיניים לשוב לבתיהם, כפי שהוחלט בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194".

קמפיין ה-BDS נתון במחלוקת רבה. לטענת מבקרים רבים של הקמפיין, ובהם ממשלת ישראל, הקמפיין מסית, רווי באנטישמיות ושולל את זכותה של ישראל להתקיים.[3] מספר ארגונים לא-ממשלתיים ואנשי ציבור רואים ב-BDS חלק מתופעה שהם מכנים האנטישמיות החדשה. מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים והסברתיים נגדו. תומכי הקמפיין שוללים את הטענות לאנטישמיות וטוענים כי מדובר בביקורת לגיטימית על מדינת ישראל.[4]

ראשית ה-BDS

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראשיתה של התנועה בוועידת האו"ם נגד הגזענות שהתכנסה בדרבן, דרום אפריקה, בשנת 2001. ההצהרה המסכמת של הארגונים בוועידה קראה למדיניות של בידוד מלא ומוחלט של ישראל כמדינת אפרטהייד, אכיפה של סנקציות והחרמות מקיפות ומחייבות, וסיום כל הקשרים עם ישראל. באפריל 2004 הוקם הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI), שבאמנת היסוד שלו קורא להטיל חרם אקדמי וכלכלי על ישראל, עד שתיסוג מכל השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים ב-1967 כולל מזרח ירושלים, ותפנה את כל ההתנחלויות. אחד מהמייסדים של קמפיין זה היה עומר ברגותי.[5][6]

אסטרטגיית החרם על ישראל הפכה לעמוד התווך של תנועת ה-BDS, אשר הושקה רשמית ביולי 2005 על ידי כ-170 ארגונים לא ממשלתיים פרו-פלסטיניים.

קמפיין ה-BDS

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כרזת BDS וקריאה לחרם במהלך הפגנה במלבורן, אוסטרליה

קמפיין ה-BDS קורא לחרם על ישראל לרבות חרם כלכלי, חרם אקדמי וחרם תרבותי. פעילות ה-BDS כוללת תעמולה, הפגנות, עצומות, שליחת מכתבי מחאה ושכנוע אנשי ציבור להצטרף לקמפיין ה-BDS ולהחרים את ישראל.

תומכי ה-BDS טוענים שהמצב בישראל ובשטחים הפלסטיניים מהווים הפרה של זכויות האדם של התושבים הפלסטינים באזור, וכי יש להיאבק בישראל בדומה למאבק במשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה.[7][8]

אחד מאירועי התעמולה העיקריים של ה-BDS הוא שבוע האפרטהייד הישראלי שנערך מדי שנה בקמפוסים רבים של מכללות ואוניברסיטאות בעולם, תוך שיתוף פעולה עם הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין.

מקרי חרם תרבותי בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפגנה שערכו תנועות ה-BDS בספטמבר 2013 נגד הופעה של המוזיקאי הישראלי דניאל זמיר בדרום אפריקה צעקו המפגינים "תירו ביהודי" ו"אין כזה דבר ישראל".[9] באוגוסט 2013 נאלץ המוזיקאי סליף קייטה לבטל הופעה בישראל בעקבות מאות איומים על חייו, ניסיונות סחיטה, הטרדות והכפשות מצד פעילי ה-BDS.[10]

הפיזיקאי סטיבן הוקינג ביטל את הגעתו לישראל בעקבות לחצי הארגון וציטוטים שלו בגנות ישראל הובאו בסרטון שהארגון הוציא לכבוד שבוע האפרטהייד ב-2014.[11]

ב-2016 החל ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (ארגון BDS מרכזי בקמפוסים בארצות הברית) באיסוף מידע על סטודנטים יהודים בקמפוסים במכללות ובאוניברסיטאות בארצות הברית ופרסם רשימות הכוללות את שמם וכתובתם.[12] בנוסף, סימנו פעילי הארגון חדרים של סטודנטים יהודיים במעונות.[13]

פעילי BDS קוראים להחרמת ישראל בספורט. ביוני 2018 הביאו לחץ פלסטיני, פעילות BDS ואיומים ברצח על ליאו מסי ובני משפחתו[14] לביטול משחק הידידות ארגנטינה-ישראל בכדורגל, שתוכנן להיערך בירושלים.[15] בעקבות קריאה של יו"ר ההתאחדות הפלסטינית ג'יבריל רג'וב לשרוף את חולצתו של ליונל מסי כוכב הנבחרת בשל כוונתה להגיע לישראל, רג'וב הושעה על ידי פיפ"א לשנה ונקנס בקנס כספי.[16]

בין הלהקות והזמרים שביטלו הופעות שתכננו בישראל בעקבות הלחצים של ה-BDS נמנים הגורילאז,[17] אלוויס קוסטלו,[18] ת'רסטון מור (סולן להקת סוניק יות'), דבנדרה בנהארט, לורן היל ושינייד או'קונור. הזמר סטיבי וונדר ביטל הופעה למען ארגון תומך צה"ל בלוס אנג'לס.[19] הזמרת לורד ביטלה את הופעתה שתוכננה בשנת 2017.[20] בעקבות ביטולה, פורסמה ב"וושינגטון פוסט" מודעה ענקית הקוראת להחרים את לורד על בחירתה לקיים הופעות ברוסיה של פוטין למרות תמיכתו במשטר רצח העם של אסד.[21] מנגד פורסם ב"הגרדיאן" הבריטי מכתב תמיכה בה של כמאה אמנים.[22]

באוגוסט 2018 ביטלה הזמרת לנה דל ריי את השתתפותה בפסטיבל "מטאור", ובעקבותיה הלכו אמנים נוספים.[23]

חרם עסקי על ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת ה-BDS מוטל לעיתים חרם עסקי על ישראל, שאינו מדווח תמיד בכלי התקשורת.[24] על פי דיווחי השדולה הפרלמנטרית למען ישראל באירופה, יותר מ-20% מהיצואנים הישראלים נפגעו מסנקציות או מחרם שהוטל עליהם.[25]

בין המקרים הבולטים של חרם עסקי:

  • קרן הפנסיה PFZW (אנ'), השנייה בגודלה בהולנד, הפסיקה את השקעותיה בישראל.[26]
  • חברת האבטחה הבריטית G4S הפסיקה את פעילותה בישראל.[27]
  • קרן הפנסיה של ממשלת נורווגיה (אנ') משכה את השקעותיה בחברות ישראליות, בהן אלביט מערכות, דניה סיבוס ואפריקה ישראל.[28][29]
  • ביוני 2015 הודיעה חברת אורנג' על הפסקת פעילותה בישראל, והחלה במגעים לניתוק קשריה עם חברת פרטנר תקשורת הישראלית, מהלך שנמשך כשנה.[30] בעקבות טענות על חרם עסקי, פרסמה החברה הבהרה כי היא מעוניינת בהפסקת ההתקשרות, וזאת לא מסיבות פוליטיות אלא מכיוון שההסכם עם פרטנר הוא ההסכם ארוך טווח היחיד של החברה במדינה בה היא לא פועלת בעצמה והדבר נוגד את האסטרטגיה שלה. מאוחר יותר מנכ"ל אורנג' הגיע לישראל, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והתנצל. ב-16 בפברואר 2016 הפסיקה פרטנר את השימוש במותג אורנג'.
  • בדצמבר 2018 הבנק הבריטי HSBC, הבנק הגדול ביותר באירופה, אישר כי חיסל לחלוטין את השקעותיו בחברת אלביט מערכות, בעקבות לחץ ציבורי בבריטניה שהובילה תנועת ה-BDS. לאחר קמפיין ציבורי שנמשך שנה, וכלל הפגנות קבועות מול 40 מסניפי הבנק בבריטניה ומיילים שנשלחו בנושא על ידי 24,000 בני אדם.[31]
  • במאי 2021 הודיעה קרן הפנסיה של ממשלת נורווגיה כי היא מושכת את השקעותיה בחברות הנדסה ונדל"ן ישראליות, "שפיר הנדסה ותעשייה" ו"מבנה נדל"ן", אותן האשימה בקשרים וברווחים הנובעים מפעילותן בהתנחלויות.[32]
  • ביולי 2021 הודיעה חברת הגלידות העולמית האמריקאית בן אנד ג'ריס כי תפסיק למכור את מוצריה ב"שטחים הפלסטינים הכבושים" כלשונה (כלומר בהתנחלויות), והחלה לנתק את קשריה עם הזכיין הישראלי. צעד זה גרר ביקורות מצד גורמים ישראלים בהם ראש הממשלה נפתלי בנט.
  • באותה עת הודיעה קרן הפנסיה הנורווגית KLP (אנ') כי היא מושכת את השקעותיה מ-16 חברות בתחומי הטכנולוגיה, הבנקאות והבנייה, שלדבריה קשורות להתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים. בין החברות נמנות מוטורולה, בנק לאומי, בנק הפועלים, בזק, סלקום, פרטנר תקשורת, אלסטום, אלקטרה, אשטרום וקבוצת דלק.[32]
  • במאי 2021, כמחאה נגד מבצע שומר החומות, השביתה קבוצת פעילים בשם "Palestine Action" את מפעל "פרנטי טכנולוגיות", שהוא קבלן משנה של אלביט מערכות באולדהאם שבבריטניה. ביוני 2021 ריססו פעילי הקבוצה כתובות והשליכו על מבנה המפעל פצצות עשן בצבעי דגל פלסטין. משטרת בריטניה עצרה תוקפים בחשד לנזק פלילי והסגת גבול חמורה. באותה עת נערכו פעולות מחאה דומות שנמשכו מספר ימים נגד מפעל מל"טים בבעלות אלביט בעיר לסטר.[33] בינואר 2022, לאחר חודשים של מחאה באולדהאם, חלקה אלימה, החליטה אלביט למכור את המפעל של "פרנטי טכנולוגיות" לחברה הבריטית "TT אלקטרוניקה".[34] באפריל 2023 ננטש מבנה המפעל והועמד למכירה.

מחקר שנערך על ידי מכון ראנד ביוני 2015 העריך שאם יצליח קמפיין ה-BDS לעורר השפעה לאורך עשור, הדבר עלול לעלות לכלכלת ישראל בכ-45 מיליארד דולר. עם זאת, ציין המכון, שהעדות להשפעה של סנקציות כאלו איננה חד משמעית, ועל כן הערכה זו בעייתית.[35][36]

חרם מצד מועצות עירוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2023 ערכה אדה קולאו, ראשת עיריית ברצלונה (ספרד) מסיבת עיתונאים בה הודיעה כי כתבה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מכתב רשמי ובו הודיעה לו על ניתוק היחסים בין העיר ברצלונה לישראל "עד שממשלת ישראל תפסיק את ההפרה השיטתית של זכויות האדם של העם הפלסטיני".[37]כתוצאה מכך, נשיא מועדון הכדורגל העירוני ברצלונה, ז'ואן לאפורטה אירח נציגים מהשגרירות הישראלית בספרד לאחד מבין משחקי הכדורגל של הקבוצה.

באפריל 2023 הודיעה מועצת העיר אוסלו (נורווגיה) כי תחרים מוצרים ושירותים המיוצרים בהתנחלויות. בין השאר שינתה מועצת העיר את מדיניות הרכש שלה ותימנע מעסקאות עם חברות התורמות להרחבת ההתנחלויות.[38]

באותה עת הודיעה עיריית לייז' (בלגיה) כי היא מנתקת את כל הקשרים עם ישראל "עד שתסתיים ההפרה השיטתית של זכויות העם הפלסטיני."[39]

פעילי ותומכי BDS בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר ווטרס, חבר להקת פינק פלויד לשעבר, הוא פעיל מרכזי של הקמפיין נגד הופעות בישראל, הנוהג להפעיל לחץ נגד אמנים אחרים בדרישה שיחרימו את ישראל.[40]

בין היתר תמכו בהחרמת ישראל הסופר איאן באנקס,[41] המוזיקאים בריאן אינו ופיט סיגר[42] והסופרת אליס ווקר.[43] תמכו בתנועה גם אנשי רוח פלסטינים, כמו סוזן אבו אל-הווא.

בין הארגונים והגופים שהביעו תמיכה ב-BDS בעולם: מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס (לאחר תחילת מבצע צוק איתן ב-2014),[44][45] "הקרן לשלום ולצדק" על שמה של רייצ'ל קורי שהקימו הוריה,[46] קול יהודי לשלום,[47] קונגרס ארגוני העובדים באנגליה ובוויילס (אנ')[48] ועוד. בין התומכים הבולטים של תנועת ה-BDS נמנים עלי אבונימה ועומר ברגותי, המרצה על פעילות התנועה ואף כתב עליה ספר.

בישראל הצטרפו לקמפיין פעילי וארגוני שמאל רדיקלי, בהם ניב גורדון, קואליציית נשים לשלום, אילן פפה,[49] מיקו פלד (בנו של מתי פלד),[50] רוחמה מרטון[51] וכן חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי. גם פובליציסט "הארץ", גדעון לוי והבלוגר יוסי גורביץ הביעו תמיכה ב-BDS ובחרם על ישראל.[52]

ביקורת על ה-BDS

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי בן-דרור ימיני טען כי תנועת ה-BDS משתמשת ברטוריקה של שיח זכויות האדם אך מטרתה האמיתית היא חיסול מדינת ישראל. דבר זה מתבטא לדעתו בין היתר בדרישתם לכפיית זכות השיבה של מיליוני פלסטינים לתוך ישראל.[53] כמו כן, מואשמת תנועת ה-BDS שהיא פועלת נגד עצם קיומה של מדינת ישראל, וליצירת דה-לגיטימציה של המדינה היהודית.[54][55][56][57] המשפטן אלן דרשוביץ אף האשים את תנועת ה-BDS בכך שהיא מעודדת טרור נגד ישראל בקמפיין השנאה והחרם שלה.[58]

טענות לאנטישמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – האנטישמיות החדשה, מבחן שלושת ה-D-ים לאנטישמיות

עמותת שורת הדין הגדירה את קמפיין ה-BDS כאנטישמי.[59] מרכז שמעון ויזנטל הגדיר את הקמפיין כאחד הקמפיינים האנטישמיים הבולטים של 2013.[60] גם העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים הביאה ראיות לכאורה על פעילות אנטישמית של ארגון BDS, תוך הבאת ציטוטים של אנשי BDS אשר השוו את ישראל למשטר הנאצי או אמרו שהיא ממשיכה את רוחו.[61] כמו כן נטען שפעילות ה-BDS הגבירה את האנטישמיות והאלימות נגד יהודים באירופה.[62]

ב-2014 החלו גם גורמים רשמיים בממשלת ישראל להתייחס לאיומי החרם על ישראל ולקמפיין ה-BDS בפרט, שאותם הגדירה ממשלת ישראל כאנטישמיות.[63] לדברי גורמים אלה, בעקבות מאמצים של ההסברה הישראלית ופעילות הסברתית ומשפטית של ידידי ישראל בעולם, נכשלו מאמצי החרם של ה-BDS.[64] עם התגברות מאמצי ה-BDS ב-2015 ערכה הכנסת דיון מיוחד בנושא, שבו אמרה שרת המשפטים איילת שקד שהקמפיין הוא חלק מהאנטישמיות החדשה ומטרתו היא השמדת ישראל.[65] ראש האופוזיציה יצחק הרצוג הגדיר את החרם על ישראל כ"טרור אנטישמי מסוג חדש".[66]

ב-2016 הגדיר שר המשפטים הבריטי והלורד צ'נסלור מייקל גוב את ה-BDS כאנטישמיות חדשה והאשים אותו בהסתה נגד הזהות הקולקטיבית של היהודים.[67]

בספטמבר 2016 נערך בקונגרס האמריקאי כנס נגד ה-BDS. חבר הקונגרס דאג למבורן הצהיר: "הנאצים והיום גם תנועת ה-BDS החלו את פעולתם מחרם כלכלי. הרבה אנשים רצו להאמין שההיסטוריה הטרגית של האנטישמיות הסתיימה בסוף מלחמת העולם השנייה אבל למרבה הצער האנטישמיות מרימה שוב את ראשה המכוער בצורתו של ה-BDS".[68]

בדצמבר 2016 קיבלה ועידת מפלגת השלטון של גרמניה, המפלגה הנוצרית דמוקרטית, (CDU) החלטה שמתנגדת לקמפיין ה-BDS, קוראת לו "אנטישמיות גסה המסתתרת מאחורי אנטי-ציונות" ומשווה אותו ברמיזה לחרם שארגנו הנאצים נגד יהודים בגרמניה בשנות ה-30 של המאה ה-20.[69]

ב-19 בנובמבר 2020 אמר מזכיר המדינה (שר החוץ) של ארצות הברית מייק פומפאו ש"ה-BDS היא סרטן" ושארצות הברית תכריז עליה כתנועה אנטישמית.[70]

טענה לקשר עם ארגוני טרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונתן שנצר, ששימש כחוקר מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, אמר בעדות בפני ועדת משנה למזרח התיכון של הוועדה לענייני חוץ של הקונגרס האמריקאי כי את מימון הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP), ארגון מפתח בקואליציית ה-BDS בארצות הברית, מגייסים פעילים לשעבר בקרנות אסלאמיות שהוצאו מחוץ לחוק לאחר שמימנו ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי ואל-קאעידה.[71] ב-3 בפברואר 2019 פרסם המשרד לנושאים אסטרטגיים של מדינת ישראל דוח החושף פעילי BDS המקיימים קשר עם ארגוני טרור.[72]

פעולות נגד ה-BDS

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקיקה נגד ה-BDS

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מדינות בארצות הברית ובאירופה נחקקו חוקים נגד ה-BDS. באפריל 2015 העבירה טנסי החלטה המגנה את ה-BDS.‏[73] ביוני 2016 חתם מושל ניו יורק אנדרו קואומו על צו מנהלי המורה למדינת ניו יורק להחרים כל בית עסק המחרים את ישראל, כחלק מהמאבק בארגון ה-BDS.‏[74] עד יוני 2017, 21 מדינות בארצות הברית העבירו חקיקה נגד ה-BDS,‏[75] ועד לינואר 2019 26 מדינות בארצות הברית העבירו חקיקה נגד ה-BDS.[76] החוק באריזונה נפסל בבית משפט פדרלי כמנוגד לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.[77] באופן דומה נפסלו החוקים בקנזס ובטקסס.[78]

ב-6 במרץ 2017 אישרה הכנסת בקריאה שלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל וקבעה כי: ”לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לאדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, או התחייב להשתתף בחרם כאמור...”[79]

בפברואר 2016 אימץ בית הנבחרים של קנדה מהלך שמגנה באופן רשמי את קמפיין ה-BDS. ההחלטה התקבלה ברוב של 229 מול 51 מתנגדים. בנוסף, קרא הפרלמנט לממשלה הקנדית לגנות כל ניסיון של קבוצות או יחידים לקדם חרם או סנקציות על ישראל.[80][81]

במרץ 2017 העביר הפרלמנט של שווייץ החלטה האוסרת על המדינה "לממן כל גוף שתומך בגזענות, באנטישמיות וב-BDS". ההחלטה באה בעקבות קמפיין הסברה של ארגון NGO מוניטור בראשות ג'רלד שטיינברג.[82] ביוני 2017 עבר החוק גם בבית העליון של הפרלמנט השווייצרי.[83]

בדצמבר 2017 העבירה עיריית מינכן חוק נגד ה-BDS, האוסר חרם על ישראל ואוסר לממן את קמפיין ה-BDS. החוק נחקק ביוזמת שרלוטה קנובלוך, ניצולת שואה ופעילה יהודיה בולטת.[84]

ב-17 במאי 2019 אישר הבונדסטאג, הפרלמנט הפדרלי של גרמניה, החלטה המגנה את ה-BDS וקובעת כי הוא קמפיין אנטישמי. ההחלטה קוראת לכל המוסדות הפדרליים (פרלמנטים, מחוזות, עיריות, מועצות מקומיות וכו') לא לשתף איתו פעולה.[85]

פעילות ממשלת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים והסברתיים נגד ה-BDS.[63][86]

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה אחראי על התמודדות עם קמפיינים לדה-לגיטימציה של ישראל ובתוכם ארגונים התומכים ב-BDS.

בראשית ינואר 2018 פורסמה רשימה שהועברה מטעם המשרד אל משרד הפנים ומטרתה לאסור כניסה של פעילי ארגונים תומכי BDS אל שטח ישראל ואל יהודה ושומרון.[87]

פסיקות משפטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באוקטובר 2015 פסק בית המשפט לערעורים בצרפת שקריאה לחרם על ישראל היא "הסתה, אפליה ופשע שנאה" ולכן לא חוקית. בית המשפט קבע גם כי קמפיין ה-BDS הוא בלתי חוקי והרשיע מספר פעילי BDS בעבירות הנ"ל.[88]

בסוף 2015 שילמה ממשלת ספרד 430,000 ש"ח לאוניברסיטת אריאל, כפיצוי על סילוקם של סטודנטים לאדריכלות של האוניברסיטה מתחרות בינלאומית שנערכה בחסות משרד השיכון של ספרד, בנימוק שהם מגיעים מההשטחים הכבושים, בעקבות לחצים של BDS.[89]

באוקטובר 2016 פסק בית המשפט בספרד שהחלטת עיריית לנגראו להחרים את ישראל אינה חוקית.[90]

באוקטובר 2018, בעקבות תביעה שהגיש ארגון שורת הדין, פסק בית משפט השלום שעל שתי פעילות BDS מניו זילנד לשלם פיצויים בסך 45,000 ש"ח ועוד 11,000 ש"ח הוצאות משפט בעקבות פעילותן לביטול הופעה של הזמרת לורד בישראל.[91]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BDS בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Charles Tripp (25 בפברואר 2013). The Power and the People: Paths of Resistance in the Middle East. Cambridge University Press. p. 125. ISBN 978-0-521-80965-8. נבדק ב-3 ביוני 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ אתר הקמפיין
  3. ^ באתר הארץ
  4. ^ באתר הארץ
  5. ^ הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי נגד ישראל (PACBI), באתר העמותה לאחריות ארגונים לא-ממשלתיים, 9 בפברואר 2009
  6. ^ גיא ליברמן, עומר נפץ, באתר ידיעות אחרונות, 5 ביוני 2015
  7. ^ תנועת ה-BDS, באתר המרכז לתקשורת בינלאומית של אוניברסיטת בר-אילן
  8. ^ נתן ת'רול, לא כיבוש, אפרטהייד: כך שינה ה-BDS את השיח על הסכסוך, באתר "שיחה מקומית", 10 בספטמבר 2018
  9. ^ ידיעה ותקציר (ארכיון האינטרנט) באתר שורת הדין, 12 בספטמבר 2013.
  10. ^ לא מחרים. מפחד, באתר "פרספקטיבה", 26 באוגוסט 2013. קישור בארכיון האינטרנט.
  11. ^ סרטון "שבוע האפרטהייד" 2014
  12. ^ US Pro-Palestinian Student Group Compiles Lists of Jews on Campuses Report,‏ Times of Israel.
  13. ^ חה"כ ד"ר ענת ברקו ברשת ב': פעילות ה-BDS עולה מדרגה - 16.08.16, יוטיוב.
  14. ^ Argentine soccer team cancels match in Israel amid death threats against Messi, וושינגטון פוסט, 6 ביוני 2018.
  15. ^ בוטל המשחק בין ישראל לארגנטינה, באתר ‏מאקו‏, 6 ביוני 2018
  16. ^ רג'וב הושעה בשל הקריאה לשרוף חולצות של מסי, באתר ONE‏, 24 באוגוסט 2018
  17. ^ [לינק Klaxons and Gorillaz Sound System cancel Israel shows, apparently due to Gaza flotilla raid] הארץ, 4 ביוני 2010
  18. ^ Elvis Costello cancels concerts in Israel in protest at treatment of Palestinians The Guardian, 18 May 2010
  19. ^ Stevie Wonder Cancels Israeli Benefit Concert, Citing "Very Delicate Situation" in Middle East E Online, November 30, 2012
  20. ^ עמי פרידמן, לורד ביטלה את ההופעה המתוכננת בארץ, באתר ynet, 24 בדצמבר 2017.
  21. ^ מודעה ענקית ב"וושינגטון פוסט": "להחרים את לורד הצבועה", באתר וואלה, 1 בינואר 2018.
  22. ^ שגיא בן נון‏, רוג'ר ווטרס ועוד 100 אמנים: "תומכים בלורד על ביטול המופע בישראל", באתר וואלה, 5 בינואר 2018
  23. ^ שגיא בן נון‏, ה-BDS נותן עבודה: תשעה אמנים ביטלו את הופעתם בפסטיבל מטאור, באתר וואלה, 1 בספטמבר 2018
  24. ^ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, היום זה מסי, מחרתיים הכנסת, באתר הארץ, 8 ביוני 2018
  25. ^ "יותר מ-20% מהיצואנים לאירופה סובלים מסנקציות או מחרם", באתר גלובס, 27 בינואר 2011
  26. ^ ברק רביד, קרן הפנסיה הגדולה בהולנד מחרימה בנקים בישראל בשל מימון התנחלויות, באתר הארץ, 8 בינואר 2014.
  27. ^ חברת אבטחה בריטית יוצאת מישראל: "לא הושפענו מה-BDS", באתר וואלה, 5 בדצמבר 2016
  28. ^ ynet והסוכנויות, בגלל הגדר: נורבגיה מחרימה את אלביט מערכות, באתר ynet, 3 בספטמבר 2009.
  29. ^ מיקי גרינפלד, קרן הפנסיה הנורבגית מחדשת את החרם על אפריקה ישראל ודניה סיבוס, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2014.
  30. ^ אורנג': מפסיקים לפעול בישראל, באתר ישראל היום, 4 ביוני 2015.
  31. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, הישג לתנועת החרם: הבנק הגדול באירופה חיסל השקעותיו באלביט, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2018
  32. ^ 1 2 אסף אוני, ‏קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה משכה השקעותיה מ-16 חברות "המעורבות בכיבוש הישראלי", באתר גלובס, 5 ביולי 2021.
  33. ^ יאיר קליינבאום, דרמטי: פעילים "פלשתינים" השתלטו על מפעל המייצר כלי נשק עבור צה"ל ו'אלביט מערכות' בבריטניה, באתר "Hebrew News", ‏22 ביוני 2021.
  34. ^ Arms firm sells part of Oldham business after months of protests, באתר "The Oldham Times", ‏12 בינואר 2022 (באנגלית).
  35. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, כמה זה יעלה לנו? אינתיפאדה חדשה - 250 מיליארד דולר, חרם - 6 מיליארד דולר, שלום - רווח של 123 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2015
  36. ^ Study: Peace would boost Israel's economy $123b by 2024, באתר ג'רוזלם פוסט, 8 ביוני 2015 (באנגלית).
  37. ^ אנה ברסקי, ‏"הפרת הזכויות הפלסטיניות": ברצלונה הודיעה על ניתוק הקשרים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2023.
  38. ^ סוכנויות הידיעות, ‏26 שנה לאחר ההסכם: עיריית אוסלו תחרים מוצרי התנחלויות, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2019.
  39. ^ Belgian city of Liege cuts ties with Israel over apartheid, Middle East Eye, ‏27 באפריל 2023 (באנגלית).
  40. ^ Pink Floyd’s Roger Waters and Nick Mason: Why Rolling Stones shouldn’t play in Israel Salon, May 1, 2014
  41. ^ Small step towards a boycott of Israel The Guardian, 3 June 2010
  42. ^ מרב יודילוביץ', פיט סיגר: "תומך בחרם על ישראל ככל יכולתי", באתר ynet, 1 במרץ 2011
  43. ^ You Will Have No Protection The Electronic Intifada 4 June 2010
  44. ^ Israel's Ground Invasion, Green Party of England and Wales, באתר מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס, 2014
  45. ^ אתר למנויים בלבד עדי כהן, בתוך הבי־די־אס, באתר "ידיעות אחרונות", 27 במרץ 2016
  46. ^ Supporting the Boycott, Divestment, Sanctions Movement
  47. ^ מרב זונשיין, "מדאיג אך לא מפתיע": מנכ"לית 'קול יהודי לשלום' נכנסה לרשימה השחורה, באתר שיחה מקומית, 7 בינואר 2018
  48. ^ C22 Right to boycott, באתר TUC Congress Motions, ‏13 בספטמבר 2023 (באנגלית)
  49. ^ Die Linke Protecting Israel’s Occupation and Apartheid?‏ 21 ביוני 2011.
  50. ^ גדי סולומון, האויב שבפנים: הכירו את הישראלים שתומכים ב-BDS, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2018
  51. ^ רוחמה מרטון, הבוגדים של היום הם הגיבורים של המחר, באתר העוקץ, 17 בספטמבר 2017
  52. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, רק BDS, באתר הארץ, 1 במאי 2016.
  53. ^ בן-דרור ימיני, מכתב לרוג'ר ווטרס: דע את משמעות החרם על ישראל, באתר nrg‏, 8 במרץ 2011
  54. ^ MORDECHAI I. TWERSKY‏, Cotler warns of new strain in delegitimization of Israel, ‏The Jerusalem Post, ‏19 במאי 2011
  55. ^ The Forward and Nathan Guttman‏, Want to delegitimize Israel? Be careful who you mess with, אתר הארץ, 13 באפריל 2010
  56. ^ Bard, Mitchell (2008). Will Israel Survive. p. 1. Israel might be the only country in the world whose right to exist is debated and whose future is questioned. Can you imagine anyone asking whether the United States will survive or whether it should exist? Or anyone saying "no" if asked?
  57. ^ Eroding Israel’s Legitimacy in the International Arena, מכון ראות, 28 בינואר 2010
  58. ^ "Dershowitz: Boycotts abet terrorism". נבדק ב-2011-05-05.
  59. ^ "שורת הדין" במתקפה על החרם האקדמי, ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013; פוסט בדף הפייסבוק של שורת הדין, 16 בספטמבר 2013.
  60. ^ רשימת עשרת האנטישמים הגדולים של 2013, אתר מרכז שמעון ויזנטל, 2013 (קובץ PDF באנגלית).
    האנטישמים של השנה: חמינאי ורוג'ר ווטרס, ynet,‏ 31 בדצמבר 2013.
  61. ^ ANTISEMITIC FEATURES OF BDS
  62. ^ צביקה קליין, "בגלל ה-BDS אי אפשר ללכת עם כיפה באירופה", באתר nrg.
  63. ^ 1 2 חדשות nana10, נתניהו על איומי החרם: "המחרימים - אנטישמים קלאסים", באתר nana10‏, 17 בפברואר 2014.
  64. ^ אריאל כהנא, בישראל משוכנעים: מאמצי החרם על ישראל נכשלו, באתר nrg‏, 6 במרץ 2014.
  65. ^ אריק בנדר, ‏השרה שקד: "החרם על ישראל הוא אנטישמיות בגלימה חדשה", באתר מעריב אונליין, 3 ביוני 2015
  66. ^ חדשות nana10, הרצוג: "החרם על ישראל – טרור אנטישמי מסוג חדש", באתר nana10‏, 4 ביוני 2015.
  67. ^ "ה-BDS הוא האנטישמיות החדשה"- הנאום המדהים של שר המשפטים הבריטי, ערוץ היוטיוב של ישראל שלי, 31 במרץ 2016.
  68. ^ עדו בן פורת, "זה אנטי יהודי ואנטי ישראלי, מספיק!", באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2016.
  69. ^ מפלגת השלטון בגרמניה: "תנועת ה-BDS היא אנטישמית", באתר מקור ראשון, 8 בדצמבר 2016
  70. ^ אריאל כהנא, פומפאו: "ה-BDS היא סרטן, נכריז עליה כתנועה אנטישמית", באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2020.
  71. ^ קרולין גליק, ‏מסלול הכסף: כך מממנים חמאס, אל קאעדה והג'יהאד האסלאמי את פעילות ה-BDS בארה"ב, באתר מעריב אונליין, 28 באפריל 2016.
  72. ^ עופר חדד, ‏דוח חושף: מחבלים בארגוני BDS, באתר ‏מאקו‏, 3 בפברואר 2019
  73. ^ "Tennessee legislature first in nation to approve anti-BDS measure". The Jewish Observer. אורכב מ-המקור ב-2017-12-19. נבדק ב-2018-01-05.
  74. ^ אריאל כהנא, ניו יורק: "מחרימים את ישראל - נחרים אתכם", באתר nrg‏, 5 ביוני 2016.
  75. ^ "Anti-Semitism: State Anti-BDS Legislation (June 2017)". Jewish Virtual Library. ביוני 2017. נבדק ב-2018-01-05. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ קרן משפחת רודרמן, יהדות ארצות הברית ומאבקם בחרם נגד ישראל, באתר קרן משפחת רודרמן, ‏ינואר 2019
  77. ^ FEDERAL COURT BLOCKS ARIZONA LAW AIMED AT ANTI-ISRAEL BOYCOTTS, ACLU, September 27, 2018
  78. ^ אתר למנויים בלבד טלי קרופקין, בית משפט פדרלי בטקסס חסם חוק שאוסר על עובדי מדינה לתמוך בחרם על ישראל, באתר הארץ, 27 באפריל 2019
  79. ^ אתר הכנסת
  80. ^ קנדה: הפרלמנט קרא לגנות את תנועת ה-BDS, באתר nana10‏, 23 בפברואר 2016
  81. ^ דנה סומברג, ‏בית הנבחרים של קנדה גינה רשמית את ארגון ה-BDS, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2016.
  82. ^ בן-דרור ימיני, סנונית אירופית ראשונה במלחמה נגד ה־BDS, באתר ynet, 9 במרץ 2017.
  83. ^ אריאל כהנא, שווייץ: יופסקו העברות כספים לארגונים אנטי-ישראליים, באתר nrg‏, 13 ביוני 2017.
  84. ^ Munich first in Germany to pass anti-BDS law, JPost, Benjamin Weinthal, 14 December 2017
  85. ^ אסף אוני, ‏הפרלמנט הגרמני אישר כי קמפיין ה-BDS הוא אנטישמי, באתר גלובס, 17 במאי 2019.
  86. ^ After labeling goods, EU think tank sets sights on Israeli banks, ynet, ‏22 July 2015
  87. ^ אתר למנויים בלבד נעה לנדאו, פורסמה רשימת הארגונים התומכים בחרם שפעיליהם לא יורשו להיכנס לישראל, באתר הארץ, 7 בינואר 2018
  88. ^ צביקה קליין, בית המשפט העליון בצרפת: BDS אינו חוקי, באתר nrg,
    Le boycott anti-israélien est «illégal» en France, באתר העיתון ליברסיון, 28 באוקטובר 2015 (בצרפתית).
  89. ^ איתמר אייכנר, מכה ל-BDS: ספרד תפצה את אוניברסיטת אריאל על גירוש סטודנטים, באתר ynet, 6 בינואר 2016
  90. ^ In historic decision, Spanish High Court rules against BDS, באתר ג'רוזלם פוסט, 5 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  91. ^ החרם ועונשו: גרמו לביטול הופעה בארץ ויפצו באלפי שקלים, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2018.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=BDS&oldid=39915977"