תרכובת כימית היפותטית

תרכובת כימית היפותטית היא תרכובת כימית שלא זוהתה מניעה תאורטית ליצירתה, אך לא ידוע כי סונתזה, נצפתה, בודדה, זוהתה או הוכחה כקיימת. יציבות תרכובת ותכונות אחרות שלה ניתנות לחיזוי בעזרת כלי כימיה חישובית, אך השערה על קיום תרכובת יכולה להתבסס גם על שיקולים כימיים שאינם חישוביים.

כמה תרכובות היפותטיות קשות מאד ואולי בלתי אפשריות לייצור, בשל מגבלות מרחביות (למשל טטרא-טרט-בוטילמתאן , כלור הפטאפלוריד, ClF₇, או ברום הפטאפלוריד, BrF₇) או מתח קשר (למשל טטראהדראן ). תרכובות אחרות עשויות להיות לא יציבות בצורה קיצונית עקב פירוק, איזומריזציה , פילמור, שחלוף או דיספרופורציונציה. חלקן עשויות להתקיים רק כחומר ביניים . לאחרות, כמו למשל היפרקובאן , אין שיטה ידועה לסינתזה.

חלק מהתרכובות הרדיואקטיביות לא סונתזו עקב זמן מחצית החיים הקצר של אחד היסודות (לדוגמה, פראנציום הידרוקסיד FrOH, רדון הקספלוורייד RnF₆, אסטטין הפטפלוורידי ופוליוניום (II) פלואוריד PoF₂).

"תרכובות אב" מסוימות טרם בודדו, למרות שתרכובות אנלוגיות עם מתמירים קיימות (לדוגמה, בורול לא בודד למרות קיומו של פנטאפנילבורול). קיומן של תרכובות היפותטיות מוסק לעיתים מקיומן של תרכובות אחרות, כגון הסקת קיום חומצה מקיום המלח שלה, או מלח הקיים עם קטיון מסוים אך לא עם אחר. דוגמאות לחומצות כאלו הן חומצה דיסולפרית וחומצה סולפרית, שמלחיהן יציבים.

תרכובות היפותטיות משמשות לעיתים בניסויים מחשבתיים.

כמה תרכובות שהיו זמן רב היפותטיות בודדו בסופו של דבר. קיומו של אתילן דיון הוצע בשנת 1913 ונצפה ספקטרוסקופית בשנת 2015. תרכובת יציבה נוספת, אשלגן טריכרומט, הופקה בקנה מידה קטן וידועה כחומר מחמצן חזק מאוד. הועלו השערות לגבי קיומם של נתרן טריכרומט ונתרן/אשלגן טטרכרומט אך התרכובות טרם בודדו.

ישנן תרכובות אשר בעבר סברו בטעות שזוהו, אך כיום נחשבות כתרכובות כימיות היפותטיות או אפילו לכאלו שאין בסיס תאורטי לקיומן. דוגמאות לתרכובות כאלו הן פולימר מים , חמצן טטרפלואוריד, כרום הקספלואוריד ואוסמיום אוקטפלואוריד .

דוגמאות נוספות לתרכובות היפותטיות הן קסנון אוקטפלואוריד , פנטאזול , הקסזין , אוקטאזקובן ,ציקלוטריאוקסידאן ,חנקן פנטפלואוריד  וטטרפלואורואמוניום פלואוריד .

רניום הפטהידריד טרם בודד, אך מלח שלו, אשלגן נונהידרידורנאט (VII) , יציב.