לדלג לתוכן

תיירות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העיר הדרומית אילת היא אחת מערי התיירות המובילות בישראל
רצועת החוף של תל אביב המרכזת בתי מלון רבים
תיירים בקרבת העיר העתיקה בירושלים, 2007
המרכז הבהאי העולמי וברקע נמל חיפה

תיירות בישראל היא ענף כלכלי המבוסס על מכלול האתרים התיירותיים ושירותי תיירות בישראל: נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה בדרך כלל לחופשה, נופש, בידור או עסקים. תעשיית התיירות בישראל מורכבת משני ענפים שונים המשתלבים זה בזה: תיירות הפנים הנותנת שירותים לאזרחי המדינה ותיירות החוץ הנותנת שירותים למבקרים בישראל ממדינות אחרות וכוללת תיירות מרפא ועלייה לרגל.

ערי התיירות המובילות בישראל הן ירושלים, תל אביב, אילת וטבריה, והאתרים המובילים מחוץ לערים הם ים המלח ומצדה לצד מגוון אתרים היסטוריים וטבעיים אחרים אשר כולם בקרבה גבוהה יחסית, זה לזה. במשך השנים, הושפעה התיירות בצורה משמעותית מהתדמית של ישראל בעולם, בין השאר בהשפעת המצב הגאו-פוליטי-ביטחוני בישראל כמו גם מגורמים אחרים.

בשנת 2018 מספר התיירים חצה את רף ה-4 מיליון ועמד על כ-4.1 מיליון - עם עלייה של 14 אחוז מהשנה הקודמת.[1] שנת 2019 המשיכה בשבירת השיאים בתיירות הנכנסת עם כניסה של 4.55 מיליון תיירים, עלייה של כ-11% אחוז לעומת השנה שעברה.[2][3]

המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל הוא משרד התיירות.

נכון ל-2022 ישראל ממוקמת במקום ה-18, כך עולה מסקר הבוחן את היעדים התיירותיים הטובים בעולם, של מגזין התיירות הנחשב קונדה נסט טרוולר (Condé Nast Traveler)[4][5].

לצד התרומה הכלכלית של מגזר התיירות, תיירנים בישראל רואים בתיירות החוץ לישראל גם מטרה פוליטית. שכן לטענתם, המבקרים המגיעים לישראל משפרים את דעתם על ישראל לטובה, לאחר שהם נחשפים לחיים בישראל, השונים מהתמונות השליליות שמראים כלי התקשורת בעולם[6][7].

התיירות הנכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיירות הנכנסת מוגדרת על ידי המרכיבים הבאים:

  • תנועה אל תוך מדינת ישראל
  • של בעלי דרכון שאיננו ישראלי
  • דרך מעברי הגבול המוסדרים
  • ששהו בישראל יותר מיום אחד (אלו ששהו פחות מיום אחד מוגדרים "מבקרי יום")

ב-2011 נכנסו לישראל 2.8 מיליון תיירים. עיקר התנועה נעשתה דרך נתב"ג (כ-84% ב-2011[8]). נמל תעופה נוסף המשמש את התיירות הנכנסת הוא נמל התעופה רמון, הפועל בעיקר עבור טיסות השכר מאירופה של תיירים המגיעים לנופש באילת. תיירות נכנסת בהיקפים קטנים יותר עושה דרכה לישראל דרך המעברים היבשתיים גשר אלנבי ומעבר טאבה, ומעברים שנפתחו בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994: מעבר יצחק רבין (ערבה) ומעבר נהר הירדן (גשר שיח' חוסיין). בשנת 2011 כ-10% מכלל התיירים הגיעו דרך מעברים אלו.[8]

שערי כניסה נוספים לתיירות הנכנסת הם נמלי הים של חיפה, אילת ואשדוד - המאפשרים, בין השאר, סיורים חד יומיים או דו יומיים של ספינות טיולים. תיירים אלו מוגדרים "מבקרי שיוט".

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת המדינה ועד 2011 הגיעו לישראל 65 מיליון תיירים בסך הכל. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נכנסו לישראל כ-50 אלף תיירים בממוצע בשנה. לאחר סוף תקופת הצנע מספר התיירים עלה מ-100 אלף ב-1959[9], לכ-300 אלף באמצע שנות השישים[10]. השקט היחסי בתחילת שנות השבעים לאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, הביא לשיא תיירים ב-1972 עם כ-750 אלף תיירים. ב-1977 ישראל עברה את הרף מיליון תיירים לראשונה. וב-1994 חצתה של קו השני מיליון. עם זאת ידעה התיירות הנכנסת תנודתיות שהושפעה בעיקר מאירועים ביטחוניים. ניתן לראות מתאם בין כניסת התיירים לישראל לבין המצב הגאו-פוליטי והביטחוני ששרר בישראל באותם ימים: מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה, מלחמת המפרץ, והאינתיפאדה השנייה כל אלו הביאו לירידה במספר התיירים לישראל, כאשר העלייה מחדש לקחה כמה שנים. משברים אלה הביאו לפיטורים נרחבים של עובדים שכירים במלונות ובסוכנויות נסיעות. בתקופות משבר בלט בחסרונו מנגנון הגנה כלכלי על העוסקים בענף, ותקופות ההתאוששות היו מלוות בירידה ברמת השירותים המקצועיים - כתוצאה מפרישת עובדים מנוסים בעיתות המשבר. ב-2020 חלה צניחה חדה בתיירות בכל העולם עקב מגפת הקורונה, עם 850,000 תיירים נכנסים בלבד. שכ-700,000 מהם הגיעו בחודשים ינואר-פברואר טרם פרוץ המגפה ברחבי העולם.[11]

בממוצע מתחילת שנות השבעים ועד לשנת 2000 לישראל הגיעה 0.4% מהתיירות העולמית[12][13], הרי שבעשור השני של המאה ה-21 השוק של ישראל ירד ל-0.3%. הדבר בולט עוד יותר שכן מאז האינתיפאדה השנייה עלתה חלקה של ה"תיירות השבויה". של יהודים להם קשרי משפחה בישראל מכלל התיירים[14].

נכון לשנת 2019, הערים עם הכי הרבה תיירים בישראל הן ירושלים עם 4.467 מיליון תיירים ותל אביב עם 2.978 מיליון תיירים. כמו כן, ירושלים ותל אביב מדורגות במקומות ה-61 וה-79 בהתאמה ברשימת מאה הערים המתוירות ביותר בעולם לשנת 2018 לפי Euromonitor International.[15]

סטטיסטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך סקר של משרד התיירות שנעשה על תיירים שיצאו מישראל מנמל התעופה בן-גוריון וממעבר טאבה ושהו בישראל לפחות לילה אחד, נמצא שכ-54% מהתיירים הם נוצרים. ו-25% יהודים. כאשר שיעור היהודים בולט ממדינות כמו ארצות הברית, בלגיה וקנדה שם הם מהווים מחצית מכלל התיירים, ומצרפת שם היהודים מהווים רוב מכלל התיירים. מהסקר של שנת 2018 נמצא שבקרב הנוצרים שביקרו בישראל ש-43% שייכים לנצרות הקתולית (52% מכלל הנוצרים בעולם), 31% שייכים לנצרות הפרוטסטנטית (35% מכלל הנוצרים בעולם), ו-24% שייכים לנצרות האורתודוקסית (11% מכלל הנוצרים בעולם).[16] המטרות הביקור הנפוצות ביותר הן ביקור קרובים וידידים (30%) ,תיור וטיול (25%), צליינות (19%), בילוי והנאה (14%) ועסקים (9%). 80% מהתיירים ביקרו בירושלים, 74% בתל אביב, 52% בים המלח, 35% בגליל ובכנרת, 30% בחיפה 16% ברמת הגולן כ-8% בנגב וכך גם אחוז דומה באילת. כ-30% מאלו שבאו לטיול עשו זאת בטיול מאורגן, וכך גם 84% מאלה שבאו למטרות צליינות. הזמן הממוצע שתייר בא לישראל הוא של כשבוע, כאשר היוצאים מן הכלל של אלה שבאים לביקורי קרובים שהממוצע עומד על שבוע וחצי ואצל אנשי עסקים עם ממוצע של ארבע לילות. מתוך כלל אמצעי הלינה 51% לנו בבתי מלון, 27% התארחו בבתים של קרובים וידידים, ו-13% בדירות שכורות כמו Airbnb. בתיירות בישראל אין עונתיות ומספרי התיירים זהים בכל חודשי השנה, כאשר חודשי הקיץ יותר חלשים בקרב צליינים ומטיילים בשל מזג האוויר החם.

מלבד המטרות העיקריות שצוינו, התפתחה בישראל גם תיירות מרפא בעיקר מברית המועצות לשעבר, ושיעורים זניחים תיירות פוליטית, של אנשים הבאים למחות על מדיניות ישראל או לתמוך בה.[17]

מספר כניסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כניסת תיירים לישראל (באלפים)[8][18]



משברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת המפרץ הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר משמעותי בתיירות הנכנסת היה בעקבות עליית המתיחות במזרח התיכון, עקב הפלישה העיראקית לכווית, שהובילה לגל ביטולים של תיירים[19]. בשווקים מסוימים חלה ירידה חדה במספר המבקרים החל מאוגוסט 1990[20].

האינתיפאדה השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך האינתיפאדה השנייה, חלה ירידה חדה במספר התיירים המגיעים לישראל ובפרופיל שלהם. כך למשל לפי סקר של משרד התיירות מ-2003, 42% מהתיירים באו לביקורי קרובים, ו-14% הם אנשי עסקים. כאשר 56% מהמבקרים היו יהודים[21]. המשבר עצמו הוביל לקיפאון בבניית בתי מלון.

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר טבח שבעה באוקטובר פסקה כמעט לחלוטין התיירות הנכנסת לישראל[22]. רוב חברות התעופה הגדולות ביטלו את קווי הטיסה לישראל עקב המצב הביטחוני, וממשלות ברחבי העולם פרסמו אזהרת מסע לאזרחיהן. רוב חברות הביטוח בעולם הודיעו כי ביטוח נסיעות סטנדרטי אינו תקף לישראל. אוניברסיטאות ברחבי העולם הקפיאו את ביקורי הסטודנטים שלהן בישראל במסגרת חילופי סטודנטים.

גם תיירות הפנים ירדה באופן חד, עקב תקיפות בדרום ובצפון[23]. מפונים רבים תפסו את חדרי בתי המלון בישראל[24].

עובדים רבים בענף התיירות איבדו את פרנסתם[25]. כדי לשמר את עובדי הענף הקצה משרד התיירות 70 מיליון שקל לסיוע במימון השכר לעובדים שהכנסתם ירדה משמעותית[26].

רוב התיירים המגיעים לישראל בתקופת המלחמה הם יהודים הבאים לביקורי סולידריות או אנשים להם קרובים בישראל[27].

תיירים נכנסים לפי ארץ אזרחות ממדינות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה 1980[28] 1985[28] 1995[28] 2013[29] 2019[29] אוק' 2022

- ספט' 2023[30][31]

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 253,000 367,000 452,700 597,200 969,400 1,046,400
רוסיהרוסיה רוסיה 112,300 405,000 318,100 213,600
צרפתצרפת צרפת 130,200 140,700 178,400 292,300 367,500 269,300
גרמניהגרמניה גרמניה 134,900 145,800 218,800 159,800 289,000 203,600
בריטניהבריטניה הממלכה המאוחדת 122,500 129,300 217,100 173,300 235,400 225,100
איטליהאיטליה איטליה 46,000 44,000 83,000 127,700 190,700 139,600
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 23,600 108,000 135,400 75,100
פוליןפולין פולין 15,100 67,200 156,900 99,100
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין 4,300 25,000 156,100 24,000
רומניהרומניה רומניה 3,000 3,000 8,500 34,600 121,100 109,200
ספרדספרד ספרד 7,800 14,200 32,600 47,900 104,700 85,700
קנדהקנדה קנדה 25,500 38,100 46,500 65,300 95,800 84,300
הולנדהולנד הולנד 35,900 32,100 75,500 52,037 91,000 59,700
ברזילברזיל ברזיל 6,700 9,600 28,200 54,000 82,100 81,700
שווייץשווייץ שווייץ 31,800 36,200 53,900 38,400 63,500 42,400
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 20,600 26,000 40,400 26,900 49,400 31,400
בלגיהבלגיה בלגיה 19,900 19,700 46,700 32,500 44,600 38,600
דנמרקדנמרק נורווגיהנורווגיה שוודיהשוודיה פינלנדפינלנדארצות סקנדינביה 68,600 62,400 107,600 79,080 93,600 58,900
יפןיפן יפן 3,300 4,700 15,800 13,500 26,100 12,000
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 13,100 19,900 24,600 32,500 48,800 43,400
סך הכול 1,065,800 1,264,600 2,215,600 2,961,700 4,551,600 3,759,700

תיירות פנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטיילים ישראלים בנחל הבניאס בגליל העליון

תיירות הפנים מהווה חלק נכבד בתיירות בישראל. מעת לעת, משפחות ישראליות רבות יוצאות לטייל ברחבי הארץ, באתרי רשות הטבע והגנים. צפון ישראל (בעיקר הגליל, אזור הכנרת ורמת הגולן) נחשב לאזור נוח יותר מבחינת מזג האוויר וכן מבחינת שירותי התיירות והאירוח (בעיקר לינה בצימרים ולא בבתי מלון).

בישראל גם קיימים עסקים קטנים המהווים מוקדים תיירותיים, המייצרים ומשווקים מזון בתוצרת עצמית - זיתים, גבינות, שמן, יין, לחמים ועוד.

האתרים הפופולריים ביותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי בדיקה שנעשתה באתר TripAdvisor אלו האתרים בישראל להם הכי הרבה חוות דעת נכון ל-15 בינואר 2022:

מספר אטרקציה מספר חוות דעת
1 העיר העתיקה בירושלים 13,938
2 הכותל המערבי 11,167
3 יפו העתיקה 10,465
4 יד ושם 8803
5 כנסיית הקבר 6790
6 מוזיאון ישראל 4936
7 הר הזיתים 4329
8 המצפה התת-ימי 3832
9 הגנים הבהאיים 3694
10 מנהרות הכותל 3471
11 מצדה 3430
12 הטיילת של תל אביב 3090
13 נווה צדק 3085
14 גת שמנים 2829
15 נמל תל אביב 2647
16 הכנרת 2420
17 גן הקבר 2368
18 ים המלח 2364
19 מגדל דוד 2208
20 מוזיאון תל אביב לאומנות 2021
21 פארק תמנע 1811
22 ריף הדולפינים 1740
23 שוק הכרמל 1671
24 כנסיית הבשורה 1634
25 הר הבית 1571
26 שמורת חוף האלמוגים 1536
27 שוק מחנה יהודה 1448
28 נקבת השילוח 1432
29 עכו העתיקה 1340
30 מגדלא 1156
31 עיר דוד 1129
32 קיסריה 1092
33 מכתש רמון 1087

בתשלום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה 2008 2010[32] 2012
אתר מספר מבקרים אתר מספר מבקרים אתר מספר מבקרים
1 מצדה 721,915 מצדה 762,992 גן החיות התנכ"י 752,000
2 קיסריה 713,648 גן החיות התנכ"י 718,902 מצדה 724,000
3 גן החיות התנכ"י 687,647 קיסריה 698,808 הספארי ברמת גן 713,000
4 הספארי ברמת גן 581,800 שמורת טבע נחל חרמון 663,000 קיסריה 670,000
5 חמת גדר 500,000 הספארי ברמת גן 656,930 שמורת טבע נחל חרמון 561,000
6 עין גדי עין גדי 467,562 עין גדי 471,000
7 פארק המצפה התת-ימי באילת 458,000 חמת גדר 450,000 חמת גדר 440,000
8 שמורת טבע נחל חרמון (הבניאס) 430,531 פארק המצפה התת-ימי באילת 425,000 ימית 2000 431,000
9 ימית 2000 412,533 גן לאומי קומראן 410,876 פארק המצפה התת-ימי באילת 423,000
10 גן לאומי קומראן 389,291 ימית 2000 410,133 גן לאומי קומראן 377,000

מוקדי משיכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטובוס מוריד תיירים במאהל בדואי, בקרבת באר שבע, בשנת 1960.

קיימים מספר מוקדי משיכה ייחודיים לישראל, המהווים משאב תיירותי. ביניהם:

תיירות פנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמדינה בה עשרות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרי תרבות ואטרקציות שונות, קיימת תיירות פנים בישראל רבה. לדוגמה, במועדים וחגי ישראל עשרות ואף מאות אלפים פוקדים את שמורות וגני הטבע השונים. ענפים נוספים בתיירות הפנים המתפתחת הם תחומי תיירות המורשת והתיירות האתנית. [33]בתקופת הקורונה, כמו גם בתקופות של מתיחות ביטחונית, כאשר התיירות הנכנסת הייתה בשפל, היה ביטוי לתיירות הפנים[34]. יישובים רבים כוללים כבתי עסקים צימרים אכסניות ובתי מלון[35][36][37].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עמוס כרמל, מלון אורחים: ספר תולדות המלונאות בארץ-ישראל, הוצאת איגוד המלונאות בישראל, 2010
  • קובי כהן-הטב, לתור את הארץ, התיירות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי 1917 - 1948, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ז 2006

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: תיירות בישראל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיירות בישראל

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תומר הדר, עלייה של 14% במספר התיירים שהגיעו ב-2018 - יותר מ-4 מיליון, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2019
  2. ^ כניסות מבקרים לישראל בחודשים ינואר - נובמבר 2019, באתר www.cbs.gov.il, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  3. ^ עירית רוזנבלום, שנת 2019 תסתיים עם 4.55 מיליון כניסות תיירים, באתר IAS, ‏2019-12-29 באתר IAS
  4. ^ מערכת וואלה! תיירות‏, 48 המדינות הכי טובות בעולם ב-2022: ישראל הפתיעה אפילו את עצמה, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2022
  5. ^ https://www.cntraveler.com/story/top-countries-in-the-world Top Countries in the World: Readers’ Choice Awards 2022
  6. ^ דניאל צימט, פרצופה של מדינה, 2017
  7. ^ נתב"ג ריק ומשווע לתיירים, באתר כאן 11, ‏20 בנובמבר 2023
  8. ^ 1 2 3 כניסות מבקרים, לפי ארץ אזרחות, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(הקישור אינו פעיל, 20.1.2020)
  9. ^ 100 אלף תיירים ביקרו בישראל ב-1959, באתר חרות, ‏3 בפברואר 1960
  10. ^ כ-300 אלף תיירים ביקרו בארץ בשנת 1965, באתר דבר, ‏7 בינואר 1966
  11. ^ כניסות מבקרים לישראל בשנת 2020, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  12. ^ נתוני תיירות עולמית, באתר Statistica.com
  13. ^ נתונים היסטוריים על תיירות בישראל, באתר הלמ"ס
  14. ^ משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון-תיירות-ושירותי-הארחה-2000-2012
  15. ^ Top 100 City Destinations: 2019 Edition, Euromonitor International
  16. ^ סקר תיירות נכנסת לשנת 2018, באתר משרד התיירות
  17. ^ רנן נצר, ‏אג'נדה טורס, באתר גלובס, 11 במאי 2017
  18. ^ תיירות ושירותי הארחה 1990–2010 (סטטיסטי-קל), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  19. ^ תיירים מבקשים לצאת; ישראלים ממהרים לחזור, באתר מעריב, ‏13 באוגוסט 1990
  20. ^ תיירים מבריטניה לא רוצים לבוא, באתר מעריב, ‏6 בדצמבר 1990
  21. ^ סקר תיירות נכנסת 2003
  22. ^ יוסי פתאל: ענף התיירות הנכנסת נמצא בקיפאון מאז פרוץ המלחמה ואין מתווה ראוי לפיצויים, באתר חדשות 13, 24 באוקטובר 2023
  23. ^ אתר למנויים בלבד הדר קנה, ענף התיירות משותק: "העצירה כמעט מוחלטת, כל ההזמנות עד סוף השנה בוטלו", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2023
  24. ^ קותי פונדמינסקי, ניסיון אחרון להחיות את ענף התיירות בירושלים, באתר mynet‏ ירושלים, 8 בספטמבר 2024
  25. ^ הודיה רן ותאיר אלטשולר, התיירות בגסיסה: “אם לא תהיה פעולה מיידית, ענף שלם יקרוס”, באתר עכשיו 14, 29 בינואר 2024
  26. ^ מאת איריס ליפשיץ-קליגר, המדינה תקצה 70 מיליון שקל לשימור עובדים בתיירות הנכנסת, באתר ynet, 18 באוגוסט 2024
  27. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים         ארי ליבסקר, צילום: אוראל כהן, [1], באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2024
  28. ^ 1 2 3 תנועות הגירה ותיירות - שנתון סטטיסטי לישראל 1996 - מספר 47, באתר www.cbs.gov.il
  29. ^ 1 2 ארכיון מידע סטטיסטי על כניסות תיירים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  30. ^ כניסות של מבקרים לישראל בשנת 2022, באתר www.cbs.gov.il
  31. ^ כניסות של מבקרים לישראל בשנת 2023, באתר www.cbs.gov.il
  32. ^ Israel's top 10 tourist sites, ISRAEL21c, ‏2011-04-21 (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ המועצה לשימור אתרי מורשת, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת, ‏2000
  34. ^ עידן ארץ, ‏תיירות הפנים בישראל מפצה על תיירות החוץ, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2022
  35. ^ https://www.ktl.co.il/m/category.asp?catcode=1526
  36. ^ https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/תיירות-פנים.aspx תיירות פנים - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  37. ^ https://www.odata.org.il/file_uploader_ui/download/survey-t/46eb798e-1bdd-4aee-8f38-c47ba980cd34.pdf דו"ח ממצאים לסקר תיירות פנים בישראל עבור משרד התיירות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תיירות_בישראל&oldid=40136325"