תהילים קל"ט

לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד מִזְמוֹר.
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע. ב אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק. ג אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל-דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה. ד כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ. ה אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. ו פלאיה (פְּלִיאָה) דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא-אוּכַל לָהּ. ז אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. ט אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. י גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. יא וָאֹמַר אַךְ-חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. יב גַּם-חֹשֶׁך לֹא-יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. יג כִּי-אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. יד אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד. טו לֹא-נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר-עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. טז גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל-סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא (וְלוֹ) אֶחָד בָּהֶם. יז וְלִי מַה-יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ, רָאשֵׁיהֶם. יח אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ. יט אִם-תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי. כ אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ. כא הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. כב תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי. כג חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי. כד וּרְאֵה אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם.

תהילים קל"ט הוא המזמור ה-139 בספר תהילים. (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-138 במספר). עיקר עניינו של המזמור הוא התבוננות בתלות של האדם באל. לכאורה, האדם מדבר לפני אלוהים ומביע לפניו את מחשבותיו ואף פועל באופן עצמאי ולעיתים מנוגד לדרכו של האל, אולם בסופו של דבר, כך לפי משורר המזמור - כל מעשיו של האדם, מחשבותיו ודיבוריו הם גלויים לאל ונתונים בידיו.

סוגת המזמור

יש הרואים במזמור קל"ט המנון, אחרים רואים בו מזמור הודיה ומנגד יש הסוברים כי המזמור הוא מזמור תחינה או תפילתו של החוטא, תפילת יחיד. יש מבין חוקרי המקרא אשר רואים בפרק, מזמור דידקטי בשל הרצון של המשורר להדריך את הקוראים כיצד יש עליהם להתפלל.

מבנה המזמור

המזמור בנוי מאינקלוזיו. בעל המזמור עושה שימוש בשורש י-ד-ע בשני הפסוקים הראשונים והחותמים של המזמור. בכותרת ובפסוק החותם את המזמור מופיע השורש ח-ק-ר. גם השורש ד-ר-כ מופיע בפתיחתו ובסיומו של המזמור. המזמור מתייחד בפירושו הד-משמעי. בעל המזמור משבח את האל על כך שיצר אותו אך מנגד טוען המשורר כי כובד ידו של האל לא מאפשרת לו לברוח. לפי תוכן המזמור והמשמעויות העולות ממנו ייתכן כי כותב המזמור הוא נביא או אחד, שהנבואה הוטלה עליו ואין הוא יכול להימלט ממנה כדוגמת יונה, ירמיהו ויחזקאל, שניסו להימלט מהנבואה שהוטלה עליהם אך ללא הועיל. יש המחלקים את המזמור לשישה חלקים:

פסוקים	כותרת
א'-ו'	האל יודע את דרכיו של האדם ופועלו
ז'-י"ב	לאדם אין יכולת להסתתר מהאל
י"ג-ט"ז	האל בורא האדם ומגינו
י"ז-י"ח	המשורר מביע נאמנות למאמינים באל ובה'
י"ט-כ"ב	קריאה לה' ולבעל המזמור להילחם ברשע
כ"ג-כ"ד	סיום וקריאת המשורר לה' לעזור לו בחקירה עצמית והדרכה בדרכיו של ה'

המזמור בתרבות

מזמור קל"ט היווה השראה למשוררים רבים ביניהם אברהם אבן עזרא ממשוררי ימי הביניים. שירו "אלהי חקרתני ותדע מזימתי" נכתב בהשראת המזמור כאשר המשורר נצמד לפרשנותו של ראב"ע. מילות המזמור הולחנו על ידי משה פלד.

במוזיקה החסידית

• אנא אלך מרוחך - שני ניגוני חב"ד שונים נישורים על המילים "אנא אלך מרוחך ואנא מפניך אברח, אם אסק שמיים שם אתה, ואציעה שאול הינך". ביצוע לניגון גם של חנן בן ארי באלבום צמאה 3, הביצוע מוכר בגרסה של מוטי וייס עם המילים מחשבות טובות.
• אם אסק שמים אהרלה סמט באלבום אוירא דארץ ישראל.
• אנא אלך - הראל טל באלבום קראתי בכל לב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"ט בוויקישיתוף

• הרצליה וגנר, ‏פירוש ר' אברהם אבן עזרא לספר תהילים - ייחודו של מזמור קלט, כעת, עמ' 32