שפהאוזן (קנטון)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| |||
 | |||
| מדינה |
 שווייץ | ||
|---|---|---|---|
| רשות מחוקקת |
Cantonal Council of Schaffhausen  | ||
| בירת הקנטון | שפהאוזן | ||
| שפה רשמית |
גרמנית | ||
| תאריך ייסוד | 1501 | ||
| שטח | 298 קמ"ר | ||
| גובה | 392 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Hagen (912 מטר) | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה |
ריין (344 מטר) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקנטון | 81,991 (31 בדצמבר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 264.2 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 47°43′00″N 8°34′00″E / 47.716666666667°N 8.5666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.sh.ch | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת שפהאוזן רגילה) | |||
  | |||
שפהאוזן (בגרמנית: Schaffhausen) הוא הקנטון הצפוני ביותר של שווייץ עם כ-80,000 תושבים (נכון ל-2013). ושטח של כ-298,000 דונם. שפהאוזן נמצא צפונית לציריך וכולל, למרות קוטנו, 27 רשויות מקומיות. בירת הקנטון והעיר הגדולה ביותר בקנטון היא שפהאוזן עם כ-23,000 תושבים. שפהאוזן גובל בקנטונים ציריך ותורגאו ובגרמניה
שורשיה של שפאוזן נמצאים עוד בימי הביניים. במאה ה-11 נוסד באזור מנזר בנדיקטיני, שהוביל לפיתוח הקהילה המקומית. קהילה זו הייתה עצמאית משנת 1190 ועד שסופחה בשנת 1330 לבית הבסבורג. בשנת 1419 שפהאוזן נותקה מבית הבסבורג ובשנת 1501 הצטרפה לקונפדרציה השווייצרית הישנה.
הרכבת הראשונה הגיעה לשפהאוזן ב-1857. בשנת 1944 סבלה שפהאוזן מהפצצה של מטוסי חיל-האוויר האמריקאי, שסטו בטעות מגרמניה הנאצית לשווייץ הנייטרלית.
21.9% (או 16,323) מתושבי המחוז הם זרים. השפה הגרמנית היא השפה המדוברת ביותר בקנטון, והדת הדומיננטית (נכון לשנת 2000) היא הנצרות הפרוטסטנטית, שמונה כ-50% מהמאמינים בקנטון. אחריה הנצרות הקתולית, עם 24% מהמאמינים. מועצת המחוז מורכבת מכ-60 נציגים הנבחרים אחת ל-4 שנים. עד שנת 2008 היו כ-80 נציגים במועצה.
מבחינה גאוגרפית, הקנטון נמצא כמעט לחלוטין על גדתו הימנית של הריין. הענפים המרכזיים בכלכלה המקומית הם ייצור של מכונות, מוצרי מתכת, שעונים ותכשיטים. ענפי תעשייה זעירים יותר הם טקסטיל, מוצרי עור, זכוכית, מלט, נייר וכימיקלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שפהאוזן (בגרמנית)- שפהאוזן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקנטונים של שווייץ | ||
|---|---|---|
|
