שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה. בשונה מדרך חלוקת כל היממה ל-24 חלקים קבועים. מכאן ההבדלים באורך שעת יום ושעת לילה, וכן אורך השעה בין עונות השנה.
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות נהוגה שיטת חישוב זו למטרות הלכתיות, והתקבלה על דעת כל פוסקי ההלכה. שעות זמניות משמשות לחישוב זמנים של מצוות שונות כמו מועדי התפילות השונות, סוף זמן קריאת שמע, סוף זמן אכילת חמץ ועוד. רוב השעות המוזכרות בתלמוד, הן על פי שעות זמניות, כגון זמן מנחה קטנה ומנחה גדולה, וכן פלג המנחה ועוד. שכן הן נקבעות לפי חלקי היום. אך שעות שנאמרו כמדד לזמן אובייקטיבי הן שעות קבועות כמו שש שעות המתנה בין בשר לחלב[1]. וכן השעות בחישוב מולד הלבנה וארבע התקופות וכן כוכבי הלכת באסטרולוגיה.
לפי ההלכה מחשבים את שעות היום על פי חלוקה של זמן האור ל-12 חלקים שווים, וכן את הלילה על פי חלוקה של שעות החשכה ל-12 חלקים שווים, כך שכל חלק מייצג שעה אחת.
דעות האחרונים בחישוב השעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשונים ובאחרונים אחרונים נחלקו מה נחשב יום לעניין זה, האם משעת הנץ החמה עד השקיעה, או מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
לדעת בעל התניא והגר"א היום מתחיל בזריחת השמש (="הנץ החמה") ומסתיים בשקיעתה, וזמן זה יש לחלקו ב-12 שעות, כאשר כל חלק הוא שעה זמנית. אחת מטענותיהם היא שאם נחשב את הזמן שבין עלות השחר לצאת הכוכבים יהא היום ארוך מהלילה אפילו בימי השוויון באביב ובסתיו. שהרי כדור הארץ חציו מואר וחציו חשוך ובאזור הדמדומים שהוא המקום שבחצי החשוך עדיין האטמוספירה מוארת ואם הוא חלק מהיום לא ימצאו יום ולילה שווים באורכם פעמיים בשנה אלא רק בחורף. זו גם שיטת רב שרירא גאון,[2] רב האי גאון,[3] רבינו חננאל,[4] והרמב"ם,[5] והלבוש.[6]
לדעת המגן אברהם יש לחשב את השעות מעלות השחר, ועד פרק זמן הזהה להפרש בין עלות השחר להנץ החמה, לאחר שקיעת החמה, יש 12 שעות זמניות. שיטה זו ידועה כ"שיטת המגן אברהם", אולם המגן אברהם (נח:א) כותב כן רק לגבי מצות קריאת שמע (המתחילה מעיקר הדין בעלות השחר), ואילו לגבי שאר זמני היום, אין מסקנא ברורה במגן אברהם. ברם, יש בוודאי פוסקים אחרים הנוקטים כשיטת "המגן אברהם" גם לגבי שאר זמני היום. זו גם שיטת התוספות[7], הרמב"ן,[8] הרשב"א[9], הריטב"א,[10] הרא"ה,[11], והתרומת הדשן,[12] וכן פסקו גם הב"ח,[13] האליה רבה,[14], והפרי חדש.[15] לפי שיטה זו השעה הזמנית ארוכה יותר. לפי שיטת החישוב של בעל ה"מגן אברהם" גם ביום השווה, שעה זמנית ארוכה משעה רגילה בכ-10 דקות, וזהו הקושי העיקרי בשיטה זו.
לפי דעת רבי נחמן מברסלב יש להחשיב את השעות הזמניות בלילה בלבד החל מהשקיעה, ואילו ביום השעות מחושבות כדעת ה"מגן אברהם" [דרוש מקור].
עניינן של השעות הזמניות אינו מוזכר בתלמוד[16]. הראשון שהתייחס אליו הוא רבי אברהם בר חייא[17], הרמב"ם הרחיב שיטה זו והפכה נחלת הכלל[18] וכן סבר הרא"ש[19]. מבין הראשונים יש שמוכח מדבריהם שהם לא גרסו חידוש זה, ולדעתם כל זמני ההלכה, כאכילת חמץ וזמן תפילה, מתייחסים לשעות רגילות. ביניהם רבי ישראל איסרלין, בעל "תרומת הדשן"[20]. כמה מהאחרונים קיבלו שיטה זו הלכה למעשה, והוכיחו כמותה מדברי ספר הזוהר ומדברי הש"ך[21], ביניהם רבי יעקב עמדין[22], הפני יהושע[23], בעל "משכנות יעקב"[24], ורבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר"[25]. אך הלכה למעשה כמעט ולא התקבלה דעה זו, מלבד חסידות קומרנא הנוהגת בכך, על פי פסקו של רבם, רבי יצחק אייזיק ספרין, בספרו "שולחן הטהור" (סימן נח).
בתרבויות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסלמים משתמשים עד ימינו בשיטת חישוב זו לקביעת זמנן של חמש התפילות הנאמרות בכל יום. באתיופיה משתמשים בשעות זמניות עד ימינו לציון השעה[26]. מאחר שקו הרוחב של היישובים באתיופיה סמוך לקו המשווה, משך היום והלילה משתנה בפחות משישים דקות לאורך השנה[27]. עם זאת, מבקרים זרים באתיופיה העידו על קושי בתיאום פגישות, מאחר שהשעה שש ביום משמעה חצות היום - מועד שבשעון המערבי מצוין בשעה שתים עשרה בצהריים[26].
ביפן היה נהוג זמן שחושב באמצעות שעות זמניות עד שנת 1873, שבה אימצה יפן את סגנון הזמן המערבי של שעות קבועות אחידות ואת הלוח הגרגוריאני.
חישוב השעות הזמניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ שעה זמנית תהיה ארוכה מ-60 דקות, מכיוון שזמן האור הוא יותר מ-12 שעות, ואילו בחורף השעה הזמנית תהיה קצרה יותר מ-60 דקות, מכיוון ששעות האור נמשכות פחות מ-12 שעות. ככל שנמצאים בנקודת רוחב צפונית יותר (בחצי הכדור הצפוני) ההפרשים בין השעה הזמנית והשעה הרגילה גדולים יותר. באזור קו המשווה כמעט ואין הבדלים בין השעות הזמניות לשעות הרגילות, ובכל עונות השנה אורך השעה הזמנית שם הוא כ-60 דקות.
לעומת זאת, בכל מקום שאינו על קו המשווה, רק פעמיים בשנה שעה זמנית תהיה שווה לשעה רגילה, בימי השוויון באביב ובסתיו.
שעות זמניות בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר, לפני המצאת השעונים המדויקים, היו השעות הזמניות השעות המקובלות. רק במאה ה-11 הומצא שעון השמש המשווני, באמצעותו ניתן למדוד שעות רגילות, ומאז החלו להסדיר את הפעולות היומיומיות בהתאם לשעות הרגילות.
עם זאת, בארץ ישראל המשיכו לנהוג על פי השעות הזמניות עד ראשית המאה ה-20, ולשעות הזמניות קראו "שעות ארצישראליות". דוגמה לשעון כזה היא מגדל השעון העות'מאני שפעל בירושלים מעל שער יפו (בתמונה) וכלל ארבעה שעונים: שניים "רגילים" ושניים "ארצישראליים".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל תא-שמע, מנהג אשכנז הקדמון, פרק א.
- שעון יפני
- Roman Timekeeping
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוח עם זמני היום, באתר "ישיבה"
- מידע על שעות זמניות בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרים בנושא שעות זמניות, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פתחי תשובה יו"ד סי פח
- ^ מובא בשו"ת מהר"ם אלאשקר סימן צ"ו.
- ^ מובא במרדכי ברכות אות צ.
- ^ ברכות תחילת פרק ד.
- ^ פאר הדור סימן מד.
- ^ רלג:א.
- ^ תוספות ותוספות שאנץ פסחים יא:, תוספות ותוספות הרא"ש סנהדרין מא:
- ^ תואת האדם גבי אבילות ישנה
- ^ ברכות ב.
- ^ ברכות ג.
- ^ ברכות כו.
- ^ שו"ת סימן א.
- ^ תלא:א
- ^ רסז
- ^ קונטרס דבי שמשי.
- ^ במסכת ברכות דף ג עמ' א נאמר על סוף זמן קריאת שמע לפי דעת רבי אליעזר ("עד סוף אשמורה ראשונה"): "מאי קסבר ר' אליעזר אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות". יוצא שחילקו את הלילה ל-12 שעות. והיות ולא חילקו בין קיץ לחורף, משמע שכוונת התלמוד לשעות זמניות. דהיינו סוף זמן קריאת שמע לאחר שליש או רבע מהלילה, בין בקיץ בין בחורף.
- ^ ספר העיבור פרק עשירי.
- ^ פירוש המשנה לרמב"ם, משנה, מסכת ברכות, פרק א', משנה ב'; שו"ת פאר הדור סימן מ"ד
- ^ תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף ג, ב
- ^ תרומת הדשן סימן קכ"א, הובא ברמ"א אורח חיים סימן תמ"ג סעיף א
- ^ ש"ך יורה דעה סימן קפד ס"ק ז
- ^ לחם שמים ברכות פ"א מ"ב, מור וקציעה סימן א וסימן תמ"ג
- ^ ליקוטים, מהדורא בתרא ברכות דף ג
- ^ חלק א סימן עט
- ^ חלק א סימן סט
- ^ 1 2 https://www.pri.org/stories/2015-01-30/if-you-have-meeting-ethiopia-you-better-double-check-time
- ^ https://www.timeanddate.com/sun/ethiopia/addis-ababa?month=6
| זמני היום בהלכה | ||
|---|---|---|
| בוקר | קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף זמן קריאת שמע • סוף זמן תפילה | 
|
| צהריים | חצות היום • מנחה גדולה • מנחה קטנה • פלג המנחה | |
| ערב | שקיעת החמה • בין השמשות • צאת הכוכבים | |
| לילה | חצות הלילה • אשמורות הלילה | |
| ראו גם | שעות זמניות • קו התאריך בהלכה • הלוח העברי | |
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • מלוא לוגמיו • רביעית • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב • כעדשה | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרפעיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך • שעה זמנית • מעת לעת | |
| קריאת שמע | ||
|---|---|---|
| פרשיות קריאת שמע | שמע ישראל • שמע ישראל (פרשיה) • והיה אם שמוע • פרשת ציצית | |
| ברכות קריאת שמע | ברכות קריאת שמע • ברכת יוצר • ברכת מעריב • ברכת אהבה • ברכת הגאולה • ברכת השכיבנו | |
| זמני קריאת שמע | תפילת שחרית • תפילת ערבית • תחילת זמן קריאת שמע • סוף זמן קריאת שמע • קריאת שמע על המיטה | |
| שונות | אל מלך נאמן • ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד • ברכת ברוך ה' לעולם • המלאך הגואל • תפילת ותיקין • משיכיר • שעות זמניות | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.