שוחט
שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש. תפקידו של השו"ב לשחוט עוף או בהמה דקה או גסה, לצורך אכילה, בסכין כשירה שהיא חדה, חלקה, ונקיה לחלוטין מפגימות (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן י"ח, סעיף ב') כדרישת ההלכה. בדיקת הסכין נעשית לפני השחיטה וגם לאחריה. השוחט, כמו שאר בעלי המקצועות המסורתיים כמו הרב, המוהל, סופר סת"ם, מלבד ידיעת הטכניקה וההלכות צריך שיהיה ירא שמיים. ישנם מקרים בהם שוחט ובודק יוסמך לשחיטת עופות בלבד, ויש שילמד היקף גדול יותר של הלכות ויוסמך אף לשחיטת בהמה דקה וגסה, היינו: כבשים עזים ובקר. השוחט הוא גם "בודק", כלומר אחראי לבדוק שהעוף או הבהמה ששחט כשרים (בעיקר בדיקה מטרפות).
לימוד מלאכת השחיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – סימני כשרות בבעלי חיים, כשרות, הכשרת בשר
ללימוד השחיטה שני חלקים: עיוני ומעשי. הכוללים הלכות הכרה בכלל דיני הכשרות, ובהם גם דיני הכשרת כלים.
הלימוד העיוני מבוסס על ההלכות בשולחן ערוך חלק יורה דעה: הלכות שחיטה, כיסוי הדם, טרפות וכדומה, ומפרשיהן.
בלימוד המעשי לומד השוחט כיצד להעמיד את הסכין, כיצד להכין את העוף או הבהמה לשחיטה, כיצד לאחוז בהם ובסכין, היכן המיקום המדויק בצוואר הנכון לשחיטה, כיצד לשחוט, כיצד לבדוק אם נשחטו שני הסימנים היינו: קנה הנשימה והוושט, כיצד לבדוק צומת הגידין בעוף, כיצד לפתוח חזה בהמה ולבדוק אם אין נקב או סרכות מטריפות בריאה, את אופן זיהוי החלב האסור באכילה ועוד.
הבחינה וקבלת תעודת שחיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר התלמיד מסיים ללמוד את החלק העיוני והחלק המעשי, נערכת לו בחינה מקיפה, הבודקת את שליטתו בחומר ואת הבנתו. כמו כן עליו לשחוט מספר פעמים לפני רבו, ואם מצאו בקי ויודע וראוי לשחוט נותן לו תעודת שחיטה. מקובל מדורות לסייג את האישור לשחוט במשפט: "ובלבד שיחזור על לימודו".
כלי מלאכתו של השוחט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – שחיטה (הלכה)
לצורך ביצוע מלאכתו חייב השוחט שיהיו לו כלי עבודה מתאימים.
הסכין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – סכין שחיטה
הסכין הוא פס מתכת ארוך מלבני, בעל ידית אחיזה. הלהב ישר ללא שיניים. אורך הסכין תלוי באובייקט אותו שוחטים. יש סכינים קטנות בעלות להב בן 15–20 ס"מ לעופות, לבהמה דקה באורך 30–35 ס"מ ולבהמה גסה 40–45 ס"מ. הסכין חייבת להיות חדה וחלקה, היינו: הלהב חד ביותר בשלושת עבריו ועם זאת חייב להיות גם חלק. לצורך בדיקת החדות מקרבים את הלהב לחלק הפנימי התחתון של כף היד, מצמידים בעדינות, וחשים בחדות. בדיקת חליקות הסכין נעשית על ידי תפיסת הסכין ביד שמאל והולכה עדינה של ציפורן אצבע יד ימין על גבי הלהב, כך שתוך כדי הולכה ניתן לחוש האם נפל בה פגם. פעולה זו מבוצעת בשלושה מצבים: כשהסכין ישרה מול הציפורן, כשהיא מוטה ימינה וכשהיא מוטה שמאלה, וכן בכל אחד מהמצבים נבדקת הסכין מלמעלה ללמטה ומלמטה ללמעלה.
אבן משחזת
[עריכת קוד מקור | עריכה]באבן המשחזת משתמשים לצורך השחזה והחלקת הסכין, היינו: הבאתה למצב הדרוש של "חדה וחלקה". השוחט משתמש באבן טבעית או סינתטית מיוחדת שפניה חלקות והוא מעביר עליה את הסכין באלכסון. לשם כך יש להרטיב במעט מים את האבן. בדרך כלל יש אבן המיועדת לשיפור החדות ואבן להחלקה. נהוג לשפר ראשית את החדות ואחר כך את החליקות. השוחט חייב לוודא שהחליקות לא פגעה בחדות. יש שוחטים שמשתמשים באבן אחת לשתי הפעולות.
גלאט
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה היידית "גלאט" פירושה "חלק", ומבלי שהתעוררו שאלות של סירכה בריאות. ומכאן הביטוי "כשר גלאט" (או "גלאט כושר" ביידיש). בעברית מדוברת נעשה שימוש במילה "גלאט" כדי לציין הקפדה יתרה בדיני כשרות.
מתנת זרוע לחיים וקיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זרוע לחיים וקיבה
לאחר וידוא שהשחיטה והבדיקה עברו בהצלחה והבהמה כשירה למאכל, חלה מצווה על השוחט לתת את הזרוע הלחיים והקיבה של הבהמה השחוטה לכהן.[1] לפי המובא בהלכה אם השוחט מתרשל מלתתם יש סמכות לבית הדין להענישו בנידוי.[2][3] בכל אופן, -לשיטת כמה פוסקים, רצוי שהשוחט יסרב לשחוט הבהמה עד שיוודא שהסכים בעליה לתת את מתנותיו.[4]
פרשני התלמוד והשולחן ערוך מסבירים שאין השוחט יכול לטעון שאין הוא בעל הבהמה לתת ממנה מתנות.[5][6][7] אלא אדרבה, בגלל שסתם שוחט הוא מוסמך כמומחה בדיני שחיטה[8] סומכים עליו למנוע השחיטה אם עדיין לא הסכימו הבעלים לתת את המתנות;
השוחטים..חיוב המתנות מוטל עליהם להפריש חלק הכהנים. ונראה היינו טעמא, דסתם שוחט חבר הוא. מדגמירא וסבירא הלכות שחיטה ובדיקה -ומסתמא הוא יודע גם כן בטיב הלכות מתנות כהונה- ואינו מתרשל במצוה. מה שאין כן בבעל הבהמה דסתם "עם" -עם הארץ הוא, ואינו בקי בהלכות מתנות כהונה ומתרשל במצוה
— שולחן גבוה ליורה דעה סימן ס"א סעיף ס"א[9]
לפי פרשנות הרב חזקיה די סילוה בספרו "פרי חדש", שוחט הבהמה חייב בבל תאחר אם אינו מפריש המתנות מיד בשחיטתו.[10]
השחיטה היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]היום אין כמעט שחיטה פרטית. רוב גדול מהשחיטה מתבצע באופן מסודר בבתי מטבחיים מודרניים ובפיקוח וטרינר. יש קו ייצור בו מגישים לשוחט, בזה אחר זה את העוף והוא רק 'מוליך ומביא' את סכינו על צוואר העוף במקום הראוי על פי ההלכה. את שאר המלאכה, מריטת הנוצות, מליחה והדחה וכדומה מבצעות מכונות באופן אוטומטי. אחד ההבדלים שבין שחיטה בכשרות רגילה למהדרין מתבטאת במספר העופות שהשוחט שוחט בפרק זמן נתון. ככל שישחט פחות, יקפיד יותר ויבדוק יותר את סכינו. גם שחיטת הבקר מתבצעת באופן דומה. השוחט כבר אינו מבצע את כל המלאכה, אלא אחרים תופסים את הבהמה, והשוחט מבצע את פעולת השחיטה בלבד. היום חלק גדול מבשר הבקר מיובא כשהוא קפוא וכשר מדרום אמריקה, כששוחטים בעלי אישור מהרבנות הראשית לישראל מבצעים את תהליך השחיטה שם. הישראלי העירוני נחשף לשחיטת עופות בערב יום כיפור בעת עריכת "מנהג הכפרות", ואף זאת אפשר לראות בעיקר בערים בעלות אחוז חרדי גבוה, דוגמת בני ברק וירושלים. במושבים ובכפרים יש עדיין שחיטה מעת לעת, בעיקר לצרכים משפחתיים לפני חגים או שמחה.
בדיקת הריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בדיקת הריאות
כיום תפקיד ה"שו"ב" מחולק לשני חלקים, שוחט ובודק, כשהשוחט מבצע את תהליך השחיטה בלבד, והבודק אחראי לבדוק את כשרותם של הריאות שהן ללא סירכות.
השחיטה בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לפני כמאה שנים חלק מסוים מן הרבנים, בפרט באזורים פחות מיושבים, עסקו בכל מלאכות הקודש: היו עורכים חופה וקידושין ונתינת גט, ענו לשאלות בהלכה, מלו את בני הקהילה ושחטו עבורם, וחלקם אף עסק בכתיבת סת"ם. אולם ברוב המקומות, תפקיד השוחט ותפקיד הרב היו נפרדים. בעבר היו גם נשים שהחזיקו בידן תעודת שחיטה, ושחטו למשפחתן. מעיקר הדין, אין מניעה לכך, אך כל האחרונים כבר כתבו שיש להימנע מכך (שו"ע יו"ד סימן א' ונו"כ, שמ"ח שם, בית דוד שם). היה גם נהוג שהשוחט בעצמו פיקח שהזרוע לחיים וקיבה יועבר אל כהן מיוחס. בתימן, עקב מזג האוויר, מי שחפץ באוכל טרי נאלץ לשחוט מדי יום. כיוון שלעיתים חיו בכפר אחד רק שתי משפחות יהודיות, נהפכה ידיעת מלאכת השחיטה להכרח לכל בעל משפחה. כך קרה, שכמעט כל נער שאך הגיע למצוות, שם לו למטרה ללמוד הלכות שחיטה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר דב לויטן, מאבקם של השוחטים התימנים לזכות בהכרה הלכתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארי ליבסקר, על השחיטה, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2015
ז'נאן בסול, מפקחים על בריאות העופות, אבל לא על זכויות השוחטים, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2016- הדסה אסולין, הכירו את אמיליה מורפורגו: מוסמכת לשחוט כדת וכדין, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20.08.2017
- הרב אליעזר מלמד, הלכות השוחט באתר פניני הלכה
- מבודק הפרשות ועד שוחט: המקצועות האלה מבוקשים מאוד בזמן הקורונה, באתר וואלה, 1 במאי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שולחן ערוך יורה דעה סימן סא:כח
- ^ או לכל הפחות אינו מוודא שהסכימו הבעלים בהסכם מכירי כהונה עם הכהן
- ^ רמב"ם -הלכות ביכורים ומתנות כהונה פרק ט, ותשובת מהר"י קורקוס שם
- ^ תשובת אברהם ן' ציית [לצפייה בתשובה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=636&st=&pgnum=16&hilite=]
- ^ לא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את זיל אצל בעלים-ריטב"א מסכת חולין דף קלב
- ^ ...אף על פי שאין הבהמה של טבח אלא משל אחרים-רש"י מסכת חולין דף קלב.
- ^ פרי מגדים (יורה דעה סימן תחילת סימן ס"א:כ"ט) כותב ש -במקרה שלא אמרו לו הבעלים אל איזה כהן לתת המתנות- חייב השוחט לשאול הבעלים לאיזה כהן רוצים למסור לו מתנותיו
- ^ פירוש חזקוני לחומש שמות יב:כא (שסמכות השחיטה ניתן אך לזקנים בחכמה ולא להדיוטות)
- ^ [למקור הציטוט: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9142&st=&pgnum=245] כנסת הגדולה ליורה דעה סא:יח (הירא את דבר ה' שלא יהיה בשמתא..מפרישם מיד)
- ^ פרי חדש ליורה דעה סימן סא
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |