שבעת פלאי תבל של העולם העתיק
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
שבעת פלאי תבל של העולם העתיק (או שבעת פלאי תבל) היו מבנים בעלי חשיבות מיוחדת אשר הוקמו בעת העתיקה באזור הים התיכון. מבנים אלו הוזכרו ברשימות בכתבים הלניסטיים שונים, אשר שימשו כמעין קטלוג של ההישגים האנושיים והיו פופולריים בקרב מטיילים ונוסעים בעולם העתיק. לרשימת פלאי תבל היו גרסאות רבות, הבולטות בהן מיוחסות לאנטיפטרוס מצידון, פילון מביזנטיון (אנ'), הרודוטוס וקלימכוס מקירניה.
מבין שבעת הפלאים של העולם העתיק רק אחד, הפירמידה הגדולה של גיזה, נותר יחסית ללא פגע עד היום.
רשימת שבעת פלאי תבל היוותה השראה לרשימות רבות נוספות לאורך ההיסטוריה, רובן מונות שבעה פלאים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכיבוש היווני של חלקים נרחבים מהעולם הידוע במאה ה-4 לפנה"ס אפשר את גישתם של נוסעים הלניסטים לציוויליזציות של מצרים, פרס ובבל. יוונים רבים התרשמו רושם עז ממפעלי הבנייה המרהיבים בארצות אלו, ובכתבים שונים מהתקופה החלו להופיע רשימות המתארות אותם. בתחילה הוזכרה המילה היוונית ת'אה (θέα), שפירושה "מראה" או "מקום לראות". רשימות מאוחרות יותר השתמשו במילה ת'אומה (θαύμα) שפירושה "פלא", והביטוי נשמר עד היום. למעשה, רשימת פלאי תבל הייתה המקבילה העתיקה למדריך למטיילים.
לרשימת הפלאים היו גרסאות רבות, הידועה והקדומה ביותר שנשתמרה היא של המשורר היווני אנטיפטרוס מצידון (סביבות 140 לפנה"ס), המונה שבעה אתרים, אך בעיקר מהלל את מקדש ארטמיס באפסוס:
הבטתי בחומות בבל הבלתי חדירות עליהן רצות מרכבות, ובזאוס על גדות האלפיוס, ראיתי את הגנים התלויים, ואת הקולוסוס של הליוס, ההרים מעשי ידי אדם של הפירמידות הנשגבות, והקבר העצום של מאוזולוס; אבל כשראיתי את הבית הקדוש של ארטמיס המגרד את העננים, האחרים הושמו בצל, כי השמש עצמה לא התבוננה בדבר השווה לו מלבד האולימפוס.
— אנטיפטר, "אנטולוגיה יוונית" IX, 58
מקור נוסף מסביבות המאה ה-2 לפנה"ס, המזוהה כפילו מביזנטיון, חתום על חיבור קצר שכותרתו "שבע המראות של העולם". כתבי פילו לא נשתמרו בשלמותם, והם מונים שישה אתרים התואמים לרשימתו של אנטיפטר. מרשימות אחרות של ההיסטוריון הרודוטוס (485 לערך עד 420 לפנה"ס) ושל קאלימאכוס (סביב 300 לפנה"ס), אשר אוחסנו במוזיאון אלכסנדריה, נשתמרו מעט מאוד הפניות.
הקולוסוס מרודוס היה הפלא האחרון שבנייתו הושלמה, בשנת 280 לפנה"ס, והראשון שנחרב, ברעידת אדמה ב-226 לפנה"ס. בסך הכל, כל שבעת הפלאים היו קיימים יחדיו בעת ובעונה אחת לתקופה של פחות מ-60 שנה. בגרסתו הקדומה של אנטיפטר חומות בבל תפסו את מקומו של המגדלור, ובכתבים אחרים שקדמו לבניית הקולוסוס השלים שער אשתר את רשימת שבעת הפלאים.
היקף
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לייחס את הגבלת הרשימות לשבעה אתרים למשמעות המיוחדת של המספר שבע, אשר סימל שלמות ושפע בתרבות היוונית העתיקה. מבחינה גאוגרפית הרשימה מכסה מונומנטים שהיו קיימים באזור הים התיכון והמזרח התיכון בלבד, אשר הרכיבו את העולם שהיה ידוע באותה תקופה ליוונים. אתרים אחרים שהיו קיימים מחוץ לאזורים אלה לא נשקלו כחלק מתיאורים עכשוויים של פלאי תבל העתיקים.
המקורות המוקדמים שהגיעו מכותבים הלניסטים, השפיעו רבות על הרכב הרשימה. חמישה מתוך שבעת האתרים ברשימה הם למעשה הישגים יוונים בתחום הארכיטקטורה והאומנות, כשהיוצאים מן הכלל הם הפירמידה הגדולה של גיזה והגנים התלויים בבבל.
שבעת פלאי תבל של העולם העתיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הפלא | תמונה | תאריך בניה | נבנה על ידי | מאפיינים בולטים | תאריך חורבן | סיבת החורבן | מיקום מודרני |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הגנים התלויים בבבל | 
|
סביב 600 לפנה"ס | הבבלים | גנים רב מפלסיים שהתנשאו לגובה של 22 מטר והושקו באמצעות מערכת מתוחכמת. נבנו על ידי המלך נבוכדנצר השני לכבוד אשתו אמיטיס ממדי. | לאחר המאה הראשונה לפנה"ס | רעידת אדמה | אל הילה, עיראק |
| מקדש ארטמיס באפסוס | 
|
סביב 550 לפנה"ס | הלידאים, הפרסים והיוונים | מוקדש לאלה היוונית ארטמיס, בנייתו נמשכה כ-120 שנים. | 356 לפנה"ס על ידי הרוסטרטוס, 262 על ידי הגותים | הצתה על ידי הרוסטרטוס, ביזה על ידי הגותים | סמוך לסלצ'וק, טורקיה |
| פסל זאוס באולימפיה | 
|
466–456 לפנה"ס (מקדש) 435 לפנה"ס (פסל) | היוונים | פסל ענק עשוי שנהב וזהב, התנשא לגובה של כ-12 מטרים. | המאה ה-5 | שרפה | אולימפיה, יוון |
| המאוזוליאום בהליקרנסוס | 
|
351 לפנה"ס | הקארים, הפרסים והיוונים | קבר מפואר שהתנשא לגובה של כ-45 מטר, מעוטר בפסלים מכל צדדיו. | עד ל-1494 | המבנה המקורי נהרס בשיטפון, המבנה המשוחזר נחרב ברעידת אדמה ופורק בידי הצלבנים. | בודרום, טורקיה |
| הקולוסוס מרודוס |  |
292–280 לפנה"ס | היוונים | פסל ענק של אל השמש הליוס, התנשא לגובה של כ-35 מטרים. | 226 לפנה"ס | רעידת אדמה | רודוס, יוון |
| המגדלור באלכסנדריה | 
|
סביב 280 לפנה"ס | מצרים התלמיית | התנשא לגובה של 115–130 מטר, נחשב לאחד מהמבנים הגבוהים בעולם במשך מאות רבות. | 1303-1480 | רעידת אדמה | אלכסנדריה, מצרים |
| הפירמידה הגדולה של גיזה | 
|
2584–2561 לפנה"ס | המצרים | מאמינים כי נבנתה כקברו של המלך המצרי פרעה ח'ופו. | עדיין קיים | עדיין קיים | הנקרופוליס בגיזה, מצרים |
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבעת הפלאים ברשימתו של אנטיפטר זכו לשבחים רבים בשל תכונותיהם הבולטות. הם היו המבנים הגבוהים או הגדולים מסוגם, והתאפיינו ברמת ביצוע ארכיטקטונית ואמנותית גבוהה ביותר. שיטות העבודה שיושמו בבניית שבעת הפלאים זכו לחיקויים רבים, בעולם היווני ומעבר לו.
ההשפעה היוונית על התרבות הרומאית, ותחיית הסגנון היווני-רומאי בתקופת הרנסאנס הציתה את דמיונם של אמנים ונוסעים אירופאים. ציורים ופסלים רבים שמתייחסים לשבעת הפלאים נוצרו, בזמן שהרפתקנים נהרו אל האתרים עצמם כדי לחוות אותם באופן אישי. אגדות ושמועות רבות היו נפוצות והאדירו עוד יותר את ההילה סביב שבעת פלאי תבל.
שבעת הפלאים גם השפיעו על דורות של היסטוריונים בתקופות שונות, אשר ניסו להרכיב רשימות פלאים בהיקפים שונים ונושאים רבים.
שרידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכל שבעת פלאי תבל, היחיד שנותר עומד על תילו כיום היא הפירמידה הגדולה של גיזה. קיומם של הגנים התלויים עדיין מוטל בספק וקיימות תאוריות רבות בנושא. מקורות ארכאולוגיים מאשרים את קיומם בעבר של חמשת הפלאים הנותרים. מקדש ארטמיס באפסוס ופסל זאוס באולימפיה נהרסו בשריפות, והמגדלור באלכסנדריה, הקולוסוס מרודוס והמאוזוליאום בהליקרנסוס נחרבו ברעידות אדמה.
שרידים של המאוזוליאום נמצאים במקום בו עמד, וחלק מהפסלים שקישטו את הקבר נמצאים במוזיאון הבריטי בלונדון. עמוד אחד מבין מאה עשרים ושבעה העמודים שעליהם עמד מקדש ארטמיס קיים עדיין באתר, ומפסל זאוס, הקולוסוס והמגדלור נותר זכר במטבעות שנטבעו באותה תקופה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפלא השמיני של העולם
- פלאי תבל, על רשימות דומות שנערכו לאורך ההיסטוריה.
- שבעת פלאי תבל החדשים, רשימה שנוצרה בסקר כלל עולמי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אומברטו אקו, תולדות האגדות - סיפורם של מקומות אגדיים, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2016, עמ' 73–93.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבעת המופלאים של העולם העתיק, כתבה באתר מסע אחר.
- אור רכלבסקי, מסע אחר, שבעת פלאי העולם העתיק, באתר ynet, 15 ביולי 2004
- מפה המתארת את מיקומם של שבעת פלאי תבל. (באנגלית)
- שבעת פלאי תבל של העולם העתיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שבעה פלאי העולם, דף שער בספרייה הלאומית
| שבעת פלאי תבל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
| הפירמידה הגדולה של גיזה | הגנים התלויים בבבל | פסל זאוס באולימפיה | מקדש ארטמיס | המאוזוליאום בהליקרנסוס | הקולוסוס מרודוס | המגדלור באלכסנדריה |
