רשת חברתית מקוונת
רשת חברתית מקוונת היא פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת יצירה וניהול של רשתות חברתיות בהן יכולים אנשים החולקים תחומי עניין משותפים לקיים אינטראקציה משותפת. לרוב, לאנשי הרשת החברתית יש רקע משותף או שקיימת ביניהם היכרות מוקדמת למרחב הווירטואלי. רשת חברתית מקוונת מורכבת מייצוג של כל המשתמשים (לרוב דף פרופיל), הקשרים החברתיים שלהם (לרוב קישורים לדפי פרופיל של משתמשים אחרים), ומגוון שירותים נוספים המשתנים מרשת חברתית מקוונת אחת לאחרת. רוב הרשתות החברתיות המקוונות מאפשרות למשתמשיהן לתקשר אלה עם אלה דרך האינטרנט באמצעים כמו דואר אלקטרוני או תוכנת מסרים מיידיים. לרשתות חברתיות מקוונות שונות תכונות שונות כמו אפשרות לחיבור לרשת החברתית המקוונת באמצעות תקשורת סלולרית, שיתוף (של מדיה כמו תמונות או וידאו), בלוגינג, דירוג תוכן משתמשים (באמצעים כמו כפתור ה-"Like") והפצת תוכן ששיתפו משתמשים אחרים. באפריל 2023 עמד מספר החשבונות הפעילים ברשתות החברתיות על 4.8 מיליארד[1][2]
דוגמאות לרשתות חברתיות מקוונת פופולריות ברחבי העולם הן פייסבוק, LinkedIn, אינסטגרם, פינטרסט, Vine, טאמבלר, וטוויטר. בעבר הייתה פופולרית גם מייספייס. רשתות חברתיות מקוונות מסוימות פופולריות בעיקר באזור מסוים או בארצות מסוימות, כמו Qzone בסין, VK ו-Odnoklassniki.ru ברוסיה, Tagged בספרד, Orkut בברזיל ובהודו, ובישראל בעבר האתרים "חבר'ה" ו"מקושרים".
קהילות מקוונות נחשבות לעיתים כרשתות חברתיות מקוונות, אם כי בהקשר הרחב שלהם, שירותי רשת חברתית מקוונת ממוקדים במשתמש הבודד בעוד שירותי קהילה מקוונת ממוקדים בקבוצה. אתרי רשתות חברתיות מאפשרים לשתף רעיונות, תמונות, רשומות, פעילויות, אירועים ותחומי עניין. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות כגון מציאת עבודה, יצירת קשרים רומנטיים, שימור קשרים קיימים וכמו כן, הן משמשות גם ככלי פרסומי. פלטפורמות מקוונות רבות מייצרות רשתות חברתיות אשר מסווגות את המשתמשים על פי תחומי עניין או צרכים משותפים. הרשתות החברתיות המקוונות פופולריות ביותר בעיקר בקרב צעירים[3] וסייעו ליצירת תרבות דיגיטלית חדשה. ככל שעולה הפופולריות של הרשתות החברתיות, תועלתן למשתמשים בהן ומחירי ההימנעות מהשימוש בהן גדלות, בשל אפקט הרשת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמצים לתמוך ברשתות חברתיות דרך תקשורת מחשבים נעשו במסגרת שירותים מקוונים רבים, בהם קבוצת דיון, ARPANET, LISTSERV ו-BBS. הרבה מהתכונות הטיפוסיות של אתרי רשתות חברתיות היו קיימים בשירותים מקוונים כגון: AOL, Prodigy, CompuServe, The WELL. רשתות חברתיות מוקדמות ברשת ה-World Wide Web היו בצורה של קהילות מקוונות כלליות. למשל: Theglobe.com, GeoCities, Tripod.com. רבות מהקהילות הללו בראשית עידן האינטרנט עודדו יצירת שיח בחדרי צ'אט, ושיתוף מידע אישי ורעיונות דרך דפי אינטרנט אישיים, על ידי סיפוק כלים נוחים ליצירת תוכן באינטרנט. קהילות מסוימות, כגון Classmates.com, נקטו בגישה שונה - יצירת קשרים בין אנשים דרך דואר אלקטרוני. בשנות ה-90 המאוחרות, פרופיל משתמש נהיה מאפיין מרכזי של אתרי רשתות חברתיות, ואפשרו מציאת "חברים" בעלי תחומי עניין משותפים או בעלי מידע ונתונים קודמים עם רקע משותף (לדוגמה מתגוררים באותו יישוב, בוגרי אותו מוסד לימודים ועוד). שיטות חדשות פותחו בסוף שנות ה-90, ואתרים רבים התחילו לפתח תכונות מתקדמות לחיפוש וניהול חברים. הדור החדש הזה של אתרי רשתות חברתיות התחיל לפרוח עם הופעת SixDegrees.com ב-1997, ובעקבותיו Makeoutclub בשנת 2000, Hub Culture ו-Friendster ב-2002 ובמהרה הפכו לחלק מהזרם המרכזי באינטרנט. לאחר מכן הושק LinkedIn, וב-2003 הושקו מייספייס ו-Bebo. עדות לגידול המהיר בפופולריות של אתרי הרשתות החברתיות ניתן לראות בדיווח משנת 2006 כי מייספייס עקפה את גוגל במספר צפיות בדפים.[4]
פייסבוק שהושקה ב-2004 וכחמש שנים אחר-כך, הפכה לאתר הרשת החברתית הגדול בעולם.
ב-2006 הושקה טוויטר, רשת חברתית המבוססת על פרסום הודעות קצרות. בשלהי שנת 2012 היו לטוויטר מעל ל-500 מיליון משתמשים.[5]
ב-2011 השיקה גוגל את Google+, ב-2012 היו ל-Google+ כ-250 מיליון משתמשים. באוגוסט 2018 הודיעה גוגל שתסגור את השירות ב-2019.
בשנים לאחר מכן צצו רשתות חברתיות שונות המתמקדות בשירות ייחודי כגון: אינסטגרם, NEXTDOOR.COM, Linkedhelp.com. לאחר מכן הושקו רשתות חברתיות ששומרות על פרטיות המשתמש, כמו MeWe. בקרב חוגי הימין בארצות הברית נרשמה תנועה לרשתות חברתיות שאינן מסירות תכנים ומתירות פרסום תוכן שייחשב פוגעני בפלטפורמות אחרות, כמו Parler.
רשת Raya היא רשת חברתית סגורה וניתן ללהיות חבר בה רק בהמצלת אנשים שכבר חברים ברשת.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאפיינים טיפוסיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מאמר של Boyd and Ellison מ-2007, אתרי רשתות חברתיות חולקים מגוון כלים המאפשרים למשתמש: לבנות פרופיל ציבורי או ציבורי למחצה, ליצור רשימה של משתמשים איתם יש לו קשר ולהציג את רשימת הקשרים שלהם במערכת. המבנה הבסיסי ביותר הוא פרופיל גלוי עם רשימת חברים, שגם הם משתמשים של האתר. במאמר אחר הם אימצו את התיאור של פרופילים כדפים ייחודיים בהם אדם יכול "לכתוב את עצמו". פרופיל נוצר מתשובות לשאלות כגון גיל, מיקום תחומי עניין וכולי. יש אתרים המאפשרים למשתמש להעלות תמונות, להוסיף תוכן ולעצב את הפרופיל.
אתרים רבים מאפשרים למשתמשים לפרסם מאמרי "בלוג", לחפש אנשים בעלי תחומי עניין משותפים, ולראות רשימות של קשרים. פרופיל משתמש לרוב מכיל אזור המוקדש להערות מחברים ומשתמשים אחרים.
לשמירת הפרטיות של המשתמש, יש באתרים אפשרויות שליטה המאפשרים למשתמש לבחור מי יוכל לצפות בפרופיל, ליצור קשר, להוסיף לרשימת החברים וכולי.
מאפיינים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק מהרשתות החברתיות קיימות תכונות נוספות כמו היכולת ליצור קבוצות בעלות תחום עניין משותף או קשרים, להעלות או לשדר וידאו ולנהל דיונים בפורומים. רשתות חברתיות מסוימות מצרפות שירותים מבוססי מיקום לרשת החברתית.
היבטים חברתיים ופסיכולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירותים חברתיים מבוססי רשת מאפשרים לקשר בין אנשים החולקים תחומי עניין ופעילות ללא מגבלות של מרחק גאוגרפית, זמן או מחיר כלכלי.
ההשפעה של רשתות חברתיות מקוונות על החברה האנושית של ראשית המאה ה־21 משמעותית ביותר, ונוגעת בתחומים רבים של החברה, לרבות בהקשרים של זהות, כלכלה, זכויות אדם, הון חברתי, תרבות פנאי וחינוך. השפעה זו כוללת הזדמנויות וסכנות גם יחד. ישנן גישות שונות המתייחסות להשפעות חברתיות אלו.
גישות להשפעותיהן החברתיות של הרשתות החברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת גישה אופטימית ביסודה, המחשיבה את העידן הדיגיטלי המודרני בו יש לרשתות חברתיות תפקיד מרכזי כרנסנאס דיגיטלי.[6] הרנסנאס יצר מגוון רחב של מוצרים תרבותיים חדשים שהצרכנים נחשפים ואוהבים שבעבר לא היו מתקבלים על ידי שומרי הסף המסורתיים. נראה ששינוי תרבותי שכזה לא היה מתרחש בלעדי הרשתות החברתיות המקוונות. בעוד בעבר יוצרי התרבות המסורתיים הגיעו מתעשיות תקשורת ההמונים, ונבחרו בעיקר על ידי שומרי סף בתאגידי המדיה הגדולים, רשתות חברתיות מאפשרות לקהל להיחשף למגוון גדול של מוצרי תרבות שמפיקים יוצרים מרקעים מגוונים, והקהל לעיתים מפתיע ואוהב סוגות ויצירות שבעולם המדיה המסורתי לא היו זוכים להפקה והפצה. גישה אופטימית זו מתמקדת בהשלכות חברתיות הנתפסות כחיוביות, דוגמת אתרים המנצלים את הכוח של הרשתות החברתיות למטרת השגת מימון ותרומות והיווצרותן של קהילות מקוונות שעשויות לעודד שיתופי פעולה ועזרה הדדית.
ישנן גם גישות ביקורתיות יותר המתמקדות בסכנות וחסרונות מיידיים של אתרי הרשת החברתית הם פגיעה בפרטיות, הפצת פייק ניוז, סכנת התמכרות ובריונות רשת. אותן קהילות שנוצרות ברשתות החברתיות עלולות לקדם גם השלכות שליליות יותר על החברה, דוגמת הסרה שעלולה אף להיתרגם לאלימות עממית מאורגנת, והפצה של מידע שמטרתו לערער תחת היסודות המלכדים את החברה ותחת האמון במוסדות המדינה, כאשר מידע זה מופץ לעיתים גם על ידי גורמים ממדינות יריבות.
בספרו "The Wealth of Networks" משנת 2006, כותב יוחאי בנקלר על אופי הקשרים החברתיים בעולם המקוון, ומנסה להפריך מספר טענות המתייחסות לתפקידה של הרשת בתהליכים חברתיים של האדם. בין הטענות איתן הוא מתמודד עומדת הצגתה של הרשת ככרוכה בפיצול וניכור חברתי; האדם מאבד את קשריו והופך מנוכר ומבודד. טענה נוספת מציגה את הרשת כשואבת אליה את משתמשיה, ובכך מפחיתה את הזמן שהם מבלים עם משפחותיהם - הפגיעה היא באיכות הקשר וגם בזמן. בתגובה לטענות אלו, מציג בנקלר מחקרים המראים כי קשרים מקוונים מתפתחים לצד קשרים פיזיים ולא במקומם, וכי הקשרים המקומיים של אדם עם משפחתו וחבריו כמעט ולא מושפעים מהשימוש ברשת. יתרה מכך, אם קיימת השפעה על קשרים אלה, מדובר בהשפעה חיובית. לטענתו, בני האדם, בין אם הם מחוברים לרשת ובין אם לא, מעדיפים לתקשר עם אנשים הקרובים אליהם מבחינה גאוגרפית. בנוסף, אנשים המשתמשים באינטרנט מדווחים כי הם אף הגדילו את מספר האנשים אשר נשארו איתם בקשר מבלי שהדבר יפגע בכמות הזמן שהם מבלים עם משפחתם. להפך, נראה כי קשרים משפחתיים וחברתיים מתחזקים עם השימוש ברשתות החברתיות. יתרון נוסף שמציע בנקלר הוא כי בקשר שבין הרשת והפרט, האדם יכול לעצב את קשריו המקוונים, מפני שהם דינמיים; הוא יכול לארגן אותם כך שיתאימו לו יותר - למשל, אדם יכול להשתמש ברשת כדי לרכך קשרים היררכיים נוקשים בעוד שהוא מגשר על הפער הקיים בעולם האמיתי.
בשנותיהן הראשונות התדמית של הרשתות החברתיות הייתה בסך הכל חיובית, והן נתפסו בציבור הרחב כתופעה שמועילה לחברה, אולם נקודת מפנה בתדמית זו הייתה פרשת קיימברידג' אנליטיקה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016, ששמה במרכז השיח הציבורי את נכונותם של גורמים שונים בעלי אינטרס להשפיע על דעת קהל באמצעות רשתות חברתיות. בשנים אלו, במקביל, תופעות נוספות כמו רשתות בוטים ומערכות להפצת חדשות כזב הפכו לנפוצים יותר, והחלו להישמע עוד ועוד קולות שקראו לראשי חברות הרשתות החברתיות לקחת אחריות על ההשפעות החברתיות שלהן,[7][8][9] ולקראת סוף העשור בחנו החברות מנגנונים שונים במטרה לנסות ולהפחית תופעות חברתיות שליליות שנגרמות כתוצאה מהפלטפורמות.[10][11][12]
החשש מפני שימוש ברשתות החברתיות לתעמולה בהקשר פוליטי, היה גדול במיוחד, בגלל החשש להטיה שתיווצר בקרב מקבלי ההחלטות. לדוגמה, בהתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, כאשר הפעילה הממשלה הרוסית גופים כמו "הסוכנות לחקר האינטרנט" במטרה לחבל בקמפיין של הילרי קלינטון, ולסייע להיבחרותו של דונלד טראמפ,[13] פוליטיקאים ואנשי תקשורת רבים – בהם מייקל מקפול שכיהן כשגריר ארצות הברית ברוסיה, ושון האניטי, איש הרדיו ומגיש בולט של רשת פוקס ניוז – הגיבו לציוצים מחשבונות מזויפים אלה מבלי לדעת שהם קשורים לרוסיה.[14]
בשנת 2020, לקראת התקרבותן של בחירות נוספות לנשיאות ארצות הברית, ובמיוחד על רקע הפיכתה של מגפת הקורונה לתופעה עולמית בעלת השפעות חברתיות רחבות - תופעה שדרשה שיתוף פעולה חברתי בקנה מידה רחב והעלתה את רף ההשלכות שעלולות להיות למקרים בהן יופצו באמצעות רשתות חברתיות שמועות שקריות או קריאות המוניות למרוד בהנחיות - הגבירו הרשתות החברתיות את המאמצים שלהן במניעת תופעות אלו,[15][16] והידקו אותן באופן חסר תקדים סביב הבחירות עצמן, למניעת הפצה נרחבת של מידע שקרי.[17] המתח הרב בציבור בתקופת הקורונה גרם להקצנה מהירה של מאמצים אלו, כאשר נוצר חרם מפרסמים חסר תקדים על הרשתות החברתיות, ונסגרו בתוך זמן קצר חשבונות רבים ברשתות שונות שהיו מקושרים במשך שנים להסתה ולפילוג.[18][19]
הספר האביב המערבי מאת ניר שוולב (2022) בוחן את השפעת העידן הדיגיטלי ובכלל זה הרשתות החברתיות על היציבות החברתית בחברות מערבית. בשער השני לספר מתוארים תהליכים סוציולוגיים בצילן של הרשתות החברתיות. הספר מתאר באופן כמותי ואיכותי כיצד תהליך הקיטוב תפס תאוצה, במיוחד החל משנת 2008. לדוגמה, תהליך הסגרגציה של תומאס שלינג שבעולם האמיתי יכול להתארך על פני שנים מתקצר לכדי ימים ודקות ברשתות החברתיות. דוגמאות אחרות כוללות הגברת הניכור החברתי בין קבוצות בחברה בסיוע אקטיבי של הרשתות, והאצת תהליכי הקצנה כמו משחק השיום (the naming game) במצב בו הקישוריות החברתית גדלה באופן משמעותי[דרושה הבהרה].
חשיפה רחבה ושיתוף פעולה בקנה מידה רחב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשתות החברתיות משחקות תפקיד גדול בפרסום ובהגעה לקהלים רחבים שלא באמצעי התקשורת המסורתיים, ובכך להוזיל עלויות הפצת מסרים פוליטיים, דתיים ואידאולוגיים. המהפכה הירוקה והאביב הערבי התאפשרו הן בעקבות חלחול רעיונות דמוקרטיים להמונים בארצות לא דמוקרטיות והן בזכות התארגנות ההמונים ברשתות החברתיות ולא באמצעי התקשורת המסורתיים יותר, שנשלטו על ידי הממשלות במזרח התיכון. בישראל, מחאת הקוטג', המחאה החברתית, ומחאת המילקי החלו ברשתות המקוונות ורעיונותיהן הגיעו להמונים גם בזכות הרשתות החברתיות המקוונות. יאיר לפיד התפרסם כפוליטיקאי שבנה את כוחו עוד לפני היבחרו גם באמצעות שימוש בפייסבוק, וגם לאחר שנבחר פנה ישירות לציבור באמצעות פייסבוק ולא רק באמצעי התקשורת המסורתיים.[20]
גם המדינה האסלאמית נודעה בשימוש נרחב ברשתות החברתיות[21] לגיוס כוח אדם והפצת תעמולה, מה שהניע באופן נמרץ וכלל עולמי גם תמיכה וגם התנגדות לארגון.
עבור צרכנים, הרשת החברתית מאפשרת דרך להילחם בחברות ענק. דייב קרול הוביל מחאה חברתית כנגד יונייטד איירליינס, שסירבו לפצות אותו על רכושו שנהרס. לאחר שלא הצליח לקבל את הפיצוי בדרך הרגילה העלה סרטון ליוטיוב שזכה עד היום ביותר מ-15 מיליון צפיות.[22] יונייטד מיהרו לפצות אותו לאחר שראתה כיצד הפרסום השלילי הביא לירידת המניה שלה בעשרה אחוזים. גם בישראל התרחשו מקרים מהסוג הזה, שבו פרסום ברשת חברתית סייע במאבק כנגד חברות גדולות.[23]
השפעה נפשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגוון מחקרים סקרו השפעות נפשיות אפשריות של השימוש ברשתות החברתיות על הגולשים. נכון לסוף שנת 2021 המחקר בנושא יחסית חלוצי ומרבית הממצאים שהעלה אינם חד־משמעיים. המידע הקיים במקרים רבים מועט יחסית ובעל מגבלות, ובמקרים שונים ניתוח אותם הנתונים בדרכים שונות הביא לתוצאות שונות. בחלק מהמקרים מושפעות התוצאות מהמדידה הספציפית, הכוללת רשת חברתית מסוים, צריכת סוג מידע מסוים וגיל הנבדקים, כאשר עולה החשש שתוצאות שמתאימות לקהל מסוים ורשת חברתית מסוימת לא יהיו רלוונטיות להכללה על כלל הרשתות החברתיות, וייתכן שישנם הבדלים בין הרשתות השונות מבחינת ההשקעה הנפשית.[24]
מספר מחקרים העלו חששות להשפעות נפשיות שליליות הנוגעות לדיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז וכדומה, אולם במטא אנליזה שפורסמה בשנת 2021 הגיעו הסוקרים למסקנה שנכון לשלב הסקירה, הראיות להשפעות שליליות אלו חלשות למדי.[24] כך למשל, בסקירת התנהגותם של אלפי בני נוער בארצות הברית נמצא מתאם בין שימוש מרובה לרשתות החברתיות לבין הפרעות נפשיות שונות,[25] אולם טיב המתאם אינו ברור.[24] מחקרים אחרים מצאו קשר בין צריכת תוכן מלא שנאה ברשתות החברתיות לבריאות נפשית ירודה ולתחושת מצוקה.[24]
מן הצד השני ישנם גם מחקרים המוצאים מתאמים להשפעות נפשיות חיוביות, כאשר נמצא שאנשים המשתמשים יותר ברשתות חברתיות מדווחים על חוויה חזקה יותר של תמיכה חברתית, אם כי הקשר הסיבתי בין הגורמים אינו ברור דיו במחקר. מחקרים אחרים הצביעו על אפשרות ששימוש תדיר ברשתות החברתיות מסייע לבריאות הנפש בקרב קבוצות ספציפיות שנבדקו, דוגמת חברי קהילת הלהט"ב או גולשים המתמודדים עם סיטואציות מורכבות בחייהם.[24]
נושא ההתמכרות נחקר אף הוא והביא למספר ממצאים המציגים תמונה מורכבת. מספר מחקרים תמכו באפשרות לפיה בעוד שההשפעה הנפשית של הרשתות החברתיות עשויה להיות חיובית במקרים מסוימים עבור הגולשים, כאשר הגולשים מאמצים הרגלים המזוהים עם התמכרות – היותו של גולש "מושקע רגשית" ברשתות החברתיות ובעל תחושת תלות – אלו יכולים להגביר את הסיכוי לדיכאון והפרעת קשב וריכוז. לעיתים הדיכאון נגרם בקשר עקיף כאשר גולש הופך לקורבן של בריונות רשת ברשתות החברתיות.[24]
אמינות, עיצוב דעת קהל וחופש הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת ההאשמות כנגד הרשתות החברתיות מתמקדת בהטיה של דעת הקהל והפצה של פייק ניוז באמצעות בוטים חברתיים. לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2016, בהן הגיעו למרכז השיח הציבורי חשדות להטיית דעת קהל בידי גורמים זרים, נושא הפייק ניוז והסכנות הטמונות בהן הפך לנושא מוכר בציבור הרחב, ולכזה שמצופה מהרשתות החברתיות למצוא לו פתרון. בשנים שלאחר מכן בחנו חלק מהרשתות החברתיות שיתופי פעולה עם גורמי בדיקת עובדות כמו רשת בדיקת העובדות הבינלאומית, במטרה למצוא פתרונות לנושא זה, אך עצם הטיפול במידע כוזב העלה דילמה - האם להסיר מידע לא מדויק או מטעה, ובכך לפגוע במידה מסוימת בחופש הביטוי של מי שפרסם אותו. טענות סביב פגיעה בחופש הביטוי הפכה נפוצה בארצות הברית של אותם השנים, ובמיוחד בקרב הצד השמרני של המפה הפוליטית, שם גורמים שונים טענו לחוסר הוגנות מצד הרשתות החברתיות ולהטיה סלקטיבית שפועלת לרעתם בעת קביעה שפרסומים מסוימים הם מטעים, או לחלופין גזעניים או מפרים את כללי השימוש. על רקע טענות אלו, הוקמה בשנת 2018 הרשת החברתית Parler, בעלת נטייה שמרנית, במטרה לספק פלטפורמה למשתמשים שחשים שאינם יכולים להציג את עמדותיהם ברשתות אחרות.
העיתונאי גיא רולניק פרסם מספר טורים לאורך השנים על החשיבות התקשורתית והפוליטית ההולכת וגדלה של חברות הדיגיטל הגדולות המפעילות מנועי חיפוש ורשתות חברתיות. הוא טוען כי 5 חברות הדיגיטל הגדולות, במיוחד פייסבוק וטוויטר שמייצרות לטענתו "מציאות חדשה" דמוית מטרקיס, במטרה למקסם רווחים. לטענתו החברות שולטות בחלק גדול מסדר היום התקשורתי, מעצימות קיטוב פוליטי, מייצרות מניפולציות ומשנות את ההתנהגות של משתמשים ברשתות. באוקטובר 2021 כינה גיא רולניק את פייסבוק "מכונת הרעל".[26] רולניק גם מבקר את חוסר האונים של רשויות שונות. הוא קורא לחקיקת חוקים לפיקוח והגבלת כוחן של החברות. רולניק גם טוען שהנושא של התחזקותן של הרשתות התברתיות הוא גם הנושא של גורמים ציבוריים שהיו אמורים להגן על הציבור מפני כוחן המזיק, אבל "נפלו בשבי" של הרשתות האלה - פוליטיקאים, אקדמאים, מומחים ועיתונאים.[27]
רולניק מתאר מקרה לדגומה של חייל צה"ל שנהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל. סרטון ברשת פייסבוק הביא לתגובות לריבוי תגובות לועגות של מגיבים ערבים. פניות של בני המשפחה לרשת להתערב ולמנוע תגובות כאלה לא קיבל כל מענה. עורך הדין גיא אופיר, מומחה לדיני אינטרנט, טוען כי נוצר מצב אבסורדי לטענתו, לפיו אין חובה משפטית על החברות הגדולות להסיר תוכן פוגעני, כגון סרטון המתאר רצח של אדם בפיגוע טרור המופץ ברשת חברתית. על פי הדינים בארצות הברית, פניה של קרוב משפחה של הנרצח בבקשה למחוק את הסרטון בטענה כי הוא פוגע במשפחה, אינה מחייבת משפטית את החברות להסיר את הסרטון, וזאת בניגוד לדוגמה לעילה כמו זכויות יוצרים. רולניק מציין כי התשתית החוקית שאפשרה מצב כזה, תחילה בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו, היא סעיף 230 מחוק התקשורת בארצות הברית משנת 1996, הסעיף מאפשר לחברות פטור מלא מאחריות על תכנים שגולשים מעלים ברשתות החברתיות.[27]
פרטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשתות חברתיות שונות, דוגמת אתר פייסבוק, סופגות ביקורות רבות אודות אובדן הפרטיות של גולשיו והשימוש שהן עושות בפרטי המשתמשים לטובת מטרות עסקיות. עם זאת, משתמשים רבים אינם נרתעים מאובדן פרטיותם וממשיכים לגלוש באתר ולחשוף את פרטיהם האישיים.
בדרך כלל מרוכז המידע הרב של הגולשים במקום אחד, ונמצא בידיו של תאגיד קפיטליסטי בעל מטרת רווח. בשל כך נדרשת מודעות גבוהה של הפרט לחשיפת פרטיו האישיים והמשמעויות הנובעות מכך, כדי שיוכל להפעיל שיקול דעת אישי לגבי התכנים אותם הוא משתף.
התכנים שהמשתמשים מעלים (הקניין הרוחני) אותם מרצונם נמצאים במקרים רבים (למשל, במקרה של פייסבוק) בבעלות התאגידים עצמם, באופן שלא מאפשר, למשל, למחוק בקלות את התוכן מהרשת החברתית באופן מוחלט, לאחר שפורסם.
הסתה ולשון הרע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפצת ברשתות חברתיות של דברי שטנה, כמו פוסטים גזעניים או אנטישמיים, עלולה להביא למעצר של המשתמש, כפי שקרה באפריל 2019 כאשר אדם שהעלה חומר גזעני ברשת MINDS נעצר על ידי ה-FBI.[28] תופעה מקבילה היא השימוש ברשתות החברתיות להפצת תוכן תמיכה וסיוע לטרור, תופעה שהובילה לשיתוף פעולה גלובלי בין הרשתות החברתיות המובילות[29][30]. כתיבת לשון הרע ברשת חברתית, ואף שיתוף של דברי לשון הרע שכתב אחר, חושפים את הכותב או המשתף לתביעת לשון הרע.[31]
חסימה ואיסור שימוש ברשתות החברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינות שונות מגבילות או חוסמות את השימוש של רשתות חברתיות שונות בתחומן. לעיתים מגבלות שונות מוטלות גם על ידי מעסיקים.
בשנת 2011 פורסם מחקר[דרוש מקור] של HCL Technologies שהראה כי על 50% מהשכירים בממלכה המאוחדת נאסר השימוש באתרים ושירותים של רשתות חברתיות בשעות העבודה.
רשתות חברתיות מובילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשתות החברתיות המובילות באינטרנט נכון לשנת 2024 הן: (מסודר לפי מספר משתמשים פעילים בחודש (MAUs)).[32]
- פייסבוק - 3.05 מיליארד משתמשים.
- וואטסאפ - 2.78 מיליארד משתמשים.
- יוטיוב - 2.49 מיליארד משתמשים.
- אינסטגרם - 2.04 מיליארד משתמשים.
- וויצאט - 2.04 מיליארד משתמשים.
- טיקטוק - 1.22 מיליארד משתמשים.
- טלגרם - 800 מיליון משתמשים.
- סנאפצ'אט - 750 מיליון משתמשים.
- קויאשו - 673 מיליון משתמשים.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסנונית הראשונה לרשתות חברתיות בארץ היא אתר "חבר'ה", שהוקם בשנת 2002. האתר סיפק תשתית חברתית ענפה המחולקת לפי נושאים, על פי הווי החיים בישראל כגון: תיכון, צבא, אוניברסיטה וכדומה. לגולש באתר ניתנה אפשרות למצוא חברים או מכרים מתקופות שונות בחיים ולחדש עמם את הקשר.
בעקבות אתר "חבר'ה" הוקמו רשתות חברתיות נוספות: בהמשך הופיע האתר "מקושרים" - בעל סממנים דומים ומוכרים יותר לרשתות החברתיות החדשות של ימינו, הכולל עמוד אישי ורשת חברים. בשלב מאוחר יותר הושקה הרשת החברתית "Shox" של nrg מעריב. לפני כן, גם הייתה קיימת הרשת החברתית לצעירים "שעת השין". בסוף שנת 2010 הוקמה שלובים, רשת חברתית מקצועית לאנשי חינוך מייסודו של מכון מופ"ת. מתקיים בה שיתוף מידע ורעיונות בתחום החינוך ועיסוק בפעילויות של בניית ידע שיתופי בתחום זה.
בשנת 2021 הוקמה רשת ישראלית חדשה בשם "MyKey" על ידי העיתונאי ואיש העסקים בועז גולן. לדבריו, כדי לאפשר שיח חופשי וחופש ביטוי, ללא חסימות ומחיקות.
מאז 2008 הרשת החברתית הפופולרית ביותר בישראל, היא פייסבוק.
רובם המוחלט של הילדים בעידן המקוון במדינות מערביות (לפחות 92%), משתמשים באופן יום-יומי ברשתות חברתיות מקוונות וכמעט מחצית מתוכם מרגישים שהם מחוברים לרשתות החברתיות כל הזמן.[33] לפי מחקר של חברת ComScore בשנת 2011, ישראל הייתה במקום הראשון בעולם מבחינת זמן שימוש ברשתות חברתיות. על פי המחקר, גולש ישראלי ממוצע מעביר 11.1 שעות בחודש באתרי רשתות חברתיות.[34][35]
במהלך השנים 2017–2018 בקשות שונות מטעם ישראל הובילו למחיקת 27 אלף פוסטים מפייסבוק, טוויטר וגוגל.[36]
טרנדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפופולריות של רשתות חברתיות עולה בהתמדה, וכתוצאה מכך שימושים חדשים של הטכנולוגיה מופיעים תדירות.
בחזית הטרנדים באתרי הרשתות החברתיות עומדים הרעיונות של "זמן אמת" ו"מבוסס מקום". "זמן אמת" (נקרא לעיתים גם 'שידור בלייב', מלשון Live - שידור חי) מאפשר למשתמשים לתרום תכנים, המשודרים בזמן העלאתם לרשת, בדומה לשידורי רדיו וטלוויזיה. טוויטר התחילה את טרנד שירותי זמן אמת, באמצעות שידור של משפטים קצרים. בעוד טוויטר מתמקדת במילים, Clixtr, שירות נוסף המבוסס על זמן אמת, מתמקד בשיתוף קבוצתי של תמונות, בו המשתמשים מעדכנים תמונות.
Foursquare צברה את הפופולריות שלה בשל האפשרות לעשות "צ'ק-אין" - לפרסם את המיקום בו המשתמש נמצא. Gowalla הוא שירות דומה המנצל את רכיב ה-GPS בטלפונים סלולריים ליצירת חוויית משתמש מבוססת מיקום. Clixtr, בנוסף על היותה תוכנת זמן אמת, משלבת גם את התכונה של מבוסס מיקום שכן באירועים הנוצרים על ידי המשתמש מתויג אוטומטית מיקום, ומשתמשים יכולים להציג אירועים המתרחשים בקרבת מקום דרך האפליקציה של Clixtr לאייפון.
Yelp הודיעה על כניסתה לתחום "מבוסס מיקום" דרך הוספת תכונת "צ'ק אין" לאפליקציית המובייל שלהם.
תחום נוסף שמתפתח הוא ניצול הרשתות החברתיות לצרכים עסקיים. חברות גילו כי אתרי רשתות חברתיות כפייסבוק וטוויטר הם דרך מצוינת לפתח מותגים. לפי Jody Nimetz ישנם חמישה שימושים מרכזיים לרשתות חברתיות עבור עסקים: פיתוח מודעות למותג, כלי ליצירת מוניטין, לגיוס עובדים, ללמידה על מתחרים וטכנולוגיות חדשות וככלי לגילוי הזדמנויות חדשות.
רשתות חברתיות מקוונות בחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרשתות החברתיות פוטנציאל גדול לשימוש בלמידה מקוונת ובחינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, בזכות התפוצה הרחבה שלהם מחד והחיבור בין משתמשים הדומים במאפייניהם מאידך. מחקרים מצביעים על שימוש ברשתות החברתיות למטרות חינוך ולמידה, אך מחקרים אחרים מצביעים על פגיעה של הרשתות החברתיות בתהליך הלמידה: מחקרים, בעיקר באפריקה, מצביעים על פגיעה בחיים האקדמיים של סטודנטים, מה שנתמך על ידי הסחות הדעת וכמות הזמן המושקעת בטכנולוגיות כאלה.
יש הטוענים שהרשתות החברתיות המקוונות הן כלי הכרחי לשיטות לימוד חדשות שמאתגרות את התלמידים ללמוד בכוחות עצמם ומפתחות יצירתיות, תכונה שמערכת החינוך המסורתית לא מקנה.[37]
הרשתות החברתיות משמשות בפועל כאמצעי קשר בין ספריות לבין משאילי ספרים, ומרחיבה את השירותים שספריות בתי ספר מספקות.
רשתות חברתיות מספקות כלים לשיתוף בין אנשי מקצוע ולקידום אישי ומקצועי. הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשי המקצוע ליצור קשר על בסיס קרבה בתחומי העניין ולא על בסיס קרבה גאוגרפית. רשתות חברתיות מאפשרות גם שיתוף משאבים בין אנשי המקצוע ויצירת הון חברתי.
הרשתות החברתיות ויישומים שלהם כמו הודעות מיידיות, בלוגינג וציוץ מאפשרות השתתפות פעילה בהליך הלמידה של תלמידים שכרגיל לא היו משתתפים בה באמצעי הוראה מסורתיים. כשנעשה שימוש בחומרי לימוד ברשתות שמשמשות את התלמידים לפנאי ולהנאה, הלמידה עצמה הופכת לעניין מהנה ויומיומי.
המטרות של שילוב רשתות חברתיות בלמידה הן ללמד את התלמידים לבצע פעילויות מורכבות ותוך כדי ללמוד יותר על המחשב ועל הנתינה בלמידה שהוא מעניק להם.
עם זאת, רשתות חברתיות מקוונות מספקות הסחות דעת מהלמידה, וחושפות את התלמידים לתכנים ולהתנהגויות שליליות: סקר בקרב בני נוער בממלכה המאוחדת מצא ששליש מהתלמידים בגילאי 9 - 19 נחשפו לבריונות רשת. כתוצאה מכך, בתי ספר רבים חוסמים גישה לשירותי רשתות חברתיות מקוונות כמו פייסבוק או טוויטר ממחשבי בית הספר.
איגוד הדירקטוריונים הלאומי של בתי הספר בארצות הברית מדווח על כך שלפחות 60% מהתלמידים משתתפים ברשתות החברתיות בשיח על נושאי חינוך, ושלפחות 50% משתתפים בשיח לגבי הנושא המסוים של שיעורי בית. ובכל זאת ישנם ברוב בתי הספר חוקים נוקשים האוסרים שימוש ברשתות חברתיות מקוונות במהלך יום הלימודים. ישנן רשתות חברתיות מקוונות המתמקדות בקשר שבין מורים ותלמידיהם, אבל בישראל ישנן עדיין הגבלות על קשרי מורים ותלמידים ברשתות החברתיות, על אף שההגבלות נעשו נוקשות פחות עם הזמן.[38]
שיווק ברשתות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשתות חברתיות הפכו לכלי שיווק פופולרי, הודות לפוטנציאל העסקי שיש למדיה החברתית, משום שמיליוני אנשים נמצאים בכל יום ברשתות חברתיות. המשווקים גילו מהר מאוד ערוץ זה והבינו את כוחו העצום. חברות רבות, ממותגים בינלאומיים ועד עסקים קטנים, עושות שימוש ברשתות החברתיות לצורכי שיווק.
תחילתה של המגמה הזו בראשית שנות האלפיים המוכרת כתקופה שיצרה מהפכה של השיווק באינטרנט בעקבות טכנולוגית וב 2.0 המאפשרת תקשורת בין הגולשים ובין המפרסם. כיום ניתן למצוא עשרות חברות שעוסקות בשיווק ברשתות חברתיות ומספקות שירותי פרסום ושיווק ברשתות חברתיות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רישות עסקי
- דרגות ההשפעה
- חברויות באינטרנט
- ריבונות במרחב המקוון
- ניתוח רשתות חברתיות
- רשת חברתית
- מדיה חברתית
- סייבר-פסיכולוגיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלברט רוקס, Top social networking sites, affilatenetworking
- איתי להט ודן שוחט, כוחה הלא ייאמן של חברות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
- סטפן מארש, "אטלנטיק", מיליוני אנשים לבד, באתר ישראל היום, 4 במאי 2012
- אמבר קייס: כולנו סייבורגים עכשיו - השפעת הטכנולוגיה על התרבות האנושית
- אשר עידן, ההמון מסתער, אודיסאה 16, יולי 2012
- Beware online "filter bubbles" – הרצאה של Eli Pariser, אודות ההשפעה של מסננים אוטומטיים להתאמה אישית על סוג ומגוון המידע שאליו נחשפים אנשים שונים ברשת. ההרצאה באנגלית מאתר TED עם אפשרות לכתוביות בעברית
- אתגר התמונות של דולי פרטון שובר את האינטרנט, באתר גלובס, 26 בינואר 2020
- תומר קנת, מצייצים מדיניות: שלושת הכובעים של נבחרי ציבור ונושאי משרה ציבורית ברשתות החברתיות, משפט וממשל כ"ה, 2022
- צ'ארלס רובין, פתרון ריבוי העולמות, הזמן הזה, נובמבר 2024
גדעון לב, הרשתות החברתיות מזיקות? כן. לא. לא בדיוק, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2024- רשת חברתית מקוונת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- The verge, An economist explains what digital technology means for the future of popular culture.
רשתות חברתיות באינטרנט, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מספר זה אינו מייצג 4.8 מיליארד חשבונות של אינדיבידואלים ייחודיים, כיוון שקיימים חשבונות מזויפים, משתמשים המפעילים מספר חשבונות, וכדומה.
- ^ Simon Kemp, THE GLOBAL STATE OF DIGITAL IN APRIL 2023, We Are Social, Apr 27, 2023
- ^ כ-92% מגולשי האינטרנט עד גיל 18 משתמשים ברשתות חברתיות ו-75% מהם מבלים בהן לעיתים קרובות. על פי המחקר ישראלים בעידן הדיגיטלי, 2012 מאת ד"ר יובל דרור וסער גרשון, המכללה למינהל 2012, עמוד 6.
- ^ Pete Cashmore, MySpace, America's Number One, Mashable, 2006-07-11 (באנגלית)
- ^ Ingrid Lunden, Analyst: Twitter Passed 500M Users In June 2012, 140M Of Them In US; Jakarta 'Biggest Tweeting' City, TechCrunch, 2012-07-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Angela Chen, An economist explains what digital technology means for the future of popular culture, The verge, Jan 4, 2019
- ^ הגר בוחבוט, שמונה מדינות דורשות: שימוע בינלאומי לצוקרברג, באתר ynet, 20 בנובמבר 2018
- ^ אור אליעז, צוקרברג העיד בסנאט: "מתנצל, לא הבנו את גודל האחריות שלנו", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 10 באפריל 2018
- ^ יוסי גורביץ, דו"ח טכנולוגי - טור פרידה: באתי לשבש ויצאתי משובש, באתר כלכליסט, 3 במאי 2018
- ^ יניב אביטל, מועצה חיצונית תקבע האם תוכן יוסר מפייסבוק; ישראלית בין החברים בה, באתר Geektime, 6 במאי 2020
- ^ בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת, באתר פייסבוק
- ^ רפאל קאהאן, חדש בווטסאפ: בוט בדיקת עובדות על מגיפת הקורונה, באתר כלכליסט, 5 במאי 2020
- ^ Howard, Philip N. ; Ganesh, Bharath ; Liotsiou, Dimitra et al. / The IRA, Social Media and Political Polarization in the United States, 2012-2018. Oxford, UK : Project on Computational Propaganda, 2018. 47 p.
- ^ Mueller calls out high profile Americans who unwittingly helped Russian trolls, באתר ה-CNN, 19באפריל 2019 (באנגלית).
- ^ עומר כביר, כדי להילחם באלימות ברשת יש לעבור מהגנה להתקפה, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2020
- ^ מייקי לוי, סערת דונלד טראמפ והרשתות החברתיות: סנאפצ'אט תפסיק לקדם תכנים של טראמפ, באתר וואלה, 3 ביוני 2020
- ^ עומר כביר, "הרשתות החברתיות הפכו להיות שומר סף פעיל של חופש הביטוי הפוליטי", באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2020
- ^ דפנה מאור, בלומברג, ניו יורק טיימס, רעידת אדמה פוליטית־חברתית מטלטלת את עולם הרשתות החברתיות, באתר TheMarker, 1 ביולי 2020
- ^ עומר כביר, האם "ליל חיסול החשבונות" הוא נקודת המפנה של הרשתות החברתיות?, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2020
- ^ חנוך מרמרי, מרחב שקוף? סביבה פתוחה?, באתר העין השביעית, 14 באפריל 2013
- ^ ארגון הטרור "האינטרנטי" ביותר נלחם ברשת, באתר ynet, 22 באוגוסט 2014
- ^ הסרט - יונייטד שוברת גיטרות, אוחזר ב-31 בדצמבר 2015
- ^ רותי לוי, הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק: לא נהנית? ספר לחבריך ברשת, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 3 4 5 6 היומית 21-01-2022 האם המדיה החברתית משפיעה על בריאות הנפש? | דוקטורס אונלי Doctors Only, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only, 4 בundefined 2022
- ^ Kira E. Riehm, MS1; Kenneth A. Feder, PhD1; Kayla N. Tormohlen, Associations Between Time Spent Using Social Media and Internalizing and Externalizing Problems Among US Youth, September 11, 2019
- ^ גיא רולניק, וואטסאפ נפלה? זה הנזק השולי של מכונת הרעל, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (2024-02-04), דו"ח רולניק | פרק 3 - מכונת הרעל, נבדק ב-2024-10-04
- ^ Pennsylvania White Supremacist Arrested After Posting Violent Threats and Images, Anti-Defamation League (באנגלית)
- ^ Brian Michael Jenkins, Is Al Qaeda's Internet Strategy Working?, RAND, 2011
- ^ Stuart Macdonald, Sara Giro Correia and Amy-Louise Watkin, Regulating terrorist content on social media: automation and the rule of law, אוניברסיטת קיימברידג', 20 June 2019
- ^ רע"א 1239/19 יואל שאול וגלית שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ ואחרים, ניתן ב־8 בינואר 2020;
יורם ליכטנשטיין, לשון הרע ברשתות חברתיות, 9 בינואר 2020 - ^ 23 Top Social Media Sites to Consider for Your Brand in 2024, Buffer Library, 24-4-24 (באנגלית)
- ^ Teens, Social Media & Technology 2018 | Pew Research Center, 2018-05-31 (באנגלית)
- ^ עודד ירון, דו"ח: ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2011
- ^ רועי גולדנברג, לייק כחול-לבן: ישראל היא שיאנית העולם ברשתות חברתיות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2011
- ^ תומר אביטל, ניר בן צבי, חשיפה: אלו המקרים בהם ממשלת ישראל ביקשה מפייסבוק למחוק פוסטים, באתר "שקוף", 11 במאי 2020
- ^ שמעון שוקן, למידה והוראה עצמית במדעי המחשב ומתמטיקה, בוועידת TED
- ^ רעות וילף, חידוש: מורים ותלמידים יוכלו לתקשר בפייסבוק, באתר nrg, 9 באפריל 2013
| רשתות חברתיות מקוונות | ||
|---|---|---|
| אתרים אישיים | פייסבוק • אינסטגרם • ת'רדס • טיקטוק • טוויטר • פינטרסט • סנאפצ'ט • מייספייס • Odnoklassniki • Tagged • Weibo • טאמבלר • VK • Vine • חבר'ה • מסטודון • דיאספורה • Ello • BeReal | |
| אתרים מקצועיים | Academia.edu • LinkedIn | |
| אתרים שנסגרו | Google+ • SixDegrees.com • Orkut | |
| מושגים כלליים | זהות וירטואלית • פרופיל משתמש • קהילה מקוונת | |
| יישומים | אתר היכרויות | |
| ממשקים | האשטאג | |
| מושגים קשורים | תופעת העולם הקטן • רשתות עולם קטן • רשת חברתית • פנאופטיקון | |
