רפי ביסטריצר
 | |
| לידה |
1974 (בן 50 בערך) ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב אפלייד מטיריילס |
| פרסים והוקרה |
פרס וולף לפיזיקה (2020) |
  | |
רפי (רפאל) ביסטריצר (נולד בשנת 1974 בישראל) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור חבר בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב ובעבר מנהל קבוצת אלגוריתמים בחברת אפלייד מטיריאלס. הוא חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2020, יחד עם פבלו חריו-אררו ואלן מקדונלד, על "עבודתם החלוצית בתאוריה וניסוי של גרפן דו-שכבתי מסובב" (Twisted Bilayer Graphene).[1] עבודתם הייתה מהפכנית ביותר אשר הציבה את עצמה כאחת התגליות החשובות בפיזיקה של מצב מוצק בעשורים האחרונים. הם גילו, דרך חיזוי תאורטי וניסויים פורצי דרך, שבזווית פיתול ספציפית, המכונה "זווית הקסם" (Magic Angle), החומר מציג תכונות אלקטרוניות יוצאות דופן. הם גילו כי מבנה הפסים של החומר המתקבל תלוי בצורה ניכרת בזווית שבין שכבות הגרפן ואיתרו את הזווית שבה האינטרקציות האלקטרוניות חשובות מאוד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפי ביסטריצר הוא בנו של פרופ' צבי ביסטריצר, לשעבר מנהל מחלקת הילדים בבית החולים אסף הרופא.
שירת בצה"ל בשייטת הצוללות. בשנת 2000 קיבל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב, בשנת 2003 קיבל תואר שני בפיזיקה ובשנת 2007 קיבל את תואר הדוקטור בפיזיקה - שניהם ממכון ויצמן למדע. עבר לארצות הברית לצורך פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טקסס באוסטין, תחת הנחייתו של פרופ' אלן מקדונלד, ושם עסק במחקר בפיזיקה תאורטית של שכבות גרפן בעיקר בגרפן דו-שכבתי מסובב (אחד ביחס לשני). חישוביהם העלו שבסידור של שתי יריעות גרפן זו על זו, בזווית של כ- 1.1 מעלות זו ביחס לזו (זווית שזכתה לכינוי "זווית הקסם"[2]), החומר יהפוך למוליך-על. מאמרם של מקדונלד וביסטריצר בנושא זה שימש בהמשך בסיס למחקריו של פבלו חריו-אררו ב-MIT, שהראו בניסוי את נכונות החישובים והיוו פריצת דרך בתחום הגרפן הדו-שכבתי. המאמר קיבל ציטוטים רבים וממשיך להיות מצוטט עד רגע זה.
העבודה התיאורטית הביאה ליצירת ענף מחקר שלם ענק וחדש, המכונה Twistronics, שעוסק בשליטה בתכונות של חומרים דרך שינוי הזווית בין שכבותיהם. המחקר לא רק תרם להבנה של פיזיקה בסיסית אלא גם נוגע בתחומים טכנולוגיים, כמו פיתוח חומרים למחשוב קוונטי, רכיבים אלקטרוניים חדשים ומוליכים-על לשימושים יישומיים. היכולת לשלוט על תכונות החומר באמצעות שינויים גיאומטריים (כמו פיתול) פתחה אופקים חדשים לגמרי בפיזיקה של חומרים. המחקר מדגיש עד כמה אינטראקציות קוונטיות בין חלקיקים יכולות להוביל להתנהגות לא צפויה, ופותח פתח לגילוי חומרים עתידיים עם תכונות שלא נצפו בעבר.
בעבור מחקר זה, ביסטריצר זכה בפרס וולף היוקרתי, הפרס שני בחשיבותו לפרס נובל, פיזיקאים רבים וגדולים זכו בעבר בפרס זה בנושאים חשובים ביותר בפיזיקה של ימנו כדוגמאת; לוקליזציית אנדרסון, הפיזיקה של תורת חבורות לא אבלית, מוליכות על ומשוואת גינזבורג לנדאו, אפקט אהרונוב בוהם ופאזת ברי, קווזי גבישים, גילוי ההיגס ועוד.
במרץ 2011 שב לישראל והצטרף לחברת אספקט הדמיה, שבה עבד כפיזיקאי והוביל צוות מחקר ופיתוח בראולוגיה. בשנת 2013 עבר לחברת מדטרוניק כמנהל קבוצת הפיזיקה. בשנים 2015–2020 עבד בחברת אפלייד מטיריאלס כמנהל קבוצה העוסקת באלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה, ובשנת 2020 מונה לפרופסור חבר בבית הספר לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2024 פורסם כי ביסטריצר היה מועמד לקבלת פרס נובל בפיזיקה (רשימה המכילה מספר מועט ביותר של פיזיקאים), אך לבסוף אינו זכה [3].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתגורר בשכונת כפר גנים בפתח תקווה.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפי ביסטריצר, ברשת החברתית LinkedIn- רפי ביסטריצר, באתר ResearchGate
- רפי ביסטריצר, באתר גוגל סקולר
- דף חוקר, אוניברסיטת תל אביב
- אבי בליזובסקי, רפי ביסטריצר מזוכי פרס וולף לפיזיקה: ידעתי שהעבודה שעשיתי עם מקדונלד עשתה באז אבל לא ידעתי עד כמה, באתר הידען, 14 בינואר 2020
- אושרי אלקסלסי, האם גילוי של פיזיקאי ישראלי ישנה את העתיד? ”יכולות להיות השפעות יישומיות אדירות”, באתר Geektime, 24 בינואר 2020
אריאל שנבל, נס פיזיקלי: השכן הגאון שיביא יום אחד פרס נובל לפתח תקווה, בעיתון מקור ראשון, 27 ביולי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רפי ביסטריצר, באתר קרן וולף
- ^ איתן אוקסנברג, "זווית הקסם" שמשגעת את הפיזיקאים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 במרץ 2019
- ^ מדען מאוניברסיטת תל אביב מככב ברשימה המנסה לנבא את הזוכים בנובל הבא, באתר www.tau.ac.il
- ^ ד"ר רפי ביסטריצר מכפ"ג– זוכה פרס וולף, באתר "פיתה", 14 בינואר 2020
