רסטבן
מיקומו של רסטבן בקבוצת הכוכבים דרקון | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | דרקון |
שמות נוספים | β בדרקון, HD 159181 |
סוג | ענק צהוב או על-ענק צהוב |
בהירות נראית | 2.81[1] |
סיווג ספקטרלי | G2 Ib-IIa[1] |
עלייה ישרה | 17ʰ 30ᵐ 25.96ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
נטייה | 05.0″ 18′ 52°+ מילי-שניות קשת בשנה |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 2.52- |
מרחק |
380 שנות אור 116.51 פארסק[1] |
רדיוס | 40[2] רדיוסי שמש |
מסה | 6[3] מסות שמש |
עוצמת הארה | פי 870 מהשמש |
טמפרטורה | 5,160[3] K |
מהירות סיבוב | 13 קילומטר לשנייה |
גיל | 65[3] מיליון שנים |
מהירות רדיאלית | −20.825±0.0022 קילומטר לשנייה |
היסט | 8.1882±0.5562 אלפיות של שניות קשת |
מתכתיות | −0.04 |
מערכת | |
כוכבים נלווים | רסטבן B |
רַסְטָבָּן (מערבית: رأس الثعبان - ראס א-ת'אבן - "ראש הנחש") או β בדרקון הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים דרקון עם בהירות נראית מדרגה 2.81, שנמצא במרחק של כ-380 שנות אור ממערכת השמש.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רסטבן הוא ענק צהוב מסוג ספקטרלי G2 IIa (לפעמים מסווג כעל-ענק צהוב מסוג ספקטרלי G2 Ib), עם מסה של כ-6 מסות שמש ורדיוס של כ-40 רדיוסי שמש - כמחצית רדיוס המסלול של כוכב חמה. טמפרטורת פניו כ-5,200 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 900 מעוצמת ההארה של השמש. כוכבים רבים מסוגו הספקטרלי של רסטבן הם משתנים קפאידיים שהם כוכבים לא יציבים ובהירותם משתנה במחזוריות קבועה, אבל בהירותו של רסטבן קבועה. גילו של הכוכב מוערך בכ-65 מיליוני שנים והוא כבר סיים להתיך מימן להליום בליבתו והוא הולך ומתקרר תוך כדי התנפחות בדרך להפוך לענק אדום, כאשר הוא מתיך הליום ליסודות כבדים יותר.
במרחק של כ-4 שניות קשת מרסטבן נמצא כוכב עמום בהרבה עם בהירות מדרגה 12.[4][5] בשל המרחק הזוויתי הקטן והפרש הבהירות לא ניתן למדוד את תכונותיו של בן הזוג, אך נראה שהם קשורים כבידתית זה לזה ואם אכן מדובר בכוכב כפול, אז בני הזוג מקיפים זה את זה במרחק של 490 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של לפחות 4,000 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רסטבן באתר של ג'ים קלר
- רסטבן, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 SIMBAD: Rastaban
- ^ D. Mozurkewich, J. T. Armstrong, R. B. Hindsley, A. Quirrenbach, C. A. Hummel, D. J. Hutter, K. J. Johnston, A. R. Hajian, N. M. Elias II, D. F. Buscher & R. S. Simon: Angular Diameters of Stars from the Mark III Optical Interferometer, The Astronomical Journal, Vol. 126, Iss. 5, p. 2507 (2003) נתון קוטר זוויתי באלפיות של שניית קשת, המרה לרדיוסי שמש על ידי מעבר לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש
- ^ 1 2 3 L. S. Lyubimkov, D. L. Lambert, S. I. Rostopchin, T. M. Rachkovskaya & D. B. Poklad: Accurate fundamental parameters for A-, F- and G-type Supergiants in the solar neighbourhood, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 402, Iss. 2, p. 1369 (2010))
- ^ G. Burki & M. Mayor: Nineteen new spectroscopic binaries and the rate of binary stars among F-M supergiants, Astronomy & Astrophysics, vol. 124, no. 2, p. 262 (1983)
- ^ P. P. Eggleton & A. A. Tokovinin: A catalogue of multiplicity among bright stellar systems, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 389, Iss. 2, p. 869 (2008)