ריצ'רד השלישי (מחזה)

ריצ'רד השלישי
Richard III

דייוויד גריק כריצ'רד השלישי, ציור של ויליאם הוגארת
מידע כללי
מאת	ויליאם שייקספיר
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מחזה
נושא	ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה

ריצ'רד השלישי (אנגלית: The Tragedy of King Richard the Third) הוא מחזה פופולרי מאת ויליאם שייקספיר על אודות ריצ'רד השלישי מלך אנגליה. למרות הכותרת המקורית של המחזה מתוך מהדורת הקוורטו המציגה את המחזה כטרגדיה, המחזה מקוטלג לרוב כמחזה היסטורי כפי שהופיע במהדורת הפוליו הראשונה. המחזה ממשיך את קו העלילה שהתחיל במחזה ריצ'רד השני ושנמשך עד המחזה הנרי השישי, חלק שלישי.

ככל הנראה, שייקספיר כתב את ריצ'רד השלישי בין השנים 1592–1593, אחרי שכתב את שלושת החלקים של הנרי השישי ואת הקומדיות המוקדמות שלו.

תיאור העלילה

דף הכותרת בפוליו הראשון של ריצ'רד השלישי.

המחזה מתחיל במונולוג של ריצ'רד המתאר את עלייתו לשלטון של אחיו, המלך אדוארד הרביעי, בנו הבכור של ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק. המונולוג מראה את קנאתו של ריצ'רד באחיו השולט באנגליה ביד רמה. ריצ'רד הוא גיבן מכוער, ומתאר את עצמו "מעוות" ו"בלתי גמור". הוא נשבע להיות נבל. ריצ'רד מתכנן לכלוא את אחיו ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנס, במצודת לונדון כדי להיות קרוב יותר לקו המלוכה. הוא מנצל נבואה שקובעת כי "G of Edward's heirs the murderer shall be" (בתרגום חופשי, ג ירצח את יורשיו של אדוארד), ומייחס את ה-G ל-George of Clarence (גורג' מקלארנס). קהל הצופים מבין מאוחר יותר כי הכוונה של הנבואה הייתה Richard of Gloucester (ריצ'רד מגלוסטר).

השלב הבא במזימתו של ריצ'רד הוא נישואיו לליידי אן, אלמנתו של אדוארד מווסטמינסטר, נסיך ויילס. ריצ'רד מספר לקהל כי הוא ישא אותה לאישה, אף על פי שהוא היה אחראי למות בעלה ואביו. למרות התנגדותה הראשונית, אן מסכימה להינשא לריצ'רד. הסצנה מראה את כוחו של ריצ'רד באומנות החֲנֻפָּה.

האווירה בארמון מתוחה. האצילים מודאגים מכוחם המתגבר של קרוביה של המלכה אליזבת וודוויל, וריצ'רד מלבה את העוינות. המלכה מרגרט, אלמנתו של הנרי השישי חוזרת לארמון למרות גירושה ומזהירה את האצילים מפני ריצ'רד. האצילים, כולם צאצאי בית יורק, מתאחדים כנגד מרגרט מבית לנקסטר, ואזהרותיה נופלות על אוזניים ערלות.

אדוארד הרביעי מת ומשאיר את ריצ'רד כעוצר הממלכה. ריצ'רד ממהר להיפטר מהמכשול האחרון לכס המלוכה. הוא פוגש את אחיינו הצעיר, אדוארד החמישי, בדרכו לטקס ההכתרה בלונדון. ריצ'רד עוצר, ולאחר מכן רוצח, את מלוויו של אחיינו. אדוארד החמישי ואחיו ("הנסיכים שבמצודה") נשלחים למצודת לונדון שם יוכל ריצ'רד "להגן" עליהם.

בעזרתו של בן דודו בקינגהאם, ריצ'רד מתחיל במסע יחסי ציבור על מנת להציג עצמו כמועמד המתאים ביותר לכתר. הוא מציג עצמו כצנוע, מסור, וללא רצון לגדולה. לורד הייסטינגס, המתנגד לריצ'רד, נעצר ומוצא-להורג באשמת שווא. שאר האצילים משודלים לקבל את ריצ'רד כמלכם, למרות העובדה שאחייניו הם הבאים בקו המלוכה.

בעקבות מעמדו החדש, ריצ'רד מרגיש בנוח להיפטר מאחייניו. בקינגהאם דורש מריצ'רד מענק קרקעות בתמורה לרצח האחיינים, אולם ריצ'רד מסרב, דבר הגורם לבקינגהאם לחשוש לחייו. ככל שמסע הרציחות ממשיך, הפופולריות של ריצ'רד יורדת והוא נאלץ להילחם נגד מורדים. הראשון למרוד הוא בקינגהאם, ואחריו הרוזן מריצ'מונד (הנרי השביעי). הצדדים הלוחמים נפגשים בקרב בוסוורת'. לפני הקרב ריצ'רד זוכה לביקור מרוחות האנשים שהיה אחראי למותם, וכולם אומרים לו להתייאש ולמות. ריצ'רד מתעורר וקורא לישו לעזור לו. הוא מבין שאין לו תומכים, וכי אפילו הוא שונא את עצמו. נראה כי בשעתו האחרונה ריצ'רד מנסה לכפר על עוונותיו וכי הוא מבין כי מעשיו היו רשעים. אולם הבנה זו באה מאוחר מדי.

בתחילת הקרב, ריצ'רד נושא נאום מוטיבציה לחיליו (ייתכן וריצ'רד היה מלך אנגליה האחרון שהוביל את אנשיו בקרב). לורד סטנלי (אביו החורג של הנרי השביעי) ואנשיו נוטשים את שדה הקרב ומשאירים את ריצ'רד בעמדה פגיעה. זמן קצר לאחר מכן, ריצ'רד נופל מסוסו וקורא "סוס! סוס! מלכותי בעד סוס!", אחד המשפטים המצוטטים ביותר מתוך המחזה. ריצ'רד נהרג, וריצ'מונד עולה לשלטון כהנרי השביעי. הנרי נושא לאישה את אליזבת בתו של אדוארד הרביעי, בת לבית יורק, ובכך מביא לסוף מלחמות השושנים.

ריצ'רד ההיסטורי ודמותו במחזה

דייוויד גריק כ-ריצ'רד השלישי, ציור של ג'ון דיקסון, 1772.

שייקספיר מתאר את ריצ'רד השלישי, ואת "שלטון הטרור" שלו, בצורה לא מחמיאה. היסטוריונים מודרניים מאמינים כי גרסתו של שייקספיר מעוותת את האמת ההיסטורית. כמובן, המחזות ה"היסטוריים" של שייקספיר לא נועדו לספק תיאור מדויק של העבר, אלא בידור. כמו במחזה מקבת', הרוע של ריצ'רד מוקצן על מנת להעצים את האפקט הדרמטי. בנוסף, שייקספיר המשיך מסורת של סופרים אחרים (כגון רפאל הולינסהד ואדוארד הול) שגם הם הציגו את ריצ'רד כנבל. צורתו החיצונית של ריצ'רד גם היא מוקצנת. ציורים מתקופתו של ריצ'רד מראים אותו כאדם בריא, ולא כגיבן המכוער שמציגים שייקספיר ומקורותיו.

ייתכן שהפיכתו של ריצ'רד לדמות הנבל בתקופה האליזבתנית קשורה למשפחת המלוכה באותה תקופה. אליזבת הראשונה, המלכה בזמנו של שייקספיר, הייתה נכדתו של הנרי השביעי, המלך שהיה בן לבית לנקסטר שהביס את המלך האחרון מבית יורק ושהחל את שושלת טיודור. סביר להניח כי המחזה של שייקספיר מציג את ריצ'רד בצורה שהסבה נחת למשפחת המלוכה.

המקור העיקרי למחזה היה התיעוד של רפאל הולינסהד, אולם סביר להניח ששייקספיר הושפע רבות גם מספרו של תומאס מור, "היסטוריה של המלך ריצ'רד השלישי" שהוצא לאור על ידי ג'ון רסטל לאחר מותו של מור. רסטל, גיסו של מור, איגד שני כתבי-יד, האחד באנגלית והשני בלטינית, לתוך מהדורה אחת. עבודתו של מור אינה היסטורית במובן המודרני. זוהי יצירה ספרותית הכוללת כמות זהה של אמת ודמיון. למור עמדו מקורות רבים, רובם עוינים למשטר הישן. אולם המקור העיקרי של מור, כמו שייקספיר, היה הדמיון: מעל שליש מהנאומים בספרו מומצאים.

"ריצ'רד השלישי" הוא פסגת המחזות של שייקספיר אודות מלחמות השושנים. בהנרי השישי, חלק שני ובהנרי השישי, חלק שלישי החל שייקספיר בעיצוב דמותו האכזרית של ריצ'רד. דמות זו מוקצנת בבירור, שכן היה זה בלתי אפשרי לריצ'רד ההיסטורי לקחת חלק בכל האירועים שיוחסו לו במחזות. למשל, במחזותיו של שייקספיר, ריצ'רד משתתף בקרבות שהתרחשו בזמן שריצ'רד ההיסטורי היה ילד.

מבחינה דרמטית, דמותו של ריצ'רד משתנה בצורה משמעותית תוך כדי המחזה. במחצית הראשונה של המחזה, הקהל נחשף למעין אנטי גיבור הגורם למהומה ונהנה ממעשיו. אולם לאחר הכתרתו למלך, אישיותו משתנה. הוא פועל נגד בקינגהאם הנאמן, נופל קורבן לפקפוק בעצמו, ורואה צללים ומראות של אבדון בכל מקום.

שייקספיר נוטה לעצב דמויות היסטוריות על פי הצרכים התיאטרלים של המחזה. כך גם במחזה זה. המלכה מרגרט לא שרדה לראות את ריצ'רד עולה לכס המלוכה. הכללתה במחזה נובעת ממניעים דרמטיים בלבד, על מנת לספק התרעה לדמויות האחרות על אישיותו האמיתית של ריצ'רד. כמו כן, היא משמשת את שייקספיר כמקהלה בעודה מספרת לקהל על הטרגדיות שנבעו ממעשיו של ריצ'רד.

באופן מפתיע, שייקספיר משמיט את העובדה שלריצ'רד היה בן שמת בילדותו. עובדה זו הייתה יכולה לשמש כהוכחה נוספת שריצ'רד פעל נגד הרצון האלוהי, וכי מות בנו הוא מעשה תגמול על הרג ילדיו של אדוארד.

אלמנטים קומים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

למרות האלימות הרבה במחזה ודמותו המרושעת של ריצ'רד, שייקספיר מצליח להחדיר למחזה מידה רבה של חומר קומי. מידה רבה של הומור נובעת מההבדל בין מה שהקהל יודע אודות ריצ'רד ובין איך שריצ'רד מנסה להציג את עצמו. למשל, במערכה השלישית סצנה ראשונה, ריצ'רד נאלץ להיות "נחמד" לדוכס יורק הצעיר והלעגן. דוגמאות נוספות הן הצדקתו את מותו של הייסטינגס, ותגובתו להצעה לקבל את כתר המלכות.

ריצ'רד מספק הערות שנונות בעודו מנתח את הקורה סביבו, כפי שהוא מעיר בעודו מתכנן לשאת לאישה את ביתה של המלכה אליזבת':

"Murder her brothers, then marry her; Uncertain way of gain...."

עיבודים קולנועיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הגרסה הקולנועית המפורסמת ביותר היא זו של לורנס אוליבייה בשנת 1955. הופעתו הייחודית הייתה למקור השראה לקומיקאים רבים, כגון פיטר קוק ופיטר סלרס (ששאף בעצמו לשחק את ריצ'רד).

בשנת 1995 כיכב איאן מקלן בגרסה מקוצרת של המחזה. בסרט זה העלילה מתרחשת באנגליה פשיסטית בשנות ה-30.

בשנת 1996 כיכב אל פצ'ינו בסרט התיעודי "מחפשים את ריצ'רד".

ב-2016 חתם המחזה את סדרת העלאת המחזות ההיסטוריים של שייקספיר בסדרה הכתר החלול בהפקת ה-BBC.

הדמויות במחזה

ריצ'רד השלישי מלך אנגליה

בית יורק

• אדוארד הרביעי, מלך אנגליה
• ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנס - אח המלך
• ריצ'רד, דוכס גלוסטר - אח המלך, בהמשך מוכתר בתור "ריצ'רד השלישי"
• דוכסית יורק - אמם של אדוארד, ג'ורג' וריצ'רד
• אדוארד, נסיך ויילס - בנו הבכור של אדוארד הרביעי
• ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק - בנו השני של אדוארד הרביעי
• אדוארד פלנטג'נט - בנו של ג'ורג', דוכס קלרנס
• מרגרט פלנטג'נט - בתו של ג'ורג', דוכס קלרנס

משפחת וודוויל

• המלכה אליזבת - אשתו של אדוארד הרביעי
• אנתוני וודוויל, רוזן ריברס - אחיה של אליזבת
• תומאס גריי, מרקיז דורסט - בנה של אליזבת מנישואים קודמים
• לורד ריצ'רד גריי - בנה של אליזבת מנישואים קודמים
• סר תומאס ווגן - בן ברית של בני ריברס

בית לנקסטר

• המלכה מרגרט - אלמנתו של המלך הנרי השישי
• רוחו של המלך הנרי השישי
• רוחו של אדוארד מווסטמינסטר, נסיך ויילס - בנו של המלך הנרי השישי
• ליידי אן נוויל - אלמנתו של אדוארד מווסטמינסטר, בהמשך אשתו של ריצ'רד השלישי
• טרסל וברקלי - בני לווייתה של אן

תומכי ריצ'רד השלישי

• הדוכס מבקינגהאם
• סר וויליאם קטסבי
• ג'ון הווארד, דוכס נורפוק
• תומאס הווארד, רוזן סארי - בנו של ג'ון הווארד
• סר ריצ'רד רטקליף
• סר ג'יימס טירל
• לורד פרנסיס לובל
• שני רוצחים
• משרתו של ריצ'רד

תומכי רוזן ריצ'מונד

• הנרי טיודור, רוזן ריצ'מונד - אחיינו של המלך הנרי השישי, בהמשך מוכתר בתור "הנרי השביעי"
• לורד תומאס סטנלי, רוזן דרבי - אביו החורד של הנרי טיודור
• ג'ון דה ויר, רוזן אוקספורד
• סר וולטר הרברט
• סר ג'יימס בלאנט
• סר וויליאם ברנדון - נושא הדגל של הנרי טיודור

אנשי כמורה

• תומאס בורשייה - הארכיבישוף של קנטרברי
• תומאס רות'רהאם - הארכיבישוף של יורק
• ג'ון מורטון - הבישוף של אלי
• סר כריסטופר - כומר בבית סטנלי
• ג'ון - כומר

דמויות נוספות

• לורד וויליאם הייסטינגס - לורד צ'מברלין תחת המלך אדוארד הרביעי
• סר רוברט ברקנברי - נציב מצודת לונדון
• סר אדמונד - הלורד ראש העיר של לונדון
• כותב בקשות
• שומר המצודה
• שלושה אזרחים
• הנרי לונג - שריף וילטשייר
• רוחות המתים - קלרנס, ריברס, גריי, ווגן, אדוארד נסיך ויילס, ריצ'רד דוכס יורק, הייסטינגס, ליידי אן, דוכס בקינגהאם
• לורדים, שליחים וחיילים

המחזה בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המחזה ריצ'רד השלישי הועלה מספר פעמים על במות ישראל:

• המחזה הוצג לראשונה בעברית בתיאטרון חיפה ב-1966, בבימויו של יוסף מילוא וזכה להצלחה רבה.

• ב-1967 הועלה בתיאטרון האהל.

• בנובמבר 1976 העלה תיאטרון הבימה הפקה של המחזה בתרגומו של זעילא לאפר ונוסח של תרצה אתר. במאי ההפקה היה דוד לוין.

את ריצ'רד שיחק שלמה בר-שביט.

• התיאטרון הקאמרי העלה את המחזה ב-17 באוקטובר 1992, בבימויו של עמרי ניצן. הפקה זו השתמשה בתרגום חדש מאת מאיר ויזלטיר.

• ב-2007 עלה בתיאטרון הספרייה בתרגום: מאיר ויזלטיר. תפאורה: ערן עצמון. תלבושות: יהודית אהרון. בימוי: ארתור קוגן

• ב-2008 עלה בתיאטרון תמונע. כוראוגרפיה: פיליפ סמית', בימוי: עודד ליטמ, מוזיקה: ניצן שחר, עיצוב תלבושות: טליה אורבך, תאורה: דניה זמר, מעבד: צבי סהר ועודד ליטמן.

• התיאטרון הקאמרי העלה את שוב ב-2012 בבימויו של ארתור קוגן, בתרגום מאיר ויזלטיר. את ריצ'רד שיחק איתי טיראן. ב-09 במאי 2013 זכה המחזה בישראל בפרס התיאטרון הישראלי.

• בספטמבר 2023 עלה המחזה בתיאטרון גשר, בבימויו של איתי טיראן, תרגום: דורי פרנס. בתפקיד ריצ'רד: יבגניה דודינה.

ראו גם

• ויליאם שייקספיר
• ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה
• מלחמות השושנים

לקריאה נוספת

• אברהם עוז, ‏היצירה השקספירית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006, פרק ג - הנרי השישי, ריצ'רד השלישי: פיתויי השלטון, עמ' 65-55.
• גיטה אבינור, "מעט על שייקספיר - ריצ'רד השלישי", בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975.
• חנינא ליפא רבינוביץ' – מתוך כתב היד 'זיכרון בספר': תחילת העתקת המחזה השעקספירי ריטשארד השלישי. דחק, כרך יב', 2020.

קישורים חיצוניים

• ריצ'רד השלישי, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
• Richard the Third - טקסט המחזה מפרויקט גוטנברג.
• Richard III Society, American Branch - טקסט המחזה מהסניף האמריקאי של אגודת ריצ'רד השלישי.
• ריצ'רד השלישי באתר הסדרה הכתר החלול
• ריצ'רד השלישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)