רבי אמי
 | |
| קברו המסורתי במתחם קבר הרמב"ם בעיר טבריה | |
| לידה |
המאה ה־2 בבל  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-3 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| שם מלא | אמי בן נתן |
| מקום קבורה |
 טבריה (זיהוי מהמאה ה-13) |
| מקום מגורים | בבל, קיסריה, טבריה |
| תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יוחנן, רבי אושעיא, אלעזר בן פדת |
| תלמידיו | רבי זירא, רב אושעיא, רב ביבי, רבי זריקא |
| בני דורו | רבי אסי, רבי אבהו, יהודה נשיאה, חייא בר אבא |
| אב | נתן |
| צאצאים |
רב פנחס בריה דרב אמי ינאי בריה דרבי אמי |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אסי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבבל למשפחת כהנים. עלה מבבל לארץ ישראל והתיישב בקיסריה, שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מכן עבר לטבריה, שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק, וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו[1]. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי רב הונא שישב בבבל, אך לאחר מותו עברה לרב אמי. דבריו מובאים בתלמוד על ידי רבי יוסנא.
יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה עם רבי אסי ורבי חייא בר אבא לבדוק את מצב החינוך. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה לחמת גדר פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על שנהג למנות אנשים תמורת כסף.
בנו היה רב פנחס בריה דרב אמי[2], ובן אחר שלו נקרא ינאי בריה דרבי אמי[3].
מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא. מסופר כי פעם אחת קיבל רבא מעות מאיפרא הורמיז אמו של שאפור המלך, לאחר שזו שלחה אותם לרבי אמי כדי שיחלקם לצדקה, והוא סירב לקבלם. כאשר שמע רבי אמי שרבא קיבל את הכסף וחילקו לצדקה, הוא הקפיד (כעס) על רבא. רבא, שקיבל את המעות, הסביר כי הוא קיבל אותם משום שלום מלכות. למרות זאת, רבי אמי הקפיד על כך שרבא לא חילק את הכסף לעניי גויים, כפי שהיה ראוי לנהוג לדעתו, ובתלמוד מובא כי הוא לא ידע שאכן כך נהג רבא למעשה[4].
קברו המסורתי מצוין כיום במקום מגוריו - טבריה, על פי מסורת מהמאה ה-13, במתחם הסמוך לקבר הרמב"ם לצד רבי אסי.
התוספות סבורים שהיו שני אמוראים: האחד נקרא רב אמי, והוא היה גדול מרב הונא, ואילו השני נקרא רבי אמי והוא היה כפוף לרב הונא.[5]
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דאגה בלב איש - ישחנה. רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישיחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה - לאחרים.[6]
- אין מטריחין את הציבור יותר מדאי.[7]
- אין מיתה בלא חטא, ואין ייסורין בלא עוון.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי אמי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- רבי אמי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמוד ב'.
- ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ז', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד ב'.
- ^ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף י"א, עמוד ב', ד"ה בעא
- ^ יומא עה א
- ^ תענית יד ב
- ^ שבת נה א